פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אפשר לפגוע בפטריוטס

        דודי כפרי ראה את ניו אינגלנד לוקה בשאננות, את הסטילרס נסחפים אליה ולא שוכח להתייחס לדיון סנדרס, שון טיילור, דאלאס וגרין ביי

        זהו זה, שוב הגענו לשידורי התחנה של הליגה ה-NFL Network בימי חמישי. יש כל כך הרבה סיבות לרצות שימי חמישי האלה לא יגיעו, ולא רק בגלל היעדר האופציה לראות את המשחקים.

        קודם כל, זאת עוד תזכורת לזה שהליגה נכנסת לחלק האחרון, והסוף כבר קרוב. ככה זה בספורט שהעונה שלו כל כך קצרה. מעבר לכך, הוא מקצר מאד את הזיכרון של השבוע החולף, וקרו הרבה מאד דברים בשבוע האחרון. אבל למי יש זמן לזה כשהמחזור ה 13 כבר יצא לדרך, ועוד עם חתיכת משחק כל כך גדול? אבל, כמובן, הסיבה הכי חשובה היא שפתאום יש משחקי פנטזי כבר מיום חמישי, וצריך לקבל החלטות גורליות כשהמצב של חלק מהשחקנים עדיין לא ידוע. איך בדיוק עושים לנו את זה ?

        אני מאד מקווה שהמשחק המרתק אמש לא עשה את מה שעשתה ההחתמה של אברם גרנט בצ'לסי (כלומר, גרמה להרבה אנשים לקנות את הערוץ החדש ברגע שהגיע לשם תוכן שאנשים רוצים באמת לראות), אבל אני חושש שגם אם שוק הצרכנים עוד לא נשבר כרגע, הוא יישבר במחזור ה 17 כשניו אינגלנד תתמודד מול הג'איינטס במשחק שיכול לחתום עונה רגילה ללא הפסד. בכל מקרה, עוד חזון למועד, וכמו הבדיחה הותיקה – עד המחזור ה-17 הפריץ (בליצ'ק) יכול עוד להפסיד, ואולי הכלב ילמד לשיר (הליגה תגיע להסכם עם חברות הכבלים ...)

        רובוטים? לא, עדיין בני אנוש

        אז למי ששכח, תזכורת קצרה על השבוע שעבר. זה היה שהתחיל עם מילוי תרנגולי ההודו, כשבמקביל גם באטלנטה, דטרויט והג'טס מבוצעים מעשים דומים, ונגמר עם הטרגדיה המצערת של שון טיילור. באמצע קיבלנו את המעקב השבעי של אוהדי הדולפינס והפטריוטס אחרי ההיסטוריה, שכמעט הגיע לסיום בלתי צפוי בשתי החזיתות. גם העונה המושלמת של הפטריוטס וגם העונה הדפוקה של מיאמי עדיין איתנו, אבל זה היה קשה בהרבה מהצפוי.

        זה התחיל כשגילינו, שבניגוד מוחלט לכל מה שחשבנו העונה, הפטריוטס דווקא כן בני אדם. אחרי שכל השבוע פימפמו להם שהם פייבוריטים ביותר משלושה טצ'דאונים ושמקנאב לא יפתח, הם עלו שאננים. כן, הניו אינגלנד פטריוטס הבלתי מנוצחים, אלה שבליצ'יק מדליק להם אש באחוריהם ודואג שיעלו בטירוף כל הזמן, עלו בחצי הילוך. מעבר לזה, בצורה בלתי מוסברת הם גם לא היו מוכנים לעובדה שפילדלפיה תלחץ ותעשה הרבה בליצים, למרות שזה מאד אופייני להגנת האיגלס.

        במחצית השנייה כבר ראינו ניו אינגלנד יותר נחושה, בריידי הרבה יותר ממוקד ודרייב אחרון כל-כך גרוע בפילדלפיה, שאפילו מאדן הצליח לשים לב לכך שהם עושים טעות. דווקא באמת רציתי לתת לאנדי ריד קצת מחמאות נדירות (האם זה מקרי שאחרי שאין סמים בבית הוא פתאום יותר ממוקד ומכין תוכנית משחק טובה???) אבל הסיומת, אוי הסיומת.

        על המאנדיי נייט באמת שאין מה להרחיב. מספיק לדעת שהמגרש בפיטסבורג יכול היה לגרום לשחקני מיאמי להתגעגע לוומבלי. אבל משחקי חורף כבר היו לנו לא מעט, והפעם במקום ליהנות משתי קבוצות שמשחקות קשוח וחזק, קיבלנו את מיאמי שגוררת את פיטסבורג למטה, לתוך הביצה, ואת הסטילרס שלא מצליחים לנצל בכלל את הבדלי הכוחות העצומים בינהן.

        אחרי שני משחקים רצופים שבהם היא הפסידה ובקושי שרדה בשני קבוצות מהליגה הארצית, אפשר כבר לומר שזה כבר לא מקריות. פיטסבורג של השנה לא יודעת להתכונן כמו שצריך למשחקים מול קבוצות חלשות, וזה סימן מדאיג לגבי המאמן החדש שלהם, מייק טומלין. כל ההפסדים שלהם היו לקבוצות לא טובות - אריזונה, דנבר והג'טס. בכולן תוכנית המשחק לא היתה מתאימה וניכר זלזול ביריב, משהו בסגנון "מספיק שנעלה על המגרש כדי לנצח". אז בינתיים זה עלה רק בשלושה הפסדים, כי מיאמי של השנה באמת לא מסוגלת, אבל זה עלול לעלות להם בראשות הבית לקליבלנד וכמעט בטוח שזה יעלה בביקור בדום של אינדיאנפוליס.

        לא נגיע למשחק העונה של ה-NFC בלי שניגע בקטנה בעניין שון טיילור. השבוע הנוכחי עומד קודם כל בסימן הרצח של הסייפטי של וושינגטון, כשאם החשדות הראשוניים אכן יתאמתו מהווה עוד תמרור אזהרה, הפעם גדול במיוחד. כמו שאמר דיון סאנדרס בראיון המרתק שלו השבוע ( לינק מצורף): "מה שמייקל ויק עשה היה מזעזע, ואני אומר את זה בתור בעל כלב, אבל שם היה מדובר בכלבים והפעם בחיי אדם ואנחנו (הוא התכוון לקהילה השחורה) חייבים להתעורר".

        יתרה מכך, דיון הוסיף: "אין לבנים בליגה שיורים או חוטפים יריות. למה? כי הם לא נכנסים לדברים האלה, הם לא עושים את השטויות האלה". אם אדם לבן היה אומר את זה, אתם יכולים להניח איך זה היה מתקבל, אבל דיון נגע בנקודה שצריכה להעיר כמה אנשים.

        דאלאס - הטובה ביותר, רק ב-NFC

        אבל היה גם קצת פוטבול, וכאמור, ממש בהזמנה הליגה קיבלה שיחזור מאמצע שנות ה-90, משחק של גרין ביי בדאלאס כששתיהן שולטות בשאר הליגה (הצלע השלישית מאותן שנים, סן פרנסיסקו, כנראה החליטה ללכת נגד מגמת הרטרו הזאת). בתחילת המשחק זה נראה היה כאילו כל הנסיונות של הליגה לא יעזרו לה. הקאובויס כבר ברחו ל-10:27 תוך התעללות בהגנת גרין ביי. פארב נחטף פעמיים ונפצע אחרי שהגנת הקאובויס לחצה אותו, והמשחק נראה כמעט גמור עוד לפני המחצית.

        למזלם, היכולת החמקנית של גרג ג'נינגס להשיג יארדים אחרי התפיסה והיכולת של רוג'רס לשחק מחוץ לפוקט החזירו את גרין ביי למשחק. הקאובויס, שתקפו את פארב בגלים ולא נתנו לו לנשום, לא ממש הצליחו להגיע לרוג'רס. זה התחיל בפאקרס, שהשאירו את הטייט אנד מאחור כדי שיעזור לחסום ולתת לרוג'רס את הזמן להיכנס לקצב, וברגע שרוג'רס התחיל להשתחרר (כשאתה המחליף של ברט פארב אתה לא ממש מצפה לשחק), הוא יצא מהפוקט ולהוציא את הגנת דאלאס מהשיווי משקל שלהם.

        בשלב זה עדיין נראה היה כאילו דאלאס שולטים במשחק אבל אז טרל אואנס הצליח בשלומיאליות גמורה לעזור לאל האריס להציל מעט מהכבוד שלו ונתן לו מתנה של חטיפה במקום טאצ'דאון קליל במיוחד. אגב TO, הנה סטטיסטיקה אמריקאית קלאסית: אואנס הוא הראשון בהיסטוריה שתפס טאצ'דאון ולפחות 6 תפיסות ב-7 משחקים רצופים. את זה אפילו יונייטס לא סופר.

        אז מה למדנו מהמשחק הזה? שדאלאס באמת הכי טובים, ובהפרש ברור, משאר ה-NFC ושברט פארב לא מסוגל לנצח בטקסס סטדיום. מה זה שווה? בערך שלושה רבעים מול הפטריוטס של השנה. ולמי שחושב שהפציעה של רוזוולט קולווין תפגע בפטריוטס ממשיך לזלזל בבליצ'ק, הרי שהתשובה היא שמי שהתגבר על היעדרויות הרבה יותר קשות, יצליח להסתדר גם עכשיו, בטח בעונה הזאת. כי נגד דאלאס בליצ'יק והחברים מניו אינגלנד לא יהיו שאננים כמו נגד פילדלפיה. אחרי הכל, היחס לא יהיה בן 22 נקודות.

        ג'קסונוויל מחפשת לעקוץ

        אז מה עוד צפוי לנו השבוע? קודם כל צפו למפגש סוחט דמעות בין בפאלו לוושינגטון. לוושינגטון יש כמה בוגרים ממכללת מיאמי (אחת המכללות ששומרת על הקשר הכי חזק עם הבוגרים שלה מכל הקבוצות, והם נפגשים שם לאימוני כושר משותפים כל קיץ). הרסיבר השלישי של בפאלו, רוסקו פאריש גם הוא ממיאמי והוא גם שיחק עם טיילור. אבל מרשואן לינץ' מבפאלו עדיין פצוע, אז על פוטבול איכותי במילא אין על מה לדבר במשחק הזה.

        בנוסף, השבוע הזה אירגן לנו 2 מפגשים גדולים על ראשות הבתים הדרומיים. אינדיאנאפוליס סבלה ממכת פציעות קשה מאד והיתרון שלה בראשות הבית הצטמצם למשחק אחד בלבד. הקולטס הולכים לפגוש שוב את הג'אגוארס, שמנצלים את חולשת הליגה השנה עד הסוף ומגיעים למשחק הזה כשהם עדיין בעמדה להילחם על שבוע הביי.

        אז הקולטס מבריאים, הם בבית, והם נחו 10 ימים מאז חג ההודיה שבו הם אמרו תודה על עצם קיומה של קבוצה כמו אטלנטה שלא דורשת שום מאמץ שהוא. הם גם יפגשו את ג'קס בבית, במשחק שישודר בערוץ המזרח התיכון, שאחרי שבוע שעבר מפצה אותנו עם משחק ענק. להערכתי, צפוי משחק הרבה יותר שקול מהמפגש הראשון בין השתיים, והפעם יהיה להם מאד קשה להלחיץ את ג'רארד שממשיך לעשות צעדים קדימה, מה שיעזור לפתוח עוד יותר את משחק הריצה של הג'אגוארס. ועדיין, אני מהמר שהקולטס ינצחו בהפרש קטן.

        בבית הדרומי המקביל תארח ניו אורלינס את טמפה ביי למשחק ההזדמנות האחרונה שלה. המשחק הזה היה אמור להיות קרב ראש בראש על ראשות הבית, אבל הבאקס, מאחורי גארסיה היציב והיעיל מאד, יכולים עם ניצחון להבטיח, פחות או יותר, את ראשות הבית עוד לפני דצמבר. הבעיה היא שבשביל זה הם יצטרכו את גארסיה בריא, ובכלל לא בטוח שזה יהיה המצב. הם הצליחו להוציא ממנו שלושת רבעי עונה, שזה קצת יותר ממה שאני ציפיתי בהתחלה, והם ניצלו את זה עד המקסימום בדרך לפער שני המשחקים על הסיינטס המאד לא יציבים.

        אם גארסיה אכן לא ישחק ומי שיוביל את טמפה יהיה גראדקובסקי, זה יהווה יתרון גדול להגנת הסיינטס הרעועה. אבל המפגש הזה יוכרע בין דרו בריס ורג'י בוש להגנת הבאקנירס. במפגש הקודם, בתחילת העונה, טמפה ביי פגשה בריס מבולבל, חטפה אותו פעם אחת והציקה לו רוב המשחק. הוא עדיין לא חזר להיות דרו בריס של העונות האחרונות, אבל הוא ללא ספק השתפר, בין השאר בזכות ההתעוררות של קולסטון. לעומת זאת הגנת הבאקס נשארה הגנה קשוחה שקשה מאד נגדה, במיוחד ככל שמתקרבים לרד-זון.לצערנו, דווקא את המפגש הזה לא נראה, כשבמקומו מידל איסט יספקו לנו את המפגש הפיקנטי בין איליי לרקסי. כנראה ששני משחקים טובים מהערוץ הזה הם בקשה מוגזמת.

        בולטימור רק מחכה להרביץ

        השבוע יסתיים בעוד שני משחקים שהיו אמורים, לפחות על הנייר, להיות מפגשים גדולים. ביום ראשון בלילה פיטסבורג תנסה לשמור על היתרון של משחק אחד שיש לה בבית, אבל זה דווקא לא יהיה מול הדולקת אחריה, אלא מול הקבוצה האחרונה בבית. לא ממש ברור איך למרווין לואיס עדיין יש עבודה בסינסינטי, אבל מכיוון שקשה להאמין שבפיטסבורג לא יהיו מוכנים למשחק גם השבוע, אפשר לצפות לעוד מסמר בארון הקבורה של העונה האיומה של הבנגאלס.

        הדרמה הגדולה צפויה דווקא במחצית השנייה של משחק המאנדיי-נייט. הפעם לא צפויות חריקות במכונה הבוסטונית, ובמיוחד לאור ההתקפה המזעזעת וההגנה הבינונית שתתיצב מולה, יש לשער שנראה פער גדול כבר ברבע השלישי, ואז נקבל את התשובה. האם ריי-ריי וחבריו ייכנסו בכח בבריידי או לא ?