וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מרגישים מרומים

5.12.2007 / 15:10

אוהדי מכבי ת"א הם כבר לא המעוז היציב של קטש ולא סולחים על הטעויות של ההנהלה. 3 מונולוגים של אנשים שלא נעים להם לבוא להיכל

אילן הוניג, 45, איש עסקים

לפני שבועיים, כמה דקות לפני המשחק מול ציבונה זאגרב, ראיתי מחוץ לאחד השערים את רענן כץ. הרגשתי שאני חייב לדבר איתו. הרי עם דיוויד ושמעון אי אפשר לדבר. ניגשתי לרענן ואמרתי לו 'בחייאת, זה המאמן הכי טוב שיכולתם להביא? מה, אתם מנסים לחסוך כסף על הגב שלנו? אתם לא רואים מה קורה לכם מול העיניים?'. אמרתי לו שאי אפשר לזרוק ילד שלמד לשחות לפני שנתיים לאוקיאנוס שורץ כרישים. אז רענן רק הנהן בראשו. השידוך הזה פשוט לא עובד, הוא לא יכול היה לעבוד ממילא. השאלה היא למה במכבי צריכים לחכות לעוד כמה הפסדים עד שייפרדו מעודד. אני לא איש מקצוע אבל אפשר לראות בבירור שאין שום דרך במשחק של מכבי. אין שיטה, ארגון, הגנה, התקפה. הכל מקרי, כלום לא מתוכנן.

בקיץ דיוויד בלאט דרש ממכבי לא מעט כסף, בהתאם למעמדו. עודד עלה הרבה פחות ולכן הוחתם. זו, כמובן, לא הייתה בחירה מקצועית. כשהופכים נער סיפון למפקד של נושאת מטוסים, התוצאות ידועות מראש. אפילו פיני השתפשף 15 שנה בקבוצות אחרות בארץ לפני שקיבל את מכבי. אז אולי עודד לא צריך תקופת הכשרה כל כך ארוכה, אבל באמת שלא היה קורה כלום אם עודד היה מתמנה קודם לעוזר מאמן. כנראה שיש במכבי אנשים שמעדיפים לשפוך מיליונים על שחקנים ובתפקיד החשוב ביותר בקבוצה, המאמן, מנסים לחסוך. ואז מה הפלא שנושאת המטוסים שוקעת במצולות. יש משפט חכם בעסקים שאומר: 'קנית זול – קנית פעמיים'. אגב, נכון שעודד מכר מנויים, אבל לדעתי דיוויד היה מוכר לא פחות. ואם היה מוכר אלף מנויים פחות, זאת סיבה לקחת מאמן חסר ניסיון?

מה שמדהים אותי זה שאנשים עם כל כך הרבה ניסיון, כמו המנהלים של מכבי, ממשיכים לעשות טעויות של ילדים אחרי העונה הקטסטרופאלית עם ספאחיה. אפשר לטעות, אבל לעשות את אותן טעויות עונה אחרי עונה זה משהו בלתי נסלח. אי אפשר לומר שיש לעודד חומר לא טוב בקבוצה. ספאחיה היה מת לשחקנים כאלו. הגעתי למצב שאני מתפלל שיתנו כבר לצביקה שרף לאמן. אבל מכבי מועדון שמרני, זה לא חדש. תמיד לוקח להם זמן לזוז ובינתיים האוהדים אוכלים את הלב. זה אך דבר טבעי שמאמן חדש בעסק ייכשל במכבי. פשוט אין אפשרות אחרת. התוצאה המיידית היא אובדן כושר ההרתעה – ראיתי את המשחק מול בני השרון והדבר שהכי הטריף אותי היה שבני השרון פשוט ידעה שאין מה לפחד ממכבי. הם עלו כדי לטרוף אותנו. זה לא היה ההפסד הראשון העונה, ולצערי הרב, אם לא ייעשה שינוי דרמטי, צפויים לנו עוד לא מעט הפסדים דומים.

שי שור, 29, מורה

אף פעם לא הערצתי את עודד קטש במובן הילדותי של המילה, אבל בשנים שלו במכבי אני זוכר שישבתי ביד אליהו או מול הטלוויזיה ודמיינתי את עצמי במקומו. ילד צעיר, כחוש וחלש, אבל חכם ומוכשר כמו שד, לוקח את מכבי הקטנה לניצחונות מול היריבות המפחידות שהיו אז: הקבוצות מבולוניה, היווניות, הספרדיות. תמיד קצת הרגיז אותי שהוא היה כזה סוליסט, אבל אהבנו אותו. הוא היה בשר מבשרנו. הרגשנו שהוא השליח שלנו על המגרש.

כשעודד עזב אותנו לפנאתינייקוס משהו בי נשבר. לא יודע למה, אבל הייתה לי תחושה שהוא עושה את זה בדם קר, בלי נקיפות מצפון. חשבתי אז שמכבי בלי עודד תתפרק, שזו כבר לא תהיה אותה מכבי. ואז הביאו את אריאל מקדונלד והבנו שאפשר גם אחרת. כמובן שגמר הפיינל פור ההוא בסלוניקי, כשעודד בעצמו תפר אותנו, היה אחד הרגעים הקשים ביותר שלי כאוהד. היו אז הרבה אוהדים שנשבעו שעודד מחוק אצלם לעולמי עולמים.

אבל הזמן עושה את שלו, מכבי התרוממה ועודד שקע. הזיכרון מסלוניקי היטשטש וכשהוא פרש כבר כולם הזילו דמעות יחד איתו. שמחתי מאוד כשהוא החליט להמשיך בענף והצטרף לגליל. חשבתי שללבוש חליפה זה בכלל לא מתאים לו והיה למוח קצת קשה להבין את מה שמשדרת העין, אבל הרעיון שעודד, בקושי בן 30, שהיה צריך עכשיו להיות ב-NBA או משהו כזה, פתאום הופך בעצמו למאמן, שקע לאט לאט. ברור שדמיינתי אותו חוזר בתפקיד מסוים למכבי, אבל אני אשקר אם אגיד שחשבתי שזה יקרה כבר הקיץ.

הבעיה היא שבמכבי כל הזמן מתנפלים עליך. ברגעים קשים יש אווירה של עליהום באוויר. הפסד אחד ואתה עם רגל וחצי בבית. גם ראשי המועדון לפעמים מתלהמים. זה לא מתאים להם. בסך הכל פחות מחודשיים עברו מאז תחילת העונה. אני לא מבין מה בוער כאן לאנשים. גם אני שילמתי הרבה כסף למנוי וכשאני רואה את כל החילופים והמשחק הגרוע של מכבי בא לי להתפרץ למגרש ולתת סטירה לכמה מהשחקנים, ולפעמים גם האדישות של עודד יכולה לשגע אותך, אבל אי אפשר לחרוץ דין של אדם בדצמבר. למה, עם ספאחיה היה יותר טוב? וזה מאמן שאפילו פיני אמר עליו שהוא אחד ממאמני העתיד של אירופה.

אני האחרון שאשאר אדיש למצב. אני יושב עם חברים ורואה משחקים, במגרש או בטלוויזיה, ולכולנו ברור שזאת הייתה טעות להשאיר את ביינום, שלהלפרין אין מה למכור, שפייזר קצת מזכיר את ווינפרד קינג ושקאמינגס רק דומה פיזית למקדונלד. אבל אני אומר לכל מי שמדבר איתי: בואו נירגע, ניקח אוויר, וניתן להם עוד חודש של חסד. למרות כל מה שקרה בשנתיים האחרונות, אני עדיין סומך על שמעון, מוני ודיוויד בעיניים עצומות. ולמרות הכל, שלאף אחד לא יהיה ספק – עודד אולי זוכה לקרדיט גדול יותר אצל חלק מהאוהדים, אבל אם בעתיד הנראה לעין לא יהיה שינוי במשחק של מכבי, גם הקרדיט הזה בסופו של דבר ייגמר.

מיכאל, 42, היי טק

כבר לא מעט שנים יוצא לנו לשחק נגד היוונים בחנוכה ובדרך כלל זה נגמר בטוב. אני מאוד מקווה שזה גם מה שיקרה מחר. אריס של היום היא לא האריס שאנחנו זוכרים, זו של גאליס ויאנקיס, אבל גם מכבי נמצאת על הקרשים מבחינה מקצועית. מכבי של היום היא קבוצה מוכה. פעם, כשמכבי הייתה סופגת תבוסות, ידענו שלמשחק הבא היא תבוא כמו אריה פצוע. התחושה היא שהעונה מכבי כבר לא אריה. זה עושה רע לאוהדים.

משהו יזוז במכבי. יהיה שינוי. אם לא בעוד שבוע, בעוד שבועיים. ואם לא בעוד שבועיים אז בעוד שלושה שבועות. אבל המצב הזה לא יחזיק מעמד לאורך זמן. יש לעודד קטש כמה בעיות באישיות שיקשו עליו בהמשך הדרך, דברים שזיהינו אצלו עוד כשהיה שחקן. עניינים של תפקוד תחת לחץ וכדומה. קח לדוגמא את המשחק מול בני השרון: גם בעונה שעברה מכבי נסעה לרעננה במצב קשה אבל ידעה לנצח בשיניים. הפעם אפי בירנבוים אכל את קטש בלי מלח. ראיתי את המשחק מול הטלוויזיה עם הילדים שלי ורציתי לקבור את עצמי. מכבי לא הרימה את הראש. לא טרפה את הפרקט. וקטש אדיש. לא משנה אם מדובר במשחק ליגה, גביע או אימון, אותי חינכו מגיל צעיר שמכבי לא מורידה את הראש.

אני זוכר את המשחק בגליל כשמכבי הודחה בחצי גמר הפלייאוף ב-93' ואני יכול לומר שאפילו אז הקבוצה לא נראתה ככה. הפסדנו את האליפות עם שני חצאי מאמנים, אבל לפחות הייתה מלחמה. שחקנים נאבקו. היום, השחקנים של מכבי לא נלחמים. אני לא מדבר כרגע על שיטת משחק. אני מדבר על דברים בסיסיים הרבה יותר. אף אחד לא רוצה להילחם. אולי חוץ מדרק שארפ. זה לא מספיק. האוהדים האמיתיים מזהים את זה ואוכלים את הלב. אני אגיד לך מי עוד אוכלים את הלב – אנשים כמו דורון ג'מצ'י, מוטי דניאל. המזל של מכבי הוא שהיום ביד אליהו כבר לא נשארו מספיק אוהדים מפעם שזוכרים מה היה לפני תקופת ההצלחות של פיני ודיוויד. המזל של מכבי שמורגש שינוי גדול גם באווירה הכללית בהיכל. פעם זה לא היה עובר בשקט. היום רוב האנשים שמגיעים ליד אליהו הם לא אנשי כדורסל. הם לא היו אז ולא יהיו בעוד שנתיים. פעם בערבי חמישי הייתה תחושה משפחתית, של 'אנחנו, הקטנים, נגד העולם'. רוב הפרצופים סביבך היו מוכרים. היום יש אווירה של מסיבה, של קוקטייל. מגיעים אנשים בחליפות עם המרצדסים שלהם והנשים היפות ולוחצים ידיים. האוהדים האמיתיים מרגישים שלקחו מהם את מכבי. זו הרגשה מחורבנת.

ברור ששנות ה-80' וה-90' לא יחזרו. זה היסטוריה. מכבי היום נמצאת במקום אחר. היום אני יושב בכיסא הקבוע שלי, עם החברים שלי סביבי. אנחנו יושבים שם עשרות שנים ופעם היינו אלף איש ביציע שמדברים באותה שפה. היום אני מדבר עם שני חברים, אנשים יושבים סביבנו ולא מבינים על מה אנחנו מדברים. לאוהדי האינטסנט חשוב הקפה הפוך שלהם. אם מכבי לא מגיעה לפיינל פור שנה-שנתיים, כל ה'אוהדים' האלו נעלמים. אתה רואה מי טס עם מכבי לפיינל פורים. בפיינל פור האחרון אמרתי שאני כבר לא מסוגל לנסוע. ראיתי מה קרה במוסקבה ואמרתי לעצמי: זה לא האנשים שלי, זה לא אני. זה לא מדבר אלי.

היום מכבי זה בידור ופאן ואין כמעט אנשי כדורסל אמיתיים שמגיעים להיכל. כשהעלו את מחירי המנויים וויתרו על הרבה אוהדים. ואלו אנשים שמרימים את הקבוצה ברגעים קשים. ברור שאי אפשר להתעלם מהצלחות וזה גם חשוב לנצל ימים טובים מבחינה מקצועית לרווחה כלכלית, והיום בתנאי השוק מכבי הגיעה לרמה כזאת שהיא יכולה להסתכל על כל העסק הזה כביזנס, אבל זה פוגע בצעירים שרצים אחרי הקבוצה ובסופו של דבר הם יישארו מאחור. לצערי, האוהדים לא מקבלים תמורה עבור הכסף שהם משלמים. חלקם בהחלט מרגישים מרומים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully