וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צעירה לעזאזל

אביעד סגל

4.1.2008 / 18:57

בימים אלו מתנהל קרב על משרת מאמן הנבחרת הצעירה, זו שבשנים האחרונות הפכה להיות ג'וב נוח למאמנים כושלים שנהנים מהצ'ופר של יו"ר ההתאחדות. האם הפעם משהו הולך להשתנות? זלצר פסימי: "לקשרים יש יותר משקל מאשר לכישורים"

כשמונה זאב זלצר למאמן העל של נבחרות הנוער היה לו חזון. החזון כלל גם את הנבחרת הצעירה ושאף להביא לכאן דפוסי עבודה אירופיים, שישפרו את רמת טיפוח השחקנים הצעירים המובחרים. זלצר מיהר לבדוק את רשימת המובילות העולמיות בטיפוח שחקנים צעירים ויצא לסבב למידה והשתלמות בשש ארצות שונות. במיוחד התרשם המאמן מאופן הטיפול בספרד, פורטוגל וצרפת. באותן מדינות ישנה גישה בה הנבחרת הצעירה קשורה ופועלת ביד אחת עם שאר מחלקת הנוער, כשמעל המחלקה עומדת רק הנבחרת הלאומית. בישראל השיטה שונה, בה אופן הטיפול והאחריות מתחלק לשלושה. מחלקת הנוער מטפלת בקבוצות עד גיל נוער, כלומר עד גיל 19 לכל היותר, הנבחרת הצעירה היא מחלקה בפני עצמה, ומעליה כמובן משקיפה הנבחרת הבוגרת. זלצר רץ ליושב ראש ההתאחדות דאז, גברי לוי. "זה האבטיפוס להצלחה עתידית", אמר.

התשובה של לוי הייתה ברורה: "תעשה מה שאתה רוצה, רק עד נבחרת הנוער". זלצר המשיך במתכונת אותה למד מהסבב, בה כל קבוצות הנוער והנערים משחקות באותה שיטה, אותם תרגילים ואותו סגנון אימונים. הצעירה, שלא באשמתו, נשארה בחוץ ומשרת המאמן שלה, כך נוצר הרושם, הפכה להיות משרת אמון שיו"ר ההתאחדות מצ'פר דרכה כל מיני אנשים לא ראויים. תחילתה של התופעה היתה עם מינויו של משה סיני על ידי אותו גברי לוי. סיני, כך מספרים, היה מקורבו של יורם אוברקוביץ', שהכיר די טוב גם את גברי לוי. אחרי סיני הכושל, קיבל גיא לוי את הצ'ופר מאיצ'ה מנחם, וכיום, לקראת סיום חוזהו של מאמן הצעירה, מתנהל קרב מכוער על הג'ובניק הבא שייהנה מהמשרה. אותה משרה חשובה, שהפכה ברבות השנים לזולה ולא רצינית, תודות לאותם פוליטיקאים.

מספיק לקרוא את הטור המופלא של גברי לוי באתר המתחרה ONE, כדי להבין כיצד הפכה המשרה מספר 2 בכדורגל הישראלי לדבר עלוב ומכוער, בלי קשר להצלחות של המאמן הנבחר או ניסיונו בעבודה מול נוער. לוי פרסם את ה"מאמר" מיד עם סיום אליפות אירופה לנבחרות צעירות, ולא רק חשף את כל מה שאנחנו חושבים ובזים לו בכדורגל הישראלי, אלא כיצד באמת הזנה את עמדת מאמן הצעירה. "וכמה מילים למר משה סיני – עוזר מאמן נבחרת ישראל. מספיק לסכסך, מספיק להשמיץ. הקנאה וצרות העין לא תוביל אותך לשום מקום", כתב גברי לוי, כהגנה על בנו מפני מי שהוא סבר כמשמיץ. "הוצאתי אותך מבור שופכין ועשיתי אותך מאמן הנבחרת האולימפית. הצלחות מרובות לא היו לך. גם עוזר מאמן לגרנט נעשית בזכות השפעתי, אבל אתה כפוי טובה וכפוי תודה".

בית הבראה לעצלנים

לפני מספר חודשים, לאחר אחד מכישלונותיה של הנבחרת הבוגרת, קרא אבי לוזון מעל כל במה את המניפסט לשיפור הנבחרת הישראלית. באחד מראשי הפרקים טען לוזון כי דרור קשטן יהיה מי שיבחר את מאמן הנבחרת הצעירה הבא, בין השאר כדי להימנע מפנצ'רים דומים לזה שהיו לו מול המאמן הנוכחי, שמנעו ממנו לקיים קשר רציף ותקין עם הנבחרת עד גיל 21. מסיבות שונות, כנראה לאחר שהבין כי אלי אוחנה חביבו יעדיף להישאר בקבוצתו ולא לעבוד תחת ההתאחדות לכדורגל, הסיר המאמן הלאומי את ידיו מהבחירה. מי שכנראה יעשה זאת יהיו שניים: אבי לוזון ושטרן חלובה סגנו. אפשר לספור עוד הבטחה של לוזון שכנראה לא תתקיים לעולם. ולאור המאבק המכוער של כל המתמודדים על המשרה של גיא לוי, מיותר לקוות שמשהו ישתנה ביחס למינוי הבא.

"הכול תלוי במי שיחליט", מסביר זלצר, "וזה כנראה לא יהיה איש מקצוע. לא תהיה וועדה מקצועית, של שניים או שלושה אנשי כדורגל, שיביאו את זה להחלטה או לאישור. זו תהיה פוליטיקה, שני אנשים שהם בכלל לא אנשי מקצוע, יכול להיות שהם בניהול מצוינים, אבל שינהלו, אין להם שום רקע מקצועי. כדי לבחור מישהו בחשיבות כזו יש צורך בחוות דעת של מאמני עבר, אנשים בעלי רקע, שחקני נבחרת, שיישבו ויתנו את מסקנותיהם על איזה כישורים מאמן כזה צריך: טקטיים, טכניים, פדגוגיים, מנטאליים, ואז ולהחליט על האיש המתאים. כל הדברים המקצועיים הם לא מה שחשוב בשבילם. לקשרים, במקרה הזה, יש הרבה יותר משקל מאשר לכישורים. אף אחד לא שאל אותי את מי כדאי להביא, גם כנראה שלא ישאלו. ברור לכולם מי יחליט. חבל".

אופן ההתייחסות למשרת המאמן בנבחרת הצעירה הביא למצב מוזר. חבורה של מאמנים, בראשם רן בן שמעון, מוטי איווניר, ניר לוין, אלי גוטמן, אלי כהן וניר קלינגר מנהלים בחלקם מלחמת חורמה ומפעילים את התותחים הכבדים כדי לזכות בתפקיד, אבל אף אחד אפילו לא היה חושב להציע את המשרה למאמן מעוטר דוגמת רוני לוי. הסיכוי שמאמן מכבי חיפה, מאמן נוער מוצלח בעברו, ירצה להגיע היום למקום כזה הוא זעיר. יש כמובן עוד כמה מועמדים ראויים, אבל גורמים בענף מודאגים מהשיקולים שינחו בסוף את הבחירה, כמו שהיה בעידן שלפני לוזון. אותם שיקולים ישנים שמרחיקים מהמשרה החשובה, המשרה בה מכינים את השחקנים לנבחרת הבוגרת, את הטובים ביותר.

"התפקיד היה שני בחשיבותו כשהוא הוביל לאימון הנבחרת הבוגרת. היום, בעידן הכסף הגדול, ולא רק בגללו, לאמן באחת הקבוצות הגדולות נהפך למשרה עדיפה. הסיכוי להגיע לבוגרת, שנחשב ליעד של כולם כמאמנים, כבר לא כל כך זמין בעבר. האנשים הטובים באמת עושים אחד ועוד אחד ומבינים שאין טעם לאמן את הצעירה", מסביר מאמן בכיר בליגת העל. "זה נהפך להיות תפקיד החלומות למאמן שלא רוצה לעבוד יותר מדי קשה. נותנים לך שנתיים או שלוש, ככה שאי אפשר באמת לבדוק אותך ולבחון את העבודה שלך לעומק. זו עבודה שאפשר לצקת לתוכה המון תוכן, השאלה אם באמת עושים את זה ובתנאי שנותנים לך מספר שנים מספיק כדי לבצע את זה, מינימום ארבע. ללכת לאימונים של קבוצות בארץ ובאירופה, לשבת עם מאמנים, עם אגודות, לבקר במתקנים, לערוך אימונים מיוחדים. מעניין באמת כמה אנשים עובדים ככה".

גם זלצר מאמין כי המשרה פחות אטרקטיבית בגלל חוסר האפשרות להתקדם: "זה לא עבד ככה עם שומי, שלא קיבל את הנבחרת אחרי שלמה ולפני נילסן, וגם אצל שלמה שהיה מאמן הנוער ועזב לטובת מכבי חיפה, כשרק אחריה חזר לאימון הנבחרת הבוגרת. המאמנים רואים שבארץ אין דרך, אז מאמנים שיש להם אפשרות לא יחשבו פעמיים. יש גם את נושא השכר, שמועדון כמו מכבי חיפה או התל אביביות יתנו הרבה יותר מאשר ההתאחדות". לשם כך מזכיר מאמן נבחרות הנוער את סיפור ראובן עטר, שכשפוטר ממכבי הרצליה לא הסכים לקבל את משרת מאמן נבחרת הנערים והעדיף לחכות להצעה מקבוצה, שלבסוף כמובן הגיעה.

הנוסחה האירופית

בניגוד למדינות מתקדמות אחרות, גם אנגליה סבלה מבעיות במעמד הנבחרת הצעירה, בעיות שהתבטאו בצורה קצת אחרת. דייויד בנטלי וגבריאל אגבונלהור, שניים מהצעירים המוכשרים של נבחרת ה-U21, המקבילה לזו של גיא לוי, סירבו להצטרף למסע המשחקים של הנבחרת בקיץ והעדיפו לנוח לקראת עונת הפרמיירליג המתישה. כהפקת לקחים מהבושה, החליטו בריאן בארוויק וטרבור ברוקינג, ראשי ההתאחדות האנגלית, להפוך את משרתו של המאמן סטוארט פירס מחלקית למלאה ובכך להשרות אווירה של עבודה סביב הנבחרת. ברוקינג הגדיל והחליט להעניק את סמכויות כל נבחרות הנוער והצעירות תחת ידיו הסמוכות ולחייו הסמוקות של מאמן מנצ'סטר סיטי לשעבר. משהו דומה לחזון של זלצר.

נראה שהבחירה האפשרית המוצלחת ביותר לתפקיד תהיה עלייתו בדרגה של מוטי איווניר, צעד שיזכיר סוג של שפיות, בו מאמן נבחרת "עולה כיתה" יחד עם השחקנים שזכה להכיר ולהדריך בשנים עברו. גם רן בן שמעון, מאמן נוער וליגה מוצלח, הוא מועמד ראוי, אבל הליך הבחירה הקודם והכוחות שפועלים מסביבו לא מבטיחים שהפעם, סופסוף, תהיה בחירה נכונה. כמו פיירלואיג'י קאזירגי, מאמן נבחרתה הצעירה של איטליה, שהגיע מטיפוח שחקנים צעירים במונצה הקטנה, כך יש למלא את שורותיה של מחלקת הנוער בהתאחדות לכדורגל באנשי מקצוע המומחים לנוער. להתאחדות לכדורגל יש חצי שנה לחשוב על קידמה ולנסות, בכנות, לשפר את כדורגל הנבחרות של ישראל ואת טיפוח הכישרונות. בלי קומבינות, סידורים וטובות לחברים ותיקים. מצד שני, בהתחשב במה שהיה עד כה, נותר רק לחלום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully