בנוסח ספרדי

ההעפלה של אספניול לגמר גביע אופ"א, שנערך בהמפדן פארק בעונה שעברה, הייתה בבחינת הגשמת חלום עבור מאמנה, ארנסטו ואלוורדה.

"כשחקן תמיד קיוויתי לקבל קבוצות סקוטיות בהגרלות של גביעי אירופה. תמיד סיקרן אותי לשחק שם", סיפר המאמן בן ה-43. "מעולם לא השתתפתי במשחק רשמי באי הבריטי ואחרי שפרשתי פשוט החלטתי לנסוע לסקוטלנד לחופשה. נהגתי לאורכה ולרוחבה של המדינה, לאינברנס, אברדין, אדינברו ועוד. אני יודע כמה התשוקה לכדורגל גדולה אצל הסקוטים ולכן אני יודע שכשנגיע להמפדן פארק, שהוא אצטדיון מיתי, אני פשוט אהנה. אני מקווה גם שיהיה משחק כדורגל טוב".

ואיזה כדורגל היה שם באותו ערב. ארבעה שערים, שניים מהם בהארכה, הכרעה בפנדלים, 52 אלף צופים ומנצחת אחת ששמה סביליה. בדיוק כמו בגמר 1988, אז כשחקן אספניול, הגיע ואלוורדה לגמר גביע אופ"א ונאלץ לראות את היריבה מניפה אותו. האדם השאפתן בעל הסיפור יוצא הדופן על הנסיעה למדינה אליה לא הגיע ככדורגלן, סיים את הערב הנוצץ באכזבה. אבל חשובה ככל שתהיה, הייתה זו רק נקודת ציון בקריירה נוסקת שאוהדי הכדורגל הספרדי עדים להתפתחותה.

אותו משחק לפני כחצי שנה סימל היטב את הרוחות בכדורגל הספרדי. שתי הפיינליסטיות, אספניול וסביליה, הגיעו לקרב על התואר כשעל הקווים שלהן שניים מהכוחות העולים בקרב המאמנים במדינה. כוכבו של חואנדה ראמוס, מאמנה של סביליה, זורח כבר שנתיים ואפשר לציין גם את מאמן ולנסיה, קיקה סאנצ'ז פלורס. אולם ספרד, כך מתברר, מצמיחה מאמנים חדשים ומוצלחים בקצב של אחד לשנתיים-שלוש והמטאור הבא הוא ואלוורדה.

אספניול אמנם זכתה בגביע הספרדי ב-2005, אבל בשנתיים מתוך השלוש האחרונות נמלטה מירידה רק במחזור הסיום. בקיץ 2006 הגיע למועדון מאמן חדש וצעיר, עם ניסיון מועט בניהול קבוצה בוגרת.

ואלוורדה הדריך את הנוער של אתלטיק בילבאו במשך שש שנים ותחת ידיו עיניו הבוחנות צמחו שחקנים כשרוניים כמו פראן יסטה, אנדוני איראולה ופרננדו יורנטה. ב-2003 קיבל את המושכות בקבוצה הבוגרת, לראשונה בחייו. המאמן נהנה מכימיה מצוינת עם הכוכבים המקומיים וכבר בעונתו הראשונה כמאמן בוגרים, הוליך את הקבוצה למקום החמישי בטבלה, אלא שיחסים עכורים עם נשיא המועדון, פרננדו למיקיז, הביאו לסיום עבודתו כבר אחרי העונה השנייה. בשנתיים הבאות אתלטיק דידשה בתחתית ונחלצה מהירידה בעור שיניה. למיקיז התפטר מתפקידו לפני למעלה משנה ואילו ואלוורדה נהנה מהחיים החדשים בברצלונה.

היכולת של המאמן הצעיר להוציא את המירב משחקני בית לא נעלמה מעיניה של הנהלת אספניול ואחרי עזיבתו של מיגל אנחל לוטינה, הוא קיבל את הקריאה מהקבוצה השנייה של העיר ברצלונה והחל במהפכה.

המאמן נפטר ממאוריסיו פוצ'טינו הארגנטינאי, אדוארדו קוסטה הברזילאי, דידייה דומי הצרפתי ומאחרים שהצעידו את הקבוצה לבינוניות והחל בתהליך בנייה מואץ ומחודש. פרנסיסקו רופטה שהגיע מולנסיה וצעירים שגדלו במועדון דוגמת פרנסיסקו צ'יקה, מארק טורחון, דני ג'ארקה ומויסס הורטאדו, קיבלו את הצ'אנס ו-וולטר פנדיאני, קיבל הזדמנות אחרי עונה מייגעת בברמינגהאם. היום החלוץ האורוגוואי כבר לא משחק באספניול, אבל לואלוורדה הוא החזיר בעונה שעברה עם 11 שערים בגביע אופ"א, שהיוו חלק גדול בהצלחה האירופאית של הקבוצה.

על הנייר המהפכה תפסה תאוצה ואספניול שינתה את פניה, אבל על המגרש ההתחלה הייתה קשה. בתחילת העונה שעברה השיגה הקבוצה רק ניצחון אחד מתוך עשרת משחקי הליגה הראשונים שלה וסימן השאלה סביב יכולתו של המאמן להיות זה שסוף סוף יקדם את אותה הלך וגדל.

כשחקן כנף בינוני עבר ואלוורדה בין היתר באספניול, ברצלונה ואתלטיק בילבאו, כשלמרות שלא נולד בחבל הבאסקים, שורשיו התירו לו לשחק אצל האחרונה. עוד בימיו על הדשא הדביק לו מאמן נבחרת ספרד לשעבר וסרביה היום, חאבייר קלמנטה, את הכינוי "צ'ינגורי", שבבאסקית פירושו נמלה עובדת. אחרי הפתיחה הרעה של העונה שעברה, הנמלה אכן החלה לעמול. "השחקנים ואני רק הכרנו והחלטתי לעבוד ולעבוד על הטקטיקה שלנו, עד שהצלחנו להבין מהי הדרך הטובה ביותר לשחק בהתאם לסגל שלנו ולאופי שלו", סיפר מאוחר יותר כיצד הצליח להרים את הקבוצה בעזרת עבודה קשה.

בינואר כבר נעלמו הספקות. הקבוצה נכנסה לפורמה טובה, סיימה את שלב הבתים של גביע אופ"א עם מלוא 12 הנקודות וניצחה את אתלטיקו מדריד ואת סביליה בליגה. שבוע וחצי אחרי ה-1:3 הגדול על ברצלונה באמצע ינואר, הניצחון הראשון על היריבה השנואה אחרי שש שנים עקרות, הפיגה הנהלת הקבוצה את כל סימני השאלה כשהאריכה את חוזהו של המאמן עד 2009.

כשהחיבור בין ואלוורדה ובין שחקניו הולחם, הקבוצה התייצבה גם בליגה, החלה לדהור בגביע אופ"א ועונת המבחן הראשונה נרשמה כהצלחה בזכות ההישג במפעל היבשתי. החיבור המוצלח, בתוספת לניסיון שנצבר במהלך העונה הקודמת, הביא לפתיחת עונה מצוינת השנה, ששיאה בחודש האחרון החלומי, בו ניצחה אספניול יריבות אימתניות כריאל מדריד, סביליה וולנסיה, והתבססה בצמרת הטבלה.

הצלחת המהפכה בולטת גם העונה. אלברט ריירה וראול טמודו מככבים בכותרות כבר יותר משבוע ואספניול היא הלהיט התורן של הליגה הספרדית. השניים כבשו בניצחון הגדול 1:3 של נבחרת ספרד על דנמרק בקופנהגן והעניקו לנבחרת ולמאמנה לואיס ארגונייס, אנחת רווחה בדרך ליורו 2008. בסוף השבוע שוב כבשו השניים, הפעם ב-1:2 על ריאל מדריד.

טמודו, שנדחה על ידי ברצלונה בגלל מימדי גופו הצנומים כנער, כמעט סבל מגורל דומה באספניול גם אחרי שהעלה מספר קילוגרמים, אבל למזלה של הקבוצה הוא חזר אליה אחרי השאלות בליידה ובאלאבס והפך לסקורר המצטיין שלה בכל הזמנים. עם זאת, למרות מקום חמישי לפני שתי עונות, החלוץ אף פעם לא הצליח להוביל את הקבוצה למעמד של כוח משמעותי ומרתיע בליגה.

ריירה, לעומתו, כבר היה בדרכו לבינוניות מעיקה ולמרות שחתם באספניול אחרי שתי עונות בבורדו הצרפתית, זו השאילה אותו למנצ'סטר סיטי, שם לא הותיר את חותמו. אחרי שהקשר חזר מאנגליה, ואלוורדה העניק לו את הניעור כשהודיע לו כי עליו להתעורר עכשיו, או שימצא את עצמו בתור של לשכת העבודה. זה לקח את הדברים לתשומת ליבו ואיזו התעוררות זו הייתה.

שחקן אחר, איבן דה לה פנייה, נהנה גם הוא מהאיש על הקווים. את הפריחה המחודשת שלו לקראת גיל 30 חייב השחקן שגדל במחלקות הנוער של היריבה השנואה ברצלונה, לואלוורדה. הקשר המחונן היה מסוכסך עם המאמן הקודם, מיגל אנחל לוטינה, אבל אחרי הגעתו של המאמן החדש, פרח. דה לה פנייה חזר למקומו כעושה משחק, יצא לחופשי ואפילו הוזמן לפני מספר חודשים לסגל נבחרת ספרד אחרי שנים של היעדרות. אפשר וצריך לייחס את הריצה המטורפת של אספניול בשנה והחודשיים האחרונים לשחקנים הללו ולאחרים, אבל לפני כולם, סיפור ההצלחה כאן הוא דווקא של המאמן.

אף לא אחת מ-16 האליפויות האחרונות של ברצלונה לא הושגה עם מאמן ספרדי על הקווים, כשהפעם האחרונה בה התרחש החיבור הנדיר הייתה בשנות 1945 עם ג'וספ סמיטייר כמאמן. ריאל מדריד נהנתה מתקופה יפה ומוצלחת תחת ויסנטה דל בוסקה, אבל אחריו מינתה פורטוגלי (קרלוס קיירוש), ברזילאי (ונדרליי לושמבורגו) ואיטלקי (פאביו קאפלו). בתווך הדריכו אותה מאמנים ספרדים זמניים אחרי פיטורים כאלו או אחרים, אבל כשחוסה אנטוניו קמאצ'ו כבר הגיע לברנבאו, הוא שרד שם בקושי חודשיים.

בין 1986 ל-2000 לא זכה מאמן ספרדי באליפות המקומית וכשחאבייר אירורטה עשה את זה עם דפורטיבו לה קורוניה, הוא דאג להזכיר לכולם ובעיקר לנשיאי הקבוצות, שגם מאמנים מקומיים יודעים לעשות את העבודה. מאז האליפות ההיא של חאבו, המילניום הנוכחי ספרדי למדי. ויסנטה דל בוסקה זכה פעמיים בליגת האלופות עם ריאל מדריד, רפא בניטז זכה בגביע אופ"א עם ולנסיה ובליגת האלופות עם ליברפול וחואנדה ראמוס הוליך את סביליה לשני גביעי אופ"א. "היום ברור שהמאמנים הספרדים עשו את תהליך הלמידה שלהם ושהם מוכנים", הסביר דל בוסקה את המצב החדש לפני גמר גביע אופ"א בעונה שעברה.

בניטז אימן במשך תקופה ארוכה קבוצות שונות של ריאל מדריד וראמוס הדריך את קבוצת המילואים של ברצלונה לפני כעשור, אבל שניהם לא מצאו את דרכם למעלה בשני המועדונים המפוארים. היום הראשון בליברפול והשני עשוי למצוא את עצמו בעתיד הלא רחוק באנגליה (טוטנהאם התעניינה), כשהכדורגל שסביליה משחקת יושב מצוין גם על הליגה הבכירה שלה. אחרי שניהם, ביחד עם קיקה סאנצ'ז פלורס, ארנסטו ואלוורדה הוא היום הדבר הבא בכדורגל הספרדי. אחרי ששתיהן נכנעו לו ללא עוררין במהלך השנה האחרונה, אולי גם ריאל מדריד וברצלונה מתחילות להבין את זה.