וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לוין מוציא את המינימום ממכבי ת"א

12.11.2007 / 13:40

הדרבי מאפיין את הקריירה של לוין, קריירה אימון של פספוס הזדמנויות והסתפקות במועט. חמי אוזן סוגר מחזור ותוהה: לאן נעלם שחקן העונה?

כוכב: רוני לוי

רוני לוי עשה העונה התקדמות לא קטנה כמאמן: הוא למד מעט להשתנות. היכולת של מאמן להשתנות בהתאם למציאות היא אחד התנאים לגדולה, אדרבה כאשר מדובר במאמן שלקח שלוש אליפויות ברציפות עם אותה נוסחה. ברוב המקרים, כאשר העולם מתהפך לאותם מאמנים, הם לא משנים את הנוסחה. הפסדים, ניצחונות, הצלחות, כישלונות – אותה נוסחה, אותה שיטה, אותו רעיון. מנסים להתאים שחקנים חדשים לשיטה הישנה, במקום להתאים את השיטה הישנה לשחקנים החדשים. הניסיון לשחזר את העבר שלך ולחפש חיקויים לגיבורים שעזבו, הוא לעתים הרסני. זאת היתה אחת הטעויות של רוני לוי בעונה שעברה, וכנראה גם אחד הלקחים שלו העונה.

העונה לוי סופסוף מנסה הרכבים, משנה תפקודים, לא מהסס לשחק פחות מסודר ושוכח לפעמים מהטקטיקה. יותר לב, פחות שכל – משוואה הפוכה למה שהיה נהוג עד עתה. יתרה מכך, רוני לוי לימד את מכבי חיפה להעריך ניצחון ליגה על בני יהודה, לחגוג ניצחון דחוק על קרית שמונה וליהנות שוב מהלחם. מאז שבית"ר של ארקדי נכנסה לזירה, למכבי חיפה היה מאוד קשה להתנהג ולשחק פתאום כמו מספר 2, לקום כל בוקר לעבודה אחרי שירדת מרוב נכסיך. מאוד קשה לחנך מערכת להתחיל הכל מהתחלה ולשמוח על דיבידנדים שפעם היו מובנים מאליהם, רוני לוי הצליח לעשות את זה יחסית מהר. צעד קטן למכבי חיפה בדרך ליציאה מהמשבר, צעד גדול בקריירה של רוני לוי.

נופל: ניר לוין

הדרבי התל אביבי אפיין לא מעט את ניר לוין המאמן, שכרגיל מוציא את המינימום משחקניו. ללוין המאמן היתה אתמול הזדמנות לדרוס את הפועל, כמו שהיו לו הזדמנויות במהלך הקריירה להצליח בקבוצות גדולות, אבל כרגיל - הוא היסס, לא ניצל את המומנטום ההתחלתי. אלה לא דברים שנמדדים במערכים, כי לוין עלה לדרבי באותה שיטה שהביאה לו במחזור שעבר ניצחון מרשים על בני יהודה. אלה דברים שהוא משדר. הסתפקות במה שנותנים לך, פחד לדרוש את מה שמגיע לך. מהנהלות שהעסיקו אותו בעבר והתייחסו אליו לא יפה, ומהשחקנים שלו היום. לוין הפך בשנים האחרונות למאמן שמובא כדי לשמור על הקיים, לא יותר. וככה זה גם נראה.

ולכן זה כל כך סמלי שלוין בזבז את תנאי הפתיחה המצוינים שעמדו לרשותו ערב הדרבי, ושידר לשחקניו לרדת לקרקע. הדבר האחרון שמכבי תל אביב היתה צריכה לפני הדרבי זה לחזור לקרקע, במיוחד אחרי שהיא בקושי התרוממה ממנה. במקום להכניס עוד ביטחון במעט שכבר קיים, לוין הכניס חשש, זהירות, כאילו מכבי היא האלופה שלוש שנים ברציפות והרגע היא חזרה מעוד ניצחון בליגת האלופות. מעבר לכך, לוין ראה בדרבי שהפועל עלתה לדשא עם הלחי השנייה, אבל במקום להבין את המתרחש על הדשא ולדרוס את הפועל, הוא שידר לשחקנים שלו יותר זהירות עם חילופים הגנתיים שהזמינו את האדומים עוד יותר לרחבה שלו. זה מאמן שמוציא את המינימום מהשחקנים שלו. ובמקרה של שחקני מכבי תל אביב, המינימום הזה מאוד נמוך.

הצעת ייעול: מיכאל זנדברג לספסל?

ההסבר היחיד לירידה ביכולת של מיכאל זנדברג הוא היעדר אתגר. אחרת, קשה להבין לאן נעלם שחקן העונה שעברה. זה לא שהוא לא רוצה, הוא רוצה מאוד. זה לא שהוא לא נלחם, הוא נלחם מאוד. זה לא שהוא לא איכפתי, הוא מאוד איכפתי. יש לו גם שני שערים ושני בישולים בתשעה משחקים, אבל ההשפעה של זנדברג על המשחק של בית"ר העונה פחותה מזו אשתקד. את העונות הגדולות ביותר שלו זנדברג נתן כשהוא היה צריך להוכיח משהו למישהו. כשהוא הגיע למכבי חיפה וכולם תהו אם זה לא גדול עליו. כשהוא חזר להרכב של רוני לוי אחרי שנתיים קשות על הספסל ורצה להראות משהו למאמן שלא האמין בו. כשהוא הגיע לבית"ר עם חוזה עתק ונדרש להוכיח שהוא שווה כל שקל.

זנדברג, בנוסף לגרשון וקורנפיין, היה בעונה שעברה החוסן האנושי שהביא את בית"ר חדה לכל משחק. העונה הוא לא צריך להוכיח כלום לאף אחד, אחרי שנדמה היה הליגה הזאת קטנה עליו. הדרך ההגיונית לאפס את זנדברג היא אולי להוריד אותו שבוע, שבועיים לספסל. זה גם ייתן תקווה לשחקני הספסל של בית"ר שיש להם שביל אמיתי להתקדם בו, וגם יעיר את זנדברג.

התקשורת אשמה: יורם ארבל

גם בימיו המביכים ביותר, יורם ארבל הוא שדר הכדורגל הטוב ביותר. לארבל אין כבר כל כך ראייה חדה כבעבר, אבל יש לו עדיין את הגישה הנכונה שמפרידה אותו מכל השאר ואלה שאמורים לבוא אחריו. ארבל הוא הדבר הכי קרוב לשדרים שייצרו אגדות בעולם, הוא שר את המשחק ולא מתנהג כאילו הוא צועק מהיציע. הוא לא מסביר לך, הוא מתאר. שידוריו של ארבל בשנים האחרונות מלאים ברגעים מביכים, במיוחד העונה כאשר הוא משדר את מכבי תל אביב ביורוליג. הוא מתבלבל בשחקנים, בשמות, באירועים, דברים שקורים לו לא מעט גם בכדורגל. ארבל כבר מזמן לא בכושר, אבל הוא עדיין השחקן הכי טוב שיש לנו בקבוצה.

את השידור המשעמם מהדרבי התל אביבי הוא הצליח להעביר בחינניות, עם קריצה, עם ביקורת, אבל גם עם הבנה אנושית לנעשה מתחתיו. שדרים אחרים כבר היו מזמן מכלים את זעמם בשחקנים ובמאמנים ונותנים לך תחושה מרירה יותר מהמשחק עצמו, תחושה שהופכת מהר מאוד להרגל. השידור מהדרבי הכי גרוע בהיסטוריה היה קשה שבעתיים, כשילדך יושב פרשן חלול כמו איציק זוהר, שלא עוזר לך לעכל את הפרטים אלא להיפך. אם חלקכם לא נרדם במהלך המשחק, או לא התעצבן מהשטויות שאיציק זוהר פלט, זה הרבה בזכות השידור של ארבל. עולם והלך ונעלם של שידורי ספורט, בדיוק כמו הדרבי התל אביבי.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

קלישאת המחזור

"לא אהסס לקום וללכת" (ניצן שירזי, השידור החוזר)

המחזור הבא: מכבי נתניה – בית"ר ירושלים

גם נתניה וגם בית"ר סובלות במחזורים האחרונים בירידה טבעית של קבוצות שפתחו את העונה עם אחוזי הצלחה גבוהים, סוג של נפילה מנטלית שנובעת מסיבה דומה/שונה: ספסל. אלא שבעוד שבמקרה של שום מדובר בניהול לא נכון של הספסל הגדוש כל טוב במחזורים האחרונים, לעטר אין בכלל ספסל. הסגל קצר מדי, אפשרויות התמרון מעטות והתלות בכושרם של שחקנים מסוימים בהרכב היא קצת מוגזמת.

קבוצת צמרת בריאה עוברת מספר גלגולים במהלך העונה, לא שומרת על אותו הרכב, תהליך רענון שלעטר יהיה קשה לבצע במהלך העונה. שני המחליפים שלו ביום שבת, חן עזרא ואלמוג כהן, אולי יהיו בעוד שנה שנתיים שחקנים שמשנים משחק עבור קבוצה במקום השני, אבל כדי למנוע נפילות ארוכות במהלך העונה עטר צריך יותר. גם ההרכב של עטר, כרגע, לא משופע בשחקנים מרשימים ויהיה לו קשה להתבסס יותר מדי על מוטיבציה ללא ספסל תומך מאחוריו. נכון, מול בית"ר נתניה בכלל לא תצטרך לדבר על מוטיבציה ותעלה למשחק חייה ואולי אפילו תנצח, אבל מה יהיה בהמשך העונה? גם בליגה כל כך רזה, מכבי נתניה חייבת קצת יותר עומק בספסל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully