זר לכדורגל?

קבוצות גדולות נבנות מזרים טובים, דבר שאין כרגע בהפועל תל אביב של גיא לוזון. רוי קין, מאמן סנדרלנד, למשל, קישר לאחרונה את הבעיות שלו העונה בבחירת הזרים הלא נכונה, בחירת זרים שלא תואמת את אופי השוק המודרני. "הכישלון הגדול שלנו הוא בכך שלא הקמנו מערך סקאוטינג שיעזור לנו להתמצא יותר בשוק", אמר בכנות קין. "זאת אחת המטרות הקרובות שלי. להקים רשת סקאוטינג כזאת. הרבה מאמנים לא הצליחו בגלל זה".

לקין, מאמן מתחיל, לקח שנתיים להבין מה שלוזון טרם קלט. רשימת הזרים הכושלים של לוזון היא ארוכה, אלא שבמכבי פתח תקוה, קבוצה קטנה שיכולה להתבסס על שלד ישראלי, פחות שמו לב לזה. רק כשלוזון הגיע להפועל תל אביב פתאום התברר שהרגלי העבודה של מכבי פתח תקןוה רחוקים מלהתאים למועדון צמרת. פרט לפטריק סופו, שהצלחתו לא החזיקה הרבה זמן, קשה לזהות זר מרשים שלוזון הביא בשש שנים למכבי פתח תקווה. כמו בהפועל תל אביב, לוזון מתבסס לא מעט על זרים מאפריקה ודרום אמריקה, שווקים לא יציבים, שמצריכים עבודת סקאוטינג מקיפה, דבר שקשה לזהות אצל המאמן מפתח תקווה.

המספרים מספרים: הקבוצה סיימה עם חמישה זרים את העונה: מוראד מגמאדוב, אנגוי אנסומבו (קשר מקונגו, הגיע מגיל הבלגית, 15 משחקים, 3 שערים, 2 בישולים), דראגן טאדיץ' (לא הובא על-ידי לוזון, 27 משחקים, 2 שערים, 7 בישולים) , טומיקה וינצ'ה (קשר מיוגוסלביה, הגיע משיבניק הקרואטית, 16 משחקים, שער אחד, 2 בישולים) וריצ'רד אלווארז (חלוץ מאורוגוואי, 6 משחקים, ללא שערים או בישולים).

נסו להיזכר בזרים שלוזון הביא בעונת הביכורים שלו. לא הצלחתם? די הגיוני. למזלו, היו לו עדיין שני זרים טובים שהוא ירש, מגאמדוב וטאדיץ', בנוגע לכל השאר עדיף שלא להרחיב. את העונה הזאת החל כמאמן אלי אוחנה, וכשלוזון החליף אותו הוא מיהר להחתים את וינצ'ה. מעקב? סקאוטינג? מקסימום כמה ימי מבחנים. כן, ככה הוחתם וינצ'ה, ששוחרר בסיום העונה אחרי שכבש שער אחד. סימפוטמים של עונת ביכורים או גישה לא נכונה בהבאת זרים? מיד נבדוק. בכל מקרה, בחלון ההעברות שהיה לו בינואר, לוזון הביא אותה עונה עוד זר חלש, ריצ'רד אלווארז. כמה טוב שאפשר להסתמך על הישראלים.

המספרים מספרים: הקבוצה סיימה את העונה עם שלושה זרים: מוראד מגמאדוב, אנגוי אנסומבו (30 משחקים, 5 שערים, 2 בישולים) ודראגן טאדיץ' (לא הובא על-ידי לוזון, 14 משחקים, ללא שערים או בישולים). במהלך העונה עזב אקנזה סימבה (קשר מקונגו, הגיע מהפועל בית-שאן, 7 משחקים, ללא שערים או בישולים).

קשה לזהות איזשהו שיפור בנושא בחירת הזרים של לוזון בעונתו השנייה בליגת העל. אם כבר, מכבי פתח תקווה שלו התבססה יותר ויותר על הישראלים שלה, קובי רפואה וליאור אסולין (26 שערים יחד), כשתרומתו של טאדיץ הלכה ופחתה, כמו גם זאת של אנגוי. בסיום העונה טאדיץ שוחרר, מתוך שאיפה של לוזון להביא זר איכותי יותר. הזר האיכותי הראשון שלו. האם הוא הצליח? הוא שינה את דפוסי העבודה שלו? תעברו לפסקה הבאה.

המספרים מספרים: הקבוצה סיימה עם ארבעה זרים את העונה: מוראד מגמאדוב, אנגוי אנסומבו (20 משחקים, שער אחד, ללא בישולים), סטניסלב דוברובין (29 משחקים, 6 שערים, 4 בישולים) ורובנילסון מונטיירו (חלוץ מברזיל, שיחק בעבר בהפועל באר-שבע, 7 משחקים, שער אחד, ללא בישולים). במהלך העונה עזב אלמיר סולימנוביץ' (שוחרר כבר במשחקי גביע הטוטו).

מדובר באחת העונות המאכזבות של הכחולים מבחינת בחירת הזרים. אנגוי, שהגיע שנתיים לפני כן, נחלש מאוד בעונה הזו, ובתגובה הלוזונים החליטו לשחררו בסיום השנה. אנגוי, במידה מסוימת, סימן מגמה בנושא: מגמת הלימון הסחוט. הזרים של לוזון, גם אם הם סבירים בתחילת הדרך, נסחטים מעונה לעונה. המאמן/מוטיבטור כנראה לא נכנס ללב של שחקניו הלא הישראלים, שלא מבינים את הטירוף שלו, ואלה לפעמים אפילו מורדים בו לאחר זמן מה (קאלדיירה וג'ובניני). בהקשר של העונה הזאת, חשוב להתעכב על רובנילסון מונטיירו הברזילאי. לוזון נוהג מדי פעם לקחת זר שלא הצליח במקום אחר ולנסות להוציא ממנו משהו טוב יותר. ברוב המקרים, כמו עם מונטיירו, זה לא מצליח לו.

המספרים מספרים: הקבוצה סיימה עם שלושה זרים את העונה: מוראד מגמאדוב, פרינס דאייה (קשר מליבריה, 26 משחקים, 4 שערים ו-2 בישולים) וסטניסלב דוברובין (30 משחקים, 10 שערים ו-2 בישולים). במהלך העונה עזבו פטריק וילר (בלם מגאנה, שוחרר אחרי שלא הרשים במשחקי גביע הטוטו) ו-ולדימיר אנדונוב (קשר מבולגריה, הגיע מהפועל באר-שבע, 2 משחקים, ללא שערים או בישולים).

העונה הזו משקפת יותר מכל כיצד ניתן להגיע להישגים דווקא ללא זרים רבים והתבססות על שחקנים מקומיים, אם מדובר בקבוצה קטנה, כמובן. פ"ת שסיימה את העונה במקום השני אחרי מכבי חיפה, הגיעה אף עד חצי הגמר בגביע אך הודחה בשלב הזה על-ידי מכבי תל-אביב. לא שזה אומר משהו טוב לגבי הזרים. דאייה הליברי, שעליו בנו בקבוצה, אכזב בענק, אך הזר המשמעותי באותה שנה היה דוברובין, שהגיע שנה קודם לכן מהפועל פתח תקווה, זר שלוזון לא היה זה שגילה אותו. לצידם של סלים טועמה וגל אלברמן, שני שחקנים משמעותיים ללא ספק, שכחו בקבוצה כי מכסת הזרים עומדת על חמישה. אנחנו עדיין מחפשים את הזר האיכותי הראשון שלוזון בחר.

המספרים מספרים: הקבוצה סיימה עם חמישה זרים את העונה: מוראד מגמאדוב, מרסיו ג'ובאניני (8 משחקים, ללא שערים או בישולים), אנדרה קלדיירה (30 משחקים, שער אחד, ללא בישולים), סטניסלב דוברובין (22 משחקים, 4 שערים, 3 בישולים), פטריק סופו (13 משחקים, 6 שערים, בישול אחד).

במהלך העונה עזבו פבריס לוקומבו (בלם מקונגו, 9 משחקים, שער אחד, בישול אחד), אוגנן לאקיץ' (קשר מיוגוסלביה, הגיע מהפועל תל-אביב, 6 משחקים, ללא שערים או בישולים), אמיל אמבמבה (חלוץ מקמרון, הגיע ממכבי תל אביב, 16 משחקים, 2 שערים, ללא בישולים), הנרי מקינאווה (חלוץ מניגריה, הגיע מפיירנסה, לא שיחק בליגה, נבחן בגביע הטוטו).

עוד עונה בה גיא לוזון לא הצליח להביא זרים ברמה סבירה לקבוצה. ג'ובאניני וקלדיירה, שהגיעו מקבוצות ישראליות, לא אכזבו ולא הרשימו ובכלל לא הובאו על ידי לוזון, ורק סופו הצליח להרשים ולהיות הזר המשמעותי היחיד שהביא לוזון לארץ בקריירת האימון שלו. מנגד, קשה להתעלם ממגמת הירידה בתפוקתו של דוברובין, שעזב בסיום העונה. יתר הזרים לא פגעו וחלקם עזבו עוד במהלך העונה, ובראשם אמיל אמבמבה, שנכשל במכבי תל אביב- עוד פרויקט שיקום כושל של לוזון. אמבמבה שוחרר לאחר 16 משחקים בקבוצה, אבל לוזון המשיך להביא זרים חלשים בעונה הבאה. לפחות הישראלים היו שם לצידו.

המספרים מספרים: הקבוצה סיימה עם ארבעה זרים את העונה: מוראד מגמאדוב (לא הובא על-ידי לוזון), בלסינג קאקו (קשר מניגריה שהגיע ממ.ס. אשדוד, 31 משחקים, 3 שערים, בישול אחד), מוחמד דיאלו (קשר מחוף השנהב, הגיע מסיון השוויצרית, 9 משחקים, שער אחד), סבסטיאן רוזנטל (חלוץ מצ'ילה, הגיע מקולומבוס קרו, 6 משחקים, ללא שער או בישול) ופטריק סופו (24 משחקים, שער אחד, בישול אחד).

במהלך העונה עזבו מרסיו ג'ובאניני (13 משחקים, ללא שערים או בישולים), אנדרה קלדיירה (17 משחקים, שער אחד, שני בישולים) ועמנואל אביידה (קשר מניגריה, הגיע ממ.ס. אשדוד, 3 משחקים, ללא שערים או בישולים).

עוד עונה קשה לזרים של לוזון. סופו סבל מתסמין הלימון הסחוט והתקשה לשחזר את חצי העונה הראשונה שלו תחת המוטיבטור מפתח תקווה. מוחמד דיאלו, שזכה ליחסי ציבור נהדרים בתחילת הדרך, כיאה ללוזונים, התגלה כפלופ ולא נהנה מסבלנות גדולה מדי, כפי שמתבקש לעתים עם זרים. סבסטיאן רוזנטל (שקיבל אזרחות) ועמנואל אביידה לא שינו את המאזן. בנוסף על כך, קאלדיירה וג'ובניני ברחו במהלך העונה, אחרי שטינפו תחת כל עץ רענן את שיטות העבודה של לוזון, שעבר בקיץ להפועל תל אביב. האם בקבוצה הגדולה הוא שינה את הרגלי העבודה שלו וזיהה זר גדול? תחליטו אתם.