פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גם יומנו של ראשיד וואלאס מגיע אל הדפוס

        לראשיד וואלאס יש שיקוי מיוחד לפני משחק, במהלך משחק, ואחרי משחק. נמרוד עופרן ממשיך לחשוף את האמת עם עוד יומן אישי

        יום ראשון, 20 באפריל, 2008, 23:23
        פילדלפיה ניצחה אותנו במשחק הראשון בפלייאוף, ועוד בפאלאס. אני מקווה שנוכל להתאושש מהפתיחה הזו. הפעם האחרונה שראיתי את הקהל שלנו נגעל כל כך היתה כשרון ארטסט עלה אליהם ליציע.

        יום שלישי, 23 באפריל, 20:59
        טוב, ניצחנו את משחק הבית השני 88:105, ועכשיו אנחנו יוצאים לשני משחקי חוץ, כדי לנסות ולהחזיר לעצמנו את יתרון הביתיות. עם כל הכבוד לפילדלפיה, אני לא חושב שמדובר בקבוצה טובה מאוד. כן, הם חבר'ה נחמדים וכל זה, אבל אני לא רואה אותם מצליחים. בכלל, אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קבוצה מאוזנת בלי כוכב אחד מוגדר לקחה אליפות בליגה הזו.

        יום רביעי, 25 באפריל, 2008, 21:12
        פילי עלו אותנו 75:95 בבית שלהם, ועלו ל-1:2 בסדרה. אוקיי, אני מודה, שיחקנו רע, אבל מעצבנים אותי הפרשנים שאומרים שיש לנו איזה מתג שאנחנו יכולים להפעיל כדי להעלות רמה בפלייאוף. באמת. מתג זה כל כך ניינטיז. אנחנו פשוט לוחצים על כפתור בפלאפון, כאילה דה.

        יום שני, 28 באפריל, 2008, 11:50
        אימון בוקר. אתמול השוונו את הסדרה ל-2:2, הודות לעוד משחק טוב של פרינס. תשמעו, אני מת על הילד הזה, אבל הוא חייב להשמין קצת. טיישון כל כך רזה שאני שוקל להשתמש בו כנייר לגלגול.

        יום חמישי, 1 במאי, 2008, 23:43
        זהו, סגרנו את הסיפור. 81:98 במשחק השישי, 2:4 בסדרה. עכשיו אנחנו באיזה פאב, חוגגים את הניצחון. לפני כמה דקות אסף צ'ונסי את כולנו והרביץ בנו ציונות. הוא אמר משהו על זה שזה יפה שצלחנו את הסדרה, אבל שזה רק הסיבוב הראשון, ושנותרה לנו עוד הרבה עבודה. לפחות נדמה לי שזה מה שהוא אמר, פשוט זה היה כל כך מגניב לשמוע דולפין מדבר שקצת איבדתי ריכוז.

        בושה לפורטלנד

        יום שישי, 2 במאי, 2008, 09:04
        אימון בוקר. פליפ ניסה להכין אותנו לקראת המשחק מול אורלנדו בסיבוב השני. הוא אמר שעכשיו הכל הולך להיות יותר קשה, ושהתפקיד שלי יהיה לעצור את דווייט האוורד, אבל שגם צריכים להתרכז בראשאד לואיס, כי הוא פאוורד פורוורד מהסוג שזורק הרבה מבחוץ. מעולם לא אהבתי שחקנים כאלה.

        יום שני, 5 במאי, 2008, 19:49
        ניצחנו את אורלנדו גם במשחק השני, הפעם 93:100, ושמרנו על הבית בדרך יתרון 0:2 בסדרה. אחרי המשחק נפגשתי עם בונזי וולס, שבא לאולם, והעלנו נשכחות על התקופה שלנו בפורטלנד ביחד. לא יאומן מה נהיה מהקבוצה הזאת. לא סמים, לא אלכוהול, לא קרבות כלבים. כלום. פשוט חבורה של גוד גאיז. אני מתבייש בשמם.

        יום שבת, 10 במאי, 2008, 23:18
        ניצחנו את המג'יק גם במשחק הרביעי ועלינו ל-1:3 בסדרה. רציתי שנלך כולנו לחגוג, אבל השחקנים קצת כועסים עליי. אתמול בבוקר היתה הלוויה לאמא של לינדסי האנטר, ובדיעבד, יכול להיות שלא הייתי צריך לעשות ליד הקבר את הריקוד ההוא שאני עושה לפני משחקים. בכל אופן, אני לא יכול להאשים את עצמי, זה לא משהו שיכולתי לנחש מבעוד מועד, אבל למדתי את הלקח, ואבצע ריקוד סולידי יותר בהלוויה הבאה. נענוע ישבן, ותו לא.

        יום רביעי, 14 במאי, 2008, 12:35
        אתמול ניצחנו את אורלנדו גם במשחק החמישי, ועכשיו אנחנו מחכים לדעת מול מי נשחק בגמר המזרח – בוסטון או קליבלנד. אישית, אני בעד הקאבס, בעיקר בגלל חבר שלי, בן וואלאס. האמת היא שקצת כואב לי עליו. הפעם האחרונה שהוא קלע ג'אמפ שוט היה כשג'יימס נייסמית' החזיק סל פיקניק.

        כמו במלחמה

        יום ראשון, 17 במאי, 2008, 15:07
        טוב, בוסטון גברה על קליבלנד, לצערי, ותשחק מולנו בגמר המזרח. האמת, אני לא מודאג. הסלטיקס כל כך אוהבים את האלם הביתי ועד כדי כך אין להם מושג מה לעשות בחוץ, שהם רחוקים מרחק חולצה מחוץ למכנסיים מלשרת בקריה.

        יום שלישי, 20 במאי, 2008, 21:56
        הפסדנו את הראשון, 90:86. תשמעו, אין לנו סיכוי לנצח את הסדרה אם צ'ונסי ימשיך לשחק ככה. היום הוא סיים עם 9 נקודות ו-2 אסיסטים, כשרונדו תופר אותו עם 11 ו-7. לא יודע, אולי הוא משחק כל כך גרוע בגלל שלפני משחקים הוא תמיד מעשן איזה ארבעה ג'וינטים. אה, לא, רגע, זה אני.

        יום רביעי, 21 במאי, 2008, 10:22
        פליפ סונדרס ניסה להחדיר בנו מוטיבציה לקראת משחק 2, ואמר שמעכשיו זו מלחמה, לא פחות. ולמלחמה יוצאים עם סיבה, נותנים את הכל, ולא חוזרים בלי לנצח. שמעתי שבישראל זה גם ככה, רק, כאילו, בלי הקטע ההוא של לצאת למלחמה עם סיבה, לתת הכל, ולנצח.

        יום חמישי, 22 במאי, 2008, 23:57
        ניצחנו 97:103 במשחק השני וגנבנו את יתרון הביתיות! אחרי המשחק הלכנו לחגוג לאנטוניו מקדייס יומולדת, וכולם היו במצב רוח טוב. מה שכן, ברגע שדייס נשף כדי לכבות את הנרות הוא קרע את הסחוס בברך.

        יום שישי, 23 במאי, 2008, 08:32
        אני כותב מהמטוס בדרך חזרה לדטרויט, לקראת המשחק השלישי בסדרה. אני בטוח לגמרי בסיכויים שלנו לנצח, ולעלות לגמר. היתרון הכי גדול שלנו הוא מאחורי הקווים – אני לא אומר שדוק ריברס לא מחובר למציאות או משהו, אבל אתמול באחד הטיים אאוטים הוא התקשר לרד אאורבך כדי לשאול אותו איך מתקיפים נגד איזורית.

        כולם בשביל אחד

        יום שבת, 24 במאי, 2008, 22:45
        הפסדנו לבוסטון, 80:94. אני מאוכזב. למרות שלא קיבלתי פאול טכני במשחק אני עדיין חושב שהליגה הזאת מכורה. הרי ברור לגמרי שדייויד שטרן נגדנו, הוא רוצה גמר של בוסטון נגד הלייקרס. לפני המשחק ראיתי אותו מכניס כדורי שינה לשחקנים בבקבוקי מים. הבדיחה על חשבונו: שתיתי את כולם - היי, אני לא אומר לא לסמים בחינם.

        יום שני, 26 במאי, 2008, 09:43
        אני לא מבין למה עושים את האימוני בוקר האלה בשעה כל כך מוקדמת. אנחנו מתכוננים למשחק הרביעי, ואולי הכי חשוב בסדרה. תשמעו, לא אשקר, ההפסד האחרון הפך אותי לפסימי משהו. לעזאזל, אפילו ריי אלן פתאום חזר לחיים על חשבוננו, וכמו שאנחנו משחקים אני לא רואה איך אנחנו מצליחים לעבור את הסלטיקס. המורל שלנו ברצפה. פליפ אומר שאנחנו חייבים לשחק אחד בשביל השני כדי לנצח. מעכשיו אנחנו אחד בשביל כולם.

        יום שני, 26 במאי, 2008, 12:13
        יצאנו מהאולם והלכנו כולנו לאיזה דיינר לאכול צהריים. כקבוצה. ביחד. מה שכן, היה קטע קצת לא נעים כשבדרך החוצה, היינו צריכים לעשות לריפ המילטון חסימה מדורגת כדי שהוא יצליח לעבור את המעבר חצייה.