ה-11 שלנו: נבחרת כל הזמנים

הנבחר הופך לבוחר

אבי כהן, הבאנקר בהגנה של רוב שופטי "ה-11 שלי", בוחר את הרכב כל הזמנים. השאלה הגדולה: האם תמיר הצליח להשתחל פנימה?

  • ה-11 שלי
  • אבי כהן
אורן קורנפלד

רגע לפני שמתחילים עם המנגלים, ההורה, השיפודים וכל השאר – זה הזמן לבדוק מה לאבי כהן, זה מתל אביב, יש להגיד על הכדורגל הישראלי ומי הם ה-11 שלו בכל הזמנים. כהן, הבלם האחורי האגדי, אחד השחקנים החשובים והטובים ביותר שצמחו כאן ופיתחו קריירה אירופאית, היה הישראלי הראשון שהגיע לליברפול והיה אחד הסמלים הגדולים של הצהובים.

ב-1976/7 זכה כהן עם מכבי ת"א בדאבל, שנתיים מאוחר יותר הוא הסתפק באליפות עם הצהובים, ואז הוא הגיע לאימפריה האנגלית, שבה ללא ספק תרם את חלקו להצלחתה. עבור רוב השופטים שהצביעו עד עכשיו על "ה-11 שלי", אבי כהן בתפקיד הליברו הוא באנקר. כשהם אמרו את השם אבי כהן, ולצורך ההגינות שאלתי אם כוונתם לתל אביבי או הירושלמי, בדרך כלל קיבלתי תשובה כמו "ברור, אבי כהן של ליברפול". אז הפעם כהן הוא השופט שלנו (ה-16 במספר), ובשבוע הבא יתבהר לכולנו מי הם ה-11 הגדולים של כל הזמנים. כזכור, ליד כל שם של שחקן מופיע מספר ההופעות המצטבר שלו.

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

שוער

יעקב חודורוב (7). לדעת רבים, מדובר בגדול מכולם. חודורוב ז"ל, שנחשב לסמל בנבחרת ישראל, בהפועל תל אביב והפועל רמת גן, הוא גם חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו וכיכב במדים הלאומיים בין 1949 ל-1964. "כשהייתי בן חמש, חודורוב היה שוער בנבחרת ישראל, ואני זוכר אותו מזה שהאחים הגדולים אמרו לי 'עמוד חודורוב', אז הייתי עומד בעמדת מוצא של שוער. כבר בגיל חמש זה נחרט לי בזיכרון, אך לא יצא לי חי לראות אותו משחק. אין לי ספק שהוא היה אגדה בחייו וגדול שוערי ישראל בכל הזמנים".

הגנה

אבי כהן הירושלמי (4, מגן ימני). האיש שהטביע באופן כמעט רשמי את המונח "מגן תוקף" היה חלוץ שהוסב לעמדת המגן הימני. עשה קריירה מפוארת בבית"ר ירושלים, וב-1989, לאחר שהצעיד אותה לזכייה בגביע, עבר למכבי תל אביב. כהן הרבה להרשית בשורות הצהובים, וב-1991/92, העונה שבה זכו באליפות, כבש 17 שערים, כמות בלתי הגיונית עבור מגן. בין 1987 ל-1992 שיחק בנבחרת ישראל. "לדעתי אבי היה מגן מאוד מודרני שתוקף הרבה, עם הרבה חוכמת משחק, כושר גופני מעולה והבקיע שערים רבים".

דוד פרימו (3, בלם). אחד השותפים להופעה היחידה של ישראל במונדיאל ב-1970, ומזוהה בעיקר כבלם מצטיין בהפועל תל אביב. בין 1967 ל-1968 פרימו שיחק בבולטימור שבארצות הברית. "התחיל לשחק את הסגנון הקלאסי של בלם כבר בשנות ה-60. היה בלם אלגנטי, עוצר התקפות ובונה התקפות חדשות. זכיתי לראות אותו והוא היה ממש קלאסי".

צביקה רוזן (2, בלם). רוזן הוא אחד הבלמים הטובים שהיו כאן. רוזן, שהצטיין במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל של מקסיקו 70', היה מהבולטים שבשחקנינו בשנות ה-60 וה-70, שיחק גם בהפועל יהוד ורשם אף 58 הופעות בנבחרת ישראל (כבש חמישה שערים). "היה מודל לחיקוי של אולי כל הבלמים בארץ, הוא היה מעולה מבחינה הגנתית ולא היה מצב שאפשר היה לעבור אותו, גם אם זה על חשבון פאול. לא פעם ישבנו צביקה ואני ביציע במשחקים ואמרנו שאם היינו משחקים היום, גולים כמו ששחקנים מקבלים לא היינו בחיים מקבלים. יכולת ההבקעה שלו הייתה גם במצבים נייחים ואין ספק שהוא היה בלם מעולה".

מוצי לאון (5, מגן שמאלי). שחקן ההגנה המיתולוגי של מכבי יפו ונבחרת ישראל, שפרש בתחילת 1985 בגיל 41. עם מעל ל-600 משחקים ו-50 שערים במכבי יפו, לאון היה אחד משחקני ההגנה הדומיננטיים שידעה מדינת ישראל ונבחרתה, והוא אף כבש שער בגמר גביע אסיה נגד קוריאה. "למרות שמיקו בלו היה מגן יוצא מן הכלל, מוצי היה פשוט עילוי מבחינה הגנתית. אותו באמת אין היה לעבור, גם זריז וגם מהיר, שלא לדבר על כסחן. בזמנים של היום הייתה לו בעיה לשרוד על המגרש, כי הוא הירבה בפאולים, אבל זה לא מנע ממנו לעצור את היריב. מצד שני הוא שיחק עד גיל מאוחר מאוד, יצא לי אפילו לשחק איתו".

קישור

יצחק שום (3, קשר אחורי). שומי היה הכוכב הבלתי מעורער של הפועל כפר סבא, כששיחק בה בין 1959 ל-1983. אחרי שני גביעים, הוא זכה עם כפר סבא באליפות ב-1982. מסוף שנות ה-60 עד תחילת שנות ה-80 הוא כיכב במדים בכחול-לבן ואף הופיע בשתי אולימפיאדות מעבר להשתתפות בגביע העולם ב-1970. "לפי מה שראיתי עד עכשיו, אנשים נטו לבחור רק כוכבים. שום הוא אחד הקשרים ההגנתיים מהטובים שהיו בכל השנים. היה גם בנבחרת הגדולה שהגיעה למונדיאל ושיחק בהרכב. הוא קשר אחורי נהדר, גם עוצר התקפות של היריב, גם חכם וגם יודע לשמור על הכדור".

מרדכי שפיגלר (12, קשר שמאלי). גדול שחקני מכבי נתניה בכל הזמנים, שמחזיק גם בשיא הבקעות השערים בנבחרת עם 32 כיבושים ב-83 הופעות. זכה בשלוש אליפויות בנתניה כשחקן (ועוד אחת כמאמן), וכמובן כבש את השער היחיד של ישראל בגביע העולם. שיחק בפאריס סן ז'רמן וניו יורק קוסמוס, אך את הקריירה סיים בבית"ר תל אביב. "גדול שחקני ישראל ויש לו מקום של כבוד. שחקן מאוד דומיננטי, מכדרר ומבקיע, מוסר ובעל כושר גופני נהדר. מה שאפשר להגיד על קשר מודרני אפשר להגיד על מוטהל'ה".

אייל ברקוביץ' (10, קשר מרכזי). אחרי קריירה עשירה במכבי חיפה, ברקוביץ' השתדרג לאירופה ושיחק באנגליה ובסקוטלנד, בין השאר בווסטהאם, סלטיק ומנצ'סטר סיטי. את הקריירה סיים במכבי תל אביב ובנבחרת ערך 79 הופעות וכבש תשעה שערים. "פנומן במסירות שלו, בין המוסרים הטובים ביותר בעולם, משאיר שחקנים מול שוער או מכניס כדור בין שלושה-ארבעה שחקנים. בנוסף לזה הוא גם הצליח בחו"ל בליגה האנגלית, שזה לא דבר קל. לי בהתחלה היה ספק גדול אם הוא יצליח בגלל הפיזיות, אך למרות זאת הוא הצליח בגדול".

יוסי בניון (9, קשר מרכזי). מי שנחשב לכדורגלן המוכשר ביותר בדור הנוכחי, משמש בימים אלה כקפטן נבחרת ישראל ומשחק בליברפול באנגליה, אחרי שהגיע אליה דרך מועדונים אירופאים באנגליה ובספרד, כמו סנטאנדר ו-ווסטהאם. בארץ הוא כיכב במכבי חיפה (איתה זכה בשתי אליפויות), אחרי שהגיע אליה מהפועל באר שבע, הקבוצה בה גדל. לאחרונה חצה את גבול 50 ההופעות בנבחרת. "בניון הוא שחקן רב-גוני, יותר בסגנון של שפיגלר. גם מבקיע וגם מכדרר, גם מוסר, אבל לטעמי הוא הגיע בין השחקנים הישראלים הכי רחוק, ומשחק כיום בליברפול, שזה אומר הכל".

התקפה

ויקי פרץ (2). פרץ החל את הקריירה במכבי רמת עמידר והגיע למכבי תל אביב ב-1973. בהנהגתו זכו הצהובים בדאבל ב-1977 ובאליפות נוספת ב-1979. את פריצת הדרך שלו הוא עשה בצרפת, כשכיכב בשטרסבורג ובראן, אך עם חזרתו הוא שיחק שנתיים נוספות במכבי תל אביב, לפני שסיים את הקריירה בשמשון. בנבחרת הוא ערך 40 הופעות וכבש 14 שערים. "שיחקתי איתו כמה שנים במכבי תל אביב. היה לו כוח פריצה של שחקנים באירופה, הוא גם הצליח מאוד בצרפת. הייתה לו בעיטה אדירה בשתי רגליים. לפעמים הוא ניצח משחקים לבד, גם אם הקבוצה שלו שיחקה קטסטרופה".

שייע גלזר (4). מי שנחשב לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר שגדלו כאן, שיחק בכל שנותיו במכבי תל אביב. למרות שבתחילת הדרך הוא עוד היה מגן, הוא הוסט מהר מאוד לעמדה בה היה הבולט ביותר. בשנת ה-50 למדינה הוא קיבל את התואר "חלוץ היובל". "למרות שלא ראיתי אותו, ראה ערך חודורוב, לפי דעתי הוא היה אגדה בחייו. גדלתי במכבי תל אביב ושמעתי סיפורים עליו, כך שאי אפשר שלא להכליל אותו בין ה-11 של כל הזמנים. אם כולם אומרים עליו מה שאומרים עליו, אז מי אני שאחלוק?".

מאמן

דוביד שוויצר (6). שווייצר, שזכה לכינוי ה"כריש", הוא אחד המאמנים הכי מעוטרים ומוצלחים שידעה מדינת ישראל. שוויצר הצליח כמעט בכל הקבוצות בהן עבד, ולקח מועדונים קטנים יחסים להישגים ענקיים. הפועל רמת גן (אליפות, מיד אחרי שהעלה אותה ליגה), מכבי נתניה (אליפות ראשונה והיסטורית), הפועל תל אביב (3 אליפות על פני 20 שנה, 1966, 1981, 1986), מכבי תל אביב (דאבל ב-1969/70) ונבחרת ישראל (רבע הגמר באולימפיאדת מונטריאול 1976, גמר גביע אסיה 1974). "שוויצר היה מאמן שמאוד דומיננטי באימון, היה מאוד חכם, טקטיקן גדול, האימונים אצלו היו כיף גדול, ולמרות שלפעמים הוא היה בוטה, הוא עשה את זה בחן ומבין כל המאמנים שהתאמנתי אצלם בארץ, הוא היה מספר 1 בשבילי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully