וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גרון ע-מוק 2

יובל שפירא

19.4.2008 / 12:47

לאחר שעברנו על סקירת מקומות 1-16, יובל שפירא ממשיך להציע שחקנים, הפעם לחצי התחתון של דירוג הבוחרים בדראפט הקרוב

הברווז מגיע ליוסטון

17. מינסוטה (מאזן ב-2007: 8:8) – פיליפ מרלינג, דיפנסיב אנד, קלמזון:

למינסוטה, שכעת מחזיקה בשחקן הכי מלהיב בליגה (לא, לא סידני רייס), יש שתי בעיות עיקריות – ההגנה נגד המסירה והפאס-ראש. אבל, כמו רוב הבעיות, הן משפיעות אחת על השניה, ולכן, ברגע שמינסוטה תשפר את הפאס-ראש, הבקפילד המאוד מוכשר (ויקר) שלהם יעשה את העבודה שלו ביתר יעילות. עם הידיעה על הסרטן של קנשי אודזה המלך, והעובדה שארסמוס ג'יימס עדיין לא מראה קמצוץ מהיכולת האמיתית שלו (כך מקווים במטרודום), הויקינגים יבחרו עוד דיפנסיב אנד בסיבוב הראשון, הפעם זה פיליפ מרלינג מקלמזון. ההתלבטות היא בין מרלינג וגרובס, אבל גרובס קטן מדי וכנראה יעבור לשחק ליינבקר חיצוני במקצוענים, לא משנה באיזו שיטה. המניות של מרלינג נפלו בעקבות התצוגה המבאישה שהוא נתן בשוק הבשר (17 הרמות משקולת), אבל הוא בהחלט יכול להגיע אל המוסר מהר. הוא מהיר, זריז, שולט בטראפס בצורה מרשימה לשחקן בקולג', ויש לו צעד ראשון מצוין, בעיקר החוצה. ההגנה שלו נגד הריצה בהחלט לוקה בחסר, וכך גם יכולת הכיסוי שלו, אבל מבחינת פאס-ראש, הוא אחד הכשרונות הטובים בדראפט (הבחירה של זילברמן: פיליפ מרלינג).

אפשרויות נוספות: גרובס או קאלאיס קמפבל על הקו, טאליב, קייסון או רודג'רס-קרומרטי בבקפילד.

18. יוסטון טקסאנס (מאזן ב-2007: 8:8) – ג'ונתן סטיוראט, ראנינג בק, אורגון:

ה-ל-ל-ו-י-ה! יוסטון סיימה את העונה שעברה במאזן לא שלילי. בקצב ההתקדמות הזה – צעד קדימה ושניים אחורה והם יכולים להגיד לפלייאוף – מה, כבר בעוד 7 שנים! עכשיו ברצינות, כדי שהטקסנים ישיגו מאזן חיובי הם חייבים להשתפר בכמה תחומים. בראש ובראשונה – משחק הריצה. אהמן גרין לא נהיה צעיר יותר, וסטיוארט הוא בדיוק השחקן המלהיב שיוסטון צריכה. הוא חזק ומהיר, יכול לשבור תיקולים בקלות, וללא ספק שווה מיקום גבוה יותר ברשימה. הסיבה שהוא התדרדר כל-כך היא פציעות חוזרות בקרסוליים שלו, וממש לפני כמה ימים עבר ניתוח בבוהן שישבית אותו לחצי שנה. המניה שלו צנחה, אבל יוסטון תיהנה מההפקר, כי סטיוארט הוא בעל כישרון שווה לדארן מק'פאדן לפחות. יוסטון אמנם צריכה עזרה בבקפילד ובחולית הליינבקרים, אבל סטיוארט פשוט שחקן טוב מכדי שאפשר יהיה לפספס (הבחירה של זילברמן: ג'ף אוטה).

אפשרויות נוספות: קית' ריברס בליינבקר, טאליב, קייסון או רודג'רס-קרומרטי בקורנר.

19. פילדלפיה איגלס (מאזן ב-2007: 8:8) – קית' ריברס, ליינבקר, דרום קליפורניה:

סוף-סוף, אחד הכישרונות הכי גדולים בדראפט מוצא בית. לאיגלס יש הרבה תחומים שזקוקים לשיפור קטן על פי הסטטיסטיקה, אבל אין ספק שהעמדות שטעונות הכי הרבה שיפור הן תופס, סייפטי וליינבקר. כיוון שפיליפס נלקח, והאיגלס לא רוצים לעשות ניסויים עם טאליב, וכמה שדונובן יבכה הנשרים יילכו על הגנה בסיבוב הראשון, ג'ים ג'ונסון ישמח לקבל את הליינבקר המצוין הזה, שמגיע מאחת מחממות הפוטבול הגדולות באמריקה. הוא לא חכם או מהיר כמו טאטופו, אבל גדול וחזק, ויכול לשחק כמה תפקידים, דבר שג'ונסון, חסיד של באדי ריאן ושיטת ה-46 שלו, מאוד מעריך. ייתן פייט ענק לקונור על תואר רוקי השנה, אבל כמו האיגלס, יפסיד (הבחירה של זילברמן: כריס וויליאמס).

אפשרויות נוספות: אם לא ריברס (או פיליפס – ללא הטרייד של אריזונה-וושינגטון) – אחד הרסיברים הבאים: ג'קסון או תומאס.

20. טמפה ביי באקנירס (מאזן ב-2007: 9:7) – דשון ג'קסון, רסיבר, קליפורניה:

ג'ון גרודן הוא אדם בעל מוח התקפי. הוא יודע שההגנה שלו, שמנוהלת על ידי מונטה קיפין הגאון, יכולה למשוך עוד שנה לפחות (בארבר, ברוקס), ואחרי שהחתים את יוג'ין ווילסון ובחר שנה שעברה את גיינס אדאמס, הוא יכול השנה לבחור שחקן להתקפה, שהתקשתה בכל התחומים שנה שעברה. אז רץ הוא מצא בשלהי העונה, ויש לו 5 מוסרים (לא שהוא לא יתפתה לקחת את ברום), אבל מה שאין לו זה דם חדש אצל התופסים שלו. ג'ואי גאלאוואי הבלתי נגמר עומד להיגמר, היליארד כבר מזמן נמצא על אדים, ובכל שנה שעוברת קלייטון מוכיח שהוא לעולם לא יהיה יותר מסלוט או מספר 2 במקרה הטוב. אם גרודן מעוניין בשחקן כמו גאלאוואי, ג'קסון הוא האיש בשבילו. הסילון הקטן כבר גורר השוואות למוס (סנטנה, כן?) וסטיב סמית' (הפנתר), ודורג כבר ראשון בין התופסים. בשוק הבשר הוא עצר את השעון על פחות מ-4.3 בריצה ל-40 יארד, אבל במדידה התגלה שחסרים לו 3 אינצ'ים ל-6 פיט, הגובה הרשמי שלו. למרות הירידה המיידית בלוחות, הוא עדיין שחקן מעולה, וייכנס שנה הבאה חזק לעניינים. השנה תהיה שנת למידה בשבילו מזקני הפיראטים (הבחירה של זילברמן: דוויין תומאס).

אפשרויות נוספות: כמעט בטוח שהבאקס יבחרו תופס, אם לא את ג'קסון אז דוויין תומאס. אם בכל זאת גרודן ילך על הגנה, צפו לבחירה של באלמר, הטאקל מצפון קרוליינה, או אחד משלושת הקורנרים: טאליב, קייסון או רודג'רס-קרומרטי.

ברוך הבא, קרומרטי השני

21. אריזונה קרדינלס (מאזן ב-2007: 9:7) – דומיניק רודג'רס קרומרטי, קורנרבק, טנסי סטייט (טרייד עם וושינגטון, שקיבלה את הבחירה ה-16)

הקארדינלס עשו טרייד-דאון בתקווה שאחד הקורנרים שהם רצו יהיה על הלוח עדיין, והם מוצאים את עצמם עם כולם עדיין במשחק. ללא ספק שרודג'רס-קרומרטי הוא האתלט הטוב ביותר מבין השלושה, וגם בעל הפוטנציאל הגדול ביותר, אבל העובדה ששיחק בקולג' חלש (מאוד) קצת פוגעת בו. בעזרת אימון, הוא ללא ספק יהיה אחד הקורנרים הטובים בליגה בשנים הבאות, אבל הוא חייב ללמוד איך לא לעשות שטויות. הקארדינלס קרועים כאן בין רודג'רס-קרומרטי, שמאוד מזכיר בסיפור שלו את אניאס וויליאמס (שהיה הקורנר המוביל בקבוצה הרבה מאוד שנים), וקייסון, ששיחק בווילדקאטס של אריזונה. בסופו של דבר ההגיון יגבר, ורודג'רס-קרומרטי יהיה הבחירה של הקארדס (הבחירה של זילברמן: קלאיס קמפבל לוושינגטון).

אפשרויות נוספות: כמו שאמרתי קייסון. אם לא יהיה טרייד הרדסקינס יקחו את גרובס.

22. אוקלנד ריידרס (מאזן ב-2007: 12:4) – דוויין תומאס, רסיבר, מישיגן סטייט (טרייד עם דאלאס, שקיבלה את הבחירה ה-4)

אוקלנד, שבוחרת כאן לראשונה, צריכה כל-כך הרבה חיזוקים בהתקפה שעדיף כבר לאל דיוויס להעלות כרגע את המעודדות של הריידרס לשחק – לפחות יהיה משהו טוב לראות. תומאס, שנתן עונה ענקית במישיגן סטייט, מזכיר מאוד את טרל אואנס בכך שקשה מאוד לעשות לו ג'אם על הליין. הוא חזק מאוד, אבל זה לא פוגע במהירות שלו, כפי שאפשר היה לראות בקומביין (4.4). יש לו בעיה לשמור על המסלולים שהוא רץ בהם, בעיקר לטווחים ארוכים, ותפיסות "אובר-דה-שלודר, אין-סטרייד", כלומר במבט לאחור, תוך כדי ריצה, הן לא התחום החזק שלו. ובכל זאת (הבחירה של זילברמן: רודג'רס-קרומרטי, לדאלאס).

אפשרויות נוספות: הריידרס יחזקו את קו ההתקפה או את מצבת התופסים שלהם. כריס וויליאמס, גוסדר צ'רילוס וג'יימס הארדי כולם אופציות סבירות. אם דאלאס יבחרו כאן (סביר למדי) צפו שפליקס ג'ונס, הרץ השני של הרייזור-בקס ילך כאן.

23. פיטסבורג סטילרס (מאזן ב-2007: 10:6) – ברנדן אלברט, גארד, וירג'יניה:

פיטסבורג צריכה חיזוק בכמה עמדות, כשהצרכים הבולטים הם קו ההתקפה (בעקות עזיבתו של אלן פנקה לג'טס) ותופס גבוה בשביל ביג בן, שמאז שפלאקסיקו בורס עזב את היינץ פילד לא מצליח לשחזר את אותם הנתונים. אבל, שוב, הכל סובב סביב ההיצע והביקוש. אלברט הוא הגארד היחיד ששווה בחירת סיבוב ראשון בדראפט, כשלעומת זאת, גם אם הארדי יילקח, נשאר את תומאס או ארלי דוסט. לכן הסטילרס ייקחו את אלברט, שבהחלט יוכל למלא עם הזמן את החור שיצר אלן פנקה. יש לו מבנה של תאקל, והסיבה היחידה שהוא לא משחק בחוץ היא אי היכולת שלו להתמודד עם שחקנים שמגיעים מעבר לקצה (הבחירה של זילברמן: אלברט).

אפשרויות נוספות: כמו שאמרתי – אם לא את אלברט אז את תומאס הארדי, שיספק לפיטסבורג תופס גבוה בסלוט שיהיה קשה מאוד להתמודד אתו.

24. טנסי טייטנס (מאזן ב-2007: 10:6) - ארלי דוסט, לואיזיאנה סטייט:

ג'ף פישר הוא אחד המאמנים הטובים ביותר בליגה. הוא הביא את אלג'י קראמפלר לטווחים הקצרים בתקווה שהוא יחזור לתקופה הטובה שלו באטלנטה, ועכשיו הוא צריך לדאוג לרסיבר שיהיה מטרה נוספת, כי אלו שעכשיו בנשוויל לא יכולים לעשות את זה. אולי מק'קריינס שחזר הביתה מהסילונים. פישר היה רוצה לקבל את לימאס סוויד, ששיתף פעולה עונה אחת עם יאנג בטקסס, אבל הוא ירד כבר מזמן מהלוח. במקום זה הוא יביא את דוסט – רסיבר מצוין שבגלל רסיברים מעולים (בואו ודיוויס, שניהם בחירות סיבוב ראשון ב-2007) שנה שעברה ופציעה טורדנית השנה, המנייה שלו צנחה לעבר הסיבוב השני. מזל שיש בעולם נשמות טובות כמו קלי הלוזר שבגלל זה שהוא אפס דוסט קפץ אצלי חזרה לסיבוב הראשון (הבחירה של זילברמן: סוויד).

אפשרויות נוספות: הסיכויים שהטיטנים לא ייקחו תופס קלושים. אם לא את דוסט אז הארדי, קאלדוול או מאנינגהאם. האפשרות הנוספת הוא דיפנסיב אנד, כי קאלאיס קמפבל העצום עדיין פנוי.

המטאטא הולך ל...

25. סיאטל סיהוקס (מאזן ב-2007: 6:10) – בריאן ברום, קוורטרבק, לואיוויל:

סיאטל סיימה את העונה שעברה כשהיא (שוב) בראש בית המערב של החטיבה. היא התמודדה בפלייאוף מול טמפה וניצחה (מה שלא היה קשה כי שני הבתים האלו התחרו על מי יציג את הקבוצות הגרועות ביותר בליגה) בזכות משחק התקפה בהנהגת מאט האסלבק ומשחק הגנה בהנהגת לופה טאטופו המלך. לאחר מכן היא הפסידה בטונדרה הקפואה (באנגלית זה נשמע יותר טוב) לגרין-ביי, בגלל שמשחק הריצה לא היה קיים. ראה זאת מייק הולמגרן – והפנים. הוא החתים שני רצים איכותיים בפגרה ועוד יש לו את שון אלכסנדר שבוושינגטון (המדינה) מקווים שיתאושש משתי עונות מאכזבות ורוויות פציעות. לסיהוקס, כרגע יש שני תחומים שדרושים שיפור – דיפנסיב תאקל וקוורטרבק מחליף. טאטופו אולי חתם על הארכת חוזה, אבל האסלבק לא נהיה צעיר יותר, והקרחת על ראשו ממשיכה לגדול (נראה לי).

ברום הוא פרוספקט שנפל חזק מאוד השנה בדירוג, אחרי שבשנה שעברה נחשב לפוטנציאל הטוב ביותר בעמדת המוסר. ברום שב מחושל יותר, והוא בהחלט יוכל ללמוד דבר או שניים מהאסלבק, למרות שהוא מביא אתו כמה דברים חשובים – ניידות בכיס (ומחוצה לו, דבר שהוא כמעט ולא עושה וצריך לעשות יותר), עמידה מצוינת תחת לחץ מסיבי, ושחרור מהיר. הוא זקוק לליטושים בדיוק (כמו כל קוורטרבק רוקי) ובעיקר בקבלת החלטות מסירה (זורק יותר מדי לתוך קאברג' – כמעט שמונים מסירות שלו נהדפו בשנתיים האחרונות). סך הכל, ברום יכול להיות הקוורטרבק של עידן ג'ים מורה, שיתחיל אחרי העונה (הבחירה של זילברמן: פרד דייויס).

אפשרויות נוספות: באלמר הוא הדיפנסיב תאקל הטוב ביותר על הלוח, וניצי-הים יכולים גם לקחת את גרובס, שיכול להיות פותח מיידי.

26. ג'קסונוויל ג'אגוארס (מאזן ב-2007: 5:11) – אקיב טאליב, קורנרבק, קנזס:

ליגוארים, שהגיעו שנה שעברה מרחק מחצי מאליפות החטיבה, יש מעט מאוד נקודות חלשות. טעונות שיפור – כן. אבל חלשות אין. שני הדברים החשובים ביותר לג'ק דל ריו יהיו לחזק את ההגנה, גם האחורית וגם הקדמית. לכן יש פה התלבטות בין שתי עמדות. בסופו של דבר, עומק בבקפילד יותר לקבוצה שנמצאת בבית עם הקולטס הוא דבר חשוב יותר מהעמסת עוד גופים גדולים מקדימה. טאליב הוא שחקן יותר מגוון מקייסון, ויוכל לשחק גם סייפטי אם יצטרך. הוא גם נהנה ממומנטום חיובי בזכות המשחק המצוין שהפגין באורנג'-בול. ג'קסונוויל תיקח את טאליב ותנסה למלא את השביעיה הקדמית שלה יותר מאוחר (הבחירה של זילברמן: קנטוואן באלמר).

אפשרויות נוספות: קייסון, כפי שכבר ציינתי, ואני חושב שקאלאיס קמפבל היה נבחר כאן אלמלא התצוגה המחרידה שנתן בקומביין.

27. סן-דייגו צ'ארג'רס (מאזן ב-2007: 5:11) – כריס וויליאמס, אופנסיב תאקל, ואנדרבילט:

זו יכולה להיות אחת הגניבות של הסיבוב הראשון. וויליאמס נחשב לאופנסיב תאקל השלם ביותר בדראפט, ולפרוספקט השלישי בעמדה. אני גם לא אתפלא אם נראה קבוצה כלשהי עושה טרייד-אפ כדי לקחת אותו. הוא פאס-בלוקר ענק, שאיפשר 2 סאקס בשנתיים האחרונות. מישהו חישב את זה. 1,558 סנאפס (לא כולם מסירה, אבל בכל זאת) – שני סאקס! לא יאמן. למרות שאצל הקומודורס הוא שיחק בשמאל, הוא יכול לזוז לימין ואפילו לפתוח במקום ג'רמי קלארי. החסימה שלו במשחק הריצה לא מושלמת וזקוקה לליטוש, והוא צריך לעבוד על כוח, אבל אין ספק שהוא זריז מספיק וגדול מספיק כדי להתמודד נגד כל פאס-ראשר שיעמוד מולו. למרות שקו ההתקפה של הצ'ארג'רס לא סובל מבעיות, וויליאמס – כאן – הוא פשוט עסקה טובה מכדי שאיי. ג'יי. סמית', הג'נרל מנג'ר של הבולטס, יפספס אותה (הבחירה של זילברמן: גוסדר צ'ירילוס).

אפשרויות נוספות: שתי העמדות שסן-דייגו כן צריכה לחזק זה את הבקפילד שלה, בשני צדי הכדור. אני לא אתפלא לראות את קייסון נבחר כאן (למרות שטאליב היה מתאים יותר) או את פליקס ג'ונס, שנמצא בצילו של מק'פאדן, וחבל.

28. אוקלנד ריידרס (מאזן ב-2007: 12:4) – קנטוואן באלמר, דיפנסיב תאקל, צפון קרוליינה (טרייד עם דאלאס, שקיבלה את הבחירה ה-4)

הפכתי בנושא הזה שוב ושוב, ואם הטרייד הזה יקרה (ויש סיכוי סביר שהוא יקרה, כי שני בעלי הבית פה מספיק מטורפים), אני לא חושב שדיוויס יסתפק בפחות משתי הבחירות של ג'רי ג'ונס השנה. הוא אולי יוותר על בחירות של שנה הבאה, אבל אם הטרייד הזה קורה, לאוקלנד יהיה את שתי הבחירות של דאלאס. ובמקרה הזה, ולאחר שבחרה תופס שיעזור לראסל להפוך למנהיג שלה לשנים הבאות, היא מתפנה להחליף את מנהיג ההגנה שלה, שגם אם לא היה אפקטיבי כמו בעבר, עדיין היה לו פה גדול, מנהיגות והיכולת לעשות מהלכים גדולים. באלמר מביא אתו לקבוצה פוטנציאל עד הגג, השאלה היא מה הוא יעשה אתו. הוא מספיק חזק כדי לשחק את הדיפנסיב טאקל במערך של 4 ליינמנים ומספיק מהיר כדי לעבור לשחק אנד אם רוב ריאן וליין קיפין יחליטו לעבור לשיטה של 3 ליינמנים, שהבסיס שלה עדיין קיים בחור השחור (הבחירה של זילברמן: פליקס ג'ונס).

אפשרויות נוספות: דיוויס ואוקלנד (שהם אותה ישות בעצם) כל כך בלתי צפויים, שאני לא אתפלא על כל בחירה שהם יעשו (ולמי שמפקפק, אני מזכיר שהם בחרו את ג'ניקאוסקי במקום ה-11 בדראפט. ה-11. הכללי. בסיבוב הראשון!), אבל אם לא באלמר, חיזוק קו ההתקפה בצ'רילוס בא בחשבון, כמו גם רץ כלשהו (פליקס ג'ונס, ג'מאל צ'ארלס או צ'ונסי וושינגטון). אבל האופציה הסולידית ביותר תהיה ללכת על גרובס המצוין.

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

הניינרס לא יודעים מאיפה להתחיל

29. סן-פרנסיסקו פורטי-ניינרס (מאזן ב-2007: 11:5) – קוונטין גרובס, ליינבקר, אובורן:

סן-פרנסיסקו נמצאים במצב קשה מבחינתם. מצד אחד, הם לא יודעים מה לשפר קודם. העונה האחרונה הייתה נפילה כואבת ובכל זאת אלכס סמית' יצא ממנה כקוורטרבק הפותח של הקבוצה. יש לניינרס כל כך הרבה תחומים טעוני שיפור שהם לא יודעים מאיפה להתחיל. נקודת האור הבודדה הייתה הליינבקר הסנסציוני פטריק וויליס, הידוע גם בכינויו "קרון המסע שמתנגש בשחקני פוטבול תמימים וגורם להם לאבד את ההכרה". וויליס נבחר לרוקי השנה, ובהחלט יוכל להסתייע בגרובס, שמתאים לשיטה של 4 ליינבקרים כמו כפפה ליד. הוא מכונת סאקס בפוטנציה, ובהחלט יוכל לזרוע הרס ופחד בלב ההתקפות שלא יספיקו להתגונן מפניו. הוא מהיר מאוד, חזק מאוד בעמדת הליינבקר, ויוכל להתעמת, עם קצת עבודה, מול התאקלים הענקיים שבמקצוענים (הבחירה של זילברמן: ארלי דוסט).

אפשרויות נוספות: גם הרביעייה האחורית של פריסקו צריכה להשתפר, אבל אם מי שנשאר על הלוח אני פשוט לא רואה אותם בוחרים מישהו שהוא לא גרובס. בכל זאת, קייסון הוא כשרון מצוין בתחתית הסיבוב הראשון, ואם הם יחליטו על תוכנית חלופית לפרנק גור, ג'ונס עדיין על הלוח.

30. גרין-ביי פאקרס (מאזן ב-2007: 3:13) – אנטואן קייסון, קורנרבק, אריזונה:

עם הפרישה של ברט פארב וכניסת ארון רודג'רס לנעליים העצומות הללו, מצופה היה ממק'קארתי, מאמן התקפי בסה"כ, שינסה לצייד אותו בכלים התקפיים נוספים כדי להתמודד עם המשימה האדירה שמצפה לו עכשיו, אולי אופנסיב תאקל או עוד תופס. אבל מק'קארתי יודע שהדבר שהביא אותו לפלייאוף (אם כל הכבוד להתקפה בכלל ולפארב בפרט שנתנו עונה מדהימה) הוא הגנה בלתי מתפשרת ולוחמנית. והוא יודע שהקורנרים הפותחים שלו הולכים ומתמלאים חלודה, והוא צריך לדאוג להם למחליפים טריים. קייסון ייתן לו כמה מהלכים גדולים העונה, וילמד מוודסון והאריס. הוא בהחלט יכול להתפתח לשאט-דאון קורנר רציני, אלה שאין להם סטטיסטיקה טובה כי מפחדים למסור אליהם כדורים. אין לו מהירות יוצאת-דופן או האצה בלתי רגילה, אבל הוא חזק יחסית לקורנר, ולא מרבה לעשות שטויות במגרש הפתוח (הבחירה של זילברמן: מייק ג'נקינס).

אפשרויות נוספות: חיזוק ההתקפה. הכל הולך (כמעט), החל מהסביר ביותר (צ'רילוס לקו או דוסט/הארדי למצבת התופסים) עד ללא הגיוני (הטייט-אנדס בנט ודיוויס, לא כי האורזים לא צריכים טייט-אנד, פשוט כי הם לא שווים בחירת סיבוב ראשון ויש השנה במאגר הפרי-אייג'נטס הרבה טייט-אנדס משובחים.

31. ניו-אינגלנד פטריוטס – נלקחה מהם הבחירה בגלל ספייגייט. מגיע להם.

32. פיטסבורג סטילרס (מאזן ב-2007: 6:10) – ג'יימס הארדי, רסיבר, אינדיאנה (טרייד עם ניו-יורק ג'איינטס, שקיבלה בחירת סיבוב שני ובחירת סיבוב שני ב-2009)

ביג-בן רוצה מטרה גדולה. כבר ציינתי את זה בבחירה ה-23. ג'יימס הארדי הוא מטרה גדולה מאוד, כזו שתקשה על כל קורנר להתמודד אתו באוויר. הוא פרוספקט שמתאים לסיבוב הראשון, ופיטסבורג, שלא בוחרת שוב עד סוף הסיבוב השני, יודעת שהסיכוי שהוא יהיה עדיין על הלוח בזמן הזה קלוש עד אפסי. אז היא עושה טרייד-אפ כדי לקחת את מה שלדעתה יכול להיות החלק האחרון בתצרף הקבוצתי שלה. להארדי יש כמה אספקטים שיצטרכו ליטוש (כמות הכדורים שהוא מפיל, משמעת המסלולים שלו) או עבודה רבה (חסימות – אבל הוא בקבוצה עם היינס וורד, החוסם הטוב ביותר שהוא לא ממותה). בסך הכל, הסטילרס יכולים לקבל ממנו עכשיו תופס לטווחים קצרים, ובעוד כמה שנים פלאקסיקו בורס 2 (הבחירה של זילברמן: דן קונר, לג'איינטס).

אפשרויות נוספות: אם הבחירה נשארת בניו-יורק, סביר להניח שנראה את צ'רילוס הולך לחיזוק קו ההתקפה או את אבריל, לופטון, מאיו ואדיבי הליינבקרים נלקחים פה.

והנה עוד כמה אופציות

זהו, עברנו 31 בחירות, וקצת התפרעתי, למרות שכל מה שכתבתי פה נראה לי בגבולות ההגיון לחלוטין (אולי לא שלנו, אבל אל תנסו להיכנס למוח של אל דיוויס או ג'רי ג'ונס). עוד כמה שחקנים ששווים מבט בסיבוב הראשון ולא נכנסו לדראפט שלי:

גוסדר צ'רילוס – התאקל השמאלי של מאט ריאן בבוסטון קולג'. המנייה שלו צנחה קצת, אבל הקבוצה שתיקח את ריאן תנסה לקחת גם אותו.

קאלאיס קמפבל – דיפנסיב אנד ענק שיוכל לשחק גם תאקל בשיטה של 4 ליינמנים. חייב לעבוד על כוח כדי שייחשב מועמד לגיטימי לשחק כפותח בליגה.

פליקס ג'ונס – הראנינג בק השני של הרייזור-בקס מארקנסו בוואן-טו פאנץ' האדיר עם מק'פאדן. מהיר וחמקמק, הוא ללא ספק יכול להתפוצץ לצבירות עצומות אם יצליח לצאת החוצה.

ג'ארד מאיו – ליינבקר מצוין מטנסי, שאם ניו-יורק לא יעשו טרייד דאון הם ייקחו, כנראה, אותו. ללא ספק ליינבקר חכם מאוד, אבל הגודל שלו כנראה ימנע ממנו לשחק במייק. ללא כל ספק הרבה קבוצות ירצו עוד שחקן חכם ליד הקפטן ההגנתי. עד בחירה 40 הוא הולך. "איי גאראנטי איט".

ג'אמאל צ'ארלס – ראנינג בק מצוין שאם היה מתגבר על מחלת פימבולים קשה, היה נמצא בסיבוב הראשון כנראה.

צ'אד הני – המוסר של מישיגן ללא ספק נפל חזק השנה, גם בגלל פציעות וגם בגלל שמישיגן הסריחה כל-כך חזק שבואשים התרחקו ממנה. הרבה מזה נופל על הכתפיים של הני, שעם הרבה עבודה אולי יהפוך להיות הקוורטרבק שכולם ציפו ממנו להיות לפני שנה. בליגה מלאה בג'נרל-מנג'רס משוגעים ומאמנים שצמחו מעמדת מאמן המוסרים, מישהו ייקח עליו את הסיכון.

מלקולם קלי – בגרסה הראשונית של הדראפט (תשאלו את רוזנטל) קלי היה הבאנקר במקום 11 של הבילס, אבל אז הגיע הפרו-דיי מהגיהנום שהפיל אותו כל הדרך לסיבוב השני. המון קבוצות חיות ומתות על-פי שוק הבשר הגדול באינדיאנאפוליס והקטנים שעושות המכללות. קלי אולי יהיה רסיבר גדול בליגה בעתיד, אבל בחירת סיבוב ראשון הוא (כנראה) לא יהיה.

סם בייקר – התאקל השמאלי של דרום קליפורניה היה מוצא עצמו בסיבוב אלמלא עומק אדיר בעמדה ופציעות טורדניות לאורך השנתיים האחרונות.

פרד דיוויס – למרות שהוא מחזיק בשיא התפיסות של הטרויאנים לטייט אנד ומהווה את אחד הכשרונות הגדולים השנה בעמדה, דיוויס נפל בגלל תוצאות שלא היו מדהימות (בלשון המעטה) בפרו-דיי. העובדה שהוא היה רץ בתיכון ויכול לתפקד כ-H בק בקלות הופכת אותו לפרוספקט הטוב בעמדה שלו.

מרטלוס בנט – טייט אנד שמלבד ידיים טובות, גם נחשב חוסם מצוין.

אנדרה קאלדוול – רסיבר מהיר מאוד (מתחת ל-4.3). מצד אחד, החמיץ 11 משחקים ב-3 השנים האחרונות עם מגוון רב של פציעות. כמו ארין הנדרסון (תמשיכו לקרוא...), העובדה שהוא אח של... (רשה מהראמס) משחקת לטובתו. ואני שואל – זה משחק לטובתו כי רשה הוא כזה תותח על???

לורנס ג'קסון – עוד דיפנסיב אנד, הבעיה שלו היא מהירות (שאין לו). פליימייקר מצוין, אולי יוסב לעמדת התאקל (בתנאי שיעלה קצת מאסה).

מריו מנינגהאם – רסיבר טוב מאוד, אבל ללא ייחוד. לא גדול או מהיר בצורה יוצאת דופן, והעובדה שלא נתן שנה גדולה (יותר באשמת הקולג' שלו ככלל) לא עזרה לו במיוחד. גם לא העובדה שהוא חייב עבודה על הקאטס שלו ועל הראן-בלוק.

קסוויאר אדיבי – כמו מאיו, שיחק מייק בקולג', יוזז לליינבקר חיצוני במקצוענים.

ארין הנדרסון – בתכל'ס, לא הייתי מתייחס יותר מדי לליינבקר הזה, אבל אח שלו, אי.ג'יי, הוא ליינבקר מוכשר וצעיר במינסוטה, זה נותן לו בוסט בלוח של קבוצות מסוימות.

ג'ו פלאקו – המוסר של דלוואר הוא ללא ספק בין 5 המוסרים הטובים בדראפט השנה, אבל בכל זאת – הוא מדלוואר. אם היה משחק בליגת המכללות הבכירה היה הולך בסיבוב הראשון אבל חוסר ניסיון מול קבוצות מוכחות משחק לרעתו, למרות אוף-סיזן מדהים.

ישנם עוד רבים וטובים, אבל מפאת קוצר היריעה נסיים בזה ובתפילה קטנה לאלוהים (ואלוהי הפוטבול בפרט): אלי – עשה שהברס יקחו את הסופר-בול.

ובואו כולנו נרים כוסית לג'ו פלאקו ש(בעזרת השם) יהיה הפותח הבא של הדובים (למרות שאני מוכן שהם ייקחו -בול גם את דניס דיקסון התותח או קולט בראנן האקדוחן. רק לא גרוסמן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully