יש על מי לסמוך

הסלוגן של ערוץ הספורט הוא "להיות שם כשזה קורה". שזה די נכון, חייבים להודות: "שם" הינה מילה סובייקטיבית. אולי "שם" זה בליגה הלאומית בכדורגל, או במשחק מרכז טבלה בליגה הצרפתית. או - וזה הכי הגיוני, בהתחשב בלוח השידורים - במאות אלפי שידורים חוזרים. קחו את 5+ לייב לדוגמא, ערוץ שהתיימר לשדר רק שידורים חיים, 24/7.

עכשיו קחו את יום שבת, יום הספורט הכי מרוכז בשבוע, ותבדקו את לוח השידורים של הערוץ. עזבו, אני אעשה את זה בשבילכם: נאדה. 24 שעות של שידורים חוזרים של תכניות מקור (אחד על אחד עם גיא לוזון!), ומשחקים (הפועל באר שבע נגד הפועל חיפה מיום שישי). זה קצת כמו שערוץ האוכל ישדר מירוצי מכוניות, או ערוץ החיים הטובים סרטים על מלחמת לבנון השניה. זה בסדר, אבל לא בשביל זה שילמנו.

בארצות הברית יש כעת חגיגת אולסטאר. על אף שהאירוע מאבד מזוהרו, תדמיתו ורמת העניין שהוא מקבל, עדיין מדובר בסוף שבוע בידורי נפלא, כמעט נוסטלגי. ונחשו מה? ערוצי הספורט ישדרו רק את משחק המזרח נגד המערב. לא את משחק הרוקיז (עם חובבי דניאל גיבסון הסליחה), ולא את ערב התחרויות (הטבעות, שלשות, כישורים), שמתחיל או-טו-טו.

אם בעבר, כשהיה לנו ערוץ ספורט אחד, המצב הזה עוד איכשהו היה מתקבל על הדעת, הרי שהיום לא. בארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה יש כיום, בקירוב, 1,376 ערוצי ספורט. ובעידן בו כל מחשבה היא מחשבה בדור שלישי, ופיי-פר-הכל, זו לא בקשה גדולה מדי לקבל את אחד מאירועי הספורט הגדולים של השנה, במלואו. ואגב, סתם כדי לזרוע מעט פלפל על השריטות שלנו, להלן רשימה מצומצמת של מדינות שמשדרות חלק, אם לא את כל אירועי סוף השבוע: אנגולה, ארמניה, מוזמביק, אינדונזיה, אלבניה, מלטה, קולומביה, גואטמאלה, פנמה. וזה, כמובן, מבלי לציין כמעט את כל מדינות אירופה, או בעצם כל יבשת אחרת. אבל היי, לכו תמצאו חומוס כמו שלנו במוזמביק, אה?

וכשאין ברירה אז אין ברירה. תוכנת "סופקאסט" המוכרת כל כך לחובב ה-NBA המתוסכל כבר זמן מה, מהווה ברירת מחדל הגיונית ומפוקסלת למדיניות המינימום-שידורים שערוצי הספורט מכתיבים עבור ציבור הצופים. אז יאללה, להעביר את קערת הגרעינים מהסלון אל המחשב, להיזהר שלא לשפוך את הקפה השחור על המקלדת, ויוצאים לדרך.

טוב, תקראו לי בררן, תקראו לי שוביניסט, תקראו לי כשתחרות ההטבעות מתחילה, אבל אני באמת לא מבין את הקטע של השטות הזאת (התרגום הרשמי ל-Shooting Stars). קחו שחקן הווה, בדרך כלל טוב, לפעמים כריס דוהאן, הוסיפו שחקן עבר ושחקנית WNBA, תנו להם לזרוק מכל מיני נקודות שונות על הפרקט, וקיבלתם את הדבר החיובי האחרון כשאתה צריך להישאר ער עד איזה שש וחצי בבוקר: כדור שינה.

03:03 – עובר בין עשרות הערוצים "בסופקאסט" בניסיון למצוא את זה שלא בסינית, או שנתקע אחת לארבע שניות.

03:04 – סליחה, מאות הערוצים.

03:13 – בינגו! איכשהו, הקול של קווין הארלן עושה לי יותר טוב מזה של השדר הסיני. אגב, שמעתם פעם שידור ספורט סיני שלא בצעקות? למה הם כל כך מתרגשים כל הזמן? זה ההבדל בינינו, הישראלים והסינים. הנה, תקשיבו לירון טלפז. שומעים? כל כך שקט, שאפשר לחשוב שהוא לא כאן בכלל.

03:21 – הצגת המשתתפים בתחרויות. ראשית, ה"שוטינג סטארז". שיקאגו עם כריס דוהאן, פיניקס עם אמארה סטודמייר וסן אנטוניו עם טים דאנקן. יופי של תחרות קליעות. אגב, כרגע הודיעו שבתחרות הטבעות ישתתפו קייל קורבר, בראיין סקלבריני, ובנו אודריך.

03:24 - ההמנון הקנדי, על ידי בחור קירח במשקפיים. הבמאי האמריקאי מיד הולך לקלוז-אפים על שלל השחקנים שעל הפרקט. כולם דוממים. הבמאי נזכר, ומיד מדלג לסטיב נאש, ששקט כמו עבאס סואן בהמנון הישראלי.

03:26 – ההמנון האמריקאי, על ידי כריסטיאן סקוט המקומי בחצוצרה, שמחליט לתת את האינטרפרטציה שלו לשיר, והולך על ג'אז. ג'אז? בניו אורלינס? שמישהו יקרא לתקשורת!

03:36 – ה"סופקאסט" נתקע, ואיתו מתחילה רשמית התחרות. או ההיפך.

03:38 – שיקאגו עושה את זה ב-39 שניות. פיניקס ב-50 וקצת. הקהל יוצא מגדרו!

03:45 – ביל ליימביר זורק מהחצי ופוגע בציפור. שיקאגו וסן אנטוניו בגמר.

03:49 – סן אנטוניו לוקחת את זה. אני רוצה 13 דקות מהחיים שלי בחזרה.

באופן מסורתי, מאז שהוכנסה לסוף שבוע האולסטאר, התחרות הזאת נחשבת למשעממת ודלוחה. עבור עבדכם הלגמרי לא נאמן, שמחזיק בפטיש בלתי מובן לרכזים, היא עונג. בטח ובטח כשדוויין ווייד, ג'ייסון קיד, דרון וויליאמס וכריס פול שם. אפילו בלי לדבר במטאפורות שגויות על העברת הלפיד מג'ייסון קיד לוויליאמס ופול, זה נורא מעניין.

04:04 – דרון וויליאמס יוצא לדרך, הסופקאסט מת.

04:08 – התוכנה חוזרת לחיים כדי להראות את תוצאות הסיבוב הראשון: וויליאמס ופול בגמר. ארבע דקות מרתקות של פיצוח גרעינים מול מסך שחור מגיעות לסיומן.

04:13 – דרון וויליאמס עם זמן מטורף של 25.5 שניות (שיא תחרות) בלי החטאה של מסירה או זריקה!

04:15 – וויליאמס זוכה, כצפוי. אגב, בשנה הבאה, מה דעתכם שהמשתתפים יהיו רק קומבו-גארדים? פרנסיס, מארבורי, ג'מאל קרופורד ווויל ביינום. הנה תחרות מעניינת.

בניגוד לתחרות ההטבעות הקרבה, בשלשות קיבלנו כמה מהכוכבים הגדולים בליגה בתחומם: ג'ייסון קאפונו הוא אלוף העונה שעברה, פז'ה סטויאקוביץ' אחד הקלעים הטובים והיציבים בליגה כבר כמה וכמה שנים באולם הביתי שלו, ריפ המילטון עם קרוב ל-50% מחוץ לקשת העונה, דניאל גיבסון הפציץ אמש 11 שלשות במשחק הרוקיז, דירק נוביצקי אמנם קולע העונה באחוזים מזעזעים אבל הוא עדיין מאוד גבוה ומאוד לבן, מה שהופך אותו למאוד מעניין בפורמט הזה, וסטיב נאש יכול לשחק דוקים וזה יהיה מעניין.

04:28 – בארקלי וקני סמית' מצטרפים לעמדת השידור כשהעניינים מתחילים להיות מעניינים. ריפ המילטון ראשון. מותר לעבור על חסימה מדורגת בתחרות שלשות?

04:32 – דניאל גיבסון מסיים עם 17 – שלוש יותר מריפ. לברון קופץ מהכסא. מאוחר מדי לפתוח קבוצה בפייסבוק נגד אלוף שלשות שמכונה "בובי"?

04:34 – סטיב נאש מסיים עם 9, ולא מספיק לזרוק את הכדור האחרון. ההשפעה של שאקיל על המהירות של הסאנס כמעט מיסטית.

04:43 – סטויאקוביץ' צריך יותר מ-17. אחרי התחלה איומה הוא מגיע לסט האחרון של כדורים, מכניס את כולם ומגיע לכדור האחרון. יש לו 15. הוא חייב לקלוע כדי לעלות לגמר. ו... נו, ניחשתם את זה. הלוזריות של סקרמנטו. יש דברים שאי אפשר ללמד.

04:47. הפרסומת של וייד ובארקלי עילאית. בכלל, סר צ'ארלס צריך לקבל 100% אחוז זמן מסך. פרסומות, שידורים, הכל. איך הבנאדם לא קיבל עדיין ריאליטי שואו משלו?

04:53 – בובי מסיים עם 18, נוביצקי 15. עכשיו יהיה זמן לא רע לתהות מה, לעזאזל, עושה נוביצקי, שקולע העונה ב-29% אחוזים מחוץ לקשת, בתחרות שלשות. אנטואן ווקר לא היה פנוי?

04:55 – וואו. דרון וויליאמס שובר שיא בתחרות כישורים, קאפונו תופר את כל חמשת המאני-בולז ומסיים עם 25 נקודות. בדיוק כמו השיא של קרייג הודג'ס ב-1986.

האמת, קצת עצוב לראות את תחרות ההטבעות. זה שהכוכבים הגדולים בליגה מסרבים להשתתף לא התחיל היום כמובן, אבל סטרן חייב לחשוב על דרך להחזיר לתחרות הנפלאה הזאת את הקסם שלה. אולי פרס כספי גבוה, כזה שיפתה את הוינס קארטרים של הליגה, או אולי בדרך ההפוכה, על ידי ענישה של סרבני הפקודה. אולי למנוע מהם לשחק במשחק האמיתי. משהו חייב לקרות. הטיעון ששחקנים מפחדים להיפצע הוא מגוחך: מתי בפעם האחרונה ראיתם שחקן נפצע בתחרות הטבעות?

לוינס קארטר יש יותר סיכוי להיחתך באצבע משטר של 50 דולר מליפול על הצוואר אחרי ווינדמיל. ובמשחק האולסטאר עצמו אין סיכוי להיפצע? ההסבר פשוט: לברון דייויס למשל, אין כוח לחשוב על הטבעות מקוריות בבית, להתאמן עליהם, ואז להפסיד, או במקרה הטוב לנצח ולא לקבל כלום (מלבד כבוד ומקום בהיסטוריה של הליגה, שכבר לא שווה כלום כנראה). הרבה יותר פשוט לשבת בבית, ולתת לנו לצפות בג'מאריו מון, ג'ראלד גרין, דווייט האוורד ורודי גיי. מעניין? ובכן, כן, עדיין, אבל נסו לדמיין את אותה תחרות עם קובי בראיינט, וינס קארטר, טרייסי מגריידי וברון דייויס. ובנימה אופטימי זו, הנה זה מתחיל...

05:03 – כרגיל, מושכים זמן. זמר בשם דוקטור ג'ון מנגן את What A Wonderful World על רקע מונטאז' של שחקני NBA עוזרים לילדים ולקהילה. רק היתה חסרה להקת רקע של כבאים ודגל אמריקאי מגוחך בגודלו, והיינו מקבלים את התגלמות התרבות האמריקאית בשלוש דקות של קאבר מחורבן. כנראה ששומרים את הנשקים הכבדים להמשך הערב.

05:11 – לא יאומן! יי ז'יאנליין נבחר כאלוף ההטבעות בזכות 9 מיליון SMS'ים!

05:12 – האמנתם, אה? ובכן, תהיו מוכנים: בסיבוב הגמר, הקולות של דריל דוקינס, מג'יק ג'ונסון, דומיניק ווילקינס, דוקטור ג'יי וקארל מאלון שווים כשלכם. מה קארל מאלון עושה כאן? ובכלל, איך מדרגים הטבעה שלא באה אחרי פיק & רול?

05:16 – מון פותח עם יופי של דאנק התחלתי. סחתיין על האומץ. 46.

05:17 – רודי גיי מגיב עם הטבעה בינונית למדי. אגב, מה צריך לקרות כדי שיותר אנשים יסכימו ללכת עם גופייה של גיי? ניצחון בתחרות הטבעות? תואר MVP?

05:19 – דווייט האוורד סותם את הפיות של כולם, כולל את שלי. הוא זורק את הכדור על החלק האחורי של הלוח, כמעט דופק את הראש בקרש, תופס אותו (הראש, לא הכדור) ודופק ווינדמיל. פרפקט. 50! אבל רגע... מה לעזאזל ג'ראלד גרין עושה...?

05:21 – ובכן, הוא שם עוגת יום הולדת עם נר דולק בקצה הטבעת. אני מריח 50 על מקוריות.

05:22 – הו, יס! הוא מכבה את הנר ומטביע! רק 46. בהטבעה הבאה: גלן "ביג בייבי" דייויס יאכל את העוגה.

05:25 – טוב, תשמעו, תחרות ההטבעות לא מתה: היה חיה יותר מתמיד. כל ארבעת החבר'ה (ובכן, להוציא את גיי) הלכו על משהו מטורף בהטבעה הראשונה. בדרך כלל המשתתפים הולכים על הטבעה ראשונה סולידית, קצת כדי להתחמם, קצת כדי להבטיח ניקוד סביר לקראת ההטבעה השניה, שתקבע. היום? לעזאזל. אני לא זוכר סיבוב ראשון כל כך מוצלח כבר המון זמן.

05:33 – שלוש הטבעות נחמדות של גיי, מון וגרין. משום מה, הסיבוב הראשון היה מוצלח יותר מהשני.

05:35 – דווייט האוורד הוא סופרמן האמיתי! באמת! חפשו, חפשו את זה בווקיפדיה. סופרמן לוקח את הכדור שחוזר מהטבעת, ומשני מטר הידוי פטיש היישר אל הטבעת. לא ייאמן.

05:38 – סופרמן וגרין בגמר. עד עכשיו, התחרות הזאת עומדת בכל הציפיות המאוד נמוכות שהיו לה. היי, כל עוד אין איזה גמד שמחטיא במשך שלוש שעות, אני מבסוט.

05:41 – עוד מעט זמן להצביע, והפלאפונים יוצאים! הידו טורקוגלו מנסה להבין איך מאייתים "הווארד" שלא בתורכית. קארל מאלון מוציא קופסת קוטג' וחוט.

05:43 – הטבעה ראשונה נפלאה של ג'ראלד גרין, אחרי עשרים פעם שרשאד מקנטס מנסה למסור כמו שצריך, אך לשווא. לא מיוחדת, לא משהו שלא ראינו אף פעם, אבל ווינדמיל בין הרגליים אף פעם לא יכול להיות רע. דאנק ביטחון טוב לסיבוב השני.

05:45 – וואו. קני סמית' משתולל! אוקיי, אז קני סמית' יכול להשתולל גם כשהוא רואה מכונת כביסה, אבל הפעם זה בצדק. אי אפשר שלא להעריך את הווארד על המקוריות, הייחודיות, הסיכון. רק על זה מגיע לו לנצח.

05:46 – גרין מוריד נעליים ומטביע בין הרגליים. מדהים? הנה מגיע דווייט...

05:47 – תשמעו, הבנאדם מלך. הוא יכול לתת איזו הטבעה רגילה שתביא לו את הניצחון אבל לא. הוא כאן כדי לתת שואו. הוא שם סל קטן, של ילדים, על הקרש, ואת הכדור בפנים. הנה זה בא...

05:48 – מחטיא את הראשונה, שם את השניה. תחרות ההטבעות היא 90% מקוריות, ודווייט האוורד, הסופרסטאר היחיד שכן הסכים להגיע לתחרות ההטבעות, עשה בדיוק את זה.

05:51 – שריל מילר על תקן ראיין סיקרטס. לקהל יש ארבע דקות להצביע אבל זה בעצם גמור. אלא אם לג'ראלד גרין יש איזה מיליון וחצי ילדים לא חוקיים שיודעים לשלוח SMS, התואר יילך בצדק להווארד.

05:52 – עוברים לשופטים. כל אחד מרים בתורו את השלט למנצח. מרתק, אה? בחייאת דינאק, ראיתי פחות מתח בכפר בדואי.

05:54 – דוקטור ג'יי פוצח בנאום בן שישים שנה, ובסוף מרים שלט עם ברק אובמה.

06:00 – 70% מהקולות הולכים ל...דווייט הווארד! מה שאומר ש-30% מהאנשים לא יודעים לשלוח SMS.

06:03 – לילה נפלא וארוך, ארוך ונפלא, מגיע לסיומו. אז מה היה לנו? תחרות קליעות קבוצתית משעממת, כרגיל. דרון וויליאמס קובע שיא חדש בתחרות הכישורים, ג'ייסון קאפונו משווה את שיא השלשות של לארי בירד, ודווייט האוורד, ג'ראלד גרין וג'מאריו מון מציגים את תחרות ההטבעות הכי מוצלחת שידעה הליגה מאז שנת אלפיים, ואולי לפני כן. האולסטאר, גבירותיי ורבותיי, מחזיר לעצמו קצת מהכבוד האבוד. ולנו נותר רק להודות ל"סופקאסט".
"סופקאסט", להיות שם כשזה קורה.