פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רק בית"ר בראש שלהם

        תגובתה המזלזלת של ההתאחדות לתלונת בית"ר על האבנים בנתניה, רק מחזקת את הסברה שהצעדים שננקטים נגד האלופה מונעים מבסיס אישי ומנקמנות

        כלל ידוע בויכוחים ובדיונים הוא שהאמת תמיד נמצאת אי שם באמצע. על כל טיעון שיביא צד אחד, יגיע טיעון נגדי, הגיוני יותר או פחות, ועדיין - שני צדדים למטבע. הדוגמא הטובה ביותר הייתה הפולמוס הגדול בקרב הציבור על קריאות הבוז של אוהדי בית"ר ירושלים בטקס האזכרה ליצחק רבין. מצד אחד, היו את אלה שגינו בחריפות ותבעו להטיל על הקבוצה עונש חסר תקדים, ומהצד השני, קמה קבוצה לא קטנה שמחתה כנגד האיסור על חופש הביטוי.

        הדיון הסוער בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל, שגרם ליושב ראש בית"ר, אלי ארזי, ולתובע ההתאחדות, שלום אבן עזרא, להתנצח ולהתריס אחד כלפי השני "אתה מסית", רק נעל יום ארוך של התכתשויות בין בית"ר להתאחדות. הצדק, כך נראה במקרה הזה, כל כולו עם הקבוצה מירושלים. לא, לא אי שם ולא באמצע - רק עם הירושלמים, כשההתאחדות עצמה תורמת לא מעט לתחושה הזו.

        בשעות הבוקר הוציא דובר בית"ר ירושלים, עודד זרגרי, הודעה המתרעמת על כך שההתאחדות לכדורגל התעלמה מזריקות האבנים של אוהדי מכבי נתניה על אוהדי בית"ר. "אנחנו לא מבינים איך זה שאתמול עשרות מאוהדינו היו קרובים להפגע פגיעות קשות ואחד מהם קיבל טיפול רפואי", טען זרגרי. "לאף אחד זה לא מזיז. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו אוהדי בית"ר הם אלה שהיו זורקים את האבנים. אני מניח שההתייחסות לכך הייתה הרבה יותר גדולה".

        אפשר, היפותטית, לראות באנשי בית"ר בכיינים עם רגשי נחיתות, אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות: אילו אכן היו אוהדי בית"ר אלה שמשליכים את האבנים, התהודה לעניין הייתה גדולה יותר. הרבה יותר. תחשבו בקנה מידה של כותרות ראשיות, ולא רק במדורי הספורט.

        אופס, נעלמה לי הדבשת

        עד כאן תגובת בית"ר, ועתה שימו לב לתגובת ההתאחדות, המובאת כאן כלשונה:

        "תגובתה המהירה והמתלהמת והשלופה מהמותן של בית"ר ירושלים, עוד לפני שבדקה איתנו האם אנחנו פועלים בנושא, ואצה רצה לה לתקשורת, מעידה על שטחיות ולא ברור מה מטרתה. לעצם העניין, אנו נפנה למשטרה כנהוג במקרים שכאלה, על מנת לקבל את הדו"ח שנגע למשחק ועל סמך זה יוחלט האם להעמיד לדין".

        רוצה לומר: שכה יהיה לנו טוב, בכיינים הבית"ר האלה. איך הם רצים לתקשורת אחרי כמה אבנים מסכנות. שהרי אנחנו, בהתאחדות, לא רצנו לתקשורת אחרי קריאות הבוז כנגד רבין, שבעקבותיהן אושפזו עשרות בני אדם. חיכינו בסבלנות לדו"ח המשטרה, עשינו בירור, בדקנו ורק אז יצאנו בהודעה. אה, כן, גם בדקנו לפני כן מה בית"ר מתכוונת לעשות כנגד התופעה, בדיוק כפי שבית"ר צריכה לחכות לנו. לא היינו פזיזים, לא מיהרנו להתראיין תחת כל עץ רענן. אנחנו שקולים, זה הם ששוב מוכיחים שהם לא יכולים להתאפק.

        עד כאן החלק הראשון של הודעת ההתאחדות, וכעת, אנא שימו לב לחלק השני, זה שמכוון, לא פחות ולא יותר, את הזרקור כנגד אוהדי בית"ר.

        "אנו מקווים שהאנרגיה שבית"ר משקיעה כנגד ההתאחדות, תופנה לטיפול בתופעות הגזענות והאלימות שכה נפוצות אצל חלק מאוהדיה, ושגורמות לאוהדים רבים אחרים של הקבוצה להדיר רגליהם מטדי. אוהדים אלה פונים אלינו באין ספור טלפונים, פקסים ומיילים כדי שנפעל בנושא".

        הבנו. זאת אומרת, אחרי שעשרות אוהדי בית"ר חטפו אבנים בראש ואושפזו, צריכים בקבוצה להתכנס ולהגיד: "אוקיי, חבר'ה, זרקו עלינו אבנים. כנראה שאנחנו הבאנו את עצמנו למצב הזה. מה אנחנו עושים כדי שלא יזרקו עלינו שוב אבנים? בואו נסגור לעצמנו את היציע, כי אין מתאים מהעיתוי הזה".

        הודעת ההתאחדות הבהירה באופן סופי את עמדת ראשיה כלפי בית"ר ירושלים. היא אשמה אם אוהדיה זורקים אבנים, והיא גם אשמה אם נזרקות אבנים על אוהדיה. כמו בבדיחה על השפן והזאב, לא משנה אם היא חובשת כובע או לא חובשת כובע, את הסטירה היא צריכה לקבל. אם נזרקו אבנים על אוהדי בית"ר, בטח הגיע להם. ואגב, חבל שאת זה לא ציינו בהודעת ההתאחדות, הקריאות היחידות של האוהדים האורחים אתמול בקופסה היו קריאות עידוד לעבר שחקן נתנייתי, אלמוג כהן, שספג כדור חזק בפניו. בחיאת, לוזון, תן להם ארבעה רדיוסים על זה. ככה קוראים קריאות עידוד לשחקן יריב?

        התנהגות בלתי ספורטיבית? כן, אבל של מי?

        בהתאחדות עצמה מודים, אם כך, שבית"ר ירושלים נמצאת אצלם על הכוונת. יתרה מכך, אפילו עורך דין אבן עזרא הודה בערעור על קריאות הבוז כנגד רבין כי מבחינה חוקית אין להתאחדות קייס של ממש: "אנחנו דנים על ההתנהגות הבלתי ספורטיבית, שהיא המהות של מה שאוהד הכדורגל אינו רוצה לראות במגרשים. אם העבירה שבה אנו עוסקים, אינה התנהגות בלתי ספורטיבית, אז איני יודע מה היא התנהגות בלתי ספורטיבית".

        לולא היה הדיון המדובר משיק לתגובת ההתאחדות מלפני כן, אפשר היה לפרש את תגובתו של עורך דין אבן עזרא, המדבר, כמובן, גם בשם אבי לוזון, אחרת, מבלי להטיל דופי ביושרם של השניים. אלא שהתגובה המתנשאת, המזלזלת והבוטה רק גורמת לנו להיישיר מבטנו אל עורך דין אבן עזרא ולהגיד לו: "כן, אינך יודע מהי התנהגות בלתי ספורטיבית. כשבריון מפעיל את שריריו מבלי למצוא שום הצדקה חוקית לטיעוניו, זוהי התנהגות בלתי ספורטיבית. בבוקרו של יום התנהגתם בצורה לא ספורטיבית, ובערבו של יום המשכתם את ההתנהגות הבלתי ספורטיבית שלכם. ואיזה עונש תתנו לעצמכם, עורך דין אבן עזרא?"