פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ייכנס להיסטוריה, בעזרת השם

        חשבתם ששחקן נמדד רק בכישוריו במגרש? שמעון שלז בועט בננה שפיץ לכיוון ומגלה שזה קשור גם לדברים אחרים. תשאלו את חזום חזום

        כל חובב כדורגל וותיק שקצת מכבד את עצמו זוכר את הכדורגלן המיתולוגי חזום חזום. נכון שהוא לא היה הכוכב הגדול של הפועל יהוד בשנות השמונים, ולא ברור או זכור בדיוק באיזה תפקיד הוא שיחק (חוץ מאוהדי יהוד וגאוני טריוויה מזדמנים), אבל את חזום חזום אי אפשר לשכוח, הוא צרוב לנצח בזכרוננו. את חזום חזום זוכרים לא בגלל הכדורגל, אלא בעיקר בזכות אותו שם מהפכני. גם השם הפרטי חזום וגם שם המשפחה חזום, איזו עסקת קומבינציה, איזה שילוב מנצח .

        עד כמה שמות הכדורגלנים משפיעים על הקריירה שלהם, הוא נושא בעייתי ומעורר מחלוקת. מה תפקידו של השם בבניית המיתוס של הכדורגלן, האם רק היכולת ברגליים קובעת את העתיד, או אולי יש פה עוד מספר גורמים המשחקים בגורל השחקנים וקובעת את עתידם. השם וכמובן המראה החיצוני.

        רמי חליס היה מגן ימני מוכשר בהפועל תל אביב. קשטן טיפח אותו כמגן העתיד, הוא תפס מקום של קבע בהרכב. כשקשטן עזב חליס נעלם, מצא את מקומו בליגה הלאומית, נמחק מהתודעה הציבורית. הבעיה המרכזית ביותר של חליס, מלבד שער עצמי אומלל בדרבי, היתה השם. הקהל אף פעם לא הצליח לקבל את העובדה שיכול להיות כוכב כדורגל שקוראים לו רמי חליס. כל טעות שביצע זעקו ביציעים: "מי זה הרמי חליס הזה, חלאס עם חליס", ואפילו שיר ראוי היה קשה לחבר לו ביציעים.

        אין ספק שהשם הבעייתי מנע את התפתחותו ככדורגלן, אם היו קוראים לו "חליס רמי" ועוד במבטא צרפתי, כמו רודי חדד (מכבי ת"א) לעומת רואי חדד (בני יהודה), כל הקריירה שלו יכלה להיראות אחרת. במה דני בונדר יותר טוב מחליס? אולי פשוט הוא נשמע ונראה יותר טוב, וזה כל הסיפור.

        קחו את מומי זפרן, לפי דעתי פרשן הכדורגל מספר 1 בישראל. לזפרן יש בעיה קשה עם שמו, תמיד ינחיתו אותו לפרשן בליגות הנמוכות. יותר קל לחבר אותו לעכו, לנצרת, קשה לסנובים מתל אביב לקבל את מומי זפרן בפריים טיים. הרבה יותר דיפלומטי וצפוי לקחת פרשנים בינוניים, כדורגלני עבר עם עדיפות ברורה לאשכנזים: בוני גינצבורג, מוטי איווניר, דני נויימן, שפיגלר ושפיגל, המגמה ברורה. גם משתכנזים כמו איציק זוהר או אלי אוחנה, ממותגים מכף רגל ועד ראש, יתקבלו בברכה. למה פודי חלפון או דוד פיזנטי לא בטלויזיה, ועודד מכנס המשעמם מקבל את כל הבמה? למה לתומר חליבה קשה מאוד להצליח ומגרשווילי היה צריך לנסוע עד הולנד הקפואה כדי לקבל הזדמנות. מה יותר נעים משם אופנתי ומראה נינוח כמו עומרי אפק, הילד הטוב של השכנים, כדי להגיע לנבחרת ישראל כל כך בקלות, בלי שום קשר למתרחש על המגרש?

        בין כדורגל לפורנו

        במקרים רבים אוהדי הכדורגל חורצים את הקריירה של הכדורגלן לטוב ולרע. לכן שחקנים שהיו אהובים על הקהל, אבל סבלו משם בעייתי קיבלו מהר מאוד כינוי חיבה. לרוני רוזנטל באנגליה קראו "רוקט רוני", שם חיבה גאוני, שהרבה בזכותו רוזנטל החרוץ חרוט עמוק עמוק בהסטוריית הכדורגל האנגלית. לאלי כהן, כוכב הפועל תל אביב בשנות השמונים, קראו "קוקוס", וכך בידלו אותו מכל אותם עשרות כהנים שהסתובבו על הדשא בליגת העל. גם למשה רומנו, הסקורר הסדרתי, ניתן הכינוי "קיש" וכך תמיד יזכרו אותו כל מעריציו.

        מי יכול לשכוח את אוסמו הקטן ואוסמו הגדול ממכבי חיפה. אמנם קשה לזכור למי היה גדול ולמי היה קטן, אבל באנציקלופדיה של הכדורגל הישראלי, מקומם בהרכב הפותח כבר מובטח. גם לשחקני הרכש המגיעים אלינו מרחוק יש לפרקים שמות מרתקים, ולא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו עוד לפני פתיחת העונה רצים לקנות מנויים, אחרי פרסומים של מסעות רכש כושלים, אבל עם שמות של כוכבי כדורגל הנשמעים גדולים מהחיים.

        פאביו ג'וניור הוא דוגמא קלאסית, גם פליקס אובוקה בזמנו או סיריל מקנאקי, שלא לדבר על גונזלס האשדודי, או בארי סילקמן, הבדיחה הבריטית מהסיטי. לא תמיד הכל שחור או אפור, יש גם מקרים של הצלחה בשתי החזיתות, השם והיכולת. ג'ובאני רוסו המדהים, לוסיאנו דה ברונו, אישטוואן פישונט, סבסטיאן סימרוטיץ'. כדורגלן טוב עם שם משובח זה מתכון בדוק לחוזה מרופד והתבססות כלכלית.

        בתעשיית סרטי הפורנו הרוחשת וגועשת בזמננו, ידוע כי כל כוכבנית מתחילה הרוצה להגיע רחוק, לזכות בתהילה ובנתח הגדול ביותר בעוגה, חייבת שם במה בומבסטי. ג'נה ג'יימסון, סילביה סיינט וקיירה אגוסטינה הן רק ההתחלה על קצה המזלג. יתכן שגם עולם הכדורגל עומד לעבור בקרוב שינוי, וכמו שכדורגלנים למדו ללכת לסדנאות, פסיכולוגים, ויועצי תקשורת, אולי בעתיד הקרוב נזכה לראות אותם צמודים לשמות תואר חדשים. אוהד קדוסי ילך למשרד הפנים וישנה את שמו ל"פאף דדי גולר", אבירם ברוכיאן יתכבד בשם החדיש "דוקטור ברנארדו ברטולוצ'י", שלא נדבר על תרחיש דמיוני לפיו ברבטוב הבולגרי חותם אצל שניידר במכבי. הכותרת ב"ידיעות אחרונות" כבר מוכנה: "כמה טוב, כמה רטוב, אוי ברבטוב".