וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תקופת הקציר

שגיא ניר

7.3.2008 / 15:58

קצת אחרי שדחה הצעה מנבחרת צ'כיה, בדרכו אולי לנבחרת פולין, מולי קצורין מדבר על ההצלחה בנימברוק ומסביר למה לא יחזור לאמן בישראל

באחת מישיבות העבודה לקראת עונת הבכורה ביול"ב קאפ, פנה נשיא נימברוק מירוסלאב ינסטה אל המאמן מולי קצורין בבקשה אחת: "תדאג רק שלא נפסיד במשחקים ביותר מ-20 הפרש". חששו של הצ'כי, שהלך והתפוגג ככל שהעונה התקדמה והפכה לסיפור הצלחה, הוחלף לפני שבוע בתחושת פספוס גדולה. נימברוק, הסינדרלה מהעיירה הקטנה בליגה האלמונית, היתה רחוקה רק טעות שיפוט אכזרית אחת ועוד החטאה מצמררת לא פחות משמינית גמר המפעל השני בחשיבותו באירופה.

"זה משהו שיכול לקרות רק פעם בכמה מאות שנים - כמו הסל של דרק שארפ מול ז'לגיריס", מספר קצורין מהעיירה בת 15 אלף התושבים, שהפכה תוך כמה חודשים לאטרקציה בקנה מידה אירופי, שמושכת לא פחות מעשרת אלפים צופים למשחקי היול"ב, ששודרו ישירות גם בערוץ הממלכתי. "זו כמות קהל מדהימה, שאין כמוה גם בהרבה קבוצות יורוליג", הוא מתגאה.

עכשיו, אחרי שסיים את הפרק האירופי של קבוצתו בעונה הנוכחית, מתפנה מולי קצורין לראיון בו הוא מספר על חוויות הכדורסל האירופי, החיים עמוק בתוככי האלמוניות ועל האופן בו נראה הכדורסל הישראלי אחרי גיל 53.

"אף אחד לא ציפה להצלחה כזו"

כשקצורין הגיע לנימברוק בתחילת העונה שעברה עם עוזרו ננו גינזבורג, לקבוצה לקח זמן להתרגל לדרישות של הצוות הישראלי שנחת עליהם. התוצאות היו סבירות, אבל קצורין הרגיש שזה לא זה, ונכנס למשרדי ההנהלה עם רעיון להעלאת המוטיבציה בגרסה הישראלית.

"ביקשתי מהמנהלים לנער את השחקנים, ואמרתי 'בואו נקנוס אותם בעשרה אחוזים מהמשכורת'. כשראיתי שהם פותחים עיניים בתדהמה, מיד אמרתי 'על תנאי'". אחרי דיונים ארוכים על ההצעה המוזרה של המאמן הזר, נענתה הנהלה לבקשתו של קצורין, והוחלט כי המנהל המקצועי יהיה זה שיעמוד בפני הקבוצה ויודיע על ההחלטה. את ההודעה המנומקת הקריא הצ'כי מן הכתב, אך את השורה האחרונה, המודיעה על הקנס, השמיט. "לא יכולתי להגיד דבר כזה לשחקנים", אמר לאחר מכן לקצורין.

ככה זה באירופה. את הספורט לוקחים בצורה ספורטיבית, המאמן לא סופג יריקות וקללות במקרה של הפסד ולמרות שלא נקנסו, הסתגלו בסופו של דבר שחקני נימברוק לצוות הישראלי, זכו יחדיו בדאבל ומובילים כעת בביטחה את הליגה המקומית.

אלא שהשידרוג האמיתי של המועדון, יודעים בנימברוק, יגיע מההשתתפות ביול"ב קאפ. "היול"ב היה בגדר חלום", אומר קצורין. "כבר לפני שנה במועדון ניסו בכוח להיכנס למפעל, כי הם הבינו שהוא המנוף להצלחה כלכלית. במפעלים הקטנים של פיב"א אי אפשר להביא ספונסרים, ואתה מוגרל לשחק מול מדינות מזרח אירופיות".

השיקול הכלכלי הוביל את נימברוק להעתיק את משחקי הבית לעיר פרדוביצה, הרחוקה שעה נסיעה מהעיירה, וההימור השתלם. "כולם מאוד מרוצים כי אף אחד לא ציפה להצלחה כזו, לא רק בתוצאות אלא גם ברמת המשחק. שיחקנו עם קבוצות שגדולות עלינו בשמות, בתקציב ובניסיון והתמודדנו איתן בכבוד", הוא אומר.

בינתיים, הספיק קצורין לדחות הצעה מפתה לאמן את נבחרת צ'כיה, שתתמודד מול ישראל במוקדמות אליפות אירופה 2009, לאחר שהבין שהשחקנים המובילים, כמו לובוש ברטון, לא יעמדו לרשותו. אלא שעל פי דיווחים, עומדת בפני קצורין הצעה אטרקטיבית בהרבה, ממארחת האליפות, פולין. "יש לי כרגע עוד אופציה, אבל אני עוד לא יודע להעריך אם אהיה באליפות אירופה או לא", הוא אומר.

"אני לא מחפש את שמי בכותרות"

קצורין מרוצה בנימברוק. הקבוצה מצליחה, הכסף נכנס כמו שעון וגם העובדה שהוא היחיד מבין בכירי השגרירים שלא זוכה לסיקור בארץ לא מטרידה יותר מדי את מנוחתו. "אין לי בעיה עם מה שכותבים. אני לא מחפש את שמי בכותרות", אומר האיש, שגם העובדה שנבחר לאמן את נבחרת הזרים באולסטאר הצ'כי לא תוכל להוציא יותר מגיחוך בביצת הכדורסל המקומית.

"אנחנו הישראלים, מה שאנחנו לא מכירים אנחנו נוטים לבטל. לליגה הצ'כית אין חשיפה, ולכן זו המציאות. אני מאמן כבר יותר מ-30 שנה, ולא צריך להוכיח כלום לאף אחד. לפני אליפות אירופה האחרונה צ'כיה הגיעה לטורניר עוד לפני טורניר ההזדמנות האחרונה, ו-80 אחוזים מהשחקנים בנבחרת משחקים בליגה הצ'כית. אבל אין לי את האגו להוכיח ולהראות לכולם. מי שמפרגן שיפרגן ומי שלא לא. אני לא כועס על אף אחד".

רחוק מהעין ורחוק מהלב, פותח קצורין את יומו בגלישה אינטנסיבית באתרי האינטרנט הישראליים, ומשם היישר למשרד המרווח שלו בקומפלקס האימונים של הקבוצה. "העבודה בחו"ל שונה מעצם העובדה שאתה לא בסביבתך הטבעית, וזה לא קל. החיים הם נוחים אבל אתה מנותק פיסית מהמשפחה והחברים, כך שסדר היום כולל בעיקר אימונים וצפייה בקלטות. זה כדורסל מסביב לשעון. כשאתה בחו"ל אתה בחו"ל, עם היתרונות והחסרונות של זה".

"בכדורסל הישראלי הכל אישי"

אחרי שנכשל בניסיון להביא את הנבחרת לאליפות אירופה 2005, עזב קצורין את המדים כחול-לבן בתום שבע שנים. אלא שהאיש שנראה כבר כשועל זקן מדי ממשיך להביא תוצאות, בדיוק כמו בן גילו צביקה שרף, שגם קריירת האימון שלו נראתה רק לפני שלושה חודשים כמו היסטוריה רחוקה. לקצורין לא חסר מה לומר על זה.

"בסופו של דבר הכל אישי בספורט הישראלי, בטח בכדורסל", הוא אומר. "הרבה מאמנים מהוותיקים לא מאמנים בארץ, אולי כי יותר נעים ומאתגר לראות מישהו שבא מלמטה כי יותר קל לכולם לנהל אותו. בכל העולם יש מאמנים צעירים וותיקים, אבל באירופה אתה נמדד לפי קבלות ולא לפי גיל. עובדה שיש צעירים שהצליחו כמו חואן פלאסה בריאל מדריד, ויש את הכישלון של מכבי תל אביב עם עודד קטש".

"צריך לעשות תכנית טלוויזיה שתראה את מה שכתבו על צביקה שרף בתחילת הקדנציה הנוכחית שלו במכבי לעומת מה שכותבים עכשיו - זה לא יאמן. אני לפעמים מקריא לננו (גינזבורג, ש.נ.) דברים שכותבים ולא יודע אם לצחוק או לבכות. זה כמו שכותבים שאובראדוביץ' מפסיד עם פנאתינייקוס כדי להעיר את הקבוצה, או שפיני גרשון הפסיד בזמנו בבית לקרית אתא בכוונה. אם הם היו יודעים איך פיני ודיוויד ברחו לחוף בנתניה אחרי ההפסד לקרית אתא. אם אומרים שזה היה הפסד מכוון ואסטרטגי אז כל מה שנכתב לא רציני. לי יש בעיה אישית, כי אני זוכר הכל".

קצורין עוקב בעניין אחרי המאבק של ארגון המאמנים לשיפור תנאיהם ("השכר של מאמן לאומי בארץ הוא מביש, צריך לזכור שלאמן כדורסל זו דרך חיים") ומקווה שתרבות האינסטנט שמביאה לא פעם למינוי מוקדם מדי של מאמנים לא בשלים, תעצר. "צריך המשכיות עם מאמנים ותיקים שמעבירים ידע ותמיכה לצעירים, אבל בארץ חלק מהקבוצות מחפשות עלות זולה יותר ולפעמים זה לא מצליח. הדרך בה אפי בירנבוים עובד עם העוזרים שלו - כך זה צריך להיות.

הבעיה שכשמאמן צעיר מקבל הצעה הוא חייב לקחת אותה, וזה הופך לבומרנג אם הוא יכשל. יש יושבי ראש של קבוצות שעובדים בשכר, כך שהמאמן ישלם על כישלון בראשו אבל יושב הראש לא ישלם במקור הכנסתו. כשאני התחלתי לאמן היית צריך להתחיל מלמטה, בנוער וכעוזר מאמן, אבל היום הדרך יותר קצרה, אולי ברוח התקופה. בכל מקרה - אם אתה מוכשר בסוף תגיע".

sheen-shitof

פתרון טבעי

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

"צריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שאחזור לאמן בארץ"

"זו מודה לבכות ולקטר כמה הכל לא טוב", אומר קצורין בתשובה לשאלה על מצבו של הכדורסל הישראלי. "מכבי תל אביב שייכת היום לרמה הגבוהה של אירופה", "גם ביוון פנאתינייקוס אלופה כבר שנים" ו"מכבי אמנם היתה אמורה לזכות בגביע, אבל במשחק אחד הכל יכול לקרות". מצד שני, גם קצורין מודה שחוק בוסמן וזליגת השחקנים האירופיים ל-NBA הורידה את הרמה וגם שלפחות בכל הקשור לפיתוח שחקנים, ידענו כבר ימים טובים יותר.

"מבחינת ישראלים יש ירידה ברמת הכישרון, אבל עליה באתלטיות ובאלמנטים אחרים", הוא אומר. "אם ליאור אליהו היה משחק בשנות ה-90 הוא היה נראה כמו מעופף שהגיע מארצות הברית כי אז לא קפצו או רצו, ומצד שני שחקן כמו חיים זלוטיקמן אני מחפש ולא מוצא. בנוסף, החוק הרוסי הולך להיות מאומץ בפולין וכנראה שהעובדה שקבוצות מחתימות יותר מדי זרים מטפטפת לעוד מדינות חוץ משלנו".

אלא שקצורין לא מתלהב מהחוק הרוסי, שפתח לחלוטין את שוק הזרים, ומציע פיתרון שניר אלון וארגון השחקנים היו שמחים לאמץ. "הליגה בארץ זו ליגה של זרים וצריך להחליט מה רוצים: אם רוצים להלחם באירופה שיבטלו את כל הגבלות הזרים, אבל אם רוצים לפתח את השחקן הישראלי ולתת לו לשחק, הדרך היא על ידי הגבלת מספר הזרים ולא עם כפיה של מספר הישראלים".

גם במרחק נסיעה קצרה מפראג, הכדורסל כחול לבן לא מפסיק להיות חלק ממאמן הנבחרת לשעבר, אבל זה לא אומר שהוא מחכה לטלפון מאחת הקבוצות הבכירות. עניין של הרגל. "אני מספיק בוגר להגיד שאף פעם אי אפשר לדעת, אבל מי שטועם את חו"ל צריך לקרות משהו יוצא דופן כדי שיחזור לאמן בארץ. בכל מקרה, אין לי מי שיעלה את שמי - אני היחיד שאם תלחץ אצלי בפלאפון את המספר האחרון זה לא יצלצל אצל עיתונאי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully