מעדן טורקי

12 נבחרות כבר הורכבו לכבוד יום ההולדת ה-60 למדינת ישראל והפעם במרכז הבמה נמצא רפעת (ג'ימי) טורק, אחד השחקנים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי כשהיה לשחקן הערבי שזומן אי פעם לנבחרת ישראל. טורק, שמשמש היום כפרשן, מאפשר לנו הצצה לזווית מעניינת לגבי ה-11 שלו ומשלב בקישור את שחקני שנות ה-90 עם שחקני שנות ה-70 ומוסיף מחץ לנבחרת.

טורק עשה את מרבית הקריירה שלו בהפועל תל אביב, וגם לפי ההרכב שלו נראה שהוא שומר חסד נעורים לחבריו, איתם שיתף פעולה בעבר. יחד עם זאת, הוא לא מהסס להכניס גם שחקנים בצהוב-כחול. אחד מרגעי השיא של טורק היה ההשתתפות באולימפיאדת מונטריאול ב-1976, אז היה חלק מהמשלחת האולימפית. את האדומים עזב לטובת אדומים אחרים, הפועל ירושלים, עד שחזר לקבוצת נעוריו, הפעם כמנהל. בהמשך הוא אף הדריך את הפועל טייבה, אך לא המשיך עם קריירת אימון ועבר לעיריית תל אביב. טורק, שימו לב, עולה במערך של 4:5:1, אבל עם אוריינטצייה התקפית. בסוגריים - מספר ההופעות של כל שחקן עד כה.

אבי רן (4)

אולי השוער המבטיח ביותר שגדל כאן, אך תאונה בכינרת ב-1987 קטעה את הקריירה של שוער מכבי חיפה ונבחרת ישראל. ב-1983/4 הוביל את חיפה לאליפות הראשונה בתולדותיה, אחרי שספג 28 שערים בלבד. רן רשם גם תשע הופעות במדי הנבחרת. "התלבטתי אמנם בינו לבין ויסוקר, אבל העובדה שהקריירה של רן נקטעה ואי אפשר לדעת לאן הוא עוד היה יכול להגיע גרמה לי לבחור בו. הוא היה שוער יוצא מן הכלל".

שמעון בן יהונתן (מגן ימני, הופעת בכורה). שחקנה של הפועל תל אביב בשנות ה-60 וה-70, שגדל דווקא בגדנ"ע יהודה, נחשב בזמנו לאחד משחקני ההגנה המובילים בליגה. בהמשך דרכו הוא החל בקריירת אימון והדריך בין השאר את בני יהודה והפועל רמת גן. "בן יהונתן היה המגן הראשון בארץ שהחל לעזור לחלוצים במשחק ההתקפה. הוא היה מבקיע בשנה 5-6 שערים ומוסיף 8-9 בישולים. היה לי איתו שיתוף פעולה מצוין, הוא תמיד עודד וקיבל אותי הכל יפה. מלבד זה, הוא היה שחקן גדול, אגרסיבי וטכני בצורה מדהימה".

יעקב אקהויז (בלם, הופעת בכורה). הבלם הנצחי של הפועל תל אביב מחזיק בשיא ההופעות של המועדון עם 454 משחקים ו-12 שערים ב-17 עונות. "מהנוער שיחקתי עם אקהויז. יש לו רקורד נהדר מבחינת כמות ההופעות. אני חושב שהוא אחד הבלמים הגדולים שקמו במדינה. בחרתי בו גם בגלל הצניעות שלו. הוא לא בלט בתקשורת, בניגוד לשמעון גרשון, לדוגמה. היה משכמו ומעלה".

אבי כהן התל אביבי (בלם, 11). זכה עם מכבי תל אביב בדאבל מרשים ב-1976/7 ובאליפות ב-1978/9, ובהמשך היה הנציג הראשון שלנו בליברפול הגדולה, שם היה שותף ל-36 משחקים. כהן, ששיחק בהמשך גם בריינג'רס, סיים את הקריירה במכבי תל אביב בסוף שנות ה-80. "אני אולי מבוגר מעט מאבי כהן, אבל מהנוער שיחקנו אחד מול השני. יצא לנו להיות מוזמנים לנבחרת באותה תקופה, ונסענו כמוזמנים טריים לאולימפיאדה. הוא הוכיח יכולת גבוהה ואת זה ראו כולם כשהוא הגיע לליברפול".

שלמה שירזי (מגן שמאלי, 3). היה שותף לזכייה באליפויות של מכבי נתניה ובית"ר ירושלים, ונחשב לאחד המגינים הטובים בשנות ה-80. "יצא לי לשחק איתו בנבחרת. שירזי מאוד חזק, מהיר ואגרסיבי. הוא היה מבשל שערים בצרורות וגם מבחינת כושר גופני וכוח היה קשה לשחקנים לשחק מולו. הוא היה מתיש את החלוצים כי היה לו כושר גופני, ולא עניין אותו שום דבר. הוא היה רק מסתכל קדימה ומתקיף".

טל בנין (קישור אחורי, 3). החל את הקריירה המקצוענית בהפועל חיפה, אך נדד מאז גם למכבי חיפה ואף שיחק בקאן ובברשיה האירופאיות. בין השאר בנין שיחק גם במכבי תל אביב, בני יהודה, בית"ר ירושלים ומכבי נתניה. בשורות הנבחרת הוא ערך 80 הופעות וכבש 12 שערים. "כבר מגיל צעיר טל בנין פרח והתחיל לשחק בהפועל ומכבי חיפה, זכה באליפויות ועשה קריירה קצרה גם באיטליה. שחקן מוכשר מאוד".

גיורא שפיגל (קשר ימני, 5). שפיגל, בעל התדמית הכי אינטלקטואלית בענף, שיחק במכבי תל אביב עד 1973 והיה שותף מלא לנבחרת הפלא שהעפילה למכסיקו. הוא חתום על בישול השער היחיד של ישראל במונדיאל לשפיגלר. שפיגל שיחק חמש שנים בצרפת, בשטרסבורג ובליון, ולאחר מכן שב למכבי תל אביב וזכה איתה באליפות ב-1979. "שפיגל הוא מהקשרים היותר חכמים שהיו לנו, היה יצירתי מאוד. נכון שהוא לא עבד יותר מדי קשה, אבל תמיד כשהכדור היה אצלו הוא עשה דברים יפים. היה לו את הכבוד להשתתף כמובן בגביע העולמי".

איל ברקוביץ' (קשר מרכזי, 8). אחרי קריירה עשירה במכבי חיפה, ברקוביץ' השתדרג לאירופה ושיחק באנגליה ובסקוטלנד בין השאר בווסטהאם, סלטיק ומנצ'סטר סיטי. את הקריירה סיים במכבי תל אביב ובנבחרת ערך 79 הופעות וכבש תשעה שערים. "ברקוביץ' שיחק ברמות הכי גבוהות. הוא הבקיע שערים לקבוצות האירופאיות שבהן שיחק. כשהוא שיחק בארץ הייתי בא במיוחד לראות שחקנים כמוהו ולא את המשחק עצמו".

מרדכי שפיגלר (קשר שמאלי, 9). גדול שחקני מכבי נתניה בכל הזמנים, שמחזיק גם בשיא הבקעות השערים בנבחרת עם 32 כיבושים ב-83 הופעות. זכה בשלוש אליפויות בנתניה כשחקן (ועוד אחת כמאמן), וכמובן כבש את השער היחיד של ישראל בגביע העולם. שיחק בפאריס סן ז'רמן וניו יורק קוסמוס, אך את הקריירה סיים בבית"ר תל אביב. "שפיגלר היה שחקן ענק, שגם שיחק בחו"ל ואפילו שיתף פעולה עם פלה. לא הרבה שחקנים הצליחו להגיע לרמות האלה".

חיים רביבו (קשר שמאלי, 5). את הקריירה המקצוענית החל רביבו בבני יהודה, אך בהמשך כיכב בהפועל תל אביב ובמכבי חיפה, מה שאיפשר לו להתקדם לאירופה לסלטה ויגו, פנרבחצ'ה וגלאטסראיי. את הקריירה סיים רביבו במ.ס. אשדוד, ובנבחרת הלאומית היה שותף ל-67 משחקים וכבש 15 שערים. "רביבו היה שחקן מאוד יצירתי ששווה לאהוב כדורגל בגללו. גם אם אתה לא אוהד את הקבוצה שלו, אתה בא לראות אותו. אהבתי את הצניעות שלו על המגרש וגם עכשיו אני אוהב את ההתנהגות שלו. עם כל העוצמה והגדולה שלו, הוא ממשיך להיות אותו אדם, לא משתחצן ולא מרים את האף".

עודד מכנס (6)

לקבוצת הבוגרים של מכבי נתניה מכנס הגיע ב-1974 כשהוא עדיין תלמיד תיכון, וכבר בעונתו הראשונה הוא זכה באליפות. זכה ארבע פעמים בתואר מלך השערים ולאחר הקריירה בנתניה עבר לשחק במכבי תל אביב ועוד תקופה קצרה בהפועל טבריה ומכבי פתח תקוה. מעולם לא ספג כרטיס אדום. "עודד שיחק בתקופה שלי, וכמות השערים שלו מעידה איזה חלוץ מצוין הוא היה. מעבר לזה הוא גם בן אדם מקסים, שהוכיח את עצמו בליגה מעל ומעבר. הרבה מאוד שערים יפים היו לו".

דוביד שווייצר (4)

שווייצר, "הכריש", הוא אחד המאמנים הכי מעוטרים ומצליחים שידעה מדינת ישראל. שווייצר הצליח כמעט בכל הקבוצות בהן עבד, ולקח מועדונים קטנים יחסים להישגים ענקיים. הפועל רמת גן (אליפות, מיד אחרי שהעלה אותה ליגה), מכבי נתניה (אליפות ראשונה והיסטורית), הפועל תל אביב (שלוש אליפות על פני 20 שנה, 1966, 1981, 1986), מכבי תל אביב (דאבל ב-1969/70) ונבחרת ישראל (רבע הגמר באולימפיאדת מונטריאול 1976, גמר גביע אסיה 1974). "דוביד היה רווי תארים, מלא אליפויות וגביעים ובתקופתו הוא ידע לקדם שחקנים ענקיים. הוא זה שקידם את שפיגלר, קלדרון, אבי כהן ועוד הרבה אחרים. אין ספק שהוא הגדול ביותר".