בדרך למגף הסגור

ב-5 בפברואר 2006 סיימה ליבורנו את משחק הליגה הביתי שלה מול מסינה בתיקו 2:2, אחרי שכבר הוליכה 0:2. בתום המשחק מתח נשיא המועדון, אלדו ספינלי, ביקורת פומבית על החילופים השגויים לטענתו שעשה מאמן הקבוצה דאז, רוברטו דונאדוני, ושלדעתו גרמו לאיבוד היתרון. בנוסף סיפר על יחסים לא טובים בין המאמן לבין כמה משחקניו. התגובה של דונאדוני לא איחרה לבוא ולמרות שבאותה עונה הוליך את ליבורנו למקום השישי אחרי 23 מחזורים, יום לאחר השמעת הביקורת של הבוס ספינלי הוא התפטר מתפקידו.

מאז ועד זמן קצר אחרי המונדיאל בגרמניה, ישב שחקן העבר הגדול של מילאן ושל נבחרת איטליה בבית. אחרי התפטרותו של מרצ'לו ליפי מהסקוואדרה אזורי, הוא נקרא אל הדגל. היום, שנה ושלושה חודשים אחרי משחקו הראשון בתפקיד התובעני, דונאדוני יכול רק להביט אך העבר ולהתגעגע לביקורת של ספינלי.

ביום רביעי הקרוב, בסביבות 22:30 שעון איטליה, הסיוט של דונאדוני יגיע לקיצו. איטליה תסיים במודנה את משחקה מול איי פארו עם ניצחון וקמפיין מוקדמות יורו 2008 יגמר. ארבעה ימים לפני כן, ביום שבת הקרוב, האיטלקים יידעו אם המשחק מול הפרואנים יהיה לפרוטוקול או ששלוש הנקודות הבטוחות נגדם יעניקו להם את הכרטיס לטורניר באוסטריה ובשוויץ.

האזורי יעלו לדשא בהאמפדן פארק למפגש עם סקוטלנד אחוזת הטירוף וישחקו כדי להשיג תיקו, שלמעשה יבטיח להם את ההעפלה. דונאדוני ינסה להדריך אותם אל המטרה, אבל גם אם יביא את הספינה המקרטעת אל חוף מבטחים, ספק אם ימשיך כרב החובל שלה גם במסעה הבא. אחרי שייט זוועות בן 15 חודשים, כלל לא בטוח שגם אם תינתן לו האפשרות להמשיך כמאמן נבחרת איטליה, הוא יחפוץ בכך.

המינוי של דונאדוני כמאמן הלאומי נתפס באיטליה כמוזר מהרגע בו קרה. במדינה כל כך מסורתית מבחינה כדורגלנית, מינויו של מאמן צעיר וחסר הישגים לנבחרת שזה עתה זכתה באליפות העולם, נשאר עד היום בגדר חידה. "אני לא יודע מה ההתאחדות ניסתה להשיג", ביקר אז המאמן הוותיק קרלו מאצונה את המהלך. "באמת הייתי רוצה לדעת מהי האסטרטגיה של בכיריה".

פאביו קאפלו הגיע לריאל מדריד באותה תקופה, לא נראה היה שקרלו אנצ'לוטי יעזוב את עבודתו במילאן ולוצ'יאנו ספאלטי היה בעיצומה של בניית המכונה מרומא. ההתאחדות האיטלקית יכולה הייתה לבחור באחד מהמאמנים הותיקים במדינה, כפי שעשתה לפני כן עם דינו זוף ועם ג'ובאני טראפטוני וכפי שספרד עשתה עם לואיס ארגונייס, אבל התפתתה למודל הגרמני – הולנדי, שפשט גם על נבחרות אחרות כמו בולגריה וקרואטיה ולפיו קיבל את התפקיד שחקן עבר גדול בעל ניסיון אימון מועט. אלא שבניגוד לדוגמאות מרחבי היבשת, דונאדוני הונחת היישר לסיר לחץ בדמות נבחרת ששבועות ספורים לפני כן זכתה בתואר הגדול מכולם, כשמכאן אפשר רק לרדת.

הרוקי יורגן קלינסמן אימן גרמניה, אלא שמערכת הציפיות ממנו הייתה גבוהה אך ורק בגלל שגרמניה אירחה את המונדיאל, בטח לא בזכות המינוס בהישגים בשנים שקדמו להגעתו. יואכים לאב, שירש אותו, צמח מהמערכת, שימש כעוזרו והמשיך את דרכו המוצלחת עם שחקנים דומים ועם שיטה כמעט זהה.

רוז'ה לאמר קיבל את נבחרת צרפת אחרי שזו זכתה בגביע העולמי, אבל בדומה ללאב, שימש כעוזרו של איימה ז'אקה, שהוליך את צרפת לזכייה ב-1998, הכיר כל גחמה טקטית של קודמו ורק היה צריך להמשיך את המומנטום. דונאדוני לא עבד עם ליפי ולמעשה הגיע מלשכת העבודה אחרי שהתפטר כמה חודשים לפני כן מליבורנו. משמעות ההגעה שלו לסקוואדרה אזורי הייתה פתיחת דף חדש.

הפתיחה של דונאדוני הייתה רעה מאוד וכללה הפסד במשחק ידידות מול קרואטיה ותיקו ביתי במשחקו הרשמי הראשון מול ליטא. לאחר מכן הגיע ההפסד לצרפת והפרשנים החלו לחתוך. המאמן, שבפעם שעברה ששמע ביקורת נוקבת פשוט הגיש מכתב פיטורים, לא יכול היה לנהוג כך בשנית, בטח לא בפוזיציה בה הוא נמצא. כעת היה עליו להוכיח שהוא מתמודד עם הלחץ ההולך וגובר ושהוא מוציא את העגלה מהבוץ, אלא שפעולות רבות שלו שירתו דווקא את המבקרים.

במובנים מסוימים מאוד, דונאדוני של נבחרת איטליה מאוד מזכיר את גיא לוזון של הפועל תל אביב. האיטלקי לא היה מורגל לעבוד במערכת בעלת ציפיות כל כך גבוהות והלחץ, שהגיע מכיוונם של הרחוב ושל המדיה, היה גם הגורם המרכזי לאיבוד קור הרוח שלו. כמו במקרה של המאמן הישראלי ופרשת הקזינו בבריסל, כך גם דונאדוני מצא זמן לפנות לתקשורת ולנסות להסיט את הביקורת ממנו אל השחקנים.

מי שעמד במוקד היה פרנצ'סקו טוטי, שספג ממאמן האזורי ביקורת קשה על כך שהודיע שהוא לוקח פסק זמן מהנבחרת עד הודעה חדשה. עד מהרה גם אלסנדרו נסטה פרש מהמדים הלאומיים ודיווחים ידעו לספר שהמאמן בן ה-44 הסתכסך אפילו עם ג'יג'י בופון השקט. כל דבר שהסיט ממנו את תשומת הלב, התקבל בברכה על ידי האיש על הקווים, שהיה שמח לחלוק את העול עם עוד מישהו או משהו. כמובן שדונאדוני לא ייחל לפרשת רצח האוהד בארץ המגף, אבל כשהאלימות גזלה ממנו את תואר 'הרעה החולה' של הכדורגל האיטלקי שישה ימים לפני המפגש מול סקוטלנד, הוא בוודאי לא התלונן. עכשיו יש גם תירוץ.

בדומה ללוזון, דונאדוני התחיל עם דרך ותכנית, אבל בגלל הלחץ להשיג תוצאות ובגלל איבוד הנקודות המוקדם, נכנס לסחרחרת שהתבטאה בשינויים בבחירת שחקני ההרכב, שינויים במערך ושינויים בסגל. לצד באנקרים בקישור כמו ג'נארו גאטוסו, אנדראה פירלו ודניאלה דה רוסי, בלטו למשל אי זימונם של פיליפו אינזאגי ואלסנדרו דל פיירו למשחק המכריע מול סקוטלנד. בשל גילם המבוגר ומיעוט הדקות שלהם בצורה יחסית בקבוצות שלהם, נראה היה שהשארתם בבית מוצדקת, אבל הביקורות טענו שהניסיון של אחד מהם או של שניהם ביחד היה מתברר כנכס גדול בהאמפדן פארק. גם אם היו קמים מהספסל. בשם המסורת והפחד מכישלון, לאיטלקים קל לשכוח את ההימורים הנהדרים של דונאדוני על אנטוניו די נטאלה (צמד מנצח מול אוקראינה) ופאביו קוואליירלה (צמד מנצח מול ליטא), שהביאו לאזורי 6 נקודות בקמפיין המוקדמות.

ביום שבת תפגוש איטליה מדינה בטירוף. הסקוטים צפויים להוציא 11 מיליון ליש"ט על בירה וכרטיסים למשחק יימכרו בשוק השחור במחיר גבוה פי 10 מהמחיר הנקוב. האווירה בהאמפדן פארק תהיה "מחשמלת" כדברי מאמן הנבחרת המקומית, אלכס מקליש, וכלי תקשורת בסקוטלנד מכינים פיצ'רים וכתבות על הכשלון האיטלקי לעלות ליורו 1984 אחרי הזכייה הקודמת שלמת במונדיאל, על הקמפיינים הכושלים ביותר של האזורי, על ההיסטוריה של המפגשים בין השתיים בסקוטלנד (שתי תוצאות תיקו וניצחון סקוטי אחד) ואודות הניצחונות הגדולים של נבחרתם בבית.

תיקו יספיק לאיטליה בכדי להעפיל ליורו, אבל דונאדוני הצהיר במסיבת עיתונאים מוקדמת שהוא לא יגיע לגלזגו כדי להשיג נקודה. קל להגיד. באותה מסיבת עיתונאים גם הכין את הקרקע למקרה של כישלון: "לא יהיה קל בסקוטלנד ועל כולם יהיה לקבל את התוצאה הסופית".

בעוד פחות משבוע, כאמור, זה ייגמר. דונאדוני העביר קמפיין שלם בדאגה לשני דברים. האחד - לתוצאות ולהופעה של נבחרת איטליה, והשני - להגן על עצמו בפני מדינה שלמה מורעלת כדורגל ובפני מעסיקיו, שבינתיים כבר הצטרפו לאופוזיציה כנגדו ורמזו שהוא לא ימשיך עוד זמן רב בתפקידו. אפשר לשים סימן קריאה מעל עזיבה שלו את הנבחרת במקרה של כישלון, אבל העתיד שלו בה מצוי תחת סימן שאלה גם אם יעלה ליורו. לא בטוח שאחרי תקופה כזו הוא ירצה להמשיך לשוויץ ואוסטריה, לא בטוח שירצו שימשיך. "המטרה שלי היא להעלות את איטליה ליורו ואני אעשה הכל כדי שזה יקרה", אמר לא מזמן ולא התייחס לשאלה מה יקרה מבחינתו אם אכן תעפיל איטליה לטורניר.

דונאדוני הוא הדמות האומללה של הקמפיין האיטלקי במוקדמות יורו 2008, זו שנקלעה לסיפור אליו היא לא הייתה בנויה. טורי פרשנות חוצי אתרים ועיתונים תמימי דעים לגבי דבר אחד בימים האחרונים - בין אם איטליה תעלה ליורו ובין אם לאו, המוניטין של דונאדוני באיטליה כמאמן לא טוב, בטח לא מספיק בשביל הנבחרת, יישאר בעינו. "אני יודע שאני עושה ככל שביכולתי. יותר מזה אי אפשר לעשות. בסופו של דבר ישפטו אותי, אבל בואו נחכה לאחרי המשחק מול סקוטלנד", הוסיף המאמן שרק לפני שנה ותשעה חודשים נעלב מראיון של נשיאו בליבורנו הקטנה ברשת טלוויזיה מקומית ועזב את תפקידו.