ערפל מלחמה

קימי רייקונן חזר למדרגה העליונה של הפודיום והפורמולה שבה במלזיה לשגרת המרוצים מעוטי העקיפות, אחרי גן החיות באוסטרליה. נחמד לראות שקובליינן וקוביצה, נפגעי תקנות הסייפטי קאר מאוסטרליה, מיצו הפעם את הפוטנציאל ועלו לפודיום. ביטול העזרים האלקטרוניים ממשיך להציק לכמה נהגים מהצמרת ומי חשב שפרארי תפסיד נצחון מושלם בגלל בעיות טכניות. סיכום הגראן-פרי המלזי.

אפשר להבין את הסיבות לטעות של פליפה מאסה הברזילאי בתחילת המירוץ האוסטרלי לפני יותר משבוע: מתח רב, פנייה ראשונה, כמות מכוניות אדירה מסביב, מכוניתו של קובליינן קרובה מאוד, שילוב של הילוך שגוי ומפגש מקרוב עם הקיר. אבל מה הפריע לו הפעם? הוא היה במקום השני בבטחה, בלי לחץ לרדוף אחרי מישהו או של מרדף מנהג אחר, שהרי רוברט קוביצה פיגר אחריו בשלב זה ב-16 שניות. איש לא לחץ על פליפה וגם הפרארי תקתקה כמו שעון (הצוות של פרארי אישר שלא נרשמה כל תקלה) – בקיצור, הברזילאי היה צריך לבלות בנעימים עוד כמה עשרות סיבובים ולהתכונן לשמפניה של הפודיום. אבל מאסה לחץ מוקדם מדי על הגז ביציאה מפניה, איבד שליטה של המכונית ומצא את עצמו שוב בשולי המסלול.

בקיצור, קשה למצוא תירוצים לטעות המטופשת, אבל קל מאוד לחשב את ההפסדים: הוא לא רק איבד את שמונה הנקודות שבהן היה זוכה לו היה מסיים שני, אלא נתן גם שתיים נוספות לקובליינן ומקלארן ופגע בכך בפרארי במירוץ אחר באליפות היצרנים. למזלה של פרארי, מקלארן לא ממש שמרה על ריכוז במקצי הדירוג והמילטון נתקע באחת בעצירות התדלוק – אחרת ההפסד יכול היה להיות כואב בהרבה.

מעניין שהכסופים של מקלארן, שכה הרשימו לפני שבוע במלבורן ולקחו דאבל אשתקד במלזיה, נאלצו הפעם להתחרות ב-ב.מ.וו., טויוטה ורד-בול, בלי יכולת לפתח את הקצב הריאלי שלהם. לדוגמא, קובליינן היה איטי משמעותית מטרולי בחלק הראשון של המירוץ. גם אחרי עצירות התדלוק, למרות שהפיני הצליח להקדים ביציאה את האיטלקי, המקלארן לא הצליחה לפתוח פער מהטויוטה. לואיס המילטון הראה את הפוטנציאל האמיתי של המכוניות הכסופות רק בשליש האחרון של המירוץ. עד עז הוא לא הצליח לעקוף במשך 40 (!) סיבובים את מארק וובר ונראה היה שהוא לא עומד בקצב של הרד-בול.

המילטון הסביר את העניין באי התאמה אופטימלית של הצמיגים. אחרי שעבר לצמיגים קשים האנגלי הראה לאוסטרלי רק אבק. הוא גם הצליח להשיג את טרולי ולהוכיח שהמקלארן עדיין מהירה מהטויוטה. באותם רגעים המילטון הצליח להשוות את הזמנים שהשיג המוביל במירוץ, רייקונן, מה שאומר שאם מכוניות המקלארן היו מזנקות מהשורה השניה על הגריד, הן כנראה היו נותניות פייט לפרארי.

מכוניות הטויוטה, ובייחוד יארנו טרולי, הרשימו עם הקרב שלהם מול מקלארן. נראה שהשיפורים האווירודינמיים נותנים תוצאות – נזכיר שבמלזיה יש משמעות גדולה לעניין הזה. מעניין אם לא חלפה במוחו של פרננדו אלונסו מחשבה של חרטה על כך שהוא בחר ברנו, שביכולתה הנוכחית לא מסוגלת להשיג יותר מ-1-2 נקודות במירוץ, על פני טויוטה, שהציעה לו חוזה גבוה וארוך טווח.
בסך הכל, למרות מירוץ דל באירועים, המרוץ במלזיה הצליח לשמר את זרעי האי-ודאות שנזרעו לפני שבוע באוסטרליה ומבטיחים עונה מעניינת במיוחד.

ראינו שני מירוצים בשני מסלולים שונים לחלוטין וקיבלנו התקפה של מקלארן ותגובה מהירה של פרארי. "המעצמה השלישית", ב.מ.וו. הצליחה להרשים בשני המירוצים – עם כל ההבדלים בסט-אפ בין שני המסלולים. דווקא הקבוצה הזו יציבה יותר מכל השאר בינתיים. המאכזבת הגדולה היא וויליאמס – במסלול המהיר במלזיה המכוניות שלה נראו קרובות יותר ביכולתן לקבוצות החלשות ולא למובילות.