אחריות ציבורית

תארו לעצמכם מצב היפותטי בו בא אדם, מקבל לידיו אגודת ספורט מקצוענית ומפוארת עם קהל אוהדים המונה מאות אלפים ופשוט מדרדר אותה לתהומות שמביישות את שמה. תארו לעצמכם סיטואציה, שבוודאי תשמח את כל חבריי, בו ארקדי גאידמק או כל אוליגרך אחר יקנה את מכבי תל אביב בכדורסל ופשוט יחליט להשבית אותה: אין כסף, אין אליפויות, אין יורוליג, אלא קבוצה חובבנית בליגה א' מחוז מרכז שמשחקת במתנ"ס ציבורי אי שם ברחבי תל אביב. היפותטי ? אכן, אבל אפשרי מבחינה חוקית.

הפועל תל אביב בכדורסל היא הקבוצה המעוטרת ביותר בכדורסל הישראלי אחרי מכבי ת"א עם חמש אליפויות וארבעה גביעים. היום הפועל תל אביב נמצאת רגל וחצי בדרך לליגה הרביעית. להפועל תל אביב בכדורסל יש את מספר האוהדים השני בגודלו בארץ המונה מאות אלפי אוהדים. במשך השנים עמד ממוצע הקהל של הקבוצה על 1,000-2,000 צופים למשחק. היום ממוצע הצופים של הפועל תל אביב עומד על 3: אוהד מסור, היסטוריון שלא יכול להחמיץ משחק וטרמפיסט ( הרי לכל קבוצה יש כאלה).

בהפועל תל אביב עברו שחקנים שמפארים את היכל התהילה של הכדורסל הישראלי שעדיין לא הוקם (למרות שהבטיחו לנו כבר מזמן שמתעתד לקום אחד כזה). חיים חזן, צבי לובצקי, ארז לוסטיג, אילן זייגר, בארי לייבוביץ, מייק לארגי, רדנקו דובראש, דייויד ת'רדקיל, חיים זלוטיקמן, תומר שטיינהאואר, שמעון אמסלם, מאיר טפירו ועוד רבים וטובים, שהיריעה וזכרוני קצרים מלהזכיר את שמם. היום משחקים בהפועל תל אביב שחקני ובוגרי קבוצת הנוער המפוארת המדשדשת לה ברחבי הליגה השנייה לנוער.

הפועל תל אביב, ככל קבוצות הספורט בישראל ורוב קבוצות הספורט באירופה, אינה רווחית כלכלית וכמובן שאין זו אחת ממטרותיה. נשאלת השאלה, אם כן, מהי מטרתה של קבוצת ספורט מקצוענית? מה הבסיס לקיומה? לטעמי הבסיס לקיומה חייב להיות מורכב מהרצון להתחרות ולנצח ויותר מהכל מהחובה לשרת את ציבור האוהדים.

במדינת ישראל אחריות ציבורית מוטלת על רשויות ציבוריות. הגדרת המונח "רשות ציבורית" הוא מונח חיוני לצורך ההגנה על זכויות האזרח במדינה מתוקנת. זאת מאחר שרשות ציבורית, מעצם הגדרתה כציבורית, אמורה לשרת את הציבור, לדאוג לצרכיו בתחום התמחותה, ולא לפגוע בזכויותיו.

קבוצת ספורט היא אינה הצעצוע הפרטי של בעלי הקבוצה והם אינם יכולים לעשות בה כאוות רוחם. אומרים שלקבוצה ללא קהל אין זכות קיומית ואני שואל מה עם הקהל שנשאר ללא קבוצה? האם גם לו אין זכות קיומית? מדוע שלא נטיל אחריות ציבורית על בעלי קבוצות אשר לא דאגו לזכות הקיומית ולצרכיו של ציבור האוהדים ולא העמידו קבוצה תחרותית שתשרת את ציבור אוהדיה.

אריסטופנס, גדול מחזאי יוון העתיקה, מתאר במחזהו "ליזיסטרטה" מצב בו הצבעותיהם חסרות האחריות של אזרחי אתונה בעלי זכות החלטה באספת העם הביאו את העיר למצב של מלחמה עקובה שקורבנותיה היו הנשים והילדים להם לא הייתה זכות הצבעה. בתגובה מקימות הנשים ארגון למניעת מין מהגברים ומצליחות לכפות על הגברים את השלום.
אנחנו הקמנו את הפועל אוסישקין.