בבלגיה נוסד הכדורגלן הישראלי החדש

לפני 5 שנים ניסה דודו דהאן, סקאוט מוערך בבלגיה, לעניין את סטנדרד ליאז' בסלים טועמה מהפועל תל אביב. היום טועמה הוא אחד השחקנים הטובים בקבוצה הבלגית, אבל לפני 5 שנים הם לא רצו לשמוע עליו. מה קרה בדרך? כיצד הסטיגמה של הכדורגלן הישראלי, שמנעה מטועמה לצאת כבר אז לבלגיה, נעלמה פתאום? מה גורם לסקאוטים הבלגים להציף מדי שבת את מגרשי ליגת העל ולהתעניין אפילו בזניחים שבשחקנינו. מה מביא אותם לתפוס מדי שבוע כותרות על המעקב המתוכנן אחרי עוד שחקן ישראלי? מה גרם לעליית קרנו של הכדורגלן הישראלי בעיני העם חובב השוקולד והבירה? האם האוליגרכים מהכדורגל הרוסי גורמים לבלגים לדלות שחקני חיזוק מאזורים חדשים בעולם? אולי מדובר בכישרון נטו, שהרשים אותם? יתכן שמי שאחראי לזה הוא פשוט סוכן שחקנים חרוץ ועקשן, שבא על שכרו?

"כנראה שהיה איש ששיווק אותם נכון", משיב המאמן אייל לחמן, שמפרשן את שידורי הליגה הבלגית, "הם משתלבים יפה, משום שיש דמיון גדול בינה לבין הליגה הישראלית". הקבוצות המובילות בבלגיה לא עושות חיל באירופה מזה תקופה ארוכה, וזאת משום שהכסף הגדול נמצא בליגות הגדולות של אירופה כגון ספרד, איטליה ואנגליה. קבוצות הבלגיות צנועות במושגים אירופים, אך משמשות יעד אטרקטיבי לאלפי כדורגלנים ברחבי העולם.

"בליגות כמו הבלגית, האוסטרית או הפורטוגלית, משחקים הרבה זרים מדרום אמריקה ואפריקה, שהופכים את הליגות הללו לפחות מתוכננות, וחוסר הארגון היחסי במשחק, מקל מבחינה זו על השחקנים", מוסיף לחמן הסבר נוסף לאטרקטיביות של בלגיה, ומסייג, "כמובן שהכל בעירבון מוגבל, וההשוואה היא לא לליגה הישראלית, אלא לליגות בהן הרמה הטקטית היא הגבוהה ביותר דוגמת איטליה, גרמניה ואנגליה".

בדרום אמריקה ואפריקה אפשר למצוא ערימות של כישרון, ובמחירים אטרקטיביים, אז מדוע שהבלגים בכלל ילטשו עיניים למזרח התיכון? "בבלגיה הבינו ששחקן אפריקאי טוב הוא יקר מדי, והזולים לא מספיק טובים", מסביר דודו דהאן, סקאוט וסוכן שחקנים, ששידך את טועמה לסטנדארד ליאז' ואת ורמוט לגנט. "הקונספציה של מספר אפריקאים באותה קבוצה לא הביאה להישגים. שחקנים ממדינות מזרח אירופיות כגון רומניה, בולגריה, סלובניה ועוד, הפכו לשחקני בוסמן אותם יכולים לרכוש המועדונים הגדולים ביבשת, הם לא נחשבים לזרים, ואותם שחקנים תמיד יעדיפו את הליגה הספרדית על זו הבלגית".

אז בעצם ישנו שינוי מגמה מבחינת הבלגים, שאמנם חופרים באפריקה כדי למצוא שחקנים, אבל מחפשים אלטרנטיבות קרובות יותר. "האפריקאים יותר מוכשרים, אבל הישראלים רעבים יותר, מבינים ומכירים את סוגי הטקטיקה ודוברים אנגלים", אומר דהאן, "זה מה שחשוב לבלגים, ההתאקלמות המהירה. ישראלי לא זקוק להתאקלמות ארוכה לה זקוק הכדורגלן האפריקאי למשל".

"ברמת הקבוצות הבלגים לא מכירים כלל את הכדורגל הישראלי, ולכן אין להם תדמית לגבי הכדורגלן הישראלי", טוען אליניב ברדה. "הם מכירים רק את אלי אוחנה, והוא נחשב פה כוכב גדול. במכלן עצמה הוא ממש סופרסטאר. הבלגים מכירים את הכדורגל הישראלי ממשחקי הנבחרת, והם רוחשים כבוד רב לנבחרת ישראל, שלדעתי, אגב, כיום היא יותר טובה מזו הבלגית".

התאקלמות מהירה? לאן נעלמה בעיית "המנטליות הישראלית" המפורסמת? בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 לכדורגל הישראלי כמעט ולא היה ייצוג באירופה. אלי אוחנה זכה עם מכלן בגביע אירופה למחזיקות גביע (1988), רוני רוזנטל כיכב באנגליה , טל בנין העביר תקופה יפה בברשיה ובקאן, ואפילו שלום תקווה זכה לכמה שנים טובות בבלגיה, אבל חוץ מהם אף כוכב מקומי לא הצליח מעבר לים. שמות גדולים כמו משה סיני, אבי נמני, ניר לוין ואיציק זוהר חוו רומנים לא ממש מוצלחים. בהמשך יצאו עידן טל, מוטי קקון, אילן בכר, גל אלברמן, דוד אמסלם ועוד, אך חזרו די מהר לישראל. רק אייל ברקוביץ', חיים רביבו, יוסי בניון, ודודו אוואט השכילו לשרוד ולהפוך את הקריירה בחו"ל למצליחה. אה, נכון, גם לאבי תקווה היתה עדנה בשוויץ.

לחמן סבור שלסגנון המשחק האישי יש חשיבות גדולה בהתאקלמות השחקנים, ובהתאמתם לליגה הבלגית. "שחקן כמו ורמוט, שלא ידוע בפיזיות שלו מתקשה, ואילו שחקן כמו ברדה, שאין לו את הוירטואוזיות והדריבל של ורמוט מצליח, וזאת משום שיש לברדה את העוצמה הפיזית והנחישות, שמתאימה לסגנון הבלגי. טועמה מתאים בדיוק לשיטת המשחק של מאמן סטנדארד ליאז', שמשחקת בשיטת 4:4:2, והוא מוצב בעמדו שלו כקשר שמאלי". גם עומר גולן, אליבא דלחמן, הוא בעל נתונים דומים לשל ברדה, ולכן מצא חן בעיני הבלגים.

אבל איך זה ששחקני עבר גדולים לא הצליחו להרשים את הבלגים ופתחו עבור ישראלים אחרים את הדרך לארצו של המלך אלברט השני? "אוחנה הצליח בעבר, אבל זה היה ממש לפני שהבלגים גילו את השוק האפריקאי", סבור דהאן, "בעבר התדמית של הכדורגלן הישראלי היתה לא טובה, הוא נחשב למפונק, עצלן וכזה שקשה לו מחוץ לבית, כיום המצב שונה והישראלים נתפסים כבעלי מוטיבציה גבוהה ומנטליות חזקה".

סוכן השחקנים גלעד קצב מביא זווית נוספת: "המנטליות הישראלית השתנתה טיפה. פיני בלילי של אז והיום, הוא אדם אחר לגמרי. אליניב ברדה הוא איש רציני, חכם ובעל משפחה וזה מביא תוצאות".

העולם בשנים האחרונות מצוי בהתפתחות טכנולוגית מתמדת. האינטרנט מאפשר לאנשים ליצור קשר עם אחרים בכל מקום בעולם, ולהתעדכן בנעשה בכל תחום שהוא. טלפונים ניידים, רשתות חברתיות, ערוצי טלוויזיה שמחדירים את כפית המידע לפה וגבולות פתוחים באירופה, שמאפשרים מוביליות, כל אלה מקלים על שיווק השחקנים לקבוצות השונות. השינויים הגדולים שעובר העולם משפיעים גם על מה שמכונה "המנטליות הישראלית", וכדורגלני ישראל יכולים להתאקלם טוב יותר בכפר הכדורגל הגלובלי.

"אמנם לי יש משפחה וקצת יותר קל לי, אבל גם לי הטכנולוגיה עוזרת", מעיד ברדה. "אני גולש באינטרנט, משתמש במסנג'ר או תוכנות כמו סקייפ כדי לשמור על הקשר עם המשפחה בארץ. הטכנולוגיה עוזרת מאוד".

"בכל משחק בבלגיה, הולנד וגרמניה יש מלא סקאוטים", מסכים גלעד קצב עם הטענה, "את חיים מגרלשווילי באים לראות מלא סוכנים. הכל באירופה קרוב ונגיש לסקאוטים. מנטלית קל יותר לישראלים, משום הטכנולוגיה הקיימת שמשאירה אותם בקשר כמו טלוויזיה, אינטרנט וסלולרי. הטכנולוגיה גם מקלה על עבודת הסוכן. קל לו ליצור קשרים ולעבוד עם סוכנים אחרים, להעביר מידע על שחקנים ועוד. כיום יותר קל לסוכן שחקנים להוציא כדורגלנים לאירופה, בעבר דברים היו פחות נגישים, זרם פחות מידע והתנועה ביבשת היתה פחותה".

"מיקומה של בלגיה מצוין, ונדרשת לסקאוטים נסיעה קצרה כדי להגיע ולעבוד", מעיד ברדה על הפוטנציאל האדיר שיש בליגה שלו עבור השחקן הישראלי. "אין משחק שאין בו סקאוטים, ומהבחינה הזו יש יתרון אדיר למי שמשחק פה. המעקב שלהם ארוך ויסודי, ויש מקרים, בשל הנגישות של המידע והמרחק, שעושים סקאוטים במשך עונה שלמה אחרי שחקן".

חדירת האוליגרכים הרוסים לקבוצות הכדורגל בארצם וביבשת, עשויה לשנות בעתיד הרחוק יותר את מאזן הכוחות באירופה. אמנם הקבוצות ברוסיה סובלות בשל מזג האוויר מחוסר התאמת זמנים בין הליגה המקומית למפעלים האירופיים, אולם בשנים האחרונות התרגלנו לראות לא מעט שחקנים טובים ברמה הבינלאומית, נוחתים בחיקה מרופד המזומנים של אמא רוסיה. דודו דהאן סבור שאין לכך השפעה על הזרים אותם הקבוצות הבלגיות בוחרות, וכי שתי הליגות אינן על אותה סקאלה. "הכדורגל הרוסי קונה את מה שמציע הכדורגל הבלגי. רוסיה לא קונה זרים מישראל או מאפריקה, אלא אם הם הצליחו בליגות אירופיות דוגמת בלגיה. הליגה הבלגית היא חוט מקשר עבור הכדורגלן הישראלי. סקאוט מאנגליה לא יטוס לישראל, אלא ייסע לבלגיה".

אין ספק שיציאת הכדורגלן הישראלי לאירופה משפרת את רמתו האישית, ואת יכולתו להתאים ולשפר את הרמה הקבוצתית. בניצחון של ליברפול על מארסיי בליגת האלופות, יוסי בניון הפגין משמעת טקטית מושלמת, התקפית והגנתית, שיחק בנגיעה, הציג משחק חסר טעויות ובא על שכרו עם ניצחון גדול. לכאורה, הצלחתם האישית של בניון, אוואט ובן חיים אמורה להקרין על נבחרת ישראל, אבל עד כה הכדורגל הישראלי לא נחל הצלחה בטורנירים ליורו ולמונדיאל. בנוסף, שחקנים שטעמו אירופה וחזרו ארצה, לעיתים מתקשים להסתגל לליגת העל שלנו. "ברמת הקבוצות לא נגיע פה להישגים, אבל ברמת הכדורגלן הבודד יש סיכוי גדול להצלחה", מנתח דהאן, "אין מה להשוות בין הליגה הבלגית לזו הישראלית במונחים של סדר, ארגון ומחשבה על כל הדברים שמסביב למשחק עצמו".

"הכדורגל הישראלי יפרח רק כשייצאו שחקנים לליגות שונות כמו שקורה לשחקנים מקרואטיה ודנמרק", מוסיף לחמן. אבל האם יש לכך סיכוי? נכון שהטכנולוגיה מקלה על שיווק השחקנים, והכדורגלן הישראלי רעב להצלחה ומגיע ליבשת עם יסודות טקטיים והבנה מהי מקצוענות, אך האם הוא יוכל להתאים עצמו לרמה הנדרשת? "הכדורגל הישראלי מוערך בעולם הרבה יותר מאשר הוא מוערך בארץ", חושף דהאן ומתנבא, "תוך 10 שנים יהיו לדעתי בין 30 ל-40 כדורגלנים ישראלים בחו"ל. אני מאוד מחזיק מיכולותיו של הכדורגלן הישראלי, ואני חושב שכאינדבידואל הוא בעל יכולות גבוהות מאוד".

נראה שהכדורגל הישראלי נמצא על ספו של עידן חדש. מהפכת המידע מקלה על השהות בגולה מבחינה מנטלית, ועוזרת לשווק את הכישרונות המקומיים; ההבנה מקצוענות מהי על ומחוץ למגרש; היסודות הטקטיים איתם מגיעים מהבית; התדמית הנחושה והמוטיבציה הגדולה להצלחה, כל אלה מסמנים את הכדורגל הישראלי כמעיין נובע של חומרי גלם שיעובדו להצלחה והישגים, עבור קבוצות בבלגיה ושאר אירופה.

הפסימיים יראו בהגירה כסיבה להפיכת ליגת העל לצחיחה יותר ברמתה, ואילו האופטימיים יאמרו שמעבר הכדורגלן הישראלי לאירופה יתרום בעתיד לנבחרת הלאומית ולליגה המקומית שתפריח כישרונות צעירים שיישחקו לצד ותיקים ומנוסים שבאו לסגור קריירה בבית, אחרי שיטוט ניכר ביבשת הישנה. תשובות בקרוב.