ההנגאובר נגמר, מתחילים לשחק ראגבי

בשעה טובה, עונת הראגבי יוצאת מההלם של גביע העולם, ומתחילה להעלות הילוך. נכון שהליגות האירופאיות פועלות כבר כמה חודשים, אבל עכשיו הגענו ל"מאני טיים". הליגות המקומיות מתחילות לתפוס צורה, ההייניקן קאפ הגיע לשלב הפלייאוף והסופר 14 אוטוטו מתחיל... איזה כיף!

מאז גביע העולם הרבה קרה בעולם הראגבי, היתה "עונת מלפפונים" מהמעניינות, מורכבות ומפתיעות אי פעם-שחקנים רבים פרשו אחרי שהצליחו (או ברוב המקרים לא הצליחו) לזכות בגביע הנכסף, מאמנים מונו (או שלא מונו). בקיצור, היה מעניין.

בין הפורשים הבולטים ניתן למצוא כמובן את לורנס דלאליו (קפטן אנגליה לשעבר), רפאל איבנז (קפטן צרפת לשעבר), ג'ייסון רובינסון (אנגליה), סרז' בטסן (צרפת), ג'ורג' גריגן וסטיבן לארקהם (אוסטרליה), אוז דו ראנדט (דרא"פ) ועוד רבים וטובים מדרא"פ וניו זילנד שלא הודיעו על פרישה רשמית, אבל עברו לשחק באירופה, מה שאומר שלא יוכלו לשחק בנבחרת ארצם. בין שמות ה"יורדים" נמצאים ג'ון סמית (קפטן דרא"פ לשעבר), פרסי מונטגומרי (דרא"פ), קארל היימן (ניו זילנד), כריס ג'ק (ניו זילנד) ושיאן הטרייס של כל הזמנים במדי נבחרת ניו זילנד, דאג(י) האולט. ויסלחו אלה שפיספסתי, אבל הרשימה כל כך ארוכה שצריך עוד כתבה רק על השחקנים שלא נראה השנה. בחצי הכדור הדרומי בפרט ובראגבי העולמי בכלל הנבחרות הולכות להיות שונות מאד מהנבחרות שראינו בגביע העולם, תודות לגל הפרישות האדיר ששטף את עולם הראגבי מאז שהסתיים הטורניר.

בגזרת המאמנים ההפתעה הגדולה ביותר אולי היתה לא מי פוטר אלא מי לא פוטר. גרהאם הנרי, מאמן נבחרת ניו זילנד, והצוות המקצועי שלו ימשיכו בתפקידם, למרות הכישלון הצורב של ה"אול בלאקס" בגביע העולם. אחרי תחקיר ארוך ומעמיק, ובסופו של תהליך ראיונות מקיף החליטו באיגוד הניו זילנדי שבסך הכל התוצאות תחת הנרי היו טובות, ונתנו לו צ'אנס לעוד שנתיים.

עוד הפתעה (למרות שהוא הכריז על כך מראש) היתה העובדה שהמאמן הזוכה בגביע העולם, ג'ייק ווייט מדרום אפריקה, לא המשיך בתפקיד ופרש לגמרי מאימון ראגבי. הפרישה שלו באה על רקע האשמות שלו נגד האיגוד ואפילו הממשל בדרא"פ, שדרשו ממנו לשלב יותר שחקנים שאינם לבנים בנבחרת. ווייט טען כל הזמן שספורט זה ספורט, ואחרי שהוכיח שהוא יודע על מה הוא מדבר, קם ועזב. הדרום אפריקאים, לעומת זאת, הוכיחו שהשינוי בחברה חשוב להם, ומינו מאמן שחור, שאפילו יו"ר האיגוד הודה שהוא לא האיש הטוב ביותר לתפקיד. תחת הנהגתו של המאמן החדש, פיטר דה וילייה, כנראה שהנבחרת תהיה יותר מעורבת מבחינת צבע עור, השאלה האם היא תעמוד במבחן התוצאה?

מאמן מצליח נוסף שעזב הוא מרסלו לופרדה, מאמן ארגנטינה שהוביל את ה"פומות" למקום השלישי בגביע העולם ולשני ניצחונות על המארחת צרפת. לופרדה עבר לאמן את המועדון הגדול "לסטר טייגרס" באנגליה, והשאיר מאחוריו את האיגוד הארגנטינאי גאה בתוצאה של גביע העולם, אבל די אבוד מבחינת כיוון. הארגנטינאים, שאצלם הראגבי הוא עדיין חובבני (!?), קרועים בין הרצון להישאר חובבים לרצון לשחק ברמות הגבוהות ביותר. ישנן הצעות לצרף אותם לגביע הטריי ניישנס, היות שארגנטינה נמצאת בחצי הכדור הדרומי יחד עם שאר הנבחרות בטורניר. לעומת זאת, השחקנים הארגנטינאים היו מעדיפים להצטרף לטורניר שש האומות, היות שרובם המכריע משחק בליגות האירופאיות. נשמעו גם קולות שקוראים לקבוצה ארגנטינאית בסופר 14 שתורחב, כמובן, אבל אף אחת מן ההצעות האלה לא תמומש כל עוד הארגנטינאים לא יתארגנו מחדש ויצטרפו לעולם הראגבי המקצועני. האיגוד העולמי מחזיק בכספים (מיליונים) שמגיעים לאיגוד הארגנטינאי, אבל לא יועברו עד שיהפוך להיות מקצועני, ולכן עם כל הרצון להתרפק על ברכי הנוסטלגיה של ימי הספורט החובבני, הארגנטינאים צריכים להתיישר עם שאר העולם ולהתמקצע.

שינוי גדול נוסף היה בנבחרת הטריי ניישנס השלישית, אוסטרליה, שם בפעם הראשונה בהיסטוריה יהיה מאמן שהוא לא אוסטרלי. רובי דינס הניו זילנדי, מאמנם של ה"קרוסיידרס" מקאנטרברי, יהיה המאמן הבא של ה"וואלאביס". אחרי שנכשל בתחרות על תפקיד מאמן ניו זילנד, החליט המאמן המצליח ביותר בתולדות הסופר 14 שהוא חייב לעשות את הקפיצה לאימון ברמה בין לאומית, וחצה את ים טסמן לאוסטרליה. דינס עדיין יאמן את ה"קרוסיידרס" בסופר 14 השנה, מה שיכול ליצור בעיה מבחינת ההכנות של שתי הנבחרות לעונת המשחקים הבין לאומית שתתחיל זמן קצר אחרי סיום הסופר 14. כמובן שהאוסטרלים לא ירצו למסור לדינס פרטים על שחקנים שלהם כל עוד הוא מאמן את ה"קרוסיידרס", שמשחקים נגד קבוצות אוסטרליות בסופר 14, והניו זילנדים מצד שני לא מרוצים מהעובדה שמי שמאמן חלק גדול משחקני ה"אול בלאקס" יעבור לאוסטרליה עם כל הידע הפנימי הזה. תוסיפו לכל זה את ההתנגשות הצפויה בין הנרי לדינס בטריי ניישנס אחרי הקרב שהיה ביניהם על תפקיד מאמן ה"אול בלאקס", והעונה באוקיאניה הולכת להיות חמה מאד.

כמובן שגם הצרפתים החליפו מאמן אחרי שלאפורט הצטרף לממשלת סרקוזי כשר הספורט. המאמן החדש, מארק ליוורמונט, כבר עורר עניין כשלא כלל את "איש המערות" סבסטיאן שאבאל בהרכב למשחק הפתיחה של טורניר שש האומות. גם באיטליה התחלפה ההנהגה - פייר ברביזייה הצרפתי פינה את מקומו לניק מאלט שהיה מאמן נבחרת דרא"פ בעברו.

בוויילס לקחו את הכישלון בגביע העולם קשה והגיבו במהירות. עוד לפני שהספיקו לחזור הביתה, פוטר המאמן גארת' ג'נקינס, וזמן קצר לאחר מכן מונה הניו זילנדי וורן גטלנד. גטלנד הגיע אחרי הצלחה בליגה הניו זילנדית עם ה"מולו מן" (אנשי המולו) מוואיקטו, אותם הוביל לאליפות בשנת 2006.

האנגלים, שכנגד כל הסיכויים מצאו את עצמם בגמר גביע העולם, האריכו את חוזהו של האיש שהביא אותם לשם, ובריאן אשטון במקביל הבטיח שנתחיל לראות ראגבי יותר יפה מהנבחרת האנגלית, אולי אפילו כבר השנה (אבל אל תצפו לראות את פיג'י משחקת בשש האומות).

באירלנד לא נתנו לכישלון להפריע להם, ואדי אוסליבן ימשיך בתפקידו (למרות שהוא מהלך על חבל דק), והסקוטים שלא ממש יכולים להתלונן על התוצאה שלהם בגביע העולם, כנראה ימשיכו להיות קבוצה אפורה תחת שרביטו של פרנק היידן.

שינוי ענק נוסף שיהיה השנה הוא הכנסתם של "חוקי סטלנבוש" החדשים לתוקף בסופר 14 ובטריי ניישנס. החוקים החדשים, שמטרתם ליצור משחק מהיר ופתוח יותר, כמו גם קל יותר להבנה ושיפוט, כבר נבחנו בליגה האוסטרלית ובליגות השניות בדרא"פ וניו זילנד, ועכשיו יעשו את קפיצת המדרגה לרמות הגבוהות ביותר. השינוי צפוי להיות מעניין ביותר. כאשר הנבחרות מחצי הכדור הצפוני יסעו דרומה לסדרות הטסט של יוני, משחקים אלה ישוחקו לפי החוקים ה"ישנים" מה שבטוח יבלבל את השחקנים מהדרום.

השינויים שיכללו השנה יהיו:

דגלים ומיקומם:

1. הדגלים יוצבו בפינה החיצונית של חיבור קו החוץ עם קו הטריי.

2. אם שחקן שמחזיק בכדור נוגע בדגל הוא לא נחשב בחוץ, אלא אם כן הוא נוגע גם בקו החוץ או בקרקע מעבר לקו החוץ.

3. אם הכדור נוגע בדגל מבלי ששחקן מחזיק בו, הוא נחשב כאילו יצא לחוץ מעבר לקו הטריי.

קו ה 22:

4. אם שחקן מגן מקבל את הכדור מחוץ לקו ה-22 שלו ומוסר אותונושא אותומניח אותו מאחורי קו ה-22, אחד מהדברים הבאים יכול לקרות:

4א. אם הכדור נבעט החוצה, הליין אאוט הוא מהקו שממנו נבעט הכדור.

4ב. אם יש תאקל או נוצר ראק או מול, ואז הכדור נבעט החוצה, הליין יהיה מהקו בו חצה הכדור את קו החוץ.

ליין אאוט:

5. בליין אאוט מהיר (כשהשחקן עצמו מביא את אותו הכדור שיצא החוצה ועוד לא הגיעו שני שחקנים מהקבוצה השניה) מותר למסור את הכדור ישר פנימה או אחורה, אבל לא קדימה.

ברייק דאון (תאקל ואחרי התאקל):

6. שחקנים שנכנסים לאזור התאקל חייבים להכנס דרך ה"שער" (הרוחב של השחקן המתוקל ששוכב על הקרקע, ומאחורי הרגל האחורית ביותר בראק).

7. ברגע שיש תאקל נוצרים קווי אופסייד (לכל קבוצה זה הרגל האחורית ביותר בצד שלה).

8 . אסור לגעת בסקראם הלף (מס' 9 או מי שממלא את מקומו) אם הוא לא נוגע בכדור.

עונשים:

9. כל העבירות למעט אופסייד, כניסה לאזור התאקל לא דרך השער ומשחק מלוכלך, נותנות רק בעיטה חופשית בלי אפשרות לבעוט לשער.

החוקים החדשים אמורים לפעול לטובת קבוצות כמו ניו זילנד ואוסטרליה שגם כך מתבססות על משחק מהיר ופתוח, ולהקשות דווקא על הקבוצות שהצליחו בגביע העולם כמו דרא"פ ואנגליה שרגילות לשחק משחק יותר איטי ומבוסס על טעויות של היריב שמקנות הזדמנויות בעיטה לשער. עכשיו רק נשאר לראות אם באמת נראה ראגבי פתוח עם הרבה טרייס, או שפשוט נראה הרבה דרופ גולס...