גרון ע-מוק

הרבה זמן אני כבר מעוניין לכתוב למדור הפוטבול, אבל עד עכשיו לא ממש הייתי פנוי. הייתי בזוגיות חזקה ביותר, שנמשכה שלוש שנים – היא שלטה בי לאורך כל הדרך, התייחסה אלי כמו זבל, הכתיבה לי מה ללבוש, מה לאכול ומתי נצא. אבל תודה לאל השתחררתי מהכלבה, ועכשיו, בתור אזרח, אני יכול להתפנות לאהבתי האמיתית – הפוטבול.

אז ככה, קודם כל בנוגע לדראפט עצמו, זה יהיה משעמם, וחוץ מאנשים ממש מטורפים אף אחד לא יראה את הדבר הכי משעמם בטלוויזיה מאז הערוץ הראשון. אבל מה שאפשר להגיד על מי שיעשה את זה נכון (בניגוד אלי – שהולך להיות דבוק למסך כי אני שפוט שחייב קצת מנת פוטבול בפגרה הנוראית הזו) ויראה את הסיכומים באינטרנט אחרי זה (גם את זה אני הולך לעשות), יגלה שהיו כמה הפתעות. אני אנסה לנחש ולהוציא כמה שיותר, אבל אל תשכחו שיש כמה קבוצות שירצו להתחלף בבחירות ולא יישמעו לעצות הטובות שלי, אז הנה זה בא.

הערת עורך: מכיוון שיש לנו שני מוקרים וכל הכיף הוא למצוא את האחד שייצא אידיוט מביניהם (התקווה שלנו - ששניהם ייצאו טמבלים, כמובן), לאחר כל בחירה תינתן בסוגריים הבחירה של דודי זילברמן.

1. מיאמי דולפינס (מאזן ב-2007: 15:1. ותודה לרייבנס) – כריס לונג, דיפנסיב אנד, וירג'יניה:

קבוצה שסיימה עם ניצחון אחד (בשיניים ובמזל) יש לה יותר מצורך אחד למלא, ואיתרע מזלו של ביל פארסלס שדווקא השחקן שיכול להיות אבן פינה לפרנצ'ייז בדראפט הזה – דארן מק'פאדן מארקנסו – הוא בערך השחקן היחידי שהדולפינס ממש לא צריכים. אם הייתה קבוצה לה היה חסר רק רץ בשביל זינוק למעלה, הייתי רואה פה טרייד בשבילו, אבל כיוון שאין קבוצה שחסר לה רק ראנינג בק – הדולפינס יישארו בעמדה הזו וייקחו את לונג, שהוא השחקן הכי טוב ובשל לליגה. פארסלס וספאראנו משחקים בשיטה שלונג שיחק בקאבלירס, 3-4, ושהנחיל לו אותה תלמידו של "הטונה", אל גרו, המאמן הראשי בוירג'יניה. אבל החשש היה שהגודל שלו (284 פאונדס) ימנע ממנו לשחק בשיטת הזו בליגה של הגדולים. ובכן, כריס לונג כנראה הפנים והגיע לשקילה בפרו-דיי של וירג'יניה קל יותר ב-17 פאונדס. המשקל החדש (והתוצאות שהשיג בתרגילי הליינבקר) מתאימים אותו לשחק בעמדת הליינבקר הקיצוני, ממול לג'ייסון טיילור, עוד דיפנסיב אנד מוסב. ולא לשכוח שיכול לחנוך אותו אחד הליינבקרים החיצוניים הגדולים במשחק – ג'ואי פורטר, שאולי יוזז פנימה. בשביל קבוצה שאיבדה את מנהיג ההגנה שלה ב-200 השנה האחרונות זאק תומאס, זה התאמה מבורכת. חוץ מזה, פוטבול זה בגנים של הבחור (הבחירה של דודי זילברמן: ג'ייק לונג).

אפשרויות נוספות: ג'ייק לונג, ורנון גולסטון, גלן דורסי.


2. סט. לואיס ראמס (מאזן ב-2007: 13:3) – ורנון גולסטון, דיפנסיב אנד, אוהיו סטייט:

הראמס הסריחו כל-כך בעונה שעברה, שאפילו במרוץ לסיים אחרונים הם הפסידו. אבל אולי זה לטובה, כי אין על הקבוצה הזו שום לחץ לבחור ראשונים, ובגלל זה צריך לשקול טרייד למטה, אבל שוב, אני לא רואה קבוצה שתעשה כזה דבר. הראמס צריכים עזרה בשני הקווים, ולמרות חוסר שביעות הרצון מהברון, והגיל של פייס (שהבלאי והשחיקה עליו מתחילים להיראות בבירור, הראמס יחליטו לדעתי ללכת על עכשיו מאשר על העתיד וייקחו את גולסטון, שבזכות עונה נהדרת שלו ושל הבאקאייז (ועזר ההופעה המדהימה שנתן בשוק הבשר באינדיאנפוליס) התעופף לו משלהי הסיבוב הראשון עד למקום השני. לא הייתי מתפלא לראות אותו גם נבחר ראשון, אבל יש גבול, כי הוא בהחלט לא השחקן המוכשר בדראפט, ואפילו מגרד את החמישייה הפותחת מלמטה. אז למה בכל זאת? כי הראמס יודעים שלביג-גיים טורי הולט כבר בסוף מיכל הדלק, כי מרק בולג'ר וסטיבן ג'קסון רוצים להתאושש מעונה רווית פציעות (בולג'ר) ומאכזבת (ג'קסון, בולג'ר, ג'קסון, ג'קסון). גולסטון נותן להם פאס ראש אדיר עכשיו, וביחד עם אדם קאריקר, לאונרד ליטל ול'רוי גלובר, נותן להם דיפנסיב ליין מצוין. לגולסטון, שהתחיל באוהיו סטייט בתור ליינבקר, יש גם יכולת קאברג' לא רעה, וצפו שהראמס (או כל קבוצה אחרת שתיקח אותו בתור אנד) תשתמש בו בזון בליץ לא מעט (הבחירה של זילברמן: כריס לונג).

אפשרות נוספת היא כמובן ג'ייק לונג ממישיגן, מולו השיג גולסטון סאק השנה, או גלן דורסי.


3. אטלנטה פאלקונס (מאזן ב-2007: 12:4) – ג'ייק לונג, אופנסיב תאקל, מישיגן:

מייקל ויק החזיר לקבוצה את הכינוי "דירטי-בירדס", אבל לא מהסיבות נכונות. הפאלקונס בהחלט יזדקקו למחליף, ויעיפו מבט ארוך-ארוך במאט ריאן, בעיקר כי הפיתוי לקחת אותו ואז את צ'רילוס (בעזרת טרייד לסיבוב הראשון), שהיה התאקל שלו גם בבוסטון קולג', נראה כמו שילוב מנצח. אבל בכל זאת, בגלל שלפאלקונס יש 3 בחירות בסיבוב השני, הם ייקחו את הענק ממישיגן. למנהל משחק הם ידאגו מאוחר יותר, אולי פלאקו או ברום (למרות שלבוגר מכללת לואיוויל לא תהיה יותר מדי סימפטיה בג'ורג'יה). לונג הוא ראן-בלוקר מעולה, והוא יכול לשחק גם בצד ימין. הוא ללא ספק אחד השחקנים החזקים בדראפט, ויוכל להסתגל למקצוענים מהר מספיק כדי שהפאלקונס, בתקווה, לא יהיו במקום הזה גם בשנה הבאה. מצד שני, הקוורטרבק המוביל שלהם כרגע הוא ג'ואי הרינגטון (הבחירה של זילברמן: גלן דורסי).

אפשרויות נוספות: גלן דורסי, מאט ריאן


4. דאלאס קאובויס (מאזן ב-2007: 3:13) – דארן מק'פאדן, ראנינג בק, ארקנסו (טרייד עם אוקלנד, שתקבל או שתי בחירות סיבוב I או את הבחירה ה-22 ובחירת יום ראשון נוספת)

הפתעה!

אל דייויס הוא ללא ספק בחור אקסצנטרי. לאחר שלקח בתור מאמן ילד קטן שצעיר מכמה מהשחקנים שלו, הוא בחר בדראפט שעבר שחקן שלא חתם על חוזה אחרי תחילת העונה. אבל אין ספק שהוא גם בחור חריף עם מזל שיודע מה הוא עושה (לפעמים). הוא יחכה בשקט בשקט (שלא כהרגלו), וכשיגיע תורו, הוא יעסה טרייד דאון בעבור שתי בחירות הדראפט של ג'רי ג'ונס. מק'פאדן עשה צחוק מההגנות החזקות של ה-SEC, זכה פעמיים בתואר הרץ הטוב ביותר במכללות, ופעמיים סיים במקום השני במרוץ להייזמן. הוא מהיר וחזק, ויש לו את אחת התכונות החביבות ביותר על ג'נרל מנג'רס בפוטבול – הוא לא נרתע ממגע. אי אפשר להתעלם מהכשרון של מק'פאדן, שנחשב לטופ פרוספקט של הדראפט. וזה שהוא רייזור-בק לא מזיק לג'ונס, הלא הוא בוגר ארקנסו בעצמו. הקאובויס יודעים שהם צריכים ראנינג בק דחוף, ולמה להסתפק בפחות מהטוב ביותר שיש להציע? הריידרס, להם רק שתי בחירות ביום הראשון (וחמש סה"כ) וישמחו לקבל עוד בחירות גבוהות, גם יצטרכו לוותר על כמה של שנה הבאה.

אם בכל זאת הריידרס יבחרו כאן, התוצאה לא תהיה שונה. הבחירה הזו, לדעתי, היא הבאנקר של הסיבוב הראשון (הבחירה של זילברמן: מק'פאדן).

5. ניו-אורלינס סיינטס (מאזן ב-2005: 9:7) – גלן דורסי, דיפנסיב תאקל, לואיזיאנה סטייט (טרייד עם קנזס-סיטי, שיקבלו את הבחירה ה-10 ובחירת יום ראשון נוספת)

עוד טרייד נרשם כאן, כשהצ'יפס הביטו למטה וראו שלכל הקבוצות שבוחרות אחריהם בעשירייה יש קוורטרבק טוב. מכיוון שלקנזס-סיטי יש מספיק תחומים לשפר גם אם מישהו ייקח להם את מאט ריאן (בעיקר בולטימור אבל אני חושב שהם יתנו לטרוי סמית' הזדמנות. חוץ מזה, הם חייבים אופנסיב ליין). הסיינטס, לעומת זאת, הסתכלו למעלה ועד כמה שדורסי ענק, הם הבינו שמהמקום העשירי אין להם סיכוי לראות אותו. אז הם פנו לצ'יפס, החליפו בחירות סיבוב ראשון, ולקחו את דורסי, שהחריב את משחקי הריצה של הקבוצות שמולו בתור נמר, ויהיה חביב הקהל בסופרדום בביג-איזי. דורסי הרבה יותר אתלטי משמצופה משחקן בגודל שלו, והוא ללא ספק יכול להעסיק שניים ואפילו שלושה חוסמים כדי לשחרר את סמית' או גרנט לסאק. הוא החליק קצת בלוח בגלל הברך ושאר פציעות, אבל עושה רושם שהסיינטס יפצו על הבחירה העלובה בג'ונתן סאליבן אם ייקחו את דורסי (הבחירה של זילברמן: מאט ריאן לקנזס סיטי).

אפשרויות נוספות: ללא הטרייד, הצ'יפס פשוט ייקחו את ריאן, שגם ככה על הלוח יותר מדי זמן.


6. ניו-יורק ג'טס (מאזן ב-2007: 12:4) – מייק ג'נקינס, קורנרבק, דרום פלורידה:

ההתלבטות כאן קשה מאוד, בין ג'נקינס להרווי. אבל ג'נקינס נבחר, כי הוא פשוט אתלט מדהים, וכי לעולם לא יכולים להיות לך יותר מדי קורנרס. הסיבה החשובה יותר מכל היא פשוט כדי שאריק מאנג'יני יוכל להניף אצבע משולשת לביל בליצ'יק, שבוחר שביעי ומשווע לקורנרים. יש עוד כמה טובים על הלוח, אבל ג'נקינס הראה יציבות, מהירות ויכולת קבלת החלטות טובה, וללא ספק יוכל לשחק ניקל מהיום הראשון בליגה, ואפילו לפתוח במהלך העונה. הגנת המסירה של הסילונים הייתה בטופ-10 שנה שעברה, אבל יש מקום לשיפור (הבחירה של זילברמן: ורנון גולסטון).

אפשרויות נוספות: דריק הרווי, אקיב טאליב, לאודיס מק'קלוין.


7. ניו-אינגלנד פטריוטס (מאזן ב-2007: אני לא רושם) – דריק הרווי, דיפנסיב אנד, פלורידה:

הרבה גבות בטח מורמות עכשיו, כי הרי ידוע לכולם שמה שבליצ'יק צריך (חוץ מלחזור לכס השטן בגהנום) הוא קורנר. אז הנה. לא רק שהוא צריך קורנר, הוא צריך ליינבקר. כי כשהגיל הממוצע של החוליה שלך, עם אדליוס תומאס, הוא 103, אתה צריך לרענן את השורות. הרווי, למרות שאין לא ניסיון בעמדה, ייהנה ממנטורינג של כמה מזקני השבט (וראבל, סיאו, ברוסקי), וממאמן שכמה שאני שונא אותו הוא גאון. הוא אתלטי, מהיר וחזק, והגודל שלו יאפשר מעבר חלק לעמדת הליינבקר החיצוני. תסמכו על בליצ'יק שבעוד כמה שנים בניו-יורק יתפסו את הראש איך הם לא לקחו את הרווי בחירה אחת קודם (הבחירה של זילברמן: אקיב טאליב).

אפשרויות נוספות: לאודיס מק'קלוין, פיליפ מרלינג, אקיב טאליב.


8. בולטימור רייבנס (מאזן ב-2007: 11:5) – לאודיס מק'קלוין, קורנרבק, טרוי:

הרייבנס צריכים לחזק כמה תחומים, אבל ללא ספק האופנסיב ליין והבקפילד הם הדברים הכי מדאיגים, כשגם בעמדת הקוורטרבק הדברים לא נראים טוב. אחרי שאמרתי את זה, נראה שהעורבים יחזקו את העמדה הבעייתית שלהם בהגנה, שמתחילה להזדקן. מק'קלוין הוא קורנר איכותי שיכול להתפתח לשאט-דאון קורנר. ללא ספק אחד הפרוספקטים היותר טובים בעמדת הקורנר השנה. הוא מהיר (4.4) אבל יצטרך להוסיף עוד שרירים בשביל לעשות ג'אם כמו שצריך. כבונוס, הוא גם אחד המחזירים הטובים ביותר במכללות, ובולטימור כנראה תשתמש בו גם בתפקיד הזה (הבחירה של זילברמן: ריאן קלאדי).

אפשרויות נוספות: אקיב טאליב, ג'ף אוטה, מאט ריאן, כריס וויליאמס.

9. סינסינטי בנגאלס (מאזן ב-2007: 9:7) – סדריק אליס, דיפנסיב תאקל, דרום קליפורניה:

אליס התדרדר עד המקום התשיעי בגלל פציעות, למרות שכמה מומחי דראפט דירגו אותו כדיפנסיב תאקל המוביל, לפני דורסי. אני לא חושב ככה, בעיקר בגלל שלמרות שיש לו מספרים יותר מרשימים, דורסי הוא 2-גאפ תאקל, בעוד שאליס לא מצליח להסתדר בעמדת הנואז-גארד, ורוב הסיכויים שיתפקד בתור דיפנסיב תאקל שני לצד נואז-גארד. הוא חזק מאוד, ויש לו אינסטינקטים מעולים. אצל הבנגאלס כבר כמה שנים שההגנה לא עומדת בקצב של ההתקפה. למרווין לואיס, שהובא על תקן גאון הגנה כבר ב-2003, לא מצליח לעשות את השינוי. קו התקפה שמורכב מאליס, גת'רס, ת'ורנטון ואודום (ממתי משפחת בראון מחתימה פרי-אייג'נטס יקרים? מוזר מאוד...) הוא התחלה מצוינת (הבחירה של זילברמן: סדריק אליס).

אפשרויות נוספות: אליס הוא באנקר בסינסי, אבל אם הוא נלקח, הבנגאלס ילכו על ליינבקר ככל הנראה. קית' ריברס או דן קונור, כשאולי הם ינסו להסב את פיליפ מרלינג מקיצוני לטאקל.


10. קנזס סיטי צ'יפס (מאזן ב-2007: 12:4) – מאט ריאן, קוורטרבק, בוסטון קולג' (טרייד עם הסיינטס, קיבלו בחירת יום ראשון נוספת ואת הבחירה הזו)

אנחנו סוגרים את העשירייה הפותחת עם הצ'יפס, שהחליפו בחירות עם הסיינטס, קיבלו כמה נוספות ויצליחו (לדעתי) לבחור את השחקן שלהם 5 מקומות מאוחר יותר. לא הגיוני שהאופנסיב ליין שלהם לא יקבל חיזוק, אבל מצד שני ריאן הוא קוורטרבק טוב מכדי לפספס, בעיקר אם לשלך קוראים ברודי קרויל. מצד שלישי, הרם אדוארדס עדיין מאמן (!!!). המנהיג של הנשרים כמעט ולא עושה טעויות, וכשהוא נתקל בלחץ ויוצא מהכיס, הוא עדיין מצליח להשלים הרבה מסירות. יתרון נוסף וחשוב שלו - היכולת לספוג מכות, מה שיהיה נחוץ אם הוא ישחק בארוהד סטדיום. החיסרון העיקרי הוא היעדר יד חזקה, ואי-דיוק במסירות הארוכות. מבין 24 חטיפות בשנתיים, 19 היו תוצאה של מסירות ארוכות. יצליח היטב עם טוני גונזאלס, שיהווה את המטרה העיקרית שלו בצ'יפס (הבחירה של זילברמן: ליאודיס מקלווין לניו אורלינס).

אפשרויות נוספות: שוב, הבחירה הזו היא די באנקר, אם רק בגלל שקנזס-סיטי צריכה מנהיג חדש מאחורי הסנטר, ושנה הבאה יהיה בעמדה הזו הרבה פחות כשרון (חוץ מטיבו).


11. בפאלו בילס (מאזן ב-2007: 9:7) – לימאס סוויד, רסיבר, טקסס:

האמת, מלקולם קלי מאוקלהומה היה אמור להיבחר כאן. אבל לנוכח ההסרחה שלא תאומן שלו בפרו-דיי של הסונרס, הבילס ילכו על סוויד המעולה, שלמרות פציעה, עדיין נחשב לרסיבר כשרוני מאוד, ויותר חשוב מזה – גבוה. סוויד נחשב בשנה שעברה לתופס הכי טוב של מחזור הדראפט הנוכחי, בעזרת הגודל ויכולת הניתור המדהימה שלו. אבל אחרי פחות מחצי עונה, הלונגהורן נפצע וסיים את קריירת המכללות שלו עם טעם חמוץ בפה. הוא נפל קשה בלוחות, אבל בעקבות הרצון של הביזונים לרסיבר גבוה, הוא קופץ חזרה למעלה. סוויד הוא בדיוק השחקן שבפאלו רצתה מבחינת הנתונים – גבוה וחזק. אמנם אין לו את המהירות של תופסים אחרים בדראפט (ג'קסון, תומאס, הארדי), אבל הוא מטרה גדולה וללא ספק, כשהכדור יהיה גבוה גבוה, סוויד, עם יכולת הניתור האדירה שלו, ככל הנראה יגיע אליו ראשון (הבחירה של זילברמן: מלקולם קלי).

אפשרויות נוספות: הבילס יבחרו תופס. אם לא סוויד, אז דווין תומאס ודשון ג'קסון.


12. דנבר ברונקוס (מאזן ב-2007: 9:7) – דן קונור, ליינבקר, פן סטייט:

אין דבר שדנבר צריכים יותר מליינבקר, ועדיף אחד שמשחק בפנים. קונור נותן להם בדיוק את זה. הוא מהיר, אתלטי, וחזק – אבל לא מספיק כדי להתמודד בהצלחה עם שחקני קו התקפה בעקביות. ובכל זאת, שחקן שקבע את שיא התיקולים באוניברסיטה שידועה בליינבקרים שהיא מגדלת הוא לא דבר של מה בכך. קונור הוא מנהיג, ומשחק באמצע, מה יאפשר לוויליאמס לחזור החוצה. מייק שנאהאן מאוד אוהב שחקני צווארון כחול כמו קונור, ואני חושב שהוא יזכה בתואר רוקי השנה (הבחירה של זילברמן: דשון ג'קסון).

אפשרויות נוספות: אם לא קונור, יכול להיות שדנבר ייקחו את ריברס מדרום קליפורניה, או את הסייפטי פיליפס, אבל זה נראה לי קצת מוקדם מדי בבחירה כל-כך גבוהה, למרות היעדר סייפטים ראויים מלבדו.

13. קרוליינה פנת'רס (מאזן ב-2007: 9:7) – ריאן קלאדי, אופנסיב טאקל, בויסי סטייט:

כמו אצל רב הקבוצות עד עכשיו, גם הפנתרים צריכים עזרה משני צדי הקו. מכיוון שג'נקינס עזב, ראקר מזדקן, וג'וליוס פפרס שיחק כמו בן-תמותה רגיל ולא מפלצת הקוורטרבקים שהיה בעונות שעברו, אפשר היה להניח שהפנת'רס ייקחו קיצוני הגנתי בשלב בבחירה הראשונה, אבל קרוליינה גם תרצה לקחת את אחד השחקנים הטובים בלוח – מה שאומר שהם יבחרו בחוסם. יש כרגע 4 פרוספקטים טובים במיוחד על הלוח, ושוב, העובדה שהם בעדיפות ראשונה צריכים תאקל מצמצמת את הבחירה לשלושה. מביניהם קלאדי הוא השחקן הטוב יותר, ולמרות שהוא חסר ניסיון במקצת, הפוטנציאל שלו עצום, אולי אף טוב יותר מג'ייק לונג. הוא מסוגל לשחק בשני הצדדים, ויכולת הלמידה שלו מצוינת. קרוליינה תשמח להחזיר את וורטון לעמדת הגארד, וביחד עם קאליל ומנהיג הקו גרוס תהיה להם הגנה לא רעה בשביל דלהום (הבחירה של זילברמן: דריק הארווי).

אפשרויות נוספות: הגארד ברנדן אלברט או התאקלים ג'ף אוטה וכריס וויליאמס. הדיפנסיב ליינמן היחידי שמספיק טוב בנקודה הזאת הוא פיליפ מרלינג, ויש סיכוי קטן שהם ילכו על קנטוואן באלמר.


14. שיקגו ברס (מאזן ב-2007: 9:7) – ג'ף אוטה, אופנסיב תאקל, פיטסבורג:

אוי, כמה שזה כואב. אהובי הדובים סיימו אחרונים (!!!) בבית שלהם, כשנמושה כמו דטרויט לפניהם. שיקגו צריכה עזרה בהתקפה (מה זה עזרה – נס), וכל עוד רקס גרוסמן מקבל את הסנאפ הגאולה לא תגיע. ללא ספק הצרכים הבולטים של הדובים הם הגנה על המוסר והרץ (לא שלהגן על גרוסמן יעזור במשהו), רץ, כי לסדריק בנסון, כמו בחיובים, חסרה רק נקודה שחורה אחת בשביל הבאסט (והוא כנראה ישיג אותה השנה), תופס ומוסר. בקיצור, הם צריכים התקפה מהניילונים. עד כמה שאני רוצה שהברס ייקחו את סטוארט הברווז, הסיכויים נוטים לכיוון רענון קו התקפה מזדקן ונחלש. טייט כבר לא עולל רך בשנים, אז הברס יביאו עולל מגודל בדמות ג'ף אוטה, שמתנשא לכמעט שני מטר ושוקל 330 פאונדס. למרות שוויליאמס שחקן טוב יותר. הברס הם קבוצת סמש מאות' מובהקת, רק שחסר להם המסירות הארוכות. או הקצרות. או הבינוניות. בנסון ללא ספק ישמח באוטה, שיהווה חוסם מוביל מצוין (הבחירה של זילברמן: רשארד מנדנהול).

אפשרויות נוספות: וויליאמס, ג'ונתן סטוארט או רשארד מנדנהול מאילינוי בעמדת הרץ, ובריאן ברום בעמדת המוסר, למרות שאני מקווה שהם יצליחו לקחת את פלאקו בסיבוב השני.


15. דטרויט ליונס (מאזן ב-2007: 9:7) – רשארד מנדנהול, ראנינג בק, אילינוי:

למרות ההתמוטטות הטוטאלית בחצי השני של העונה, האריות הפחדנים הראו יכולת מרשימה מאוד בהתחלתה, ומשחק המסירה הראה ניצוצות של גאונות כשקלווין ג'ונסון פצוע רוב הזמן. מאט מילן הגאון ימשיך לחזק את ההתקפה ולהזניח את ההגנה, וייקח כאן את מנדנהול, הרץ הכי טוב על הלוח, שהוכיח בקומביין שהוא לא רק חזק, אלא גם מהיר עם תוצאה של 4.45. למרות שאין לו את הגיר השני שיאפשר לו לחרוך את המגרש הפתוח, מנדנהול הוא פרוספקט מצוין, בטח יותר מבל שמיועד להיות הפותח של הליונס בעונה הבאה. החשש העיקרי מבחינת הליונס הוא שמנדנהול הוא שחקן של עונה אחת (פתח רק באחרונה מבין 3 העונות שלו באילינוי), מילן יהמר עליו. אני מקווה שהוא ייכשל, אבל גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום (הבחירה של זילברמן: ג'ונתן סטיוארט).

אפשרויות נוספות: אם לא מנדנהול, צפו לראות את סטוארט או את בריאן ברום מלואיוויל. אני הייתי לוקח את קית' ריברס המעולה מדרום קליפורניה, שבה גדל מרינלי, אבל בכל זאת, מאט מילן.


16. וושינגטון רדסקינס (מאזן ב-2007: 7:9) – קני פיליפס, סייפטי, מיאמי (טרייד עם אריזונה, שתקבל את הבחירה ה-21 ובחירת יום ראשון נוספת)

הבחירה הזו הפכה אמנם לסרט טורקי, אבל גודל וחבריו לא יכלו לבקש סיפור טוב יותר. סייפטי ממיאמי להחליף את שון טיילור המנוח, גם הוא הוריקן לשעבר. ההתקפה שג'ו גיבס השאיר לג'ים זורן מצוינת. היא רק צריכה זמן כדי להתגבש. בהגנה לעומת זאת, כמעט כל חוליה צריכה שיפור – הפאס-ראש זוועתי, והוא פחות או יותר מתחיל ונגמר בקרטר, הליינבקרים סבירים פלוס, והבקפילד עדיין מתאושש מהטרגדיה שעברה עליו שנה שעברה. הכל שאלה של היצע וביקוש, בעצם, ופיליפס הוא הסייפטי הטהור היחיד ששווה בחירת סיבוב ראשון (טאליב יכול להיות מוסב), והעובדה שהוא ממיאמי רק מכניסה עוד כסף לדניאל סניידר (לא שהוא צריך אותו). הקארדינלס, להם שני צרכים חשובים מאוד (קורנר ורץ), יודעים שיש המון עומק בעמדות האלה בדראפט ויקבלו הצעה טובה ובחירת יום ראשון נוספת מאדומי העור. פיליפס מאוד מזכיר את טיילור בצורת המשחק – הוא מתקל חסר רחמים ויכולת הכיסוי שלו בזון מצוינת. אחד-על-אחד, יהיה לו קצת יותר קשה, אבל הבקפילד של וושינגטון מאוד מוכשר וסמוט, ספרינגס ולנדרי יעזרו לו להתאקלם בליגה של הגדולים (הבחירה של זילברמן: קית' ריברס, לאריזונה).

אפשרויות נוספות: אם הבחירה נשארת אצל משפחת בידוול, אריזונה תיקח כנראה אחד משלושת הקורנרים – טאליב, קייסון או רודג'רס-קרומרטי. גם סטוארט הברווז יכול להגיע למדבר.