רוט: "כבר כמעט נשברתי, רציתי לעזוב את הכדורסל"

משחקה האחרון של הפועל חולון בליגה ייצג נאמנה את העונה שלה. הקבוצה של דורסמן השיגה עוד ניצחון נאה על עירוני אשקלון במשחק שלא קבע עבורה דבר, סיימה ראשונה את הליגה, ושוב היה זה מורן רוט שניהל היטב את המשחק, וגם ביום לא טוב (בו הוא לא קלע נקודה) חילק הישראלי שמונה אסיסטים. "אני חושב שמתחילת העונה דורסמן בנה עליי כרכז מוביל ובסופו של דבר הייתה לי עונה טובה", מסכם רוט את השנה שלו, רגע לפני הפיינל פור, "אחרי העונה הקודמת, שהייתה לא טובה, רציתי להוכיח לעצמי שאני יכול להוביל קבוצה גדולה, ואני שמח שקיבלתי הזדמנות והובלתי אותם למקום הראשון".

ביום שלישי הקרוב, בחצי גמר הפיינל פור, יעמדו רוט וחבריו לקבוצה בפני המבחן הגדול ביותר שלהם: התחלת הקרב על תואר האליפות. "מכבי תל אביב פייבוריטית", מוריד רוט את הציפיות, "מכבי זה מכבי, והיא באולם הביתי עם המסורת וצריך לתת לה כבוד". גם רוט יודע שהיכולת של שחקני חולון נמצאת במגמת ירידה במשחקים האחרונים. "אנחנו אנדרדוג לפיינל פור ושווים לנהריה", אומר רוט, "נהריה במומנטום, ואצלנו הייתה ירידת מתח אחרי שהבטחנו את המקום הראשון. יש לנו שחקנים שהיו במעמדים האלה בקולג' ובתיכונים, ונעשה את הסוויץ'. מוטיבציה לא תהיה חסרה כי זה מעמד גדול, וגם נהריה ניצחה אותנו ב-20 הפרש רק לפני שבועיים. בסופו של דבר אין פייבוריטית במשחק הזה. יהיה משחק חזק, ובסך הכל אני צופה פיינל פור אדיר".

כשמדברים עם רוט אי אפשר שלא להישבות בקסם שמשדר הבחור בן ה-25, שהחל במחלקת הנוער של מכבי אשדוד, כלל בגיל 17 מעבר למכבי תל אביב, והסתיים באליפות אירופה עם הנבחרת והצלחה עם מוליכת הליגה. "לפני שעברתי לנוער של מכבי היו לי עוד אופציות. גם הפועל חולון וגם הפועל תל אביב פנו אליי", מספר רוט, "אבל הלכתי בסופו של דבר למכבי כי זה היה החלום שלי מגיל אפס".

אבל כמו כל חלום, מתישהו מגיע שלב היקיצה. כשרוט סיים את גיל הנוער לא עמדו בפניו הצעות מקבוצות צמרת, והוא התגלגל להפועל בארי מהליגה הארצית. "המעבר מהנוער של הקבוצה הכי טובה לבוגרים בקבוצה כזאת היה מאוד קשה", נזכר רוט, "הדרך משם למקום שבו אני נמצא היום הייתה ארוכה מאוד".

רוט נוגע בנקודה כאובה בכדורסל הישראלי, הקפיצה מגילאי נוער לבוגרים. "הקפיצה הזו מאוד קשה, גם מבחינה פיזית וגם מבחינת מאמן שיבנה על שחקן בלי ניסיון", הוא מספר, "אבל האמנתי ביכולות שלי והמשכתי לעבוד קשה, ידעתי שיש לי כישרון להגיע רחוק, אבל לא חשבתי שאגיע לאן שהגעתי היום. ידעתי שאני אוהב כדורסל וזה מה שאני הכי טוב בו".

במקרה של רוט, המאמן שהוציא אותו מהחושך לאור הוא זיו ארז, מאמן הפועל ירושלים כיום, שאימן את רוט בשנתו השנייה באליצור רמלה מהלאומית, כשרוט היה בן 21. "השנתיים עם זיו ארז היו מצוינות", נזכר רוט בחיוך, "התחלתי איתו ברמלה, המשכתי איתו לרמת השרון, וככה זכיתי בתואר תגלית העונה. אחרי זה כבר באה הצעה טובה מראשון ונכנסתי לתודעה. אני שמח ומודה לזיו ארז שנתן לי להוביל קבוצה בלאומית. זה בנה לי את הביטחון, כי לכל שחקן חשוב שיבוא מאמן שיבנה אותו".

רוט שולח עקיצה לאנשי המקצוע. "היום מאמנים רוצים הצלחות ומעדיפים ותיקים", הוא טוען, "לכל הילדים אני אומר שצריך סבלנות ואופי. כששיחקתי בליגות הנמוכות היו לי רגעים שכמעט נשברתי ורציתי לעזוב את הכדורסל, אבל לא נשברתי. צריך שילוב של מזל, כישרון ואופי, יחד עם מאמן שירצה לקדם אותך. אני שמח שכל הדברים האלו קרו לי".

רוט הגיע למכבי ראשון לציון, והתחבר לקבוצה שבנה אז גיא גודס. כרכז מחליף היה לו חלק חשוב בהצלחת הקבוצה, שעונתה נגמרה בהפסד אכזרי בנקודה בחצי גמר הפיינל פור להפועל ירושלים. כשנדמה היה שהקריירה שלו עולה על מסלול חיובי, הגיעה הפרשה המביכה עם הפועל גליל עליון. "עודד קטש רצה אותי וחשבתי שזה יהיה חיבור מצוין", מספר רוט, "הם הביאו אותי בתור שחקן מוביל, אבל הדברים לא הסתדרו, ואז הגליל עשתה צעד בצורה לא נאותה ושיחררו אותי".

רוט מעדיף לא להרחיב את הדיבור על הפרשה הכואבת, שבה האשימה הגליל את השחקן על כך שחתם בלאריסה היוונית, למרות הכחשותיו, ושחררה אותו מהסגל. "פתאום מצאתי את עצמי חודש שלם בלי כדורסל", מספר רוט, "זה היה רגע משבר גדול. זה לא פשוט להתאושש מזה שזורקים אותך, אבל המשכתי להתאמן קשה. ידעתי שלא שכחתי לשחק כדורסל. בסך הכל אני רואה את העונה שעברה כמשהו שאפשר ללמוד ממנו. היה לי הכי קל להישבר, אבל הייתי נחוש להצליח ולהוכיח לכולם שאני שווה יותר".

אחרי ההתאוששות החלקית ברמת גן, זומן רוט לסגל הרחב של נבחרת ישראל, ובאופן מפתיע שרד כל הדרך עד למשחקי ההזדמנות האחרונה של אליפות אירופה ויותר מאוחר לאליפות עצמה. "התחלתי כשחקן 18 בסגל", נזכר רוט בגאווה, "ידעתי שאין לי מה להפסיד, אז באתי ונלחמתי ושרטתי והרבצתי והשארתי הכל בכל אימון כדי להיות בנבחרת. צברתי ביטחון אחרי כל אימון, וצביקה שרף נתן בי אמון. בסופו של דבר זה מדהים כי נלחמתי על מקומי עם רביב לימונד, דרור חג'ג' ומאיר טפירו, שחקנים שעשו משהו בכדורסל, בעוד אני באתי מרמת גן. זה היה נראה כאילו אני חי בחלום".

החלום המשיך גם באליפות, אחרי שמורן הצליח להיכנס לנבחרת. בניגוד לשאר השחקנים ששיחקו בנבחרת של שרף (למעט המתאזרח ג'רון רוברטס), רוט לא היה באף שלב בנבחרות ישראל השונות: "נקודת הפתיחה שלי הייתה מאוד לא טובה, אבל יש משהו באופי שלי שגורם לי להאמין שאצליח בכל מקום. אני שחקן שהגיע מהליגה הארצית ומאשדוד, ופתאום אני עושה בדיקת סמים עם אנדריי קירילנקו אחרי המשחק מול רוסיה. ישבתי לידו בחדר ולא האמנתי. רק אחרי זה קלטתי ששיחקנו מול רוסיה, שהייתה אחרי זה אלופת אירופה. זו הרגשה שאי אפשר לתאר אותה במילים".

בלא מעט משחקים העונה דווקא רוט הצעיר היה השחקן שלקח אחריות בהפועל חולון, הרגיע את השחקנים ונראה כמבוגר האחראי בחבורה מפוצצת בכישרון. "מלבד היכולת המקצועית, אני חושב שהחיבור החברתי היה החלק החזק אצלנו", מסביר רוט את ההצלחה הקבוצתית של חולון העונה, "אנחנו מפרגנים אחד לשני ומשחקים אחד בשביל השני, אנחנו יודעים שאנחנו טובים ואנחנו רוצים בכל שנייה להוכיח את זה, אם זה בהגנה וגם בריבאונד. הסגנון שלנו מייחד אותנו, והסוד שלנו הוא הביחד".

רוט שופע מחמאות למאמנו מיקי דורסמן, שלדעתו אחראי להצלחה באופן ישיר. "דורסמן הוא המאמן הכי טוב בליגה, מגיע לו להיות מאמן השנה", אומר רוט, "הוא הביא שחקנים שרגילים להיות כוכבים, והפך אותם לחלק מקבוצה".

"חולון מקום מיוחד, ולא רק בגלל הקהל המדהים", אומר רוט, "אני מקווה שמיקי יישאר ושתתפתח פה מסורת, זה מקום מדהים להיות בו. מבחינתי ישנן עוד אופציות לעתיד, גם אירופה זו אופציה, וזה אתגר להצליח גם שם". ומה לגבי קבוצות אחרות, כמו הפועל ירושלים או אפילו מכבי תל אביב? "זה כבוד גדול שבכלל מזכירים אותי במועדונים כאלה. כרגע עוד אי אפשר לדעת לאן אני אגיע בעונה הבאה. אחרי הפיינל פור אני אהיה יותר חכם".