זה הקטן, זעיר יהיה

תומר בן יוסף גדל בנוער של מכבי פתח תקוה, ומאוחר התקדם לקבוצה הבוגרת. אותו עלם שובב, שאהב מעשי קונדס, הפך לבלם ליגה מנוסה, שאף רשם הופעות בנבחרת ישראל. לבן יוסף, שנהנה ממשחק ראש משובח ומהירות נאה, יש גם לא מעט חסרונות. הוא לוקה מעט באופי, סובל ממזג חם וחסר לפעמים את המיקום נכון, כלי נשק הכרחיים עבור בלם. כשבית"ר ירושלים הציעה לו מיליון דולר ל-4 שנים, בשל חששה כי יעבור לאירופה או לקבוצה ישראלית מתחרה, חשבנו שהגענו לשיאו של הניוון האוליגרכי. האמנו כי הבלון שניפח את הכדורגל הישראלי למימדים זעיר-אירופים מבחינת מוסר התשלומים, אך לא מבחינת רמת הכדורגל, סיים לזעזע את הליגה ואת הענף. עד שבא שניידר, והוכיח כי הסערה שהחלה עם כניסתו של גאידמק רק התחילה. על ההשפעה שזה יעשה לצמרת – המשך היחלשותה של מכבי חיפה – כולם כבר ליהגו, אבל שכחו את אלו שבאמת נפגעות מההפרדה ההולכת וגוברת בין קבוצות עניות לעשירות: הקטנות. לא ברור כמה, ובאיזה אופן, ישקיע אלכס שניידר מכספו במכבי תל אביב, אבל מקרה בן יוסף מעלה שוב את התהייה, איזה עתיד מצפה לכל הקבוצות הקטנות האלה? האם הן תצלחנה לשרוד כלכלית עוד אוליגרך, שיגרום לכל שחקן בינוני להרוויח הרבה יותר כסף ממה שיש בתקציב? האם גם להן יהיה משוגע שיהיה מוכן לשחק את המשחק החדש והיקר במיוחד?

אלון חרזי, שגדל בהכח רמת גן וכיכב במכבי חיפה, לא שולל אופציה שבה מועדונים ותיקים וצעירים כאחד, שלא יוכלו לעמוד ברמת המשכורת החדשה, יחוו משבר קיומי קשה, סטייל שמשון תל אביב, הפועל חיפה והפועל באר שבע בעבר. "המצב שבו תעלמנה כמה קבוצות קטנות הוא לא בלתי אפשרי", אומר מגן מכבי חיפה. "האוליגרכים משקיעים לעיתים סכומים לא ריאלים ליכולת, ללא איזון תקציבי, וקבוצות אחרות מנסות להדביק את זה. אפילו חיפה, שמחזיקה היטב ברסן התקציב, הגדילה אותו. לקטנות יהיה קשה מאוד לשרוד".

הדעות בנוגע להשפעתו המיידית של אלכסנדר שניידר על הכדורגל הישראלי, חלוקות. "שניידר לא יבוא ויזרוק סתם כסף, הוא בחור מתוקצב, אפקט גאידמק לא יחזור אצלו", מרגיע שיימן, ומסביר מדוע הקבוצות הקטנות אינן צריכות להילחץ מהמצב. "גם לפני שניידר פנתה מכבי תל אביב כל הזמן לשחקנים, ושילמה סכומים על יניב עזרן או יאניק קמנאן. ההבדל היחיד בין התקופות הוא שעכשיו, עם הצטרפותו של שניידר, למכבי תל אביב יהיה גם כסף ביד לשלם לשחקנים האלה, וישרור יותר שקט, בלי ערבויות ועניינים שכאלה".

מאזן גנאים, יו"ר בני סכנין, אינו שותף לתחושת הרוגע שמשדר שיימן. אליבא דה גנאים, ההסתערות של מכבי תל אביב על שוק השחקנים בשנה הקרובה ואיתה אולי טירוף מחירים חדש, עלולה ליצור פערים גדולים מדי בין העשירות לעניות, פערים אליהם יפלו החלשות במיוחד. "העשירים קונים, משקיעים ומעלים את הרמה, אבל אם אין שוויון בליגה, היא תהפוך לליגה של עשירים ועניים. הקטנות צריכות לחפש פתרון, כי קשה מאוד לגייס כסף". גם מאמנה לשעבר של בני יהודה, ניצן שירזי, מבין את מצבן של הקבוצות הקטנות: "צריך לבחון זאת לאורך זמן. אם שניידר יהיה תואם גאידמק, אז זה משהו שישפיע על הפרופורציות. אם ניקח את נתניה, שהיא בתפר התקציבי בין הגדולות לקטנות, הרי שדבר כזה יכול להרחיקה מהגדולות".

שיימן ודומיו רגועים כיום, אך האם הם מבינים את המצב לאשורו? בזמן שאתם קוראים, יושבים אנשים שהפועל תל אביב יקרה להם ומנסים למצוא לקבוצה את האוליגרך שיאזן אותה כלכלית מול שלוש הגדולות האחרות, בזמן שחלק מהקבוצות עדיין לא יודעות מה יהיה מחר. אם בכלל. קחו, למשל, את בני יהודה, שצפויה להישאר בעונה הבאה ללא התמיכה הכלכלית של חזי מגן. בלעדיו לקבוצה יהיה קשה עוד יותר להשיג בעידן שניידר תזרים מזומנים ראוי לליגת העל, כמו גם סכנין, שכל כך רוצה שההצלחה שלה העונה תזכה סופסוף ליציבות. כנ"ל לגבי העולות החדשות.

קבוצות מהסוג הזה יתקשו או לא ירצו לעמוד ברף מחירים גבוה יותר מזה שכבר הציב גאידמק, ועשויות לאבד את שחקני הדרג השני לטובת תאוות רכש מחודשת של העשירות. "הכתובת על הקיר, לא נוכל לעמוד מול השחקנים, שיקבלו הצעות מהעשירים", אומר גנאים, ומקבל חיזוק משירזי שמוסיף כי "עודפי השחקנים שיישארו לקטנות יתייקרו, וזה ישפיע תקציבית. מה שקרה באנגליה, שם נוצרה ליגה של ארבע קבוצות גדולות, מתרחש כאן".

אחד כמו יעקב שחר, יכול להרשות לעצמו להגדיל את התקציב, אולי גם יאמר, לא בטוח, אך הם בכל מקרה מארזי הליגה. השאלה היא כיצד מתכוננים אזובי הקיר לקראת השנים הבאות? נכון לעכשיו, מנגוני ההגנה כמעט לא ערוכים, בולמי הזעזועים שחוקים כבר מאפקט גאידמק. "הפתרון עבור הקבוצות הקטנות הוא מחלקת נוער חזקה שתייצר שחקנים, וסקאוטינג טוב שיידע למצוא שחקני חיזוק טובים וזולים", אומר שיימן, אבל האם מישהי מהקטנות בליגה אכן עומדת בכך, למעט מכבי פתח תקווה? האם יש עוד קבוצה חוץ מהלוזונים שלא שמה את מבטחה בשחקני הרכש שבאים מבחוץ? "טוב ששיימן מאמין בנוער", מגיב גנאים לפתרון שהציע שיימן, "אבל כמה שחקני נוער עלו לבוגרים, ואף זוכים לשחק בקביעות? לא מספיק. גם אין לקבוצות הקטנות מספיק כשרונות בולטים אותם הם יכולים למכור. צריכים להיות ריאלים".

לגבי סקאוטינג, דבר שיכול להוביל חלק מעניות הליגה למציאות בחו"ל, אין על מה לדבר, מאותה סיבה שמעיקה על מחלקות הנוער. "הסקאוט לא קיים כיום בכל מועדון", אומר שירזי, "מדובר במשרה שעולה כ-150 אלף שקל בשנה, ובקבוצות הקטנות כל דבר נלקח בחשבון. לקטנות לא יהיה יתרון בעזרת סקואטינג, כי לגדולות יש אפשרות לעשות סקאוטינג הרבה יותר טוב. לדוגמה, איציק קורנפיין, שלפני חודש היה בברזיל ועוד מעט יטוס לאליפות אפריקה. הגדולות יכולות לעבוד כמו באירופה".

הפתרון המסתמן היחיד, בטח אם אוליגרך יקנה לבסוף גם את הפועל תל אביב, הוא מציאתם של אנשי עסקים חדשים לענף, שיאזנו את גאידמק ושניידר. "בעיני המוצא הכי טוב הוא הגדלת הליגה ל-16 קבוצות. אם זה לא יקרה אז רק אנשי עסקים שירכשו את הקטנות, יוכלו לשפר את מצבן", אומר גנאים. "אם יגבילו את התקציבים, יקבעו תקרת שכר לליגה או יגדילו אותה, לקטנות יהיה קל לשרוד. אם לא, אז 3-4 קבוצות תשתוללנה עם התקציבים והשאר תלחמנה נגד הירידה. אנו, הקבוצות הקטנות, פועלים בהתאחדות למען הגדלת הליגה".

אלון חרזי, לעומת זאת, לא סבור שזה מה שיבלום את המפולת. "הליגה מתחלקת כבר היום ל-4 עשירות, שעקרונית מתמודדות על האליפות, 4 קבוצות שנלחמות על דירוג גבוה, ו-4 שנלחמות נגד הירידה", אומר חרזי, "אולי גנאים, כאחד שמנהל תקציב של קבוצה, רואה את הדברים אחרת, אבל אני סבור שהגדלת הליגה תגרום ל-8 קבוצות להילחם נגד הירידה, ואני לא ממש רואה מה זה נותן לכדורגל הישראלי".

מעבר לקבוצות שנרכשות, המרוויחים האמיתיים מהמצב החדש הם הבן יוספים. שחקנים בינוניים, שאולי שקלו להתייאש מהספסלים של הגדולות, שוב יזכו לחוזים שמנים ולא מוצדקים. "להבדיל משנים קודמות, לפני שהגיעו בעלי הממון, השחקנים כיום יודעים שהחוזה יכובד והם לא יצטרכו לרוץ אחר כך אחרי הכסף. יש שחקנים שחשוב להם גם השקט הכלכלי", אומר אלון חרזי. "כדי למשוך את הכדורגלנים הישראלים, הנתח החשוב בקבוצה, צריך סכומים גבוהים. אם אתה נותן הצעה גדולה, השחקן שלך, והמשכורות בשנים האחרונות קפצו בקבוצות השונות, כדי להשאיר את השחקנים ברשותן. השחקנים אומרים לעצמם 'אם יש מי שמשלם, למה שלא אקח', וזה גורם לתחרות גדולה יותר בין המועדונים. למעשה, בהרבה מקרים הסכומים מופרזים ביחס ליכולת, בטח בכדורגל הישראלי".

"הכדורגל העולמי הולך ונעשה יקר יותר ויותר", מצביע שירזי על מגמה רחבה יותר, "אפשר לראות מה קורה בליגה הרוסית, ואפילו בליגה הקרואטית סכומי השכר גבוהים מאוד, וזה משפיע על הכדורגל שלנו ישירות. גם זרים שעושים הבדל קשה להביא כיום. שחקן כמו דרק בואטנג לא יבוא לארץ עבור פחות ממיליון יורו לעונה. הפער המעמדי בין שחקנים יילך ויקצין".

והכדורגל? "הוא יהיה יקר יותר, אבל לא בהכרח טוב יותר", מסכם שירזי, "רק דגש על מחלקות הנוער, שיפור המתקנים ותוכנית לטווח ארוך אולי תשנה את הכדורגל, וגם תקל על הקבוצות הקטנות. האוליגרכים לא יכולים לעשות את זה, ולשם כך על ההתאחדות לבנות תוכנית ברמה הלאומית".