ניצנים של ייאוש

1. האכזבה מהמשחק הנרפה של שחקניו. שירזי הקפיד בכל עת שלא להזכיר באופן אישי אף אחד משחקניו, אולם למקורביו סיפר על אכזבתו הגדולה מכמה מהם. אחד מאותם שחקנים היה הקפטן אסי בלדוט, שלא הצליח ברגעי המשבר להתעלות על עצמו ולגלות מנהיגות על המגרש ומחוצה לו. גם העובדה שלא הצליח להתגבר על פציעות כאלה ואחרות ולפעמים נראה היה שהוא עושה לעצמו הנחות, לא נעלמה מעיני המאמן. אחד השחקנים הבכירים התבטא אף הוא כנגד בלדוט: "קפטן שנראה אפטי על המגרש, יש דברים כאלה? במקום שיעיר את כולם הוא נראה הכי חלש על המגרש".

2. שחקן נוסף הוא אלי ביטון, שלא ניצל אף אחד מהצ'אנסים שקיבל ממאמנו. במשחק נגד מכבי תל אביב, קיבל אלי ביטון הזדמנות להוכיח את עצמו ואף הגיע למצב מצוין לקראת סוף המשחק, ביטון העדיף לבעוט במקום למסור לאחד החלוצים שעמדו חופשיים ברחבה. "אם המשחק היה נגמר בתיקו", אומר לוואלה ספורט, מקורבו של שירזי, "מי היה מדבר על משבר?". במשחק הבא, נגד מכבי חיפה העדיף שירזי להכניס את לירוי צעירי ותמיר כחלון הצעירים. אלי ביטון נשאר על הספסל. גורמים במועדון אף הזכירו את שמו של ביטון כמועמד בכיר לשחרור בחלון ההעברות הקרוב בחודש בינואר.

3. שירזי כעס מאוד על הקלות שבה סופגת קבוצתו שערים בכל ההפסדים האחרונים. במשחק מול מכבי חיפה ספגה בני יהודה 2 שערים מהירים מקרנות בפתיחה. ביום שאחרי אמר המאמן: "השערים שספגנו לא קשורים לכלום מלבד ללב של בן אדם. במצב נייח, מנצח זה שיש לו לב גדול יותר ורוצה הרבה יותר. זה לא קשור לגובה של שחקן, רוחב, גודל פיסי, מיקום, כלום. רק לב. השערים הקלים שספגנו פשוט הוציאו לי את הרוח מהמפרשים, זה הרתיח אותי". החל מהדקה ה-14 בה ספגו הזהובים את השער השני באותו משחק, נשאר שירזי ספון בתוך הספסל וכמעט לא קם עד שריקת הסיום. באותם רגעים החלו להתבשל אצלו המחשבות על עזיבה, על הצורך בזעזוע בשחקניו. שחקן בקבוצה אמר לוואלה ספורט : "אנחנו מגיעים במשחק ל-5 או 6 מצבים ולא כובשים. נגדנו כל קבוצה שמגיעה ל-2 מצבים כובשת פעמיים. כל מצב הבקעה שמגיעים מולנו אנחנו משלמים ישר ובמזומן, זה לא הגיוני".

4. הקהל הכתום – למרות ששירזי נמצא בשכונה זו השנה החמישית, מערכת היחסים שלו עם הקהל הכתום רחוקה מלהיות סיפור אהבה. כבר בעונה שעברה, מספר ימים לפני שהודיע על עזיבתו, אמר ניצן שירזי שהאוהדים האלה כבר שכחו את מה שהוא נתן בשביל המועדון. למקורביו הוא אמר: "לא מגיע לקהל הזה מאמן כמוני. אתמול קראו לי קוסם והיום הם מקללים, יש להם זכרון קצר, קצר מאוד". העונה הרגיש שירזי פגוע מכך שהקהל שכח את מאורעות הקיץ האחרון, שבו אף מאמן לא ממש רצה להגיע לשכונה ורק הוא נענה לבסוף להפצרותיו של הבעלים חזי מגן. ניצן וגם אחיו חזי, ספגו במחזורים האחרונים קללות נוראיות מאוהדי הקבוצה שקראו להם להתפטר. ב-2 משחקי הבית האחרונים אף יצאו השניים מבלומפילד מלווים בשוטרים ומאבטחים. ניצן שירזי הרגיש השבוע שדי, הספיק לו. הוא לא היה מוכן לסבול את היחס הזה כלפיו.

5. שירזי חש במשחקים האחרונים שהשפעתו על השחקנים הולכת וקטנה, הוא ראה איך הוראות שהוא נותן לא מבוצעות פעם אחרי פעם והבין שהוא מאבד את ההשפעה הטקטית והניהולית על המשחק של בני יהודה. שירזי רצה לעזוב כבר אחרי ההפסד למכבי חיפה, אבל ידע שאם יילך הקבוצה תתרסק לחלוטין והחליט בכל זאת להישאר ולהציל את הספינה הטובעת. שפת הגוף שלו בסיום המשחק בשבת מול נתניה כבר שידרה משהו אחר, משהו נשבר במאמן שבמשך 5 שנים נתן את כל כולו למועדון. בעניין זה אמר לנו שחקן בקבוצה: "אני מסכים איתך בנושא הזה. שחקנים עולים למגרש ועושים הפוך ממה שדיברו איתם 5 דקות קודם בחדר ההלבשה, אז איך אפשר לשחק ככה? הקבוצה נראית על הפנים, אף אחד לא לוקח אחריות על המגרש, לא באים לקבל כדור, כלום, אז מה רוצים מניצן?".