יומני היקר: הבדלי מעמדות

יום ראשון, 13 באפריל, 2008, 19:56

הבסנו את סן אנטוניו ב-21 הפרש במשחק האחד לפני אחרון של העונה. זהו. ניצחון על סקרמנטו במשחק הבא יבטיח לנו את המקום הראשון במערב.

יום ראשון, 13 באפריל, 2008, 23:02

את האמת? די, נשבר לי מלכתוב את היומן הזה. כאילו, זה המון עבודה, ומשרת רק אותי. אוקיי, אז אמנם לעסוק בדברים שמשרתים רק אותי אני רגיל, אבל פאק, זה אפילו לא נותן לי חשיפה. אני חייב למצוא איזה לבן שיעשה את זה במקומי.

יום שלישי, 15 באפריל, 2008, 18:33

אהלן, כריס מיהם כאן. אמנם לא שיחקתי בניצחון שלנו עכשיו על סקרמנטו – אני פצוע בימים אי זוגיים – אבל הקבוצה שיחקה מעולה גם בלעדי והבטחנו את יתרון הביתיות במערב. קובי שוב היה אדיר.

יום שלישי, 15 באפריל, 2008, 18:52

טוב, קובי קרא ואמר – סליחה, צרח עלי – לכתוב את זה כאילו זה הוא שכותב. הוא רוצה שזה יהיה אמין. אז מעכשיו זה לא "קובי שוב היה אדיר", אלא "אני שוב הייתי אדיר".

יום שישי, 18 באפריל, 08:16

אני עושה הפסקת שתיה באימון בוקר וחושב על היריבה שלנו בסיבוב הראשון, דנבר. אין לי ספק שאנחנו הולכים לנצח, ובגדול. מקצועית, אפילו בלי אנדרו ביינום הפצוע, אנחנו טובים מהם בהרבה. אתמול בערב ישבתי עם מג'יק, שאמר שאני יכול להמשיך לשבור שיאים אישיים כמה שאני רוצה, אבל רק דרך משחק קבוצתי אני אשיג טבעות. עכשיו, אני לא מזלזל במג'יק או משהו – בכל זאת, שחקן היכל התהילה - אבל יש חנות יהלומים ממש ליד הפנטהאוז שלי, אז למה לשחק קבוצתי?

יום ראשון, 20 באפריל, 22:05

ניצחנו די בקלות את המשחק הראשון, 114:128. אני אמנם הצטיינתי, אבל מה תגידו על פאו גאסול. הבנאדם נתן 36 נקודות באיזה 110% מהשדה, 16 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. אני לא מאמין שמיץ' קופצ'ק נתן עבורו רק את קוואמי בראון וג'וואריס קריטנטון. ואתם קוראים לי אנס?

יום שני, 21 באפריל, 11:40

נמאס לי כבר שכולם מדברים על האם ג'ורדן פרמאר יהודי. כל יום אני מקבל SMS מאיזה עיתונאי ישראלי ששואל אותי אם הוא יהודי, ומה דעתי – האם עדיף לגייס את פרמאר לנבחרת שלהם, או להישאר עם ג'יימי ארנולד. בכל אופן, היום אני הולך לברר את נושא היהדות של ג'ורדן במקלחת. נמאס לי.

יום שני, 21 באפריל, 12:01

תגידו, באיזו דת מתקלחים עם תחתונים?

יום שלישי, 22 באפריל, 20:27

אימון הערב נגמר. יש אווירה ממש טובה בקבוצה. נדמה לי שהרבה מזה קשור ליחסים שלי עם פיל ג'קסון, שהשתפרו פלאים העונה. בעונה שעברה היינו קצת בברוגז, וגם העונה אנחנו לא מי יודע מה מדברים, אבל ההבדל הוא שהעונה פיל מבין אותי. אני רק צריך לעשות תנועה קטנה עם העיניים והוא מבין שכן – אחד סוכר בקפה זה אחלה.

יום שישי, 25 באפריל, 2008, 08:58

אנחנו על המטוס לדנבר, אחרי ניצחון גדול גם במשחק השני. מקצועית אני לא דואג בכלל, אנחנו טובים מהם בהרבה. מה שכן, כל פעם שאני בא לדנבר שורקים לי בוז כי אנסתי מישהי. אז אני מנסה להתעלם, זו האופציה היחידה. לעזאזל, אם בכל מקום שהייתי אונס בחורה בחיים היו שורקים לי בוז, ארוחות חג המולד היו נורא לא נעימות.

יום שבת, 26 באפריל, 2008, 19:44

פיל לוקח טיים אאוט, למרות שאנחנו בפלוס 24 עם 7 דקות לסוף. אני מסתכל עליו, ורואה שהוא מפהק ועוצם עיניים. אחרי שאני חוזר לפרקט אני שם לב שהוא נשאר ככה בכמה דקות הקרובות. לא יודע, נדמה לי שפיל לוקח את הקטע הזה של זן ומדיטציה קצת רחוק מדי.

יום שלישי, 29 באפריל, 2008, 19:55

שאקיל ופיניקס הפסידו את המשחק החמישי, ועפו לסן אנטוניו. נדמה לי שזה היום המאושר בחיי. עד כדי כך שעכשיו, באימון ערב, אפילו לא צחקתי על הזקן של פאו גאסול. כאילו, אני לא אומר שהזקן שלו נראה מצחיק או משהו, אבל אתמול הוא התקשר לרון מייברג כדי לשאול איך מטפחים אותו.

יום שישי, 2 במאי, 2008, 21:30

יוסטון שוב הפסידה בסיבוב הראשון, ועפה. אחרי המשחק טימאק צלצל אלי ושאל איך הופכים מלוזר לווינר. עניתי שזה נורא פשוט, אתה רק צריך לחשוב כמו ווינר. לחשוב שתמיד תנצח, והתוצאות כבר יגיעו. הוא נאנח, ושאל אם יש דרך יותר פשוטה.

יום שבת, 3 במאי, 2008, 16:26

האל איי טיימס פרסמו שאני הולך לזכות בתואר ה-MVP בפעם הראשונה בקריירה! אני כל כך מאושר. זה אפילו יותר מספק מלראות את שאקיל אוניל עף בסיבוב הראשון ואת הקבוצה שלו הולכת לאבדון. כשהגעתי הביתה אחרי האימון צהריים הסברתי לונסה שזה הכל טוב ויפה, ואני באמת נורא מבסוט וגאה והכל, אבל תארים אישיים לא מעניינים אותי. היא התחילה לצחוק בקול רם.

יום ראשון, 4 במאי, 2008, 11:38

הערב המשחק הראשון שלנו נגד יוטה, בסיבוב השני. אני די נרגש. המאץ'-אפים שלנו מול יוטה לא רעים בכלל. אגב, שמעתי שאשתו של קירילנקו נותנת לו לעשות סקס עם בחורה אחרת פעם בשנה, בתנאי שהיא אומרת כן. לא הבנתי את החלק של "אומרת כן".

יום שני, 5 במאי, 2008, 09:12

אני מבסוט מאוד מהניצחון שלנו על יוטה במשחק הראשון. שיחקתי מצוין, ואחרי המשחק באה אלי איזה אוהדת צעירה, בטח בת 19, ושאלה אם בא לי ללכת אליה. את המילים האלה אני כותב מבית מלון לא רע – נדמה לי ארבעה כוכבים – ואני שמח להגיד שלמדתי את הלקח: מהיום, כשאני שוכב עם בחורות אני שם מסיכה ומשקפיים. לא בשביל שלא יזהו אותי; פשוט כדי להגן על העיניים מהגז מדמיע.