מישהו מזהה את הבחור שבתמונה?

    הקבוצות טוענות שהחוק הרוסי יפגע בהן כי אין די ישראלים מוכשרים. אם הן היו מביאות זרים איכותיים, אולי היינו מתייחסים לטענה ברצינות

    בישיבת מנהלת ליגת ווינר, שבאה לדון בחוק הרוסי בשבוע שעבר, טענו רבים מבעלי הקבוצות כי החוק הרוסי בעונה הבאה, בה ישחקו 12 קבוצות בליגה, תפגע בכדורסל, כי אין מספיק ישראלים איכותיים, והטובים שבהם ברחו לאירופה. ליגת ווינר משופעת בזרים שלא משפיעים ודי מיותרים, וקצת היה קשה לנו לקבל את הטענה שאין מספיק ישראלים טובים, כשחלק מהזרים שמשחקים בליגה הם בינוניים ומטה וחלקם לא ממש נראה קשור לענף המדובר.

    החלטנו לחפש את חמשת הזרים המיותרים בליגת "ווינר" וככה גילינו את המפציץ הרומני שלא פוגע, המגבש, החבר של אורי גלר, בוגר קורס באומנות ועוד שחקן מוזר מאוד שהתקשנו להגדירו. אבל מה, העיקר שאין ישראלים טובים.

    טוב לדעת (מקודם)

    מיוחד לתקופה: חבילות שחייבים להכיר לטלפון מהיר, איכותי ואמין

    לכתבה המלאה

    סשה אוצ'וקוליץ' (31, 1.84), עירוני נהריה

    אוצוקוליץ' נחת בארץ באמצע העונה שעברה, אחרי שנהריה נפרדה ממייקל ג'ונסון. השחקן היה הראשון שהגיע עם אזרחות של מונטנגרו לארץ, והחל את הקריירה בקבוצת בוראץ' קצ'אק הקטנה, שם בילה את רוב הקריירה שלו. לאחר שהחליט כי הליגה בסרביה קטנה עליו, החליט סשה לנסות את מזלו ברחבי אירופה, והחל לנדוד ללא הצלחה מרובה במקדוניה, הולנד וטורקיה.

    בקבוצת בנויטספור מהליגה השניה בטורקיה, שם שיחק מספר מועט של משחקים, נאמר על אוצוקוליץ' כי "הוא שוחרר כי הוא לא רכז משחק. קלעים כמוהו יש בשפע". תזכרו את המשפט הזה. בעונת 2004/5 מצא אוצוקוליץ' את ייעודו בקבוצת פלוישטי הרומנית, שם הציג יכולת מרשימה ביותר, גם בליגה הרומנית החלשה, וגם ביורוקאפ. כשעירוני נהריה החלה לחפש רכז בעונה שעברה, עלה מולם אוצוקוליץ' והפציץ 24 נקודות בממוצע בשני המשחקים נגדם ביורוקאפ, וצד את עינו של מיקי ברקוביץ' שאמר לאחר החתמתו: "יש לו תפוקה טובה בכל משחק, הוא ישחק בעמדה 1-2 ויאזן את הקו האחורי שלנו".

    בעונה שעברה הציג ב-12 משחקיו יכולת סבירה, שגרמה לאריאל בית הלחמי להשאירו בקבוצה. כבר במשחקו הראשון העונה הוכיח אוצ'וקוליץ', שעליו בנו בנהריה כרכז משחק לצידו של אבי סוכר, והועדף על פני עמית בן דוד, כי רכז הוא לא. את זה היה אפשר לראות כבר בשנה שעברה, אבל כנראה שבנהריה החליטו שהעונה ישנה סשה את עורו ויהפוך לאיזה שאראס. בשניות הסיום של משחק הפתיחה מול מכבי תל אביב הוא התנהל עם הכדור, וממש התחנן שדרק שארפ יחטוף לו את הכדור מהידיים, ויחטוף לנהריה את הצ'אנס להפתיע את האלופה. עד סיום הסיבוב עוד האמין בית הלחמי ברכז המונטנגרי, אך בסופו של דבר גם הוא הבין כי איתו נהריה לא תגיע לשום מקום, והחתים עוד באמצע הסיבוב הראשון את ג'ון גילכריסט, ששוחרר בעונה שעברה מאותה נהריה.

    אוצוקוליץ' החל לקבל פחות דקות משחק, המשיך לאבד כדורים ולעשות טעויות, ומצא את עצמו משחק 13 דקות בלבד בממוצע למשחק בסיבוב השני. גם בית הלחמי לא חסך עליו את הביקורת והפסיק לספור אותו כשחקן מוביל ביום שגילכריסט חתם בקבוצה. בממוצעים של 8.9 נקודות למשחק העונה, נהריה יכלה להביא גם ישראלי זול מהלאומית. בסופו של דבר מדובר בשחקן בעל יד טובה ויכולת לא רעה, אבל כשמצפים ממך לא' ואתה יודע לעשות רק ב', אתה סתם מבזבז מקום על הפרקט.

    בראיינט מרקסון (1.98, 24), מכבי ראשון לציון

    בעונה שעברה היו במכבי ראשון לציון מאוד מרוצים מהחתמתו של בראיינט מרקסון בקבוצה. מרקסון הגיע לישראל בימיו האחרונים של גלעד כץ, שכשל באימון הקבוצה, ואחרי קריירה קצרה באפולון פטראס היוונית שם שיחק תחת ארז ביטמן, וב-CBA. היתרון הגדול של מרקסון הוא האתלטיות המרשימה שלו, יכולת שגורמת לו להוות מפתח התקפי חשוב בראשון, והיקשה על היריבות לעצור אותו. הבעיה שכבר התגלתה אצלו בעונה שעברה היא שהשחקן לא מנצל את היתרון שלו יותר מדי, מנסה לקחת זריקות קשות מבחוץ, באחוזים בין החלשים בליגה, 14.3 אחוז מחוץ לקשת, ומתחיל להתחפר בתוך עצמו.

    כשהוא חתם על החוזה בסוף העונה שעברה, היו בטוחים שיוכלו לעבוד איתו על כך בקיץ, אך השחקן רק הלך אחורה מבחינת ההתקדמות שלו והפך ללא משמעותי. המאמן עדי אזולאי, שפתח את העונה בראשון, אמר על מרקסון בתחילת העונה: "הוא לא אמור לסחוב אותנו אלא להיות אחד מהקבוצה. כל משחק הוא יתן 30 דקות ולפחות 15-16 נקודות", היה אופטימי אזולאי, אך בפועל מרקסון שיחק פעמיים מעל 30 דקות למשחק, פעם אחת מול מכבי תל אביב, אז חסרה ראשון את חואן מנדז. 15-16 נקודות? פעמיים הגיע מרקסון ליעד של אזולאי, פעמיים מול האין הגנה של הפועל ירושלים. עוד בתחילת העונה אזולאי הבין שאין לו מציאה ביד: "השארנו אותו כי הוא היה חלק מהמערכת בסוף העונה שעברה ולא בטוח שהיינו מוצאים טוב יותר, צריך לעבוד על הקליעה וגם בחדר כושר. הוא תורם מאוד לגיבוש". זר שתורם מאוד לגיבוש, הוא לא מציאה.

    HL קולמן (34, 2.02) , אליצור אשקלון

    כשהם פוגשים את אליצור אשקלון, רוב מאמני ליגת העל לא מתעכבים יותר מדי על קולמן, ודי בצדק. כנראה שהפורוורד קנה לעצמו מעמד של כוכב באשקלון, אחרת קשה מאוד להבין מדוע אחד הזרים הפחות טובים בליגת העל, משחק כמעט 30 דקות בממוצע למשחק. אז נכון שהוא די גבוה, יש עליו מסה לא גדולה במיוחד, ומתחת לסל הוא די יעיל, אבל הנתונים הללו נכונים גם על מושון יעקוסי, שמקבל חצי מהדקות של קולמן העונה, ותורם לא פחות ממנו.

    את הקריירה של קולמן והעובדה שהוא מצליח לשרוד כל כך הרבה שנים באירופה הוא חייב לשני אנשים: אורי גלר וקורי קאר. קולמן הגיע לפני עשור לראשונה לליגה האנגלית החלשה, וחתם במדי קבוצת התחתית של בירמינגהם בולטס. הבולטס ביחד עם קולמן הידרדרו למקום נחות לפני הפלייאוף וביקשו עזרה ממכופף הכפיות הישראלי. התוצאה המדהימה הייתה זכייה של הבולטס באליפות, ועד היום קולמן מוזכר שם כאחד משחקני "הדרים טים" של הקבוצה.

    ההצלחה בבולטס שלחה את קולמן לטיול קצר בוירטוס בולוניה, קבוצה גדולה, שהתפרקה לפני שהגיע אליה ושיחקה בליגה השנייה. גם בליגה השנייה באיטליה הוא לא הצליח, שוחרר באמצע העונה וחזר לליגות החצי מקצועניות בארה"ב. באנגליה עוד זכרו לו אמונים בזכות גלר, וקולמן הגיע לקבוצה החזקה באנגליה: לונדון טאוורס. בזכות עוד עונה טובה מול האנגלים, שכדורסל הוא לא הצד החזק שלהם, התגלגל קולמן לקדנציה נוספת באיטליה, שם כיכב באימפריות של סרדיניה, טאראפני ומונטקאטיני.

    במונטקאטיני יצר קשרי חברות עם קורי קאר, שהובא על תקן מושיע בתחילת העונה לאליצור אשקלון. כשעופר ברקוביץ' התבקש להרים סגל ביום וחצי, נזכר קאר בחברו הטוב, וכך הגיע קולמן לאשקלון. "בלי קורי קאר, אף אחד לא היה חולם להביא לפה כזה שחקן", אמר גורם באשקלון. כנראה שבאשקלון מאמצים את גישת חבר מביא חבר. גם יריבות התחתית מאמצות בחום את הגישה הזו של אשקלון.

    בנט דיוויס (24, 2.06), עירוני רמת גן

    לא מעט אנשי כדורסל חזו בתחילת העונה כי החתמתו של בנט דיוויס במדי עירוני רמת גן תהיה אחת ההחתמות היותר משמעותיות של הקבוצה העונה. אותם אנשי כדורסל עומדים בקרוב לסיים לאכול את הכובע, כשדיוויס הוכיח מתחילת העונה כי בשלב זה של הקריירה מה שיש לו להציע זה הרבה חיוכים, הרבה סימני שאלה ולא מעט ציפיות לכישרון שמחכה להתפרץ. הדקות שדיוויס מקבל ברמת גן הן מועטות, 17.5 דקות למשחק, המספר הנמוך ביותר של זר למעט טוני ווישהאם בחולון, שבא על תקן מפציץ מהספסל, ורייבון קובייל שעליו תקראו בהמשך.

    דיוויס הוא אחד מהשחקנים שהולכים אחרי הקריירה של אביהם. אביו, בנט סיניור, כיכב במכללת מינסוטה, ובנט ג'וניור הלך למכללת נורת'איסטרן עם הרבה ציפיות. בשלוש העונות הראשונות שלו בקריירה, קיבל בנט ג'וניור הרבה הזדמנויות ושיחק בממוצע 26 דקות למשחק, אך הראה יכולת דלה מאוד והעמיד ממוצעים של 8 נקודות ו-5 ריבאונדים. לכל שחקן מגיעה עונת פריצה וכך גם דיוויס שהכפיל את ממוצע הנקודות שלו בעונה האחרונה בקולג', וגרם להרבה תשומת לב, כשנבחר לחמישייה השלישית במחוז שלו.

    ברמת גן הוא היה אמור לעשות את הפריצה, אך בינתיים מעמיד ממוצעים מעליבים, של 6.3 נקודות למשחק ו-4.8 ריבאונדים, פחות טוב מניר כהן, ופחות או יותר כמו אלישי כדיר. בתחילת העונה עוד אמר עליו רובי בלינקו שהוא יראה לכולם שהוא שחקן טוב, אך ברמת גן כבר החלו לסנגר על הזר שלהם, "דיוויס יהיה שחקן גדול", אמר שחקן בקבוצה, "הבעיה שהוא ילד, גם בראש וגם על המגרש". דיוויס סיים תואר באומנות, אחרי עונה כזאת ברמת גן, אסור לו לפסול קריירה אומנותית.

    רייבון קובייל (24, 2.06), הפועל גלבוע/עפולה

    רייבון קובייל הגיע לעפולה באמצע הסיבוב השני כאחד מצמד שחקנים שהוחתם באותו יום, בצוותא עם אדם הול, עוד שחקן שלא מראה סימנים של סיפור הצלחה. קובייל משחק בארץ שבעה משחקים בלבד, ומעמיד ממוצעים שמתאימים לסנטר מהליגה הלאומית: 6.3 נקודות ו-2.1 ריבאונדים ב-14 דקות משחק. לשם השוואה, ריץ' מלצ'ר שנחת בעמק בשנה שעברה באמצע העונה, רשם 13.6 נקודות ו-3.6 ריבאונדים ב-21.7 דקות למשחק.

    קובייל נחשב בקולג' לשחקן אפור שלא אמור לעשות פריצה, וכך בילה את שלושת העונות הראשונות שלו במכללת דטרויט, הרחק מאור הזרקורים עם ממוצעים של 7 נקודות ו-5 ריבאונדים. בתחילת עונת 2005/6 היה אמור קובייל לערוך את עונת הפרידה שלו מהמכללה, אך נפצע לפני תחילת העונה, והחליט לוותר על השנה. הוא עבד קשה והגיע לעונת 2006/7 שחקן שונה לגמרי. 13.7 נקודות ו-10.9 ריבאונדים שלחו אותו למחנה קדם העונה של אורלנדו, עם אופציה טובה להכנס לסגל.

    באורלנדו לא בדיוק התלהבו מהילד ושלחו אותו בלי חוזה. קובייל נדד לליגה השנייה החזקה בספרד, שם שיחק בקאחה קנטבריה. ב-17 משחקיו בקאנטבריה היה קובייל לא רע, אך לא מספיק טוב. קבוצתו נצמדה לתחתית ופחדה מירידה לליגה השלישית, והוחלט על שחרורו. בשל כך אנו נאלצים לסבול את שיטוטיו על הפרקט של בעמק.

    את המסה של קובייל, שאותה הראה בעונה האחרונה שלו בקולג', הוא טרם ניצל באירופה, ולכן נשאל אנחנו מדוע שיר לביא הצעיר לא מקבל הזדמנות במקומו. מעפולה נמסר על קובייל: "לא הוגן לשפוט אותו כל כך מהר. הוא פה פחות מחודשיים, והוא במגמת עלייה". אז בסדר, קשיי התאקלמות, אבל חברים, תיכף העונה נגמרת. אתם בונים עליו בעונה הבאה בלאומית?

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully