סיבוב מסוכן

שליש מהליגה הסתיים, וזה הזמן להסתכל ולבחון מה היה לנו כאן ב-11 מחזורים. הנתון הצורם ביותר הוא מספר השערים הנמוך יחסית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך יש גם סיבות לאופטימיות כפי שתראו בכתבה הבאה המסכמת את המספרים של 64 משחקים שנערכו עד כה העונה. הנתונים כמובן אינם מתייחסים לשני המשחקים שישלימו את הסיבוב הראשון, אך גם בלעדיהם אפשר לראות כמה דברים מעניינים.

אומרים לנו שהכדורגל הישראלי הפך להיות הגנתי יותר. לפחות על פי כמות השערים שנכבשו בסיבוב הראשון, אין ספק שזה נכון. פרט לשני המשחקים שישלימו את הסיבוב, נכבשו 151 שערים, שזה 21 שערים פחות מהכמות שערים בתקופה המקבילה אשתקד, ו-24 שערים פחות מלפני שנתיים.

כרגיל, התהליכים שעוברים על הליגה לא נוגעים לבועה של גאידמק. לא רק על-פי תקציבים, גם סטטיסטית, בית"ר צמחה עוד קצת העונה. עובדתית: רק בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקוה כבשו ב-11 מחזורים יותר מאשר מה שהן כבשו בסיבוב הראשון בשנה שעברה (ארבעה שערים נוספים). כל שאר הקבוצות הפחיתו את כמות שעריהן, כשהפועל תל אביב הבולטת עם 12 שערים פחות. בכל מה שקשור להגנה של האלופה, היא עשתה שיפור משמעותי כשספגה חצי מכמות השערים שלה בתקופה המקבילה בשנה שעברה (6 השנה לעומת 12 בשנה שעברה).

הסיוט של כל חובב כדורגל הוא להיות במשחק שמסתיים ללא שערים. שבעה משחקים השנה הסתיימו בתיקו כזה, כשבמחזור השמיני מחצית ממשחקי המחזור הסתיימו ב-0:0 (באותו מחזור נכבשו רק שמונה שערים). בשנה שעברה, עד המחזור ה-11 נרשמה חמש פעמים בלבד התוצאה המשמימה. לא הבדל גדול, אך בכל זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שיותר מעשרה אחוזים ממשחקי הליגה עד כה הסתיימו ללא שערים.

את העובדה שבית"ר ירושלים לא הפסידה עוד העונה אתם בטח יודעים: בשנה שעברה ב-11 מחזורים היא הפסידה פעמיים ונראה שלפחות בהיבט הזה היא עשתה את שלה. אך לא רק הסיפור של בית"ר מעניין. שימו לב שמכבי נתניה, דווקא מחוץ ל"קופסא", לא יורדת מנוצחת, ויותר מכך, היא כמעט ולא שומטת נקודות. פרט למשחק אחד מבין חמישה, היא ניצחה בכל משחקי החוץ שלה, נתון מעניין כשלעצמו.

ואם בוחנים את עניין הביתיות, מעבר לבית"ר דווקא שתי העולות החדשות, עירוני קרית שמונה ובני סכנין, לא נוצחו בביתן. אצל קרית שמונה מעניין לראות את הפער הענק בין משחקי הבית למשחקי החוץ (14 נקודות במגרש הצפוני לעומת 2 בלבד כאשר היא נודדת להתארח אצל יריבותיה). הנתון הזה פשוט מראה עד כמה היה חשוב שקרית שמונה תשחק בבית. מקרה הפוך לגמרי הוא הסיפור של מכבי הרצליה, שמבחינתה הביתיות היא רק חיסרון. בחמשת המחזורים שהיא שיחקה במגרשה היא כבשה שני שערים בלבד והשיגה נקודה אחת בודדת.

אם יש נקודה לאופטימיות מהסיבוב הראשון, זה קורה בכל מה שקשור לספיגת הכרטיסים האדומים. במהלך הסיבוב הורחקו 23 שחקנים שונים, שזה אומר שב-35 אחוז מהמשחקים הייתה הרחקה. הסיבה שאפשר לחייך היא מאחר ובשנה שעברה הונפו 76 כרטיסים אדומים, סוג של רגיעה, גם אצל השופטים וגם אצל השחקנים. ויש שיאמרו שזה רק מלמד על חוסר מחויבות של השחקנים, שפחות נלחמים ולכן גם פחות מכסחים. שאלה של השקפה.

שלוש קבוצות נאלצו לראות שלוש פעמים העונה את השחקנים שלהן עוזבים את המגרש מוקדם מידי: מכבי תל אביב (אבי נמני, אורי שטרית ויוסי שבחון), עירוני קרית שמונה (יוסי דורה, עבאס סואן וירו בלו) ומכבי הרצליה (כפיר אדרי, מארסיו ג'ובאניני ודאיו דיוויס). ויש גם שתי קבוצות שהשלימו את כל 11 המשחקים בסיבוב הזה עם סגל מלא: תסתכלו על שתי מוליכות הטבלה ותדעו את התשובה.

ויש גם שלושה שחקנים שהם עצבניים בצורה מוגזמת. קובי דג'אני שהורחק בשבת מול מכבי פתח תקווה, ספג עד כה שישה כרטיסים צהובים, כמו גם אימורו לוקמן מבני יהודה וג'ון קולמה מבני סכנין. ואם בצהובים עסקינן, אז הממוצעים יחסית סבירים: בכל משחק מונפים בממוצע 4.4 כרטיסים, בעוד שבכל מחזור אנו מדברים על 25 כרטיסים. אגב, הקבוצה שסופגת את כמות הצהובים הגבוהה ביותר היא בני יהודה (2.9 בממוצע למשחק), בית"ר ירושלים מעט אחריה (2.6). בני סכנין ממעטת לספוג צהובים, אם זה טוב או רע תחליטו אתם, עם ממוצע של 1.7 כרטיסים למשחק.

אם יש נתון מעודד בסוף הסיבוב הראשון הוא כאשר מסתכלים על טבלת מלך השערים. רומולו הברזילאי מוליך עם שמונה שערים ואילו סמואל יבואה מהפועל כפר סבא עם שבעה. בקצב הזה, אחד מהם או לפחות שניהם, הולכים לתת נוק-אאוט ממש בקרוב למלך השערים של העונה שעברה, יניב עזרן, שכבש בכל העונה 15 שערים. מעבר לכך, בקצב הזה נראה שסוף סוף מלך השערים שיסיים את העונה יחצה את גבול 20 השערים, נתון שלא היה כאן בשנתיים האחרונות.

פרט לכך, מבדיקה של מצב הכובשים המצטיינים של העונה שעברה, אפשר לגלות נתונים מעניינים. עזרן שסיים כמלך השערים, כבש עד כה שער אחד במכבי תל אביב. ליאור אסולין, שכבש אשתקד 13 שערים בבני יהודה, עדיין לא מצא את הרשת בהפועל תל אביב. גם אצל עומר בוקסנבאום ושי הולצמן חלה ירידה משמעותית: השניים כבשו בעונה שעברה 12 שערים כל אחד, "בוקסה" הבקיע שניים עד כה, הולצמן שסובל מפציעות רק אחד.

ועולה גם השאלה עד כמה מצבן של התל אביביות אכן מסוכן בהשוואה לקבוצות שסגרו את הטבלה בתום הסיבוב הראשון אשתקד. אז ככה, הכח עמידר רמת גן והפועל פתח תקווה, שסיימו את העונה שעברה במקומות האחרונים, סגרו סיבוב עם שתי נקודות (הפועל פתח תקווה) ושבע (הכח), כשלאחרונה אותה כמות נקודות כמו מכבי תל אביב (לא כולל המשחק בסכנין).

אלופת הסיבוב הראשון, בית"ר ירושלים, יכולה להיות רגועה. אם משווים את מצבה לעומת העונה הקודמת, היא נמצאת בעמדה נפלאה לאליפות. אם השנה היא מקדימה בחמש נקודות את מכבי פתח תקוה הדולקת אחריה, הרי שבשנה שעברה לאחר הסיבוב הראשון היא הקדימה את פתח תקוה, שגם אז הייתה במקום השני, בנקודה בלבד. את מכבי חיפה, מי שהיא מחשיבה כיריבה המשמעותית ביותר, היא הקדימה אז בשש נקודות, היום בשמונה.

ולסיום, אחרי 11 מחזורים התחלפו לנו לא פחות מארבעה מאמנים, רובם מתוך כישלון וחלקם מרצון להתקדם. אלי כהן היה הראשון, לאחר מכן היה זה יוסי מזרחי שעבר לקפריסין, וממש בשבוע האחרון עשו את הדרך הביתה גיא לוזון וניצן שירזי. בשנה שעברה רק שלושה מאמנים נפרדו מתפקידם לאחר הסיבוב הראשון כשאוסבלדו ארדילס חזר למולדתו, יוסי מזרחי נסע לירושלים ואלון חזן תפס את מקומו באשדוד.