הגג עולה באש

כבר מזמן שהליגה הטובה בעולם הפכה להרבה יותר מ-48 דקות נטו של משחק כדורסל. ה-NBA הפך בשנים האחרונות לתעשייה בידורית לכל דבר, החל מטקס הצגת השחקנים, ועד מופעי המחצית. זיקוקים, התפרצויות של אש מעל לסלים ועשן לכל עבר הפכו לנוהל הקבוע של פתיחת משחקים. אלא שעכשיו נשמע קול הקורא לצמצם את כל הפירוטכניקה הזו, והוא מגיע מהמקום הכי לא צפוי שיכול להיות: ממשרדו של הקומישינר.

דייויד שטרן אמר את הדברים לפני המשחק הרביעי בין קליבלנד לבוסטון לפנות בוקר (שלישי), וגרס כי ייתכן שהקו האדום נחצה. "אני הולך להיכנס לצרות בגלל זה", אמר שטרן, "אבל אני חושב שזה מגוחך. הרעש, האש והעשן, הם סוג של תקיפה שאנחנו חייבים לבחון מחדש, ולבדוק האם זה נחוץ, במיוחד בהתחשב באיכות שמתרחשת על הפרקט".

שטרן אינו היחידי. בן וואלאס מהקאבס, שנאלץ לנטוש את הפרקט במהלך משחק 2 נגד הסלטיקס בשל סחרחורות, טען שהעשן מהטקס שלפני המשחק גרם לסחרחורות שלו להחריף. לפני המשחק השלישי, הוחלט בקליבלנד להשאיר את וואלאס בחדר ההלבשה עד לפתיחת המשחק עצמו, כדי שזה לא ייפגע מהטקס שבאולמו הביתי. דווקא קליבלנד עצמה ידועה כקבוצה שעורכת טקס הצגת שחקנים גדול במיוחד, עם אש היוצאת מלוח התוצאות המרכזי.

"יכול להיות שאלו סתם תלונות של אוהד מתקופה אחרת", העיד על עצמו שטרן, "אבל אני יושב באולם, מחכה לפיצוץ הבא, ואז מגיעה האש שמעלה את הטמפרטורה באולם עוד יותר. בתוך כל זה אתה מחכה שהעשן הלא בריא יתפזר, אבל זה קורה רק לקראת סוף המחצית הראשונה. אני יודע שאני לא קהל היעד של הדברים הללו ושאני לא מעודכן, אבל אני חושב שהגיע הזמן שנבחן את זה מחדש".

זו אינה הפעם הראשונה ששטרן מביע את דעתו בעיינים מסוג זה. במהלך סדרת גמר המערב בין יוטה לסיאטל בשנת 1996, הליגה אכפה חוק שהגביל את רמת הדציבלים באולם. "אני חושב שאם אנשים יסתכלו על טקסים כאלה עוד כמה עשרות שנים, הם יגידו 'מה לעזאזל עבר להם בראש'?", הוסיף הקומישינר. "אני בטוח שרד אאורבך צופה בנו מלמעלה ועומד להתקשר אליי, בגלל שאני חושב שעברנו את הגבול".