פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מכבי מבלבלת את המוח

        דווקא ערב העלייה לפיינל פור/הדחה מבישה מהיורוליג, כותבי וואלה! התבקשו לתת ציון לעונה המוזרה של מכבי תל אביב, ולא לעשות זאת בדיעבד. המלחמה מתחילה

        מאוד קל לסכם דרך של קבוצה בדיעבד. מאוד קל יהיה להכתיר הערב את מכבי תל אביב, אם זו תנצח את ברצלונה ותחזור לפיינל פור. מאוד קל יהיה לשחוט את החבורה של צביקה שרף אם זו תקרוס הערב (חמישי) ברגע האמת. לכן התבקשו כותבי וואלה! לתת ציון ביניים לעונה המוזרה של מכבי תל אביב, דווקא לפני העלייה לפיינל פור/הדחה מבישה מהיורוליג. דווקא לפני המשחק הכי חשוב של מכבי תל אביב העונה. גם אתם חלק מהדיון, מחכים לכם בטוקבקים.

        פז חסדאי - 9

        כמה דברים רעים יכולים לקרות לקבוצה בעונה אחת? מתברר שהרבה. זה התחיל בהתפרקות של קטש, נמשך בפרשת ביינום, ונגמר בהשתוללויות של צביקה על הקווים; בדרך היו הפציעות של בורשטיין, וויצ'יץ' ופייזר, רכבת הזרים ההזויה מדרום אמריקה, היעלמותם הסופית של קאמינגס ובלותנטאל וחמשת הפסדי הליגה המביכים. הקבוצה הזו ספגה העונה כל כך הרבה מכות, שקשה להאמין שהיא עדיין על הרגליים.

        אבל היא עדיין על הרגליים, ואף אחד לא מופתע. כל קבוצה אחרת הייתה מתפרקת, מוותרת, משלימה בכאב עם העובדה שהגורל גזר עליה עונה אחת חשוכה, אבל מכבי ממשיכה להיאבק ולהרביץ, להוציא ניצחונות עם חבורת נגרים, לספק את אחד הג'וקרים הגדולים של אירופה ולהיות רחוקה ניצחון אחד מפיינל פור. היא עדיין מגיעה פייבוריטית לכל משחק (על אף שהיא פגיעה ולא יציבה), היא עדיין מרתקת מדינה שלמה מול המסכים (בימים שראשי איגוד הכדורסל מתחננים למעט תשומת לב ציבורית), היא עדיין מסבה גאווה רבה לאוהדיה וחרדה ליריבותיה ומפיחה עניין בספורט הישראלי העלוב. תסתיים איך שתסתיים העונה הזו, כבר בשלב הזה אפשר לסכם אותה: מדובר בעוד קלאסיקה מכביסטית, מלאת פאתוס, דרמה וניצחונות.

        ארז מיכאלי - 8

        העונה הנוכחית של מכבי תל אביב דומה יותר מכל לטלנובלה משובחת. הבן האובד קטש שב הביתה, רק כדי שיגרשו אותו בבושת פנים, וימנו תחתיו את האב הקדמון, שרף; ביינום הפך לכבשה השחורה גם מחוץ למגרש; בורשטיין כמעט וגמר את הקריירה, אך ביצע חזרה הירואית; אליהו, כוכב העונה שעברה, הידרדר לשחקן משנה זניח; תפנית עלילתית מזהירה הוציאה את פייזר מהעונה הנוכחית; וויצ'יץ' שימש כנוכח-נפקד; קאמינגס הפך מליהוק מבריק לכישלון של ההפקה; הלפרין עדיין מתקשה להחזיק את הסדרה על כתפיו ומוריס דאג שהרייטינג יישמר. בסופו של דבר, כמו כל שנה, מכבי סיפקה את לחם חוקו של הספורט - עניין ורגש - ואוהדיה/שונאיה של הקבוצה קיבלו מנות נכבדות מהם.

        פיקח נחלץ ממקומות שחכם אינו נכנס אליהם. מכבי של העונה אינה חכמה כלל, אך יש בה את הפיקחות לצאת מהבורות שהיא חופרת לעצמה. המערכת אמנם נכשלה שנה שנייה ברציפות בבניית קבוצה, אך התעשתה ממינויו התמוה של קטש למאמנה, וסבלה מפציעות וחוסר התאקלמות של זרים. בשורה התחתונה, הדרך הפתלתלה הובילה לאותו מקום. מכבי תהיה בפיינל פור הישראלי, וביד אליהו, בטח מול קבוצות ישראליות, היא לעולם פייבוריטית. בתחילת העונה ציפו מהקבוצה להגיע לשלב ההצלבה ביורוליג, לא מעבר, וגם מטרה זו הושגה. גביע המדינה? בהיררכיה השמעון מזרחית הוא שלישי בחשיבותו. רכבת ההרים של מכבי הגיעה לתחנת היעד, כמצופה בשלב זה של העונה. למרות שמדובר בקבוצה מלאת חסרונות, וכזו שלא תיצור בסיס איתן לשושלת חדשה, מכבי של העונה מספיק טובה כדי להיות אלופה גם בארץ וגם באירופה.

        אודי הירש - 6

        מאמן אחד מפוטר. זר אחד שקרס טוטאלית. אמריקאי-יהודי שהיה אמור להיות שחקן מוביל ולא קם מהספסל. גבוה ותיק ועטור תהילה שסובל מפציעות כרוניות וחי על אדי הדלק האחרונים. ישראלי צעיר ומוכשר שמתייבש בחוץ. הפסד בגמר גביע המדינה. חמישה הפסדי ליגה. שלושה הפסדים לאותה קבוצה. בניית קבוצה בעייתית, שתביא ככל הנראה להרכבת סגל חדש לחלוטין בעונה הבאה.

        בכל פעם שרוצים לסכם את העונה של מכבי תל אביב עד כאן, אי אפשר להתעלם מהנתונים הללו. נכון, יש גם הצלחות ניכרות: טרנס מוריס התגלה כרכישה היסטרית, באטיסטה וגארסיה מפתיעים, יותם הלפרין נותן עונה סבירה יחסית ועומרי כספי הופך בשבועות האחרונים לשחקן מפתח. כמובן שאי אפשר להתעלם מהניצחונות באירופה, שיכולים עוד להביא את מכבי בטעות לגמר היורוליג, אולי אפילו – לא נאמר זאת בקול רם – לתואר עתיר מזל. ועדיין, למרות התקציב הגבוה בתולדות המועדון, מכבי היא קבוצה שבירה, שעשתה טעויות רבות עד הלום ומרשימה לעיתים רחוקות.

        הציון שמגיע לה, נכון לעכשיו, הוא לא יותר מ-6, נתון שעשוי להשתפר אם תתקדם ביורוליג ותיקח אליפות בישראל – משימה שנראית לעיתים קשה לא פחות. וכשקבוצה של מכבי תל אביב מגיעה לפיינל פור הישראלי משקשקת מפחד, סימן שזו לא עונה גדולה. עדיין לא.

        אוהד גרינוולד - 6

        6 הוא ציון סולידי. ציון שבראייה כוללת מסכם עונה חיובית, אבל משאיר עוד הרבה מקום לשיפור. ב-31 בדצמבר, כשעירוני רמת גן ניגבה עם הגופיות הצהובות את הפרקט של זיסמן, שבוע לאחר שעשתה זאת חולון באולם הפחים הדומם, שמעון מזרחי היה חותם בשמחה על 6. מן ציון שאין לו טעם עמוק, עשיר, שמגרה את החיך. הוא ציון בסדר, חיובי. בינוני פלוס. כזה שאומרים עליו - יכול היה להיות יותר גרוע.

        בתחילת העונה זה בהחלט היה גרוע. מכבי של קטש הזכירה את הקבוצות ההן של שנות ה-90': המבולבלות, הפגיעות, חלשות האופי. אותן אלה שניצחו בהיכל בעיקר הודות לאנרגיות שזרמו מהיציעים, ושהסכימו לצאת מאזור חיוג 03 רק בחסות קסדות ושכפ"צים. מחוץ לתל אביב נחשף פרצופה האמיתי של מכבי, שסיפקה כמה מהמשחקים הגרועים ביותר בשנים האחרונות.

        כשצביקה שרף חזר לקווים הוא החליט להפוך את החבורה הרופסת הזו, הפריכה, לקבוצה של לוחמים. אז הוא בעט מהרוטציה את חבר האדישים – בלות'נטאל, אליהו וקאמינגס – והסיר את הרצועה מאגד הפיטבולים שלו. אם הקבוצה של קטש נחשבה לכישלון קולוסאלי בכל האספקטים והמובנים, מכבי של צביקה לפחות החזירה את הכבוד. גם זה הספיק רק למקום שני בבית המוקדם, שהיה כה חלש עד ששלח נציגה אחת בלבד לשלב רבע הגמר. נחשו מי זאת הייתה.

        בטופ-16 נראה היה שמכבי מצאה את הזהות שלה. או לפחות השלימה את הליך הטמעת הזהות, בו החל שרף. זו לא הייתה קבוצה שמעיפה האלי-הופים לתקרה, משחקת פיק אנד רול קטלני ורוקדת כל הדרך לניצחון, כפי שאולי ראה קטש בחזונו; זו הייתה מכבי אפורה, קשוחה, אגרסיבית. אכזרית. לא מכבי של וויצ'יץ'; מכבי של גארסיה, באטיסטה ומוריס. ועדיין, למרות השיפור הדרמטי, נזקקה מכבי לשלשה נסית של הלפרין כדי להשיג את הכרטיס לרבע הגמר. שם כבר המתינה לה יריבה שמחפשת את הזהות שלה קרוב לשלוש שנים.

        האמת חייבת להיאמר: מבין 22 משחקי היורוליג בהם חזינו העונה, בודדות הפעמים בהן הציגה מכבי כדורסל ששווה פיינל פור. כך שמכבי, עד כה, היא קבוצה של ציון 6, סולידי: לא רע, לא מבריק. סתם טוב. בערך כמו צביקה שרף.

        * מה איתכם? תנו גם אתם ציון לעונה של מכבי תל אביב.