"שונא מכבי יחיה"

מצורף וידיאו מהלילה השמח של הפועל חולון. צילום ועריכה: אמיר לב. כתב: אור שקדי

כשהגיעו שחקני הפועל חולון לחדר ההלבשה בהיכל נוקיה אמש (חמישי), לפני המשחק הגורלי על האליפות, אפשר היה לראות על פניהם שהם יודעים שבאפשרותם לעשות היסטוריה. זה גרם לשחקניו של מיקי דורסמן לארשת פנים מתוחה מאוד. באמצע הרבע הרביעי של המשחק על המקום השלישי, עלה מורן רוט להסתכל על נוקיה ולחוש את האווירה. לצידו של רוט עמד אחד, ליאור אליהו, שפרקט הוא לא ראה כבר הרבה מאוד זמן. המאבטח של האולם ביקש מהשניים לרדת, ורוט נשאר בוהה ביציעים, הוא התחיל להבין את החשיבות של המשחק, משחק שבאפשרותו לשנות את פני הכדורסל בישראל.

רבע שעה לאחר מכן התיישבו שחקני חולון בתדריך האחרון לפני העלייה לחימום. מיקי דורסמן נוהג להעניק שיחות מוטיבציה, שאחריהן עולים השחקנים שלו, בדרך כלל, כמו מלוע של תותח. אמש, במשחק החשוב ביותר של העונה, החליט דורסמן לנסות טקטיקה שונה. הוא שלף מהתיק שלו קלטת וידאו ומול העיניים המשתאות של השחקנים שלו, הוא הקרין להם סרט טבע. הסרט עסק בכלבים אפריקאיים, כלבים שברגע שהם מנסים לתקוף לבד ולא בקבוצות הם נכשלים, אך ברגע שהם תוקפים בקבוצות, הם משיגים את הטרף שלהם. דורסמן ניצל את היתרון שיש לו על פני צביקה שרף, העובדה שהוא בא כאנדרדוג, ועשה את שיעורי הבית שלו כדי להכניס לתת מודע של השחקנים שלו את מה שהם צריכים לעשות כדי להירשם בספרי ההיסטוריה.

השחקנים שדורסמן הכניס בהם מוטיבציה לא היו במרכז הבמה, ולא ניסו כמו מאיר טפירו, פפי תורג'מן, שמעון אמסלם וקודמיהם לקחת את האליפות ממכבי שנים על גבי שנים. אלה היו גוני יזרעאלי, הקיבוצניק מגבת שרק לפני שנתיים היה בליגה הלאומית. מורן רוט, שחקן שבשנה שעברה עבר טלטלות ונראה כאילו דרכו לקדמת הבמה בישראל נחסמת. עמית תמיר, שחקן שכל קבוצה בישראל הייתה רוצה לקלוט, אבל לא הייתה יודעת מה היא מקבלת.

אה כן, והיה גם את אבישי גורדון, אותו שחקן שמקשר אותנו 15 שנה אחורה, ליום בו הפועל גליל עליון זכתה באליפות ולקחה את הצלחת האחרונה שלא הגיעה למשרדים ברחוב הירקון בתל אביב. "ב-92/3, הייתי שחקן בקבוצת נערים של הגליל והבאנו את גביע המדינה. באותו משחק שגליל הדיחה את מכבי הייתי בחדר ההלבשה ועד היום אמא שלי שומרת את החולצה של אמיר מוכתרי שלקחתי", אמר אבישי גורדון נרגש על הפרקט, "והיום, 15 שנה אחרי, אני אבישי גורדון, מקיבוץ כפר בלום, לוקח את האליפות, מדהים".

כשחולון סיימה לחגוג בחדר ההלבשה, אחרי שכל אחד מהנוכחים קיבל מנת מים אחת לפחות לכל הגוף, יצאו השחקנים למסעדת "מפגש הסטייק", שנמצאת בסמוך להיכל נוקיה. במקום אפשר כבר היה לחוש בהתפרקות הגדולה של היצרים, השחקנים הרשו לעצמם להתחיל לקפוץ ולשיר, לאכול כמו שצריך וגם לשחרר כמה בדיחות לאוויר העולם. היחיד שהיה נראה קצת מאופק בחגיגותיו היה פי ג'יי טאקר, שהסביר אחר כך, "קשה לעכל את זה. בנובמבר, אחרי מה שקרה במלחה, חשבתי לעזוב, והיום אני אלוף", כשהגיע האוכל, טאקר התחיל לעכל.

ליאור לוי, הקפטן של חולון, שזכה להניף את צלחת האליפות, לא שיחק כמעט במהלך העונה, אבל הוא היה אחד המאושרים ביותר. לוי מתחתן בקרוב, ואשתו לעתיד עמדה לידו וראתה אותו נהנה כמו שרק שחקן מסוגו יכול ליהנות, אחד שנמצא כאן בזכות הקשר לקבוצה, שחקן הנשמה של הפועל חולון. "התואר הזה מגיע לליאור יותר מלכל שחקן אחר", אמר אחד האוהדים השרופים של חולון בעוד הוא מחבק את לוי, "ליאור דרך במגרשים וניצח קבוצות שמכבי תל אביב לא יודעת שקיימות. כשהפועל חולון לא הייתה בשיא, ליאור היה שם ועל זה אנחנו אוהבים אותו".

והיה גם את פסו, האוהד הכי מפורסם של הפועל חולון שמשמש בתפקיד רשמי בקבוצה. פסו נחרט בזיכרון של הציבור הישראלי כאותו אוהד שהפיל את שייע פייגנבוים מהכתפיים, אבל על הפרקט בנוקיה הוא לא נכשל ואחד אחרי השני עלו על כתפיו הרחבות שחקני חולון. את דורסמן אגב פסו לא הרים. "לא חלמתי שבתקופת החיים שלי אני אזכה לראות את הפועל חולון לוקחת אליפות", אמר אחד האנשים היותר קשוחים בחולון בהתרגשות, "אני מודה לכל מי שעזר לי להגשים את החלום שלי".

אחת הנקודות היפות בסיפור ההצלחה של חולון, היא ההפנמה של המשפט: "בן אדם שלא זוכר את עברו, אין לו עתיד". העונה, חולון לא שכחה לרגע את אותם שחקנים שעזרו בליגה הלאומית והארצית. "אני מקדיש את הזכייה באליפות להם, לשחקנים שהקיזו דם, שבלעדיהם לא היינו בליגת העל", אמר ראיין לקסר, המשוגע של אולם הפחים, שזוהי השנה השלישית ברציפות שהוא זוכה עם הפועל חולון באליפות, "אין שמח ממני ברגעים האלה ואני רוצה לחלוק את הרגעים האלה איתם". אגב, הנהלת חולון הזמינה את כל אותם שחקנים שהעלו את הקבוצה בשנתיים האחרונות למשחק כאורחי הכבוד של המועדון.

האירוע השני שמוכיח את הזיקה לעבר התרחש בסביבות השעה 2 בלילה, כשמיקי דורסמן ישוב על שולחן מלא בכל טוב. ישראל אלימלך, אולי גדול שחקני חולון בכל הזמנים, התקשר לדורסמן מלאס וגאס על מנת לברך אותו על הזכייה. דורסמן, שאלימלך היה מגיבוריו ומהדמויות שנתנו לו השראה, דיבר עם אלימלך עם חיוך גדול על השפתיים וברעידה גדולה, ההתרגשות הייתה ניכרת על פניו. בשביל דורסמן, שיחה מאלימלך, היא כמו השיחה המסורתית לאלופה מראש הממשלה.

מדינה שלמה עמדה מאחורי חולון, ולא כי כל המדינה אוהדת את הפועל חולון, אלא כי מדינה שלמה רצתה לראות את מכבי תל אביב מאבדת את האליפות. אמנם דורסמן אינו משונאי מכבי הגדולים ביותר, אך גם הוא הרשה לעצמו להתפרק קצת אתמול.

במסיבת העיתונאים שיחרר דורסמן עקיצה קטנה לצביקה שרף, "אז ככה ההרגשה, אהה צביקה?" וחייך חיוך של אושר עילאי. גם במסעדה דורסמן המשיך בהתפרקות שלו כשעל המסך הגדול מראות הבכי של שחקני מכבי וחברי ההנהלה, ודורסמן עם חיוך של מיליון דולר על השפתיים. באותם רגעים המחשבות בראש היו שהוא עשה את הבלתי יאומן וניצח את אחת האימפריות הגדולות בכדורסל העולמי.

מכל קצוות הארץ החלו להגיע אוהדים, אך לא רק של הפועל חולון, גם ארי שמאי, מהאוהדים היותר מפורסמים של הפועל תל אביב, הגיע על מנת לברך את אנשי חולון והתגאה בתמונה שצילם בשניית הסיום את מראות השבר של שמעון מזרחי על הפרקט. שמאי התחבק עם מנהל חולון, שלמה מרגלית, וקינח בברכה, "שונא מכבי יחיה. רק על המגרש כמובן".

על החגיגה העיבה איך לא, משטרת ישראל. עיריית חולון התכוננה לחגיגות במועד מאוחר מדי, והמשטרה סירבה לתת לשחקני חולון לחגוג עם אלפי האוהדים בפארק פרס. מנהל חולון הגיע לשיחה עם מפקד מחוז מרכז, אך הוא סירב בתוקף לתת לקבוצה להגיע לפארק. האוהדים החלו להתפזר אך שחקני חולון הלכו לחגיגה אחרונה באולם הפחים, ולשם הגיעו כ-150 אוהדים. אחרי שיחה קצרה עם מיקי דורסמן יצאו האלילים אל הקהל, שבתגובה נשא אותם על הכתפיים עד המכוניות. השחקנים קיבלו כבוד של מלכים, כיאה לאלופי ישראל.