פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תוצאות האמת

        עם תום מועד ההעברות האחרון ב-NBA, אסף רביץ מצביע על המרוויחות הגדולות, ועל אלו ששכחו לקרוא את האותיות הקטנות

        זהו. תקופת ההעברות של ה-NBA הסתיימה עם עוד טרייד אחד, עמוס שחקנים ומשמעויות, ומספר טריידים קטנים. אפילו אם לא כוללים את שלושת המגה-טריידים של גאסול, שאקיל וקיד, טריידים שנותחו כבר מכל כיוון, מדובר בתקופת העברות פורייה ומעניינת. לאחר שהתפזר הערפל, אלה התוצאות הבולטות מכל שאר הטריידים וההחתמות.

        המרוויחות

        קליבלנד קאבלירס

        באו: בן וואלאס, ג'ו סמית', וולי שצ'רביאק, דלונטה ווסט.

        עזבו: לארי יוז, דרו גודן, דוניאל מארשל, איירה ניובל, סדריק סימונס, שאנון בראון.

        קליבלנד מרוויחה כמה פעמים בטרייד המשולש הזה, בו היא קיבלה ארבעה שחקנים ו-ויתרה על שישה. האם הקבוצה תצליח להתחזק או לא, זה יתברר רק בהמשך, אבל לפחות כרגע, רק לניסיון יש חשיבות. דני פרי הראה ללברון שהוא מתאמץ בשבילו, מנסה להוציא את המקסימום מהנכסים המוגבלים שהיו לו כדי לבנות קבוצה שיכולה להגיע רחוק בפלייאוף. דבר שני, תסתכלו רגע על רשימת השחקנים שעוזבת את קליבלנד. אין שם כלום, חול ושממה. לארי יוז שיחק כל כך רע שכבר העדיפו שיהיה פצוע, גודן מופיע מדי פעם ברבעים ראשונים, מארשל רלוונטי בערך כמו דורון שפר, ואת שלושת האחרים אפשר להחליף עם הזרים של מכבי רמת גן ואף אחד לא ישים לב.

        אז קליבלנד לא ממש מפסידה כלום. מה היא מרוויחה? ארבעה שחקני רוטציה יעילים. ביג בן מביא בעיקר הילה של אחד שכבר היה שם, שחקן מרכזי באלופה לשעבר. אני לא רואה בעייה בשילוב שלו עם אילגאוסקס. דווקא הדמיון לוארז'או מטריד יותר. אבל עם כל הכבוד לברזילאי, ביג בן גם בגרסתו הדועכת יודע לשמור על גבוהים דומיננטיים, ואני בטוח שגארנט וראשיד היו מעדיפים לא להיתקל בו גם כיום. ג'ו סמית' הוא גודן עם ביטוח: קלע סולידי מחצי מרחק, שיודע לקחת ריבאונד, ולא חור מוחלט בהגנה. וולי לא איבד כלום מהקליעה מבחוץ ומתאים מאוד לשחק ליד לברון. ווסט יכול להפוך להברקה של הטרייד: הוא הדבר הקרוב ביותר לפוינט גארד שהיה לקליבלנד בשנות המלך, ושחקן מעניין ששווה צ'אנס בקבוצה גדולה.

        קליבלנד העמיסה שני חוזים הזויים (וולי וביג בן) ונתנה רק אחד (לארי יוז), אבל השינוי מבחינת כמות משכורות ואורכן הוא שולי. בסופו של דבר, היא מוסיפה ארבעה שחקני רוטציה שיכולים לעזור בחלק מהמקומות שהיא צריכה, מבלי לוותר על שום דבר שהיא תצטרך להצטער עליו. לברון מקבל את הצוות המסייע הטוב ביותר שאי פעם היה לו (לא שהתחרות קשה). מבחינתי המזרח הפך עם הטרייד הזה למאבק של שלוש קבוצות ולא רק שתיים.

        סן אנטוניו ספרס

        בא: קורט תומאס.

        עזבו: ברנט בארי ופרנסיסקו אלסון.

        לרגע, כאשר הספרס החתימו את דיימון סטודומאייר ודיברו על רון ארטסט, חשבתי שהם סוטים מהקו המאפיין אותם. ההחתמה של סטודומאייר לאחר הפציעה של טוני פארקר, גם אם הייתה הכרחית, הייתה החתמת פאניקה ששידרה מצוקה וחוסר אמון בסגל הקיים. הפוינט גארד הוותיק הוא גם לא מסוג השחקנים הצנועים והיעילים, שאין סיכוי שיעשו בעיות שהספרס תמיד מחתימים. אבל אז באה ההחתמה הזאת. תומאס הוא בדיוק מהשחקנים האלה שסן אנטוניו מביאה ונותנים לה בדיוק מה שהיא צריכה. התגובה של הספרס למירוץ החימוש של המערב הייתה תוספת של שחקן פנים שיכול לשמור על כל סוג של גבוה ויחד עם דאנקן ייצור צמד שמסוגל להתמודד מבחינה הגנתית עם גאסול וביינום, שאק ואמארה, בוזר ואוקור. פרט לכך הוא גם שחקן שיקלע מחצי מרחק ולא יעשה אף טעות. כמה פשוט, כמה אופייני.

        אטלנטה הוקס

        בא: מייק ביבי.

        עזבו: שלדן וויליאמס, אנתוני ג'ונסון, טיירון לו, לורנזן רייט.

        כל כך הרבה זמן אטלנטה משוועת לפוינט גארד אמיתי, עד שבסוף היא הצליחה להשיג פחות או יותר את המקסימום מבחינתה. ביבי אמנם הלך לאיבוד בסקרמנטו בשנים האחרונות, אבל זה לא אומר שהוא שכח לשחק כדורסל. הוא עוד לא בן 30, וזה לא גיל ששחקנים שהמומחיות שלהם היא ניהול משחק אמורים לדעוך, נאש למשל בדיוק בגיל הזה ביצע קפיצת מדרגה. ביבי כנראה לא יבצע שדרוג נוסח הקנדי, אבל הוא מגיע למקום חדש ורעב להצלחות ולקבוצה שיכולה מאוד להשתפר בעזרתו. מעבר לטרייד עצמו שהיה טוב ונכון, עצם יכולתה של הנהלת אטלנטה לבצע טרייד רציני אינה מובנת מאליה, ומהווה סימן מעודד. המטרה המרכזית של ההנהלה המתוסבכת תהיה להשאיר את ג'וש סמית' בקיץ, וההחתמה של ביבי היא צעד חשוב גם בכיוון הזה.

        בצד המרוויח ניתן לציין בקטנה עוד מספר קבוצות, כמו ניו אורלינס שהתוספת המשמעותית שלה, בונזי וולס, אמור לתת לה בדיוק מה שחסר לה: גארד-פורוורד שיכול לתפקד כסטופר הגנתי ולייצר נקודות בעצמו. ההורנטס ממשיכים להתקדם בכיוון הנכון. סיאטל הצליחה לשפר את מצב החוזים שלה כשנפתרה מזה של וולי והצליחה לצבור בשנתיים הבאות מספיק בחירות סיבוב ראשון לכל הליגה, וזוהי חשיבה נכונה של קבוצה בבנייה. דטרויט הביאה את חואן דיקסון היעיל בתמורה לשק עצמות ויכול להיות שזה יתברר כמהלך משמעותי בהמשך הדרך.

        המפסידות

        שיקגו בולס

        באו: לארי יוז, דרו גודן, סדריק סימונס, שאנון בראון.

        עזבו: בן וואלאס, ג'ו סמית', אדריאן גריפין.

        לא בטוח ששיקגו עכשיו היא קבוצה פחות טובה, העניין הוא שפשוט לא ברור מה ג'ון פקסון ניסה להשיג כאן. איך הקבוצה שבפתיחת העונה דיברה עם קובי נשארה עכשיו עם לארי יוז? איך הטרייד הזה מקדם את הבולס למטרה שלה? אצל כל קבוצה אחרת ניתן למצוא הגיון: פינוי מקום בתקרת השכר, חסכון כספי, חשיבה על העתיד. משום מה, מכל הדברים שפקסון היה יכול לעשות עם הסגל העמוק ועמוס האופציות לטריידים שלו, מה שנראה לו הכי חשוב זה להיפטר מבן וואלאס. גם אם זה אומר להביא שחקן עוד פחות טוב, עם חוזה כמעט באותו גודל ובאותו אורך. כן- אותו ביג בן שפקסון הביא בתרועה רמה רק לפני שנה וחצי. יקרו גם דברים טובים בשיקגו עכשיו, כמו למשל טיירוס תומאס וג'ואקים נואה שיהיו חייבים לראות פרקט, אבל ביחס לפוטנציאל של מה שהיה יכול לצאת מהקבוצה הזאת, מדובר באחד הבזבוזים הגדולים שקרו בליגה.

        יוסטון, דנבר וגולדן סטייט

        יותר ממה שכן קרה אצל השלוש האלה העניין הוא במה שלא קרה. כולן ראו את היריבות במערב מתחזקות באופן משמעותי ולא עשו כלום בתגובה. יוסטון אפילו דאגה להחליש את עצמה כשויתרה על בונזי ומייק ג'יימס משיקולים כלכליים. התוספת של בובי ג'קסון הוותיק וג'ראלד גרין המוכשר לא מכסה על החסרון של בונזי. דווקא באמצע תקופה מצוינת נראה שיוסטון מרימה ידיים בכל הקשור במאבק על האליפות השנה.

        גולדן סטייט הפתיעה במיוחד בפאסיביותה. פרט להחתמה של כריס וובר, שבינתיים לא קשור לכלום, לא התרחש שום דבר באוקלנד למרות הדיבורים על דברים שמתבשלים. שמו של פיאטרוס כיכב בבורסת השמות כמועמד ודאי לטרייד, והצורך של הלוחמים בפוינט גארד כגיבוי לבארון דיוויס היה ידוע. במקרה של גולדן סטייט, זהו המקום בפלייאוף שנמצא בסכנה, אפילו אם הבארון ישרוד עונה מלאה. למזלה, דנבר, שלדעתי היא היריבה הגדולה שלה על המקום השמיני, ביצעה מגה טרייד שהביא לה את טוריאן גרין, והוכיחה רצינות לקראת ההמשך כשחטפה 135 נקודות מהשאריות של שיקגו. מה שבטוח, יהיה מעניין.