עוד כישלון לרזומה

במהלך השבוע שעבר, עוד לפני ההפסד להפועל תל אביב שחרץ את דינה של בני יהודה, ערך המאמן אלי כהן עוד אחת מאסיפות הקבוצה הידועות שלו. לשחקנים, מתברר, זה כבר יצא מכל החורים. "אתה מסיים אסיפת קבוצה של 45 דקות, שומע הרצאת מוטיבציה, ואחרי זה הוא לוקח אותך לשיחה אישית של עוד רבע שעה. הלו, אני שחקן כדורגל, לא אצל פסיכולוג", סיפר שחקן בקבוצה.

הסצינה הנ"ל ממחישה שוב איך אלי כהן, שרק בעונה שעברה עשה עבודה מצוינת עם מכבי תל אביב, איבד את הרסן על קבוצתו החדשה. נכון, הוא לא בנה את בני יהודה ולא הביא את שחקניה חסרי האופי, אבל הוא גם לא שיפר אותם. בשבוע שעבר, למשל, נערכה אסיפת שחקנים מיוחדת יחד עם הבוס חזי מגן, שם הם העבירו ביקורת על המאמן שלהם.

האמת היא שמדובר בתהליך ארוך ומורכב, וזוהי רק חוליה אחת בשרשרת ארוכה מאוד של טעויות. "השריף" אוחז ברזומה של מאמן חרוץ ויסודי, טקטיקן מושבע ואחד שבדרך כלל פוגע בינגו בבחירת שחקני חיזוק זרים. אז איפה הוא נכשל העונה? אם בוחנים את התוצאות של בני יהודה, אז התשובה היא ברורה: בהכל.

אלי כהן הגיע לשכונה במחזור ה-13, אחרי התפטרותו של ניצן שירזי. כשהגיע השריף היו לבני יהודה 8 נקודות. היו"ר חזי מגן והמנכ"ל משה דמאיו האמינו כי הוא המאמן המתאים להוביל את הקבוצה ולהשאיר אותה עונה נוספת בליגת העל, אבל השינוי המיוחל לא הגיע. מאז שנחת בשכונה צבר כהן רק עוד 6 נקודות נוספות ב-12 משחקים, עם שישה שערי זכות בלבד, שלושה מהם בנצחון 2:3 על אשדוד בבלומפילד.

הטעויות הראשונות שעשה כהן היו כבר בחלון ההעברות בינואר. לאחר שחרורם של הבלם סלבר הודז'יץ' והחלוץ ז'וז'ה דוארטה, לא הצליח המאמן להחתים בלם וחלוץ בעלי שיעור קומה במקומם. הניסיונות לצרף את שלומי ארבייטמן וליאור אסולין נכשלו, וכך מצא עצמו המאמן מנהל משא ומתן של 48 שעות עם עאדל אדיב, יו"ר הפועל אום אל פאחם, לגבי שחרורו של החלוץ הוותיק רפי כהן. בסופו של דבר המאמן נאלץ להסתפק באלירן אסאו מהפועל אשקלון. אף אחד לא התפלא שהבעיות בהתקפה טרם נפתרו.

גם בעמדת הבלם התקשה המאמן להחתים חיזוק זר, וכך הוחתם לבסוף במהלך של הדקה ה-90 הסרבי מילאן מרטינוביץ', אחד הגורמים העיקריים לחורים בהגנה של מכבי תל אביב. אומנם יש לציין את החתמתו של הקשר הצרפתי הנפלא סדריק ברדון, אך מקורבים למועדון מספרים כי מאחורי המהלך עומד דווקא המנכ"ל דמאיו ולא המאמן.

מאחר שכהן לא השכיל לעבות את הסגל כראוי, כאשר הקבוצה עברה תקופה של פציעות ומורחקים, הוא נאלץ מדי שבת לעלות בהרכב טלאים ולהרכיב שחקנים רבים שלא בעמדתם הטבעית. כשהמגן השמאלי סאלם אבו סיאם, למשל, נפצע או הורחק, תופקד במקומו הקפטן אסי בלדוט, ש"התקשה" למלא את מקומו. לאחרונה ניסה כהן בעמדה זו גם את הקשר הצעיר עוז ראלי, אך גם במקרה הזה ברור כי זהו לא תיפקוד טבעי.

החיסרון בחלוץ לצדו של משה ביטון גרם לכך שאלירן עטר פתח במשחקים האחרונים כחלוץ יחיד במרכז ההתקפה. גם הקשר הרוויה קובצ'ביץ' עבר העונה בשלושה תפקידים שונים ועדיין לא מוצא את מקומו. קובצ'ביץ' התחיל כקשר אחורי, המשיך כקשר מרכזי ולאחרונה נוסה גם כמגן ימני. ושוב, האלתורים של השריף פשוט לא עובדים.

יכול להיות שבמצב הנוכחי גם קאפלו לא היה מושיע את בני יהודה, אבל בשבועות האחרונים ניתן לראות איך קבוצתו חסרת מוטיבציה, משחקת בייאוש ומאבדת את מעט הכבוד העצמי שנותר למועדון. כהן מנסה לדרבן את השחקנים, אך התוצאה, מתברר היא הפוכה, כיוון שחלק מהשחקנים מתלוננים על שימוש מוגזם באסיפות מוטיבציה ושיחות אישיות. "כשאתה יושב 30-40 דקות באסיפה טקטית, אתה כבר לא זוכר בסוף מה רוצים ממך", סיפר אחד משחקני הקבוצה, "אחרי שיחות כאלה כבר אין חשק לעלות על המגרש ולהתאמן".

אין ספק שזה מעיד גם על אופיים הקלוקל של השחקנים, אך נדמה שהמאמן הוותיק שוב לא מצליח להבין את נפשם של חניכיו, ומתקשה לזהות איך רוב דברי המוטיבציה שלו נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה. "אתה מקבל הסבר באסיפה טקטית, אחר כך בשיחה אישית על המגרש, אחר כך לפני המשחק, וכמובן שבמהלך המשחק עצמו", מספר שחקן במועדון, "אי אפשר להתרכז ככה. באיזשהו שלב אתה כבר לא מבין מה הוא רוצה".

אלמנט נוסף שמקשה עליו להתחבר לשחקנים היא ההילה של המאמן הקודם ניצן שירזי, שהיה ידוע בחוש ההומור המיוחד שלו וביכולת להתחבר לשחקניו ולהתחבב על ידיהם. אצל כהן האימונים עוברים בצורה מקצועית נטו, בגישה שאולי לא מתאימה למועדון. אין פלא, אם כך, שגם האופטימיים שבין אוהדי הקבוצה כבר מקפלים דגלים ומתכוננים לעונה הבאה בליגה הלאומית.