ה-11 שלנו: נבחרת כל הזמנים

ה-11 שלי

כוכבי העבר וההווה ממשיכים לבחור את נבחרת 60 השנה שלהם, והפעם גילי לנדאו שולף הרכב הרפתקני מאין כמוהו, ובוחר את ג'ורג' בסט הישראלי

  • ה-11 שלי
אורן קורנפלד

בעוד 15 שבועות נחגוג יום הולדת 60 למדינה, ולצד ההישגים הספורטיביים בזמן הזה אנו ממשיכים לנסות ולבחון מהו הרכב כל הזמנים בכדורגל. מהו ההרכב האידיאלי, המערך הנכון, שניתן לבנות מגדולי הכדורגלים של ישראל. לגילי לנדאו, מאמן הפועל באר שבע, המשימה הזאת היתה קשה מאוד. "אני לא מסוגל לעשות את זה", אמר תחילה. "יש כל כך הרבה שחקנים טובים שצריכים להיות ב-11, ועל כל אחד שאני מכניס פנימה, אני נאלץ להוציא מישהו אחר שיש לו מקום".

אחרי מחיקות, שינויים, הוספות, ושוב מחיקות גיבש לנדאו את ההרכב, אך נוצר מצב שיוסי בניון נשאר אצלו בחוץ, משהו שהוא לא היה מוכן להשלים איתו: "אני לא שלם עם ההרכב הזה. יש לי מערך התקפי משובח, אבל לא יכול להיות שאין מקום לבניון. יוסי חייב להיות בפנים, אבל אני לא יודע במקום מי לשים אותו. שפיגל חייב להיות בפנים, גם רביבו וברקוביץ', אין סיכוי שאני מוציא את סיני, וגם לא את שפיגלר. מה אני עושה? יש מצב להגדיל את הנבחרת ל-12? טוב, בוא נמחוק הכל ונתחיל מהתחלה". בשלב הזה עצרתי אותו, ובסופו של דבר הוא השאיר את בניון בחוץ, עם כוננות על הספסל. מבחינתו שיקום ממנו כבר אחרי חמש דקות להתחמם וייכנס להרכב. "יחד עם זאת", הסביר לנדאו, "בניון מככב כיום ועוד רחוק משיאו, ובטח בנבחרת 100 השנים הוא יהיה הראשון שלי".

בסופו של דבר, למרות הקשיים בדרך, לנדאו ניפק הרכב הכי הרפתקני, הכי התקפי, הכי נועז, שאפשר היה להשיג. לנדאו מהמר על התקפה, עם מערך של 3:5:2, סטייל ברזיל. שימו לב: מספר הבחירות המצטבר של כל שחקן, כולל הנבחרת של לנדאו (להזכירכם, אלון מזרחי ולופא קדוש כבר בחרו את ה-11 שלהם), מצוין בסוגריים.

עוד בוואלה! NEWS

צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה

שוער

יעקב חודורוב (2)

לדעת רבים, מדובר בגדול מכולם. חודורוב ז"ל, שנחשב לסמל בנבחרת ישראל, בהפועל תל אביב והפועל רמת גן, הוא גם חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו וכיכב במדים הלאומיים בין 1949 ל-1964. "לא ראיתי אותו, ויש לי קצת בעיה עם הבחירה הזו, אבל אם אני מסתמך על מה שגדלתי ומה שסיפרו לי, אז אין ספק שהוא הגדול מכולם. הוא היה אגדה, וככה אני זוכר אותו. את ויסוקר ראיתי, אבל אני הולך עם האגדה".

הגנה

דוד פרימו (1, מגן ימני)

אחד השותפים להופעה היחידה של ישראל במונדיאל ב-1970, ומזוהה בעיקר כבלם מצטיין בהפועל תל אביב, אלא שלנדאו נאלץ לגרור אותו לעמדה הימנית, שם הוא בטח יעשה עבודה שקטה וטובה. בין 1967 ל-1968 פרימו שיחק בבולטימור שבארצות הברית. "אמנם הוא היה בלם, אבל אני מעביר אותו ימינה מחוסר ברירה, מקווה שהוא יסלח לי. פרימו היה שקט, קר רוח ושיחק עם הרבה קלאסה. הוא היה חכם בצורה מדהימה, שיחקנו יחד והתאמנתי במחיצתו, ולשחק עם אחד ששיחק יחד עם פלה זה אומר הכל. הוא חייב להיות בנבחרת, גם במחיר של שינוי עמדה".

אבי כהן (3, בלם)

זכה עם מכבי תל אביב בדאבל מרשים ב-1976/7 ובאליפות ב-1978/9, ובהמשך היה הנציג הראשון שלנו בליברפול הגדולה, שם היה שותף ל-36 משחקים. כהן, ששיחק בהמשך גם בריינג'רס, סיים את הקריירה במכבי תל אביב בסוף שנות ה-80. "אבי כהן שיחק בלם סטייל בקנבאור, ועליו חגגתי את שער היד. למרות זאת בחרתי בו, כי הוא באמת היה אימת החלוצים". למי שפספס, ב-1983 כבש לנדאו את אחד השערים היותר מפורסמים שלו, כשבדרבי בין הפועל למכבי תל אביב בגמר גביע המדינה, במצב של 2:2 הוא הבקיע את השער שחרץ את גורל המשחק בידו. השער העניק את הגביע לאדומים.

צביקה רוזן (1, בלם)

רוזן הוא אחד הבלמים הטובים שהיו כאן. רוזן, שהצטיין במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל של מקסיקו 70', היה מהבולטים שבשחקנינו בשנות ה-60 וה-70, שיחק גם בהפועל יהוד ורשם אף 58 הופעות בנבחרת ישראל (כבש חמישה שערים). "צביקה הוא שחקן הגנה מובהק. היה הסמל של מכבי תל אביב וניצל משחק ראש טוב כדי לעצור את השחקנים שבאו מולו ולהשפיע על ההגנה של הקבוצה שלו. הוא היה מנהיג מבטן ולידה".

קישור

משה סיני (קשר אחורי, 2)

נחשב ללא ספק לגדול שחקני הפועל תל אביב בכל הזמנים, ערך 375 הופעות בליגה הבכירה וכבש 102 שערים. בנבחרת ישראל היה שותף ב-47 הופעות וכבש שבעה שערים. למרות שסיני שילב המון הגנה וכוח במשחק שלו, ההסטה שלו לעמדת הקישור האחורי נועדה להכניס עוד מימד התקפי במערך של לנדאו. "העובדה שלמשה הייתה בעיטה אדירה ומשחק מבריק כופה עליי להכניס אותו להרכב. אני לא יכול לוותר עליו, גם לא בשביל בניון. משה חייב להיות בפנים".

גיורא שפיגל (קשר ימני, 1)

שפיגל, שנחשב לאינטלקטואל של הענף, שיחק במכבי תל אביב עד 1973 והיה שותף מלא לנבחרת הפלא שהעפילה למכסיקו. הוא חתום על בישול השער היחיד של ישראל במונדיאל ל-ש' השני, שמופיע בהמשך הרשימה. שפיגל שיחק חמש שנים בצרפת, בשטרסבורג וליון, ולאחר מכן שב למכבי תל אביב וזכה איתה באליפות ב-1979. "גיורא היה מהנדס. אמנם עצלן מעט, אבל במסירה אחת ובדקות של הברקות וגאונות הוא ידע להכריע משחקים. קשר עם הרבה קלאסה".

אורי מלמיליאן (קשר התקפי, 2)

159 שערים ב-466 משחקים בליגה הבכירה בישראל הפכו את מלמיליאן לאחד השחקנים המובילים. את מרבית הקריירה עשה מלמיליאן בבית"ר ירושלים, בה שיחק 17 שנים, איתה זכה באליפות אחת וארבעה גביעים. מלמיליאן שיחק גם במכבי תל אביב (איתה גם זכה באליפות), הפועל באר שבע והפועל כפר סבא. בנבחרת הוא רשם 62 הופעות וכבש 16 שערים. "אורי הוא איש שהפך קבוצה אחת בארץ, בית"ר ירושלים, לקבוצה לוחמנית והביא הרבה כדורגל לעיר. הוא ילד הפלא של בית"ר ירושלים והיה אהוד במדינה שלמה. יש לו מקום חשוב בנבחרת".

אייל ברקוביץ' (קשר התקפי, 3)

למרות הפה הגדול שלו, לברקוביץ' הייתה קריירה עשירה באירופה. ראשית הדרך שלו הייתה במכבי חיפה, משם התגלגל לסאות'המפטון, ווסטהאם, סלטיק, בלקבורן, מנצ'סטר סיטי ופורטסמות'. את הקריירה סיים במכבי תל אביב, ובנבחרת ערך 79 הופעות וכבש תשעה שערים. "אייל זה שחקן שתענוג לצפות בו, שחקן עם הרבה מוח, מסירות כמו מחשב ולאור ההצלחה הגדולה שלו באירופה, הוא אחד הגדולים ללא ספק".

חיים רביבו (קשר שמאלי, 3)

את הקריירה המקצוענית החל רביבו בבני יהודה, אך בהמשך כיכב בהפועל תל אביב ובמכבי חיפה, מה שאיפשר לו להתקדם לאירופה, לסלטה ויגו, פנרבחצ'ה וגלאטסראיי. את הקריירה סיים רביבו במ.ס. אשדוד, ובנבחרת הלאומית היה שותף ל-67 משחקים וכבש 15 שערים. "ההצלחה הגדולה של חיים בחו"ל זה מה שמבליט את הכישרון הגדול שהיה לו. הייתה לו רגל שמאל מצוינת, שמאלית כמו שאנחנו אוהבים. הוא היה מהיר מאוד, מכדרר בחסד ושחקן עם סטייל".

התקפה

מרדכי שפיגלר (חלוץ, 2).

גדול שחקני מכבי נתניה בכל הזמנים, שמחזיק גם בשיא הבקעות השערים בנבחרת עם 32 כיבושים ב-83 הופעות. זכה בשלוש אליפויות בנתניה כשחקן (ועוד אחת כמאמן) וכמובן כבש את השער היחיד של ישראל בגביע העולם. שיחק בפאריס סן ז'רמן וניו יורק קוסמוס, אך את הקריירה סיים בבית"ר תל אביב. "גדול, גדול. כל מה שאני אוסיף אני פשוט אפחית מערכו. שפיגלר לקח קבוצה קטנה ועשה אותה גדולה, והבקיע את השערים הכי חשובים בתולדות הכדורגל הישראלי".

אלי אוחנה (חלוץ, 2).

אחד החלוצים הטובים שידענו. את מרבית הקריירה שלו עשה אוחנה בבית"ר ירושלים, איתה זכה באליפות היסטורית (1986/7) יחד עם מלמיליאן וגם הוסיף שני גביעים. ב-1987 ניסה את מזלו באירופה במכלן, אותה הוביל לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1988. בהמשך הקריירה שיחק גם בבראגה, אך את הקריירה שלו סיים בקבוצה אותה כל כך אהב. "אלי הצליח מאוד בחו"ל והביא לנו הרבה כבוד. הוא היה חלוץ גדול, נער הזהב, ג'ורג' בסט הישראלי, ואני לוקח אותו כחלוץ שלי".

מאמן

דוביד שוויצר (2)

שוויצר, שזכה לכינוי ה"כריש", הוא אחד המאמנים הכי מעוטרים והמוצלחים שידעה מדינת ישראל. שוויצר הצליח כמעט בכל הקבוצות בהן עבד, ולקח מועדונים קטנים יחסים להישגים ענקיים. הפועל רמת גן (אליפות, מיד אחרי שהעלה אותה ליגה), מכבי נתניה (אליפות ראשונה והיסטורית), הפועל תל אביב (3 אליפות על פני 20 שנה, 1966, 1981, 1986), מכבי תל אביב (דאבל ב-1969/70) ונבחרת ישראל (רבע הגמר באולימפיאדת מונטריאול 1976, גמר גביע אסיה 1974) "בדוביד היה משהו סוחף. התאמנתי אצלו, ורק מי שהכיר אותו ידע איזה איש גדול הוא היה. בגלל ההישגים הגדולים והתרומה האדירה שלו לכדורגל הישראלי, החלטתי לבחור בו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully