וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חבלי קליטה

7.12.2007 / 15:33

מחזור הרוקיס המדובר מזה שנים טרם הטביע את חותמו על ה-NBA, אבל כנראה שמדובר רק בשאלה של זמן. איך הם מסתדרים עד כה?

מחזור הרוקיס של 2007 היה מאלה שדיברו עליהם שנים לפני שהשחקנים הגיעו אפילו לקולג'. החוק שאינו מאפשר לשחקנים מתחת לגיל 19 להצטרף ל-NBA הוסיף למחזור הזה שניים מהפרוספקטים המדוברים של השנים האחרונות- גרג אודן וקווין דוראנט, והפך את הדראפט לכזה שמצפים לו באמת. הפציעה של אודן אמנם הורידה באופן משמעותי את ההתרגשות מעונת הרוקי של המחזור, אבל גם כך היו לא מעט שחקנים מעניינים לבחון.

חודש בלבד לתוך העונה זה שלב מוקדם מאוד בשביל לשפוט רוקיס, אבל ניתן להצביע כבר עכשיו על תחילתה של תחושת אכזבה, בעיקר מהבחירות הגבוהות. רק ארבעה מהשחקנים שנבחרו בלוטרי מצליחים להשפיע בינתיים באופן משמעותי על הקבוצות בהן הם משחקים ליותר ממשחק-שניים בודדים. בסקירת שמונת הרוקיס הבולטים עד כה שלושה בכלל לא נבחרו בדראפט הזה (שניים נבחרו בעבר ואחד לא נבחר) ושניים נבחרו בסוף העשירייה השנייה.

קווין דוראנט, סיאטל

הרבה שמות גדולים נזרקו לחלל האוויר בהשוואה לדוראנט, וזאת כנראה הסיבה ש-19.5 נקודות בחודש וקצת הראשונים נראים כמו אכזבה. סיבה נוספת היא שדוראנט קולע את הנקודות האלה בפחות מ-40 אחוזים מהשדה, לא לוקח מספיק ריבאונדים (4.4), כמעט לא מוסר (2.2 אסיסטים) ולא מסוגל לשמור על שני סוגים של שחקנים - שחקני חוץ ושחקני פנים. הצדדים החיוביים בינתיים הם שהוא אקטיבי בהגנה (חטיפה ויותר מבלוק למשחק), נהדר במשחק ריצה ויש לו יכולת לעלות לקליעה מיד עם קבלת הכדור, כאילו בלי להכין את הגוף, ואני לא מצליח לדמיין איך ניתן למנוע ממנו את הזריקה הזאת.

העניין עם דוראנט הוא שחייבים לתת לו זמן. הוא לא שחקן מהסוג של מייקל ג'ורדן שהיה מושלם עבור עמדה ספציפית אלא מהסוג של מג'יק ג'ונסון - מוטציה חד פעמית שצריך להבין איך להשתמש בה. מג'יק הגיע בדיוק לקבוצה האולטימטיבית עבורו, לדוראנט יצטרכו לבנות קבוצה כזאת. עם גובה של 2.06 מ' (נדמה לי שעיגלו אותו למטה, הוא נראה יותר), מוטת גפיים של חוש-חש הבלש וסגנון משחק של שוטינג גארד בהתקפה ופורוורד כלשהו בהגנה, פי ג'יי קרליסימו יצטרך לכתוב מחדש את ספר החוקים של בניית קבוצה כדי להתאים לילד החדש בשכונה. בינתיים קרליסימו משתדל בעיקר לא להגביל את דוראנט, גם כדי שירגיש כבר עכשיו את הלחץ של להיות שחקן מוביל שההגנות מתמקדות בו וגם כדי לראות לאיזה כיוונים הוא מתפתח.

גם דוראנט עסוק בלמידה בשלב הזה. הוא נראה כמו ילד גאון במיוחד שמגיע לכיתת מחוננים - פתאום לא כל מה שהוא עושה מצליח להלהיב את כולם סביבו, אבל עדיין יש דברים שרק הוא מסוגל. אם הוא ילמד להכיר את עצמו מספיק כדי לדעת מתי הזריקה תיכנס ומתי לא (אין אצלו כמעט משמעות לזריקה טובה ורעה), יבין שלא תמיד חייבים למהר וילמד איך להשתמש בנתונים הנדירים שלו בריבאונד (הוא ריבאונדר חלש כרגע, הנתונים מהקולג' הם פיקציה) ובהגנה (איזורית היא פתרון מתבקש בשבילו) - אם כל זה יקרה הוא יהפוך לשחקן שאנחנו מקווים שהוא יהיה. ההימור שלי הוא שזה זה יקרה. ייקח חודשיים, ייקח שלוש שנים, בסוף זה יקרה.

אל הורפורד, אטלנטה

כאשר כל מיני רוקיס סביבו עושים הרבה יותר רעש, הורפורד הוא בינתיים השחקן היעיל ביותר במחזור שלו. לא צריך להיות מופתעים, הוא היה גם השחקן היעיל ביותר בשתי אליפויות המכללות שלקח עם פלורידה, וגם שם זה קרה בשקט מופתי. הפורוורד-סנטר המצוין שומר על יציבות מפתיעה לרוקי בחודש הראשון שלו ומספק כל משחק כמעט אותו דבר, ומדובר קודם כל בריבאונדים (10.6 למשחק) ונוכחות הגנתית.

בהתקפה הוא עדיין חד מימדי, אבל מכיוון שיש לו קליעה מחצי מרחק ואינטליגנציית משחק גבוהה מאוד ניתן לצפות לשיפור הדרגתי ככל שהעונה תתקדם. הורפורד יכול להפוך לאחת המניות הבטוחות בליגה, השאלה היחידה היא אם אטלנטה מתכננת להצטרף ל-NBA בקרוב.

ג'מאריו מון, טורונטו

אם הצלחתם לפספס את הסנסציה הגדולה של הליגה השנה אתם כנראה חיים על הירח. מון בן ה-27 האמין, כנראה, לעתידות של בזוקה שהבטיחו לו להגיע עד גיל 21 לירח (זהו, פעם אחרונה) ונרשם לדראפט של 2001 אחרי שנה בקולג' קהילתי (בגלל ציונים נמוכים) ועם מוניטין של שחקן בעייתי. הוא לא נבחר ולקח לו שש שנים לתקן את הטעות, שש שנים בהן נדד בין ליגות קיקיוניות. תוך כדי כך הוא התבגר ולמד לנצל את היכולות האתלטיות העצומות שלו ולהפוך לשחקן הגנה נהדר. באחד המחנות בקיץ קולאנג'לו נדלק עליו והצליח לסדר לו מאבק על מקום ברוטציה של טורונטו, אותו הוא הפך במהרה למקום בחמישייה ומאז כבר החלו דיבורים על מועמדות לתואר רוקי העונה.

עם מספרים של 8.8 נקודות, 7.9 ריבאונדים, 1.1 חטיפות ו-1.7 גגות שרק הולכים ומשתפרים, עם פוטנציאל להפוך לאחד הסטופרים הטובים בליגה, עם יכולת לייצר היילייטס ועם סיפור הסינדרלה שלו, מון הפך לעלילת המשנה המוצלחת של העונה עד כה. קליעה הוא כבר לא יפתח, אז לא כדאי לצפות ממנו להרבה יותר ממה שהוא נותן עכשיו, שזה לא מעט.

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

חואן קרלוס נבארו, ממפיס

אם האימרה שכדי להיות קלע גדול אסור שיהיה לך מצפון נכונה, נבארו יכול להיות רגוע. הקטלוני בן ה-27 (נולד בדיוק חודש לפני מון) נבחר ב-2002 ע"י וושינגטון אבל המשיך לשחק בברצלונה ולספק התפוצצויות והיעלמויות למכביר, כאשר אין שום דרך לדעת אם הזריקה הבאה תיכנס. בסופו של דבר ממפיס עשתה מאמץ להביא אותו בעיקר כדי לרצות את גאסול, ו-"לה בומבה" מצא את עצמו בקבוצה עמוסת גארדים שלא היה ברור אם תמצא עבורו מקום ברוטציה.

אחרי שבועיים של כמה דקות פה ושם הוא תפס את אחד מהימים האלה שלו, קלע 8 מ-9 מהשלוש בדרך ל-28 נקודות והבהיר שהוא צריך לקבל צ'אנס. מאז הוא משחק הרבה, פותח רוב הזמן בחמישייה (מה שישתנה כשמיליצ'יץ' יבריא) ושומר על יציבות מפתיעה. הוא קלע בדאבל פיגרס בשבעת המשחקים האחרונים והממוצע שלו בהם הוא 16.4 נקודות ו-3 שלשות למשחק. למרות שהרבה יותר הוא לא עושה, אם הוא ימשיך לקלוע ביותר מ-40 אחוזים מעבר לקשת הוא יכול בהחלט להפוך לשחקן NBA לגיטימי.

לואיס סקולה, יוסטון

גם סקולה בן 27, גם הוא נבחר ב-2002 וגם אותו הקבוצה שבחרה אותו, סן אנטוניו, העבירה למקום אחר מכל מיני שיקולים לא קשורים ואת קריירת ה-NBA הוא התחיל ביוסטון (במקרה הזה הספרס העבירו אותו כחלק מנסיון להישאר מתחת לתקרת השכר). סקולה היה אחד השחקנים הטובים ביורוליג והציפייה הייתה שהוא יהפוך לשחקן מפתח ביוסטון המשתפרת. בינתיים הוא לא ממש שחקן מפתח ויוסטון לא ממש משתפרת, אבל לפחות מהבחינה של סקולה התחושה היא שהוא בדרך הנכונה.

שוב כמו נבארו, גם הפאוור פורוורד הארגנטינאי היה צריך משחק גדול כדי לתפוס מקום רציני ברוטציה, אצלו זה היה משחק של 20 נקודות נגד הספרס שויתרו עליו. אחריו הגיעו עוד שני משחקים של 20 נקודות ולמרות זאת סקולה מתקשה לראות יותר מ-20 דקות בערב. מכיוון שהוא מספק קליעה מחצי מרחק, ריבאונד, הגנה סבירה והתלהבות אני מאמין שזה ישתנה בקרוב.

שון וויליאמס, ניו ג'רזי

עם יכולות אתלטיות יוצאות דופן וכשרון נדיר לבלוקים וויליאמס נחשב לאחד הכשרונות הגדולים של המחזור. הוא נבחר רק במקום ה-17 ונחשב להימור של הנטס בעיקר בגלל שלא הצליח לסיים שנה מלאה בבוסטון קולג' בלי להסתבך. עד עכשיו לא נרשמו תקריות מיוחדות ו-וויליאמס, שמנסים כבר להריץ לו את הכינוי שלא יתפוס "אלסטיק מן", הפך במהרה לאחד הרוקיס המבטיחים של העונה.

אבל לאחר כמה הצגות גדולות הוא ירד, משום מה, לספסל ועכשיו שוב מתקשה לקבל דקות. הוא כבר עכשיו אחד החוסמים הטובים בליגה אבל מחפש יותר מדי את החסימה והיריבים מתחילים לנצל את זה. בכל מקרה, בסופו של דבר הוא יתפוס מקום בחמישייה של הנטס פשוט כי אין מישהו אחר.

יי ז'יינליין, מילווקי

אז נכון, הסיני המסתורי יקבל את הדקות שלו בכל מקרה בגלל הבטחה שהוא קיבל, אבל אולי כדאי להפוך את זה לנורמה ולמנוע מצב בו קבוצות בבנייה משחקות עם דיימון סטודומאייר ואנטואן ווקר במקום מייק קונלי וקורי ברואר ממניעים השייכים לתורת הנסתר. מה שבטוח, יי מנצל יפה את הדקות האלה ונותן תחושה שמתפתח כאן שחקן רציני. הוא גבוה, אתלטי והידיים שלו עוד יותר ארוכות, הוא מסוגל לקלוע מבחוץ ולחדור, הוא שומר אגרסיבי והוא נותן הכל על המגרש.

כצפוי, הוא מאוד גולמי וצריך לעבוד על לא מעט דברים כמו ריבאונד, התרגלות לקו השלוש, הימנעות מעבירות ושימוש בגוף כדי לא לחטוף גג חצי מהפעמים שהוא מגיע לצבע. אבל פוטנציאל בהחלט יש ולא הייתי פוסל את האפשרות שיום אחד הוא יצדיק את המקום שמובטח לו באולסטאר.

דקוואן קוק, מיאמי

מי היה מאמין שכרגע קוק יהיה הרוקי המשמעותי ביותר שיצא במחזור הזה מאוהיו סטייט של אודן וקונלי. הגארד בן ה-20 שנבחר במקום ה-21 נראה לא בשל בקולג' ודווקא כשהגיע ל-NBA הוא נראה מוכן יותר מרוב המחזור. פרט לנקודות הוא לא תורם יותר מדי, אבל את הנקודות הוא נותן.

לקח לריילי זמן לתת לו הזדמנות אמיתית למרות שכל פעם שהוא קיבל צ'אנס הוא הוכיח את עצמו, אבל בחמשת המשחקים האחרונים קוק משחק הרבה וקולע די הרבה- 13.8 נקודות ב-55 אחוזים מהשדה. הוא קולע גם שלשות והחטיא רק אחת מ-22 זריקות העונשין עד כה, כך שעושה רושם שמתפתח כאן הפיור שוטר שמיאמי כל כך צריכה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully