סוגרים עונה

לילה ראשון בלי לוני

מצד אחד הבוס הלוזר עזב, אבל מצד שני לא ברור אם ההרתעה, הפאסון, המוניטין והעוצמה ישובו בקרוב. מכבי תל אביב סוגרת עונה

רווח: נפרדים מלוני

1. ספק אם זה מנחם אותם, אבל הדבר היחיד שאוהדי מכבי תל אביב יכלו להרוויח מהעונה הזו היא הפרספקטיבה. הרגילו אותם לרע מכל, למשחקים מותחים מול מכבי הרצליה, לקרבות הישרדות עד לרגע האחרון, למבוכה אינסופית, אז אולי מעכשיו זה ישתפר. מדובר בעונה שנפתחה עם הפסד לסנטה קולומה, נמשכה עם שני הפסדים בדרבי, הסתיימה עם הדחה מהגביע על ידי בית"ר/שמשון, כשברקע הדהד ללא הרף קולו של רוני מאנה, הדמות המבזה ביותר בתולדות המועדון. אין ספק, מעכשיו כל דבר אחר יהווה הקלה.

2. ובכל זאת, משהו במהלך העונה הזכיר למכביסטים שיש תקווה. זו לא רק הגעתו של אלכס שניידר, המיליארדר טוב הלב על הסוס הלבן, זו בעיקר עזיבתו של לוני הרציקוביץ'. גם הבודדים שמשום מה גילו אמפתיה לבעלים ההזוי לא יכלו להתעלם מהקארמה הרעה שסבבה את המועדון בתקופתו או את הנזק התדמיתי שנוצר בשנותיו כנשיא. זהו, מעכשיו הראש נקי. עזיבתו לא רק שמה קץ להתבכיינות הבלתי פוסקת, אלא בעיקר לדרישה בסיסית שלו, שהייתה מרגיזה וחסרת היגיון מאין כמוה: תקציב מאוזן. הגיע הזמן שמכבי תחזור לימיה הגדולים ותפסיד מיליונים, כמו הקבוצות הגדולות באמת.

הטכנולוגיה - בנעל

הטיפול בכאב הברכיים שמחזיר לתפקוד מלא - ללא כאב

לכתבה המלאה

הפסד: נמני והכבוד

1. את מה שכבר אבד לא ניתן יהיה להשיב. הכבוד, ההרתעה, המוניטין, הכל הלך. מה נשאר מהאימפריה? רק כמה זיכרונות עמומים וחבילת עיתונים מצהיבים שמספרים על ימים גדולים ואליפויות דורסניות. כל השאר התפוגג כלא היה. אומנם הדיווחים על יוזמות חדשות (כמו מתקן אימונים חדש), ובעיקר ההדלפות של סוכנים שמכבי מתעניינת בשחקנים שלהם, מרמזים שאפקט שניידר כבר החל, ובכל זאת, מצפה לו עבודה קשה. מדובר בנזקים של שנים שנעשו על ידי המומחים הגדולים ביותר בתחום.

2. אירועי הפרישה מאבי נמני הזכירו למכביסטים עד כמה קשה היא הפרידה מהאליל. נדמה שמאז הוא ומתמיד הוא היה שם, מתנועע בכבדות על הדשא, רק מחכה להלום ביריבה, להתל במגן, לכבוש, לנצח, ויותר מהכל - לרוץ לקהל עם אצבע מונפת. כל זה הלך ולא יחזור, דבר שללב הצהוב קשה לעכל. מעבר לסקורר הכי גדול שהיה לה אי פעם, מכבי בעיקר איבדה את השחקן היחיד שלה שנתן את ההרגשה שהוא באמת מחויב לאוהדים, ועבורם זו המכה הכואבת ביותר. כרגע נציגו של שער 11 על המגרש הוא מישאלוב, וזה לא מספיק. בעצם, שום דבר לא יכול להספיק. מדובר בחלל שנפער, שלא יתמלא אף פעם.

3. שפונגין, מתגעגעים אליך.

לקח: היזהרו מניר לוינים

1. הבחירה בניר לוין כמאמן הייתה הצהרת כוונות. לוין, כידוע, הוא אדם נחמד וסימפטי, אבל יותר מהכל הוא בינוני. מינויו סימל לא רק התפשרות, אלא יותר מהכל הודאה פומבית שמסתפקים במועט, בקבוצה סימפטית ובעונה ללא יומרות. הורדת הציפיות וההשלמה עם הבינוניות התבטאו גם על הדשא, עם שחקנים כמו דן רומן וג'ונתן אסוס - נחמדים, סימפטים, ובעיקר בינוניים. ביזארה, שטרית, גזל, ז'אן ומסיקה היו שם תמיד כדי להשלים את התמונה האפורה, ועם כל הכבוד, אפילו רודי חדד וקמנאן הלא יציבים רחוקים מלהיות הדבר האמיתי. אם מכבי רוצה לחזור לצמרת, היא צריכה לחזור לימים שבהם היא כיוונה הכי גבוה שאפשר. בלי בינוניות. בלי ניר לוינים. בוזגלו זו התחלה טובה. יבוריאן קצת פחות.

2. אוהדי מכבי לא יכולים להביט בטבלה מבלי להיזכר בשני ההפסדים בדרבים. תורידו להפועל את שש הנקודות שהיא לקחה ממכבי, והיא עם 35 בלבד, נקודה אחת מהקו האדום, עוברת שבוע מהגיהינום לקראת הקרב על הירידה ראש בראש מול כפר סבא. בעונה כל כך טראומטית, זה בהחלט היה יכול לנחם.

ציון: 5

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully