הילוך אחורי

לא מעט צרות ניחתות בעת האחרונה על ראשו של עודד קטש. המורכבת והחמורה מכולן היא העובדה שהתרופה הטבעית שלו לאנדרלמוסיה שמכרסמת בקו האחורי של מכבי תל אביב עדיין נמצאת על משככי כאבים בעצמה. "עם טל בורשטיין הכל היה נראה אחרת", אומר בכיר במועדון, והיום כבר נשמעים קולות שאומרים שאולי בכל זאת היה צריך לנתח את בורשטיין מוקדם יותר בקיץ, ולא רק ביום פתיחת עונת היורוליג. עכשיו בורשטיין שוב מחייך, נחוש לצמצם למינימום את אורך תקופת ההחלמה ונוהג להופיע לחלק נכבד מאימוני הקבוצה ולכל המשחקים, אולם רק השבוע החל בתוכנית האימונים המיוחדת שבנו עבורו אנשי הצוות הרפואי של מכבי.

בניגוד להערכות הראשוניות, שדיברו על היעדרות בת כחודשיים, כעת מדברים בסביבתו של בורשטיין ובצמרת הקבוצה על חודשיים עד חודשיים וחצי נוספים של החלמה. "טל עוד יפתיע את כולם", משוכנע צביקה שרף, אלא שבישיבת ההנהלה שנערכה ביום שני, ועל סמך חוות הדעת שהציגו רופאי הקבוצה, סימנו הנוכחים את תחילת שלב הטופ-16 כתאריך היעד לשובו של בורשטיין למגרשים.

לדבר שתי משמעויות ברורות: לגבי בורשטיין זה אומר שמכבי תקבל אותו חד ובריא אולי רק לקראת אמצע-סיום שלב הטופ-16. לגבי מכבי זה אומר שהיא תצטרך להגיע לשם, ואולי גם מעבר לכך, בלעדיו.

הצוות המקצועי של מכבי שם דגש גדול באימונים האחרונים על שני נושאים עיקריים: חיזוק משחק ההגנה, וכן שיפור התנועה והזרימה בהתקפה. "הגנתית, ברור לגמרי שאנחנו צריכים להשתדרג, בכל האספקטים", אומר עוזר המאמן, אורן עמיאל. "מבחינה התקפית קורה לנו שכמעט בכל משחק אנחנו מקבלים פחות פוזשנים מהיריבה ולכן גם זורקים פחות לסל. זה לא משהו שקרה בקבוצה של עודד ושלי בשנים האחרונות. אנחנו שואפים לכך שיהיה יותר שיתוף בהתקפה, שכל השחקנים יגעו בכדור וירגישו יותר מעורבים. לכן אנחנו עושים כל מיני התאמות".

קטש, עמיאל וגיא גודס יישמו כבר במשחק מול הפועל ירושלים את אחד הלקחים העיקריים מהתצוגה המביכה במלאגה: וויל ביינום, שמוביל את מכבי ביורוליג מבחינת נקודות, אסיסטים ונקודת מדד (להוציא את ניקולה וויצ'יץ'), בילה ביום ראשון 36 דקות על הספסל. אולי זה לא מקרי שדווקא בלעדיו מסרה מכבי 25 אסיסטים ואיבדה רק 11 כדורים. ראוי לציין כי גם במחזור הבכורה מול לה-מאן, ממנו נעדר ביינום עקב פציעה בשרירי המפשעה, סיימה מכבי עם יחס אסיסטים-חיובים מצוין של 15-25.

ביומיים האחרונים פורסמו בכלי התקשורת ידיעות לפיהן עשויה הקבוצה לשחרר את ביינום בקרוב, אלא בישיבת ההנהלה האחרונה לא התקבלו החלטות בעניין. מעבר לכך: סוגיית ביינום כמעט ולא נידונה. "וויל לא הולך לשום מקום", מבטיח עמיאל, אך בעקבות העליהום התקשורתי והציבורי בימים האחרונים יוצאים מקורביו של ביינום להגנתו. "מה רוצים מוויל? מעבר לזה שהוא לא התאמן כל תקופת ההכנה, זה שחקן שפשוט צריך להציב בפניו גבולות", אומר אחד מהם. "במקום לקחת את וויל, שבמחצית השנייה של העונה שעברה החזיק את מכבי על הכתפיים יחד עם וויצ'יץ' וג'יימי ארנולד, ולהגיד לו מה מותר ומה אסור, ליצור עבורו בידודים ולדעת לנצל את האיכויות שלו, מכבי עולה בכל משחק עם רוטציה אחרת. וויל פשוט לא מבין מה הצוות המקצועי רוצה ממנו. יותר מזה: הרי אין למכבי גו-טו-גאי אחר בקו האחורי. קאמינגס, הלפרין, שארפ וגארסיה הם בסך הכל שחקנים משלימים. וויל הוא כלי נשק שאין להרבה קבוצות באירופה ויש תחושה שבמכבי פשוט לא מבינים איך לנצל אותו".

במהלך העונה שעברה עבר ביינום מטמורפוזה: משחקן אנוכי, שזרק במחזור היורוליג הראשון 24 פעמים לסל ועמד בשלב הבתים על יחס אסיסטים-איבודים שלילי (3.5-2.3), הפך הקומבו-גארד האמריקאי למנהיג הבלתי מעורער ולברומטר של הקו האחורי. בטופ-16 שיפר ביינום את כמות האסיסטים והפחית באיבודים (2.4-3.2), ובסדרת רבע-הגמר מול צסק"א מוסקבה כבר סיפק 3 אסיסטים לעומת 2 איבודים בלבד. כיצד קרה הפלא? "קודם כל, הייתה לנו הרבה סבלנות איתו", מסביר מאמנו לשעבר, נוון ספאחיה, כיום בטאו ויטוריה הספרדית. "הוא שחקן אחד על אחד מדהים וסקורר גדול. אבל הוא לא פוינט גארד מדהים כמו שהוא סקורר, ובגלל זה מכבי עשתה נכון כשהביאה את קאמינגס. בלי ספק, וויל טוב מספיק לרמות האלה ובסוף העונה הפך לשחקן קריטי עבורנו. אני זוכר שלאורך כל העונה ניתחנו איתו את המשחקים, הסברנו לו מה הוא צריך לעשות ואילו התאמות עליו לבצע. לימדנו אותו איך לקרוא את המשחק טוב יותר, לקרוא סיטואציות, להבין מה הוא עושה. וויל ניתן לאימון, הוא בחור חזק וקשוח. בתחילת העונה שעברה הוא שיחק אחד נגד חמישה. אחר כך הוא התיישר. אין דרך אחרת איתו: מי שמאמן אותו צריך להיות סבלני, לתת לו גיבוי, להראות לו שהוא עומד מאחוריו".

"אני ממליץ לכולם שלא להספיד את וויל כל כך מהר", נדרש עמיאל לסוגיה. "יש דברים שהולכים במשחק אחד ולא הולכים במשחק אחר. ניצחנו את ירושלים, לפני כן הפסדנו למלאגה, לפני כן ניצחנו את פילזן. המצב כל הזמן משתנה ורק הדרך תיקבע לאורך זמן. האמת, אנחנו גם לא יודעים איך להתייחס לניצחון על ירושלים. אם ניתן רצף של שלושה-חמישה משחקים טובים, נוכל להגיד 'וואלה, זו ההיררכיה, זה הצוות המתאים'. אבל אנחנו עדיין לא שם ובינתיים מחפשים את הדרך שלנו".

בהיעדרו של וויצ'יץ', מוסר ביינום יותר מכל שחקן אחר במכבי (4.7 אסיסטים), אולם בד-בבד נחשב לשחקן המפוזר ביותר בקבוצה (4.3 איבודים). במשחק הניצחון מול ירושלים צוותו בקו האחורי קאמינגס והלפרין, ששיחקו יחד במשך רוב תקופת ההכנה, ממנה נעדר ביינום עקב פציעה במפשעה. השלים אותם עמרי כספי, שזכה ל-25 דקות משחק, על רקע השחיקה במעמדו של בלות'נטאל.

הגרפים המצורפים (לחצו להגדלה על כל תמונה) ממחישים את בעיית ההיררכיה הקשה: מעבר לעובדה שקטש פתח עם חמישיות שונות בשישה משבעת המשחקים הרשמיים שערכה מכבי העונה, חלוקת הדקות היא בעלת אופי כמעט קומוניסטי: בלות'נטאל החל את העונה עם 33 דקות מול לה-מאן (מחזור ראשון) והתדרדר עד 22 דקות בלבד מול פילזן (מחזור שלישי); שארפ זכה ל-24 דקות בשני המשחקים הראשונים ומול מלאגה שיחק רק 11 דקות; קאמינגס, שהיה אמור להכניס מעט היגיון וסדר בכאוס שזורע ביינום, משחק 21:40 דקות בלבד בממוצע; והלפרין, שכמעט ולא ירד מהפרקט מול לה-מאן (37 דקות), שיחק מאז 21:14, 20:34 ו-24:29 דקות בהתאמה.

כמו כן, השינויים הקיצוניים בדקות המשחק של שחקני הקו האחורי ושינויי ההרכבים התכופים, מביאים לתפוקה בלתי עקבית בעליל משחקני החוץ: נגד ריטאס וילנה סיפקה החמישייה האחורית הבכירה (קאמינגס, ביינום, הלפרין, שארפ, בלות'נטאל) 45 נקודות, 5 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-6 איבודים; מול פילזן רק 24 נקודות, 14 ריבאונדים, 11 אסיסטים ו-4 איבודים; ובשבוע שעבר מול מלאגה 35 נקודות, 8 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-7 איבודים. בנוסף, סיימה מכבי עם קלע מוביל שונה בכל ערב. סיכומו של דבר: גם קטש לא יודע למה לצפות מהקו האחורי שלו בערב נתון.

נקודה נוספת בולטת לעין: במשחק מול לה-מאן, ממנו נעדר ביינום, סיפק הלפרין 18 נקודות ו-9 אסיסטים. בשלושת המשחקים הבאים קלע יחד 10 נקודות וחילק 6 אסיסטים. במשחק האחרון ממנו נעדר ביינום, בעונה שעברה מול רומא (מחזור אחרון בשלב הטופ-16), התפוצץ הלפרין עם 14 נקודות ו-4 אסיסטים. האם הלפרין מתקשה לבוא לידי ביטוי לצד שחקן מסוגו של ביינום? נקודה למחשבה.

"הבעיה הגדולה ביותר של מכבי היא שאין לה בעל-בית מובהק", מאבחן מאמן כדורסל ישראלי. "לא ברור מי מתחיל מהלכים, מי קובע מה עושים, מי שולט בקצב. במשחק האחרון ביינום היה בחוץ וזה אולי אומר שעודד מתחיל להפנים דברים. עד שבורשטיין יחזור, מכבי צריכה לבחור בידי מי להפקיד את המפתחות. לדעתי, צריכים לתת לקאמינגס להוביל את הקבוצה. ביינום, גם בארה"ב, שיחק כאוף-גארד, לצד הרכז. הוא צריך לשחק לצידו של קאמינגס ולהיות זה שמסיים מהלכים, לא זה שמקבל את ההחלטות. שארפ צריך לדעת שהוא עולה ראשון מהספסל. כרגע הרכזים של מכבי לא מקבלים מספיק דקות. שחקן צריך לדעת מה התפקיד שלו במגרש, איפה הוא נמצא ברוטציה, מתי הוא נכנס למגרש ומתי יורד. בשביל זה צריכה להיות עקביות, וכשטל יחזור העסק יהפוך למסובך עוד יותר".

מכבי, למעשה, נבנתה הפוך: ביינום היה סגור בראשי תיבות עוד בטרם הוחלט על זהות המאמן. הדבר יצר מעין תגובת שרשרת – מאחר וקטש החליט שביינום הוא לא זה שצריך לנהל את המשחק, הוחתם קאמינגס כגורם מאזן בעמדת הרכז. טל בורשטיין, ששיחק בקבוצות של פיני גרשון ודיוויד בלאט כסקנד-גארד, אמור היה להידחק לעמדת הסמול פורוורד. בלות'נטאל, פאוור-פורוורד במקור, היה אמור להשלים את בורשטיין מהספסל ולהעניק מימד נוסף של קליעה לקו הקדמי. עמרי כספי ציפה לפירורים. אלא שהפציעה של בורשטיין, לה טרם נמצא פתרון הולם מבחינה מקצועית, טרפה את הקלפים.

"כשהיינו בגליל, עודד היה אומר – 'תראה מה זה לאמן במכבי, לאמן שחקנים כמו טל (בורשטיין) וניקולה (וויצ'יץ')'", נזכר עמיאל. "עכשיו אין לנו אותם. אני יכול להגיד זאת בצורה פשוטה – זו פריבילגיה גדולה מדי לחלום בלילה ולקום כאילו לא חלמת. זה לא שבנינו את הקבוצה סביב שחקן אחד, אבל טל היה בורג מאוד משמעותי בתכנון. הוא היה צריך לתת את הבאלאנס. אין לנו עוד שחקן כזה, בגובה הזה, שגם מרכז, גם קולע, גם מוסר, גם מוריד ריבאונדים וגם שומר. אבל עודד לא דיבר על הפציעה שלו ושל ניקולה אפילו פעם אחת. במקומות אחרים מאמנים היו עושים בעניין הזה שימוש, אבל לא עודד.

"פעם אמר מישהו ש'כשמשחקים קלפים, לא חשוב איזה קלפים יש לך, חשוב איך אתה משחק איתם'", ממשיך עמיאל. "בכדורסל המודרני, לפחות זה שאנחנו רצינו לראות במכבי, החלום היה לשחק עם שלושה שחקנים שיכולים להוביל כדור. גם בגליל שיחקנו כמעט תמיד עם שלישייה אחורית של שחקנים שהם בעצם גארדים, גבוהים או נמוכים. טל היה אמור להיות הנקודה המקשרת בקטע הזה. אבל אתה לא יכול לקחת אחריות על מה שאין לך שליטה עליו. להגיד לך שרצינו שככה תיראה הקבוצה בשלב הזה של העונה? בהחלט לא. אבל אתה יודע, כשאתה נוסע לגליל מת"א אתה יכול לעשות את זה בכמה דרכים – דרך כביש החוף, דרך כביש 6, אבל בסוף אתה מגיע. גם אנחנו נגיע למקום שאנחנו צריכים להגיע אליו, רק שנגיע לשם בדרכים אחרות. כרגע זה לא הולך וגם דברים כביכול לא נראים טוב, אבל אנחנו יודעים מה המטרה ואיזה כדורסל אנחנו רוצים לראות. זה חייב לקרות, כי אם זה לא יקרה, אז סימן שאנחנו לא עושים את העבודה שלנו, ואנחנו עושים. באמת שאנחנו עושים".