תואר ללא הגנה?

הסדק הראשון התגלה בגמר יורו 2000. הגנת הברזל של נסטה, קנבארו והשוער טולדו, הפגינה יכולת אדירה לאורך הטורניר, אבל ספגה שער מזיליקי מרגלי ווילטורד רגע לפני הסיום. הרוח יצאה מהמפרשים. שער הזהב של טרזגה, שהעניק לצרפת את הגביע, היה עניין של זמן. במונדיאל 2002 נפערו בקיעים נוספים בתדמית, כשקרואטיה כבשה שני שערים (!) לרשתה בשלב הבתים. בשמינית הגמר, דרום קוריאה כבשה שער שוויון מרגליו של סאול קי-היון שתי דקות לסיום, אחרי טעות חמורה של פאנוצ'י, וקינחה עם שער זהב בהארכה מראשו של הן יאנג-הואן, שנגח מעל מאלדיני האגדי. אמנם הדרום קוריאנים נהנו משיפוט אוהד באותו משחק, אבל כבר אז הכתובת נרשמה על הקיר: משהו רקוב בהגנת איטליה.

לאורך עשרות שנים כוחה של איטליה נבע ממשחק הגנה שהפך לדוגמה ומופת עבור עולם הכדורגל. “הגנה איטלקית", הפך למושג שגור בפי כל פרשן, גם אם על כר הדשא זו וויגאן הצנועה שמתגוננת מפני מנצ'סטר יונייטד. במונדיאל 2006 הציגה איטליה יכולת הגנתית נדירה, וספגה רק שני שערים: עצמי מול ארה"ב ופנדל בגמר נגד צרפת. לאחר הזכייה באליפות העולם נדמה היה כי דבר לא השתנה ותקלות העבר הנן נחלתו של זיכרון כואב. אבל איטליה שמגיעה ליורו 2008 עברה שינויים במהלך השנתיים מאז הניפה את הגביע היקר מכל, ואסור יהיה לה להסתמך רק על משחק ההגנה שלה. אלוהים עדי כי היד רעדה בעת כתיבת המילים.

מבט על סגל השחקנים שזומן ליורו מלמד על חוליה אחורית הסובלת מיכולת לא מרשימה. עם השוער ג'יגי בופון אין למאמן, רוברטו דונאדוני, שום בעיה, אבל ככל שהוא מתקדם צפונה, המראה אינו מרנין. דונאדוני הרכיב חולית הגנה שיתרונה היחיד בכושרה הנוכחי, הוא ניסיונה העצום, מעלה שאין לזלזל בה. הקפטן, פאביו קנבארו, נתן עונה בינונית במדי ריאל מדריד, ויכולתו רחוקה מזו הכבירה של המונדיאל בגרמניה. כושרו של מרקו מטראצי השפיע רבות על הדחתה של אינטר מליגת האלופות ותרם לכך שמירוץ האליפות באיטליה נותר צמוד עד לרגע האחרון. ג'יאנלוקה זמברוטה לא יזכור לטובה את ההרפתקה האנמית שלו בברצלונה, וכוכב המונדיאל, המגן פאביו גרוסו, נעלם בליון הצרפתית. לאור פרישתו של אלסנדרו נסטה, ואי זימונו של מאסימו אודו, לדונאדוני אין יותר מדי כלים בהגנה. במשך שנים האיטלקים שילבו טקטיקה עילאית ויכולת אישית גבוהה, כדי ליצור הגנה מזהירה. החלק השני במשוואה עומד תחת סימן שאלה גדול לפני היורו הנוכחי.

בקמפיין המוקדמות האחרון האיטלקים ספגו 9 שערים ב-12 משחקים, לא מאזן שמכבד את המוניטין. רפיונה של החוליה האחורית לא נעלם מעיניו של לותר מתיאוס, שהימר על איטליה כעל המאכזבת הגדולה של הטורניר, משום שחלק ניכר משחקניה מעבר לשיא, וטען כי "היא תודח בסיבוב הראשון של היורו". אבל אם תשאלו את דונאדוני הוא יאמר לכם שבעשרת משחקיה הרשמיים האחרונים של נבחרתו הוא השיג 9 ניצחונות ותיקו, וספג רק חמישה שערים. הוא גם כיסה על הבעיות בהגנה תוך שינוי טקטיקות תוך כדי משחק, ואין סיבה שלא ימשיך לעשות כן. למעשה, דונאדוני חושב שזו הדרך להצלחה ביורו. “החבר'ה שלי הוכיחו שהם יכולים להתאים עצמם למספר שיטות, וזה יתרון גדול עבורנו".

אבל שוערו בופון מודה כי הפעם האזורי יצטרכו להיות זהירים מאחור. "על הנייר, אירופה קטנה יותר, ואנו אמורים להבקיע שלושה שערים בכל משחק", עקץ בופון את פרשני איטליה, "בלתי אפשרי לשחזר את ההגנה שעשינו במונדיאל. היכולת שלנו ירדה קצת, אבל היא עדיין טובה. בגביע העולם קיבלנו עזרה רבה מהחלוצים והקשרים". כדי לא להיכשל ביורו הנוכחי, בופון יזדקק שוב לעזרתם, והפעם ביתר שאת.

עיקר כוחה של איטליה במונדיאל האחרון היה סגל מאוזן מבחינת הכישרון וכושר המשחק שלו. כולם תקפו והגנו. היא כבשה בו 12 שערים, כשמרקו מטראצי ולוקה טוני הם המבקיעים ה"מצטיינים" עם 2 שערים כל אחד. המציאות כיום שונה לגמרי. הצמד שהניע בשנים האחרונות את מרכז השדה והשפיע יותר מכל על האיזון האיטלקי הם אנדראה פירלו וג'נארו גאטוסו. האחד הוא המוח של הנבחרת, זה שקאקה אמר עליו כי הוא הזר היחיד שהיה מקבל בשמחה לנבחרת ברזיל. השני שורף שטחים במרכז השדה. שניהם משחקים יחד שנים, והתיאום ביניהם מושלם. כה מושלם, ששניהם חוו בצוותא עונה רעה מבחינתם, אחת הסיבות העיקריות לכך שמילאן לא תשחק בעונה הבאה בליגת האלופות.

מבחינה זו, יתכן שבטורניר זה נראה שילוב אינטנסיבי יותר של הדור הצעיר בקישור האיטלקי, במקרה שהצמד-חמד ממילאנו יתמיד ביכולתו הפושרת, כשדונאדוני ייאלץ להסתמך על דניאלה דה רוסי, וחברו לרומא, אלברטו אקווילאני הצעיר והבלתי מנוסה. ארבעת אלה, יחד עם מאסימו אמברוסיני, סימונה פרוטה ומאורו קמוראנסי יוצרים מרכז שדה פיזי ולוחמני, אך חסר דמיון. קישור שחסר את האיזון בין כוח למוח. דונאדוני התלבט רבות אם להזמין את אלסנדרו דל פיירו לסגל, ולבסוף החליט שכן. במערך בו משחקת הקבוצה, ונוכח אפרוריותו של הקישור, זו עשויה להיות ההחלטה שתכריע עבור המאמן את הטורניר כולו.

לאורך השנים איטליה ידעה לשלב בין הגלדיאטורים שלה גאוני כדורגל, שידעו לתת את הערך המוסף, זה שהעניק לה ארבעה גביעי עולם. אחרי פרישתו של טוטי, ועקב יכולתו של פירלו, נשארה איטליה עם קוסם אחד בכושר, הנסיך. קפטן יובנטוס רשם עונה אדירה במדיה, ובגיל 33 הוכתר למלך שערי הסרייה A, אבל ההיסטוריה שלו באזורי לא מלבבת. פה תרם שער חשוב, שם הברקה, אבל הוא לא הצליח לקחת את הנבחרת על גבו, כפי שציפו ממנו לאחר פרישתו של רוברטו באג'יו. עתה שוב איטליה זקוקה לו, ודל פיירו ייאלץ ככל הנראה לשחק מעט מאחור, לא ממש העמדה האהובה עליו.

דונאדוני מודע לכל הדברים האלה, וכשהתקשורת האיטלקית ריננה אודות מערכת היחסים בין השניים והעובדה שהנסיך לא סחף אחריו את הנבחרת, המאמן יצא להגנתו, וניסה להנמיך ציפיות. "דל פיירו הוא לא מודל למחויבות, כי כל השחקנים בסגל הם כאלה שנותנים 100%. הייתה לו עונה נהדרת, הוא התגבר על הקשיים ולכן הוא ראוי לשחק בנבחרת. זה הכל". היורו מסמן את חילופי הדורות בנבחרת איטליה, ורבים מכוכבי 2006 לא יופיעו ב-2010, כך שזו ההזדמנות האחרונה של הנסיך להעניק טאצ' מנצח לנבחרתו.

לאיטלקים תמיד היו חלוצים גדולים, אבל נראה שהפעם הם התעלו על עצמם אפילו בעניין הזה. בניגוד לטורנירים קודמים, מקור הכוח האיטלקי יתרכז בחלק הקדמי, שמחפה על החולשה היחסית של החלק האחורי והמרכזי בהרכב. השפיץ הוא כמובן לוקה טוני. המפציץ האיטלקי כבש 39 שערים ב-46 הופעות במדי באיירן השנה, ולאחרונה הוא חגג יום הולדת 31. "כמתנה לעצמי, ארצה לזכות ביורו", הוא אמר עם פתיחת מחנה האימון, והציב לו ולנבחרתו את הרף, "לשלב אליפות עולם ואירופה יהיה הישג היסטורי".

טוני הוא סיפור גדול, אבל מי שמטריד יותר מכל את האיטלקים הוא אנטוניו קסאנו. דונאדוני לא ממש דפק חשבון, וזימן את הילד הרע של הכדורגל האיטלקי, לאחר שזה נתן עונה מצוינת במדי סמפדוריה (10 שערים ב-22 משחקים). בארץ המגף לא ממש סומכים על החלוץ המחונן והמבקרים טענו כי קסאנו לא יוכל לשחק יחד עם דל פיירו, כשטוני הוא מן הסתם מנייה בטוחה בהרכב. דונאדוני הדף את הטענות, וחשף טפח משיטת המשחק בה הוא עשוי לנקוט. "לא בטוח שנוכחותו של קסאנו על מגרש תדרוש מאיתנו שינוי צורה. מבחינה מנטלית וטקטית, זה טוב לכפות דיאלוג שכזה בין שני השחקנים. שניהם צריכים לדעת שעליהם לעבוד ביחד". בופון כבר ביקש מהעיתונאים "לא להלחיץ את אנטוניו, כי הוא יעשה דברים נפלאים", ובארץ המגף מצפים ל-4:3:3 ההתקפי של דונאדוני.

עם מחליפים כמו אנטוניו די נטאלה (שהוכיח עצמו במוקדמות), פאביו קוואליארלה ומרקו בוריילו, כולם בכושר טוב, איטליה מציגה חוליה קדמית מפחידה, ואפשר להניח שאם האזורי יזכו בטורניר, זה יהיה דרך ההתקפה ולא ההגנה.

דונאדוני נכנס לתפקיד המאמן בתנאים בלתי אפשריים להצלחה. ללא רקורד מרשים, הוא ירש ממרצ'לו ליפי נבחרת שיכורת ניצחון, שבעה ופצועה. גם דחיית פתיחת הליגה לא ממש עזרה לו בתחילת הקמפיין. אבל למרות שהצעיד את איטליה למקום הראשון בבית המוקדמות וההתאחדות האריכה את חוזהו עד 2010, במולדתו עדיין מתייחסים ליכולותיו בחשדנות. נטל ההוכחה עדיין על כתפיו, כזה שרק גביע יוכל להוריד. שחקניו ירוצו על הדשא כשהתואר "אלופת עולם" רודף אחריהם, ובמצב כזה, אין להם הרבה ברירות.

דונאדוני ונבחרת איטליה עומדים למבחן ובארץ המגף מצפים רק לדבר אחד: זכייה בטורניר. לאחר שצרפת השיגה דאבל עולמי ואירופי, גם איטליה רוצה. השאלה הגדולה היא האם איטליה תעמוד בלחץ, בעיקר כשתנאי הפתיחה שלה ב"בית המוות" עם צרפת, הולנד ורומניה, אינם קלים כלל. "זה רגע היסטורי עבורנו", הודה פירלו כשנשאל כיצד הוא וחבריו מתפקדים תחת הלחץ הקיים, "אנחנו רוצים לעשות משהו שטרם נעשה בכדורגל האיטלקי, וכולם בקבוצה מאמינים שאנו יכולים לזכות".