אנשי השנה – המצעד האלטרנטיבי

בעולם ספורט מעוות, שבו אנחנו לפעמים מתרגשים יותר מעסקנים מאשר מספורטאים, מסקרים את האלימות ופחות את התרבות ומאבדים מפעם לפעם את רוח הספורט, חייבים לעשות חשבון נפש – לפחות פעם בשנה. אם ביום כיפור אנחנו עושים את זה בשביל עצמנו, אז בסוף השנה האזרחית נתחשבן עם אותם ספורטאים, שעשו כל כך הרבה וכמעט מעולם לא הגיעו לכותרות שלנו, בישראל.

יש לא מעט ספורטאים בעולם שחייבים להכיר, גם אם הם עוסקים בענפים שהם פחות אטרקטיביים עבור רובכם. הם עוסקים בספורט, הם ווינרים ענקיים וכל אחד מהם כבר נכנס לספרי ההיסטוריה בארצו. למען תרבות הספורט הזעירה שנותרה לנו, אנחנו מגישים לכם את מצעד השנה האלטרנטיבי. תהנו ואולי תאמצו לכם משהו חדש לקראת 2008.

קייסי סטונר הוא אלוף סבב המוטוג'יפי, המקבילה הדו-גלגלית של הפורמולה 1. בגיל 21 בלבד, הוא הפך לאלוף הצעיר ביותר של הסבב, שנחשב לאחד הגדולים והיוקרתיים בעולם הספורט המוטורי. סטונר שם את הקבוצה האיטלקית "דוקאטי" על המפה, והשאיר מאחור את "הונדה" ו-"ימאהה" המפוארות.

קריירת הרכיבה של סטונר החלה כבר בגיל 4, על מסלולי עפר בניו סאות' ווילס. את הניצחון הראשון שלו הוא השיג בגיל 9 ועד לגיל 14 גרף עשרות תארים באוסטרליה. הכישרון המדהים שלו היה ברור לכולם, וגרם להוריו להגר איתו לאי הבריטי, שם מירוצי אופנועים על מסלולי כביש מותרים כבר מגיל 14.

אחרי קריירה מוצלחת על אופנועים קטנים יותר בתחילת שנות ה-2000, סטונר חתם ב-2006 ב"הונדה" וסיים את עונת הבכורה שלו בסבב המוטוג'יפי במקום השמיני. "דוקאטי" מיהרה להחתים אותו ב-2007 והוא החזיר לה בגדול כשהפך לרוכב הבכיר ביותר בסבב, עם עשרה ניצחונות ועוד 4 פודיומים ב-18 מירוצים. סטונר ימשיך לרכב בקבוצת דוקאטי גם בשנתיים הבאות, כאשר המטרה העיקרית שלו תהיה לשחזר את הישגיו של בן ארצו מייקל דוהאן, שזכה בסבב חמש פעמים ברציפות בשנות התשעים.

האגרוף הוא אחד מענפי הספורט הפופולאריים באי הבריטי, ולכן הבחירה שלהם בג'ו קלזאגי כספורטאי השנה אינה מפתיעה במיוחד. אתם בטח שואלים, מי זה בכלל?

המתאגרף שידוע בכינויו "גאוותה של ווילס" הוא אלוף העולם במשקל חצי-כבד" מטעם שלוש התאחדויות אגרוף. לא סתם אלוף עולם, הוא שמר על התואר שלו 20 פעמים ברציפות, כאשר הפעם האחרונה הייתה בקרב שהתקיים בנובמבר האחרון מול מיקל קסלר הדני.

השמאלית האדירה של ג'ו קלזאגי הובילה אותו למאזן מושלם של 44 ניצחונות מאז שהחל את הקריירה המקצוענית, וכדי להפוך למתאגרף המעוטר בכל הזמנים, הוא יצטרך להגן על התואר שלו 6 פעמים נוספות.

הספורטאית הלטינית של השנה נחשבת בעיני רבים גם לספורטאית השנה בעולם, אפילו לפני ז'סטין הנין. קצת קשה לכנות את לורנה אוצ'ואה "טייגר וודס של הנשים", מכיוון שהתואר הזה כבר שייך לאניקה סורנסטאם השבדית. מה שכן, תמצאו לה איזה כינוי שאתם רוצים, כי בשנת 2007 אוצ'ואה הדיחה את סורנסטאם מהמקום הראשון בדירוג העולמי והפכה לשחקנית הגולף הטובה בעולם.

זה התחיל בדירוג העולמי, המשיך בתואר מייג'ור יוקרתי באליפות בריטניה ושני תארים שהגיעו בעקבותייו, והסתיים עם שיא עולמי לנשים ברווחים שנתיים מגולף, 4 מיליון דולר. אז טייגר וודס היא כבר לא תהיה, אבל במקסיקו כבר מזמן מדברים בגאווה על הספורטאית המקומית הטובה ביותר מאז הוגו סאנצ'ז.

לא פשוט להיות הג'ודוקא הטוב ביותר במולדת הג'ודו, וזו כבר סיבה מצויינת לעשות היכרות עם ריוקו טאני. במשך 15 שנים היא שולטת בקטגורית המשקל של עד 48 ק"ג לנשים, וזה אומר שהיא זכתה ב-7 אליפויות עולם, שתי מדליות זהב אולימפיות ושתיים מכסף.

טאני היא אחת הנשים הפופולאריות ביותר בארץ השמש העולה והעובדה שהתחתנה עם כוכב בייסבול מקומי, רק תרמה לזה. מדובר במגה-סטארית שדיוקנה מתנוסס על בובות של מיליוני ילדים יפנים, שקיימת דמות פופולארית שמבוססת עליה בסרטי המאנגה ושלידת בנה תועדה בשידור חי ונרחב על ידי כל כלי התקשורת היפנים. ככה זה ביפן, בשביל כבוד של מלכים צריך לעבוד קשה ולא להסתפק בקוביות יפות בבטן. אולימפיאדת בייג'ינג הקרובה תהיה החמישית במספר של טאני, אל תחמיצו את זה.

הנה הוכחה מצויינת שבמדינת הכדורגל מספר 1 בעולם, יש גם תרבות ספורט של מדינה מערב אירופית. טיאגו פריירה אמור להיות הכוכב הגדול של ברזיל באולימפיאדת בייג'ינג ויותר מזה, הוא אחד מבודדים שינסו לאיים על מייקל פלפס במשחים המעורבים.

השחיין הברזילאי יכול להתגאות בעובדה שהשנה, הוא הצליח לעשות את מה שפלפס כשל בו - לשבור שיא של מארק ספיץ. נכון, זה לא קרה באולימפיאדה אלא במשחקי פאן-אמריקה. פריירה הציב לעצמו מטרה שהייתה 5 מדליות זהב שהשיג האמריקאי בעבר, וסיים את האליפות בברזיל עם 6 מדליות זהב, שתיים מכסף ושתיים מארד. לקראת סוף השנה הוא קבע שיא עולם ב-200 מעורב בבריכות קצרות, שנשבר לאחר מכן על ידי לאזלו צ'ך ההונגרי.

עם כל הכבוד לקימי ראייקונן, אלוף הפורמולה 1 הטרי שהפך השנה לשם גדול בעולם, הספורט הלאומי היה זה שהעניק לטרו פיטקמאקי את תואר ספורטאי השנה במדינה הסקנדינבית. מה לעשות, הטלת כידון עבור הפינים היא כמו ג'ודו עבור היפנים וכשמישהו בא וממחיש את זה כל כך יפה עם תואר באליפות העולם, אין דבר שיכול לשמח יותר את העם הזה.

טרו פיטקמאקי פיצה השנה בגדול את העם הפיני עם מדלית הזהב שהשיג ביפן. לפני שנתיים הוא נכשל באליפות העולם במגרש הביתי שלו והנה הוא עשה את זה השנה, ועוד עם ניצחון גדול על יריבו המושבע אנדראס תורקילדסן, שמגיע מנורבגיה השכנה.

פיטקמאקי הוכתר באוקטובר האחרון לאתלט השנה באירופה. מטיל הכידון הפיני אחראי גם לאחד הרגעים הביזאריים בספורט השנה, אחרי שבאחת ההטלות שלו בגולדן ליג ברומא, הכידון ננעץ בגבו של הקופץ לרוחק הצרפתי סאלים סדירי, שנפצע קל.

"היא יותר מפורסמת ממני ויותר חשובה ממני", אמר ראש ממשלת מלזיה על ניקול דייויד, שנבחרה לספורטאית השנה ביבשת המאוכלסת בעולם - אסיה. אם זה מה שחושב ראש ממשלה, מי אנחנו שנתווכח?

במלזיה גאים מאוד בעובדה ששחקנית סקווש מקומית מובילה את הדירוג העולמי לנשים באחד הענפים הפופולאריים בדרום-מזרח אסיה. חוץ מזה, מדובר באלופת עולם פעמיים, שהחזיקה ברצף של 51 ניצחונות בסבב העולמי במשך 13 חודשים. מומחי סקווש מגדירים את ההישג הזה כבלתי נתפס.

דייויד, המכונה "השפנפנה של אנרג'ייזר" היא בת 23 בלבד ולכן צופים לה עתיד ענק בתחום, עתיד שיכול להפוך אותה לשחקנית הטובה ביותר בהיסטוריה של המשחק.

רובכם שונאים את הספורט הזה, ואפילו באליפות העולם באתלטיקה קלה, הוא כל כך רחוק מהמיינסטרים. אבל תחשבו על זה ככה, בדרום אמריקה בחרו בג'פרסון פרז כספורטאי השנה מספר 1 והוא חלק את המקום הראשון עם הכדורגלן הברזילאי קאקה. ושוב חוזר הניגון - מי אנחנו שנתווכח?

פרז הפך לגיבור הלאומי של אקוודור ב-1996, כשהביא למדינה הזאת את המדליה האולימפית הראשונה שלה, זהב באטלנטה. הוא הוסיף עוד שלושה תארים באליפויות העולם, כשהאחרון שבינהם היה השנה ביפן. בגיל 34 הוא כבר קרוב לפרישה, אבל הוא ממש לא מתכוון להחמיץ את אולימפיאדת בייג'ינג. באקוודור בונים על הספורטאי הטוב ביותר בתולדות המדינה, שיפרוש כמו ענק ויהפוך לאגדה מהלכת, אחרי שיזכה במדלית זהב נוספת בקיץ הקרוב.