וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הכדורסל של צביקה השתנה?

הפרשנים, שחיברו אגדות על הכדורסל צביקה שרף, מנסים היום להתאים את התיאוריות להצלחה של מכבי וטוענים לשינוי בפילוסופיית האימון. אז מי באמת מקובע?

שנים רבות שצביקה שרף נאלץ להתמודד עם שלל האגדות שנקשרו בשמו, ומאז מונה בראשית חודש ינואר למאמן מכבי תל אביב עושה זאת ביתר שאת. הרי מי מאיתנו לא שמע את הסיפורים אודות הפוביות של שרף מהגנה אזורית; את סיפורי המעשיות בדבר היותו אדם ריכוזי בחייו הפרטיים בכלל, וכמאמן כדורסל בפרט; את המיתוסים באשר להיותו של הרס"ר הוותיק "איש מקצוע מיושן" ש"תפיסת העולם שלו עדיין תקועה אי-שם בשנות ה-80'".

שרף מאס בניסיונות לקלף מעליו את התדמית והסטיגמות השונות שדבקו בו. "אומרים? אז אומרים. כמה שאגיד שזה לא נכון, הרי לא יאמינו לי", הוא נוהג היום להשיב כאשר נדרש לאותן טענות. היום, כאשר מכבי תל אביב נמצאת כפסע מפיינל פור היורוליג, ובניגוד לכל התחזיות המוקדמות, מנסים אלו שהגו את אותן הסטיגמות לאוורר חלק מהקלישאות, ולהסביר את ההצלחה המקצועית בשינויים שחלו בכדורסל של הרס"ר. האמנם כך?

החלטנו לחקור ולעמוד על טיבן של האקסיומות המדוברות. האם שרף אכן עבר מטמורפוזה מקצועית, כפי שיש הטוענים? כל התשובות, המובאות מפי אנשי מקצוע שעבדו לצד שרף לאורך השנים, מובאות בפניכם.

פילוסופיית ההגנה של שרף

המשפט הנתון לחקירה: "פעם צביקה לא שמר אזורית"

פנינו לשלושה מעוזריו של שרף בעבר. הוותיק שבהם, מוישל'ה ויינקרנץ, מגחך לשמע הטענה. "אני יכול להעיד על עצמי שיש לי הרבה שעות, ימי, חודשי ושנות צביקה. עבדנו יחד הרבה, גם בכל הנבחרות. היום אני שומע כל מיני פרשנויות, ולפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי האם האנשים שאומרים את כל הדברים האלו אכן מאמינים בהם. כבר בשנות ה-80' השתמשנו לא מעט באזורית. הרי את הכדורסל לא אנחנו המצאנו. יש הרבה מאמנים שחושבים ששמירה אישית היא הבסיס הנכון להגנה, אבל בין זה לבין הסיפורים על כך שצביקה לא מבין אזורית ולא משתמש בה – קשקוש. הכל בהתאם לסיטואציה. אנשים לא מבינים שמאז שהכניסו לכדורסל האירופאי את קו השלוש, השימוש באזורית יותר מורכב, כי בשתי זריקות הכל יכול להיגמר. אני אומר לך באחריות מלאה, ללא צל של ספק, שגם בתקופה ההיא שמרנו מידי פעם אזורית".

מאמן הכדורסל רוני בוסאני משמש עוזרו של שרף בנבחרת ישראל. "כל הסטיגמה של 'צביקה זה הגנה אישית', היא פשוט שטותית", אומר בוסאני. "גם לפני 10 ו-15 שנה הוא שמר אזוריות. העניין הוא שמשחקים פעם לא היו מסוקרים כמו היום. לא כל המשחקים שודרו בטלוויזיה, ואת הדברים הקטנים לעיתים נוטים לשכוח".

"צביקה האמין תמיד וגם מאמין היום שההגנה האישית היא ההגנה הבסיסית בכדורסל, אבל בהחלט במשך כל השנים ידע להשתמש גם באזוריות מסוגים שונים ובחלקים לא קטנים של משחקים", מעיד יאיר שרון, לשעבר עוזרו של שרף במכבי ובהפועל ת"א וכיום מנכ"ל איגוד הכדורעף. "לא היה מצב שבאימון, כל אימון, במסגרת העבודה על ההגנה, לא הייתה התייחסות להגנה אישית או אזורית. אפשר לבדוק את זה. נכון שבבסיס הפילוסופיה ההגנתית של צביקה נמצאת השמירה האישית. אבל מי שמבין קצת בכדורסל יודע שמאמן חייב, אפילו אם הוא לא מאמין באזורית עד הסוף, לתרגל ולעבוד באימונים על אזורית גם למקרה שיפגוש הגנה כזו. זו יכולה להיות אזורית לוחצת, אזורית 2-3, אזורית 3-2, 1-3-1, מאץ'-אפ-זון וכו'. אם לא תתרגל את זה בהגנה ומאמן יריב ישמור מולך אזורית, יהיה לך ולשחקנים שלך הרבה יותר קשה להתמודד עם זה ולהגיב".

פילוסופיית ההתקפה של שרף

המשפטים הנתונים לחקירה: "שרף תמיד דגל ברוטציה קצרה יותר", "משחק ההתקפה של שרף בסיסי ולא מתוחכם", "שרף לא יצירתי ומקובע בהתקפה"

עשרים משחקי יורוליג כבר מאחורינו, והסטטיסטיקה די החלטית בעניין הרוטציה: כל 12 שחקני הקבוצה (לרבות מרכוס פייזר הפצוע) מחזיקים בממוצע דקות דו-ספרתי במפעל. החל מעומרי כספי (10:20) ועד טרנס מוריס (30:20). שמונה שחקנים (ביינום, קאמינגס, באטיסטה, גארסיה, וויצ'יץ', מוריס, הלפרין ובלות'נטאל) משחקים 19 דקות ומעלה. חלוקת הדקות מאפשרת לשרף לשמור על רמת אינטנסיביות אחידה בהגנה לאורך כל המשחק, אך הרגליים הטריות של השחקנים באות לידי ביטוי גם בכל הקשור ליציאה מהירה להתקפה ואחוזי קליעה גבוהים מכל הטווחים. מכבי הובילה את הטופ-16 בנקודות (86), באחוזים ל-3 (48%), באסיסטים (19) ובנקודות מדד (96), מוקמה רביעית באחוזים ל-2 (53%), הייתה חמישית בריבאונד (34) ורק במקום ה-13 באיבודים (13).

רכז העבר חן ליפין, חניכו לשעבר של שרף במכבי ת"א, לא נותן לקלישאות לבלבל אותו. "אני זוכר שצביקה, כמאמן, נתן לשחקנים לא מעט חופש בהתקפה. לא ברמה של הפקרות, אבל הוא לא הגביל אותנו התקפית. הוא דגל בהתקפה מתפרצת ובמשחק חופשי. השוני הגדול בין התקופה ההיא לתקופה הנוכחית הוא כמובן שעון ה-24 לעומת שעון ה-30. המשחק היום הרבה יותר מהיר, וגם צביקה, כמו מאמנים אחרים, הצליח להסתגל. בתקופתי, ההתקפות והתרגילים היו יותר ארוכים. היום אני מזהה במכבי לא מעט תרגילים של 10-12 שניות, והתוצאות הן טובות. לא הייתי אומר שצביקה מאמן של הגנה יותר מכפי שהוא מאמן של התקפה. כולם דיברו על הקבוצה של גרשון ובלאט, אבל להם היה קל הרבה יותר להוציא את הפילוסופיה ההתקפית שלהם לפועל עם שורה של כוכבים כמו שאראס, פארקר, באסטון ואחרים".

"עצם שינוי השעון הביא למהפכה גדולה בכדורסל כולו", מחזק יאיר שרון. "צביקה, כמו כל מאמן שמכבד את עצמו, לומד כל הזמן דברים חדשים, אבל היום יש סוג אחר של שחקנים – הרבה יותר אתלטיים וזריזים מכפי שהיה פעם. גם המשחק השתנה בהתאם. יש את הכדורסל של שנות ה-70', ששונה מהכדורסל של שנות ה-80', ששונה מהכדורסל של שנות ה-90' והאלפיים. העקרונות נותרו זהים. אין ספק שבמשחק עומד צביקה עדיין מאמין בללכת קודם כל על שחקני הפנים. גם פיני עשה את זה, אז עליו אמרו שהוא העתיק מצביקה? הרעיון אומר שככל שאתה קרוב יותר לסל, כך הכדורים נכנסים באחוזים גבוהים יותר, ולכן ברור שזריקה של שחקן פנים בדרך-כלל עדיפה על זריקה של שחקן חוץ. צביקה גם לא מאמין בראן אנד גאן וזריקות אחרי 5 שניות, אבל זה לא אומר שאם שחקן לקח זריקה כזו במצב הנכון הוא גם יוריד לו את היד".

כשסוגיית ה'יצירתיות' עולה לדיון, הטונים של ויינקרנץ עולים. "אני מודע לכל האגדות ואני מכיר את התהליכים שלהן. אבל אם תנסה לבחון אותם הלכה למעשה, תראה שזה קשקוש. אני לא לוקח אותך אחורה לאורך זמן של עשרות שנים, אלא שלושה חודשים. אם הטענה היא שצביקה מיושן, בוא ונשווה אותו ל'חדשנות' ול'יצירתיות' של המאמן הקודם, קטש. המילה 'יצירתי' היא המצאה של פרשנים, זה היה המוטו המוביל לגבי קטש. כולם חיפשו כל הזמן את ה'יצירה' שבעניין. אבל אם תעשה את ההשוואות, תראה לאן הגיע קטש ואיפה צביקה. תראה מה משיג ה'ישן' וה'מקובע' הזה. התוצאות מדברות בעד עצמן. אם צביקה היה באמת מקובע ומיושן, הוא לא היה נמצא במקום בו הוא נמצא היום".

פילוסופיית האימון של שרף

המשפטים הנתונים לחקירה: "שרף מאמן ריכוזי", "שרף לא עושה שימוש בעוזריו"

כאן, כך נדמה, האמת רחוקה במיוחד. "גם אם התדמית של צביקה הייתה של אדם ריכוזי, תמיד-תמיד הוא נתן לעוזר שלו להתבטא ותמיד הם הרגישו חלק אינטגרלי מהעבודה", מספר יאיר שרון. "יכולתי לתת לו לקראת משחק מסוים 30 הערות, פעם אחת הוא היה קונה שלוש, משחק אחר קונה 14 ובמשחק הבא קונה אפס, אבל זו פריבילגיה של מאמן. צביקה תמיד היה איש של עבודת צוות מושלם".

"אני לא יודע איך היחסים של צביקה עם גודס, אבל אני עבדתי עם צביקה במכבי במשך שלוש שנים ותמיד הרגשתי שווה בין שווים", מוסיף ויינקרנץ. "תפקידו של עוזר המאמן הוא לא להיות מאמן, אלא להעביר אינפורמציה בזמן אמת שמאמן מחליט אם לקבל או לא. בזמן ההכנה למשחק הרגשתי לפחות כמו מאמן. לא קרה שהערתי לשחקן במהלך אימון או משחק וצביקה לא היה נותן לי גיבוי מוחלט. אפילו אם ההערה כוונו כלפי פיגורות כמו מיקי ברקוביץ' או לו סילבר. גם אם הייתי צריך לזרוק מישהו מהאימון, ואפילו יהיה זה שחקן של מאות אלפי דולרים, לא איזה שחקן-ילד ממכבי כפר תמנע. ולצד זה, גם במהלך משחקים צביקה תמיד היה פתוח לשמוע עצות. כל מי שאומר אחרת, פשוט מבלבל את המוח".

פילוסופיית הסקאוטינג של שרף

המשפטים הנתונים לחקירה: "שרף מסתפק בסקאוטינג בסיסי", "שרף מעדיף להתמקד בקבוצה שלו ופחות ביריבה"

איש מקצוע שעבד עם שרף בשנים האחרונות מספר כי "כולם עושים סקאוטינג, השאלה איך אתה משתמש בו. בתקופה של גרשון ובלאט ראית שימוש מדהים בסקאוטינג ויישום שלו על המגרש. ברוב הקבוצות של צביקה שיטת המשחק נשארה דומה, בלי קשר ליריבה ובלי קשר לסקאוטינג".

"צביקה לא מוכן לוותר על טיפה של סקאוטינג", דוחה רוני בוסאני. "אני יכול לספר לך סיפור מאליפות אירופה האחרונה: היינו הרבה זמן בחו"ל והסקאוטר שלנו, מתן חרוש, היה צריך להתחתן וביקש לחזור לארץ. צביקה לא נתן לו אישור לחזור הביתה עד שלא הגיע סקאוטר מחליף. באליפות אירופה ישבנו יחד וניתחנו את היריבות, היינו מוכנים פיקס לכולן. צביקה לא מפספס בעניין הזה".

"אחת מנקודות החוזק הגדולות של צביקה הייתה בהכנה למשחקים", מאשר ליפין. "אין ספק שהסקאוטינג היום התקדם מאוד לעומת התקופה ההיא, אבל גם אז צביקה עשה את המקסימום בכלים שהיו לו. אם היום יש קלטות בכל אירופה ומערכות שמפרקות תרגילים לאלף חלקים, אז פעם היו שולחים את עוזר המאמן לראות את היריבה, ואחר כך הוא בעצמו היה נותן סקירה של היריבה. אבל אין ספק שהיום הכל יותר מדוקדק ויסודי".

ויינקרנץ טוען כי "צריך לבחון את שאלת הסקאוטינג בפרספקטיבה רחבה יותר. הכלים שעומדים כיום לרשות צוות המאמנים לעומת הכלים שעמדו לפני 8, 10 ו-12 שנים הם כלים שונים לחלוטין. כשהייתי עוזר מאמן של צביקה במכבי והיינו צריכים לעשות הכנה לקראת משחק, הייתי צריך לטוס ולראות את היריבה בפעולה. במסגרת שלנו עשינו את המקסימום שיכולנו. אני זוכר שפעם נשלחתי לשבת שבוע ביוון לראות את האימונים של אריס, כי אז לא היה וידאו ומחשבים. צביקה תמיד ייחס לסקאוטינג חשיבות רבה. באליפויות אירופה שהיינו בהן יחד, ישבנו ימים כלילות עם ניתוחים וברבורים ומה לא. אני מניח שכך זה גם כיום, במכבי. הרעיון היה להשאיר תמיד כמה שפחות ליד המקרה, ואת זה צביקה עושה מצוין".

ohadgreenwald@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully