האצבע קלה על המחשבון

    הקנסות הכבדים שספג ליאור אסולין מהפועל ת"א, מעלים שוב את השאלה לגבי הכרחיות כלי הענישה הזה ומה בעצם עומד מאחוריו. קנסו, קנסו

    לא מעט חובבי ספורט שיפשפו את עיניהם השבוע, כשקראו כי הנהלת הפועל תל אביב הטילה קנס של 50 אלף שקלים על ליאור אסולין, בגין איחור מחופשה באנגליה. אמנם אסולין מרוויח יפה, אבל 50 אלף שקל? אם מוסיפים לזה את קנס 100 אלף השקלים בשל יציאתו לקזינו, אפשר יהיה לומר שהחלוץ הטרי של יוסי מזרחי ולימסול בהחלט החזיר לחבר'ה מוולפסון את ההשקעה בו. לאחרונה אפשר למצוא לא מעט מקרים, בארץ ובעולם, בהם קבוצות קונסות את שחקניהן בסכומים גבוהים על עבירות לא ממש חמורות. רק לאחרונה התבשרנו על כך ששחקנה של הפועל ירושלים בכדורסל, אנתוני רוברסון, שבינתיים שוחרר מהקבוצה, נקנס בסכום של 50 אלף דולרים על מעורבותו, לכאורה, בפרשייה אפופת המסתורין של מרכוס סלוטר. אלכס פרגוסון קנס את מספר שחקני מנצ'סטר יונייטד שהתהוללו במסיבת חג המולד בסכום עצום של מיליון ליש"ט. מה קורה פה לעזאזל? אתם מכירים איזה נגר שנקנס בחצי ממשכורתו בגלל שטעה בחיתוך? איזה אחות שפיספסה וריד ונקנסה על ידי בית החולים?

    "אני עבדתי שנים באוניברסיטה, האם פעם קיבלתי קנס?", תוהה אברם לוי, מנהלה האגדי של בית"ר ירושלים. "אם טעיתי, המנהל היה בא אלי, מסביר לי והכל בא על מקומו בשלום. אני חושב שקנסות רק פוגעים. תשאל את אסולין איזה יחסים טובים היו לו בבית"ר. אם בהפועל היו יודעים להתייחס אליו אחרת, זה היה פותר הרבה בעיות, ובכלל, אני לא בטוח לגבי התוקף החוקי של זה".

    עוד בוואלה! NEWS

    מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

    בשיתוף HONDA
    לכתבה המלאה

    מסתבר שזה כשר

    טוב, מסתבר שזה חוקי. "הקנסות המשמעתיים שמטילים המועדונים על שחקניהם הם במסגרת ההסכם החוזי", מסביר עו"ד רתם קמר, סמנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, "בחתימת החוזה השחקן מעניק סמכות לוועדת המשמעת של המועדון להחליט במקרה של הפרה תקנונית, וההתאחדות אינה צד בזה. בתקנון שנחתם בין השחקן לקבוצה מוסדרים היחסים, ובו כתוב אם לשחקן יש נציגות בוועדה או לא, מה נחשב להפרה ועוד. אלו דברים שמקובלים גם בעולם. אם יש חריגה, אפשר לפנות למוסד לבוררות".

    אכן, בעולם יש אין ספור דוגמאות לקנסות שהוטלו על שחקנים, והקנס הבולט ביותר ניתן דווקא על ידי פיפ"א בכבודה ובעצמה, זו שחרטה על דיגלה את נושא זכויות השחקן. אחרי ששיחק 17 משחקים במדי פנרבחצ'ה הטורקית, והבקיע לזכותה חמישה שערים, החליט אריאל אורטגה לעזוב את המועדון מאיסטנבול משום חילוקי דעות בינו לבין חבריו לקבוצה. ב-13 בפברואר 2003 הארגנטינאי עזב את טורקיה על דעת עצמו, והעונש לא איחר להגיע. פיפ"א התייחסה בחומרה לדין שעשה הקשר לעצמו, קנסה אותו בסכום אסטרונומי וחסר תקדים של 11 מיליון דולר והשעתה אותו עד לתום שנת 2003 מהמגרשים. בסדר, הבנו, זה כשר. אבל זה לא קצת מסריח?

    "קנסות לא מייצרים סמכות"

    "אם שחקן חתם על נספח לחוזה, אז זו בעיה שלו", מביע שמעון קורק, לשעבר מנהל מכבי תל אביב, את דעתו, "אבל יש פתרונות אחרים, אפשר לשלוח שחקן ליציע, במקום לפגוע בכיסו, זה לא פחות כואב". גם מאמן הפועל ירושלים, לופא קדוש, מתרעם על הכלי המשמעתי הזה. "השחקנים צריכים להבין שיש סמכות בקבוצה, אבל קנסות לא מייצרים סמכות. זה לא משטר של דיכוי פה. זה לא תורם למשמעת. אם אתה רוצה להשיג משמעת בקנסות, אתה רק יוצר שחקנים ממורמרים. צריך להגיע להבנות".

    אברהם לוי טוען שלא תמיד המועדונים נותנים לשחקנים החדשים את הכלים להצליח. "היינו מדברים עם השחקן, מסבירים לו את טעותו, הוא הבין שפגע במשמעת ובקבוצה, וזה היה נראה אחרת. כל שחקן שמגיע לקבוצה חדשה מתקשה להסתגל, וצריך למצוא את הדרך אליו. שלמה קירט הגיע אלינו ממכבי פתח תקוה, והם אמרו לי 'אל תקח אותו, הוא בעייתי'. אמרתי להם, 'אני עם הבעייתיים מסתדר'. קירט עזר הרבה לבית"ר, ולא היו לו בעיות משמעת". אולי חוסר הסבלנות וחוסר תקשורת של ההנהלות גורמים לקנסות הרבים כל כך שסופגים שחקנים זרים בספורט הישראלי. סטייה קלה מדרך הקבוצה והגנאי/קונגולזי/קולומביאני, שנסמך רק על סוכן השחקנים שקשור באינטרסים למועדון הקונס, חוטף ישר אל תוך הכיס.

    "בקבוצה שיש בה דינמיקה טובה, כללים ברורים ואווירה חמימה, משפחתית, ממעטים להשתמש בקנסות", מנסה מאמן הפועל באר שבע, גילי לנדאו, להסביר את ההבדל בין המועדונים השונים. "בקבוצות הפרקטיות, הענייניות יותר, אין דינמיקה דומה והשימוש בקנסות מעט יותר נפוץ. כל קבוצה לפי האופי שלה". את הענייניות הזו שעליה מדבר לנדאו, אפשר למצוא למשל במכבי חיפה, שקנסה את רוברטו קולאוטי בעונה שעברה בסכום של 20 אלף שקל, בגלל שבמהלך חילופו ירד מהדשא בהליכה איטית. לא רק ענייניות, אלא גם הרבה הגיון.

    "יש שחקנים שלא מבינים דבר זולת קנס"

    אבל גם השחקנים אינם טלית שכולה תכלת. איחורים לאימונים, בילויים ליליים, עימותים פיזיים, קללות לעבר הקהל, ועוד שפע של הפרות משמעת, כנראה יצרו את המצב הזה בו האצבע קלה על המחשבון. "יש תקנון ברור שעליו חותם השחקן, ובו מפורטים העונשים", מסביר אריאל שיימן, הבעלים של מכבי הרצליה, "שחקן שמאחר לאימון בשעה לא צריך לקבל פרס, כל לירה שיוצאת לו מהכיס – כואבת". בעונה שעברה מנור חסן בעט באבי תקווה באימון הכח עמידר רמת גן, וחודש אחר כך התחצף למאמן הכושר. הוא שילם על כך, וזו רק דוגמה מינורית להתנהגות לא ממש ספורטיבית. כשוויל ביינום הפר את הוראתו של צביקה שרף, ויצא לבילוי לילי ששינה את חייו, אפשר להבין את היד הקשה שנוקטות לעיתים הקבוצות. "זה תלוי מה חומרת המעשה ומה אופי השחקן", אומר לנדאו, "יש שחקנים שלא מבינים מסר דוגמת הזמנת הקבוצה לארוחה, ויש אפילו שחקנים שלא מבינים דבר זולת קנס, ולכן אי אפשר לקבוע חד משמעית לגבי כלי הענישה הזה. יש מקרים שזה נכון, ויש מקרים שפחות".

    "יש מצבים בהם נכון לקנוס", מסכים קדוש, "אבל זה צריך להיות במקרים חריגים וחמורים מאוד. אם יש לך 4-5 ילדים ותחנך אותם רק במכות, זה בסדר? זו טעות. קנסות זה כמו מכות. הכבוד מגיע מחינוך נכון, וידיעה מי בעל הסמכות. חובה ליצור כבוד הדדי. כשהייתי בהרצליה, 2-3 שחקנים הפרו את מילתי וחזרו מאוחר מבילוי, והם נקנסו בצורה דיסקרטית. קנסות שמתפרסמים ומאדירים את כח ההנהלה יוצרים אצל השחקן הרגשה של עבד. פעם, כשחקן צעיר בהכח, הפסדנו משחק שהיה חשוב לנו במאבק לעלייה לליגה הלאומית דאז, ואחרי ההפסד ההנהלה הודיע שהולכים למועדון 'אריאנה' לבלות עם הנשים. דבר כזה גורם לך למחויבות גדולה".

    רוצים להיפרד מהשחקן? תקנסו

    כניסת בעלי ההון לכדורגל הישראל היא סוג של חרב פיפיות עבור השחקנים. מצד אחד הכסף נכנס בזמן, התנאים שופרו והתנהלות המועדון מסודרת יותר, אך מאידך השחקנים הפכו לשק חבטות. כל איחור נרשם, כל מעידה לשונית זוכה לתגובה מהמועדון והשחקן, בחור צעיר שעומד לא אחת במצבי לחץ, מצוי כל העת תחת זכוכית מגדלת. הקנסות הם בעצם כלי של ההנהלה להפעיל לחץ נוסף על השחקן, לגרום לו לפעול כרצונה ואפילו להחזיר לעצמה כמה שקלים. "אין לנו עניין בהנהלה שהשחקנים יפסידו כסף, ורק אם המאמן אומר להפעיל את התקנון, אז מפעילים", מוחה שיימן בתוקף, "אנחנו רוצים שיעבדו קשה, ויקבלו את מה שמגיע להם ביושר. על התקנון חותמים שני הצדדים והוא גם חל עלי. לדוגמה, אם אני מאחר במשכורות אני חייב לשלם להם ריבית על כך". נכון, התקנון הוא הדדי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהנהלות משתמשות בקנס כדי ללחוץ על שחקן בעייתי מבחינתן, ולגרום לו להתיישר לפי רצונן. "קבוצה רוצה להיפטר מאיזה שחקן בתנאים שלה, השחקן מסרב, ואז היא מתחילה להיכנס בו", מסביר קדוש את התהליך, "אני לא אומר שאסולין טלית שכולה תכלת, אבל אפשר היה לסגור דברים אחרת, בשקט, ולא בקנסות עצומים".

    המשקל העצום שיש להנהלות בכדורגל הישראלי משפיע בצורה ישירה על מעמד המאמן, שמידרדר עם השנים. השבוע אורי מלמיליאן פוטר מהפועל פתח תקוה, משום שדחה את נסיונו של הבעלים רונן אלעד להתערב בקביעת הרכב הקבוצה. "בדברים כאלה המאמן חייב לקבוע את הכללים וההנהלה בכלל אינה צריכה להתערב", חורץ קדוש, "אבל אם יש מן רס"ר שעומד מעל המאמן, ועל כל תזוזה קונס, זה מוריד מהסמכות והאבהות של המאמן. היום יש בעלים, והמאמנים לא קובעים דבר. פעם, המאמן היה קובע הכל, משרוך נעל ועד צבע הדשא. היום בעלים אומרים למאמן את מי להרכיב, ואחרי 2-3 הפסדים – מפטרים".

    אף אחד לא מרוויח

    ברוב המקרים הספורטאים הם בחורים צעירים, שסד הלחצים בו הם נתונים, הרקע החברתי שלהם, האופי והפרסום גורמים להם לבצע טעויות. יהיו שיאמרו כי על הספורטאים לקיים אורח חיים תקין, ולהתנהג למופת, אך זו בקשה לא ממש מציאותית. אם השחקן חוטא באורח חייו, אפשר למוכרו, להשאילו, לנשלו מההרכב, לשוחח איתו, לסייע לו, אבל תחיבת היד לארנקו לא תהפוך אותו בן לילה לספורטאי למופת. האם הנהלות הקבוצות חפות מטעויות ושגיאות? לא. על טעויותיהן הן משלמות מתוקף בעלותם ואחריותם על הקבוצה. השחקנים, אנשים שכירים, מקבלים יחס כאילו היו ילדים שיש לחנכם. ספסול יותר כואב לספורטאי מעוד 2,000 שקלים שעליו לשלם על איחור, והשעייה ממשחק לעיתים עשויה להיות קשה יותר מעוד ועדת משמעת משפילה. בכלל, כל היחס הנוכחי לשחקנים, כאילו היו מריונטות שקשורות בחוטים לידי הבעלים הוא לא פחות ממקומם. מדובר באנשים בוגרים ועצמאיים, ולא במחלקת טירונים שכפופה 24 שעות להוראות הסמל.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully