סנדלי דנבר

באו: צ'אקי אטקינס (שחקן חופשי, מממפיס), סטיבן האנטר ובובי ג'ונס (בטרייד מפילדלפיה), מייק ווילקס (שחקן חופשי, מסיאטל), סטייסי אוגמון (שחקן חופשי, מהקבר).

הלכו: סטיב בלייק (שחקן חופשי, לפורטלנד), רג'י אוונס וריקי סאנצ'ז (בטרייד לפילדלפיה), דרמאר ג'ונסון (שחקן חופשי, לבנטון טרביזו).

חמישייה: אלן אייברסון, ג'יי אר סמית' (אטקינס), כרמלו אנתוני, ננה הילאריו, מרקוס קמבי.

ספסל: אטקינס, ג'ונס, וון וופר, אוגמון, יאקובה דיאוורה, לינס קלייזה, קניון מרטין, אדוארדו נאהרה, האנטר.

מאמן: ג'ורג' קארל (עונה רביעית בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 45 ניצחונות ו-37 הפסדים. הפסידו לסן אנטוניו בסיבוב הראשון.

אליפויות: 0.

חובבי הכדורסל בדנבר לא יכולים להתלונן על חוסר עניין. לא היה רגע אחד משעמם אצל הנאגטס בעונה שעברה. כרמלו אנתוני נראה סוף סוף כמו פרנצ'ייז פלייר אמיתי והוביל את רשימת הקלעים בליגה, ולצידו גם ג'יי אר סמית' התחיל להראות מה הוא שווה.קניון מרטין נאלץ לעבור ניתוח microfracture גם בברך השנייה שלו, והתחושה הייתה שהוא לא הולך לחזור מזה. מרכוס קמבי דווקא הצליח להישאר בריא וחסם כל מי שהתקרב לו לצבע בדרך לתואר שחקן ההגנה של השנה, אנדרה מילר הכתיב קצב מהיר והדרך לעוד עונה בשולי הצמרת במערב נראתה בטוחה.

אבל באמצע דצמבר הנאגטס הגיעו למשחק במדיסון סקוור גארדן. הם היו בדרך לנצחון חוץ קליל כשדקה לסיום המשחק ביצע מרדי קולינס מהניקס עבירה מכוערת על ג'יי אר סמית'. במגרש התפתחה מהומה מרובת משתתפים, במהלכה נתן אנתוני סטירה לקולינס, ומיהר לברוח לצד השני של האולם. לאחר שהתפזר העשן הורחק מלו ל-15 משחקים וסמית' ל-10, עונש שנראה כמו פגיעה קשה בסיכויי הפלייאוף של הקבוצה.

אבל במקום לתת לעוד עונה לברוח החליטו בדנבר שהגיע הזמן להמר על כל הקופה. הם ניצלו את הבעיות שהיו לסיקסרס עם אלן אייברסון כדי להביא את התשובה לקולורדו תמורת מחיר מצוין - אנדרה מילר, ג'ו סמית' ושתי בחירות דראפט. לאחר עשר וחצי עונות בפילי, אייברסון מצא את עצמו בסביבה חדשה ובמעמד חדש, בו הוא כבר לא בעל הבית האוטומטי של הקבוצה. לפני הטרייד אנתוני ואייברסון היו שני הקלעים המובילים בליגה, וסימני שאלה רציניים עלו סביב היכולת שלהם לשחק ביחד.

לאחר חצי עונה משותפת לא קיבלנו תשובה חד משמעית שהשניים יכולים להסתדר, אבל גם לא קיבלנו תשובה הפוכה. ההרחקה של מלו ופציעה של אייברסון גרמו לכך שרק לאחר האולסטאר הם החלו לשתף פעולה בעקביות. לקראת סוף העונה הקבוצה החלה להיראות טוב יותר כאשר ליד מלו, אייברסון וקמבי גם ננה התחיל לממש את הפוטנציאל העצום שלו, וסטיב בלייק שהגיע במהלך העונה תפס את משבצת מנהל המשחק. רצף ניצחונות הביא את דנבר למקום השישי במערב ולמפגש עם האלופה שבדרך בסיבוב הראשון בפלייאוף. דנבר הפתיעה עם ניצחון בסן אנטוניו במשחק הראשון אבל הפסידה את כל השאר, רובם לאחר קרב צמוד. האכזבה העיקרית בפלייאוף הייתה מאייברסון, שקלע באחוזים רעים וקיבל החלטות לא טובות.

הקיץ דווקא היה שקט. לדנבר לא היו בחירות דראפט ומעט המאמצים רוכזו בנסיון להוסיף קלעי שלשות (החסרון הבולט של הקבוצה) וסנטר מחליף כגיבוי לקמבי השברירי. צ'אקי אטקינס הוותיק הגיע כדי לעשות מה שהשם שלו מרמז שהוא יודע, וסטיבן האנטר הגיע מפילי תמורת רג'י אוונס כדי להיות מחליף אתלטי וסביר בסנטר. סטיב בלייק עזב, מה שאומר שאייברסון יקבל יותר דקות בפוינט, ובקבוצה עדיין מחפשים עוד גארד או שניים שייכנסו לרוטציה ויספקו שלשות והגנה, ובין הנבחנים ניתן למצוא את וון וופר שהרשים בליגת המשנה ובליגת הקיץ, בובי ג'ונס שהגיע כנספח לטרייד של האנטר ומרשים במשחקי ההכנה ואפילו סטייסי אוגמון בן ה-39 במה שכרגע נראה כעוד נסיון קאמבק מיותר.

המאמן ג'ורג' קארל עובד עם השחקנים כמעט רק על הגנה, בעיקר כי דנבר לא צריכה תרגילים בהתקפה. מלו ואייברסון יכולים לסדר לעצמם זריקה טובה מתי שבא להם, ננה רק צריך לקבל כדור במקומות שהוא אוהב והשאר יקבלו מבטים פנויים בזכות ההתמקדות של הגנות היריבות בכוכבים. דנבר משחקת בקצב השני הכי מהיר בליגה, גם בגלל שיש לה שחקנים שאוהבים לרוץ וגם בגלל שההתקפות שלה אף פעם לא נתקעות, כך שגם השנה אנו צפויים לראות תוצאות גבוהות במשחקים שלה למרות שההגנה שלה לא רעה.

אם את העונה שעברה ניתן להגדיר כתקופת חסד, השנה ייבחן ברצינות השילוב של מלו ו-AI. אייברסון היה ידוע בפילי כשחקן ששחקנים גדולים לא מצליחים לבלוט לידו, אבל הפעם הוא זה שמצטרף לקבוצה שכבר שייכת למלו. שניהם זרקו פחות אחרי הטרייד, אבל הירידה בכמות הזריקות של התשובה הייתה משמעותית בהרבה. מלו שוב היה הסקורר המוביל בנבחרת ארה"ב בקיץ ונראה שהוא נעול על משבצת המוציא לפועל המרכזי בכל קבוצה בה הוא נמצא, בדנבר מקווים שהוא הבין גם מה ההתנהגות הנדרשת משחקן בקליבר שלו.

לשניהם יש רצון עצום להוכיח שהם מסוגלים לשחק יחד, ואם הם יבינו שהם יכולים לוותר על רוב הזריקות הקשות שהם נאלצו לקחת בעבר זה יכול גם לקרות. אייברסון מודה שהפלייאוף האחרון היה הגרוע בקריירה שלו, הוא יודע שהוא נמצא בקבוצה עם חומר לאליפות ורואה בזה אתגר לדאוג שזה יעבוד. וכאשר לאייברסון, אחד הפייטרים הגדולים בכדורסל, יש אתגר זה בדרך כלל נגמר טוב. השאלה היא כמה זמן יש לו. שחקנים שמתבססים על זריזות נוטים להזדקן מהר, אייברסון כבר בן 32 ומאחוריו 34,248 דקות ב-11 עונות של כדורסל מקצועני.

סימני שאלה בריאותיים מרחפים גם מעל לשלושת שחקני הפנים המרכזיים. קיי-מארט הוא הסיפור המרכזי. למרות הניתוחים בשתי הברכיים הוא חוזר השנה לשחק וכבר שותף באחד ממשחקי ההכנה. בקבוצה מתכוונים להחזיר אותו לעניינים לאט ולקראת סוף העונה כבר יידעו טוב יותר מה הוא מסוגל לעשות כיום. אם הוא יחזור ברצינות זאת תהיה תוספת כוח רצינית, בעיקר להגנה ולמשחק הריצה. קמבי הוא סכנת פציעה תמידית, גם הוא עבר כמה ניתוחים בקריירה וכל עונה שהוא מחזיק בלי להישבר היא חצי נס. ננה הפסיד גם הוא עונה שלמה לפני שנתיים ורק לקראת סוף העונה שעברה נראה כמו שחקן בריא. בדנבר בטח ישמחו אם שניים מהשלושה יגיעו בכושר טוב לפלייאוף (רצוי שאחד מהם יהיה קמבי, שהשליטה שלו בצבע היא נכס לקבוצה שחושבת בגדול).

מועמד לפריצה: יש מקום פנוי בחמישייה בעמדת הגארד. ג'יי אר סמית יהיה שם אם הראש שלו ירצה, אטקינס קלע שלשות אדיר אבל השילוב שלו עם אייברסון בהגנה בעייתי, וכל השאר הם לונג שוטס. השחקן הטוב ביותר ברשימת המועמדים הוא לינס קלייזה הליטאי, שחקן שקולע טוב מבחוץ, לא עושה שטויות ומסוגל לשמור על משהו. הבעייה היא שהוא פורוורד ולא גארד, אבל זה לא מה שאמור למנוע ממנו לפתור את בעיית הצלע החמישית בחמישייה של דנבר בסופו של דבר.

מועמד לדעיכה: היה ברור שההגעה של אייברסון תפגע בג'יי אר סמית', אבל הילד המוכשר והבעייתי לא היה צריך את התשובה כדי להעלות סימני שאלה. הוא היה מעורב בקטטה בגארדן, עצבן את קארל בפלייאוף עד שהמאמן הוציא אותו מהרוטציה, ועוד לפני פתיחת העונה הנוכחית הנאגטס כבר הספיקו להשעות אותו משלושה משחקים לאחר הסתבכות עם החוק. השבוע כבר צצו שמועות שהקבוצה הציעה אותו לדטרויט תמורת פליפ מארי, ונדמה שבדנבר כבר התייאשו ממנו והם בעיקר מקווים שהשאלה המיתולוגית "מי ירה בג'יי אר?" לא תתחלף השנה ב-"במי ג'יי אר ירה?".

תסריט אופטימי: אייברסון ומלו מבינים איך לשחק ביחד, קיי-מארט חוזר ל-80% יכולת, קמבי וננה נשארים בריאים. באמצע העונה סם קאסל, שנמצא בקשר טוב עם קארל וסימן את דנבר כאופציה המועדפת עליו לשנה הבאה, מקבל ביי-אאוט מהקליפרס ומצטרף כדי לתת את הפוש הנוסף. בפלייאוף זה רק נראה טוב יותר, אייברסון נכנס לזון ומשתפר ככל שהטבעת מתקרבת. בגמר המערב הוא נוקם בספרס עם 40 נקודות למשחק וקאסל קובר את שלשת הנצחון במשחק השביעי. בגמר דנבר מטיילת מול נציגת המזרח לאליפות מפתיעה.

תסריט פסימי: בלאגן מוחלט - אייברסון ומלו מסתכסכים ולא מוסרים אחד לשני, קמבי משחק יום כן יום לא (היום לא), קיי-מארט צריך ניתוח בברך השלישית וג'יי אר סמית' גורם לסטיבן ג'קסון להיראות שפוי. דנבר מסיימת במקום השביעי במערב, והפעם הספרס לא נותנים להם לנצח אפילו משחק אחד.

תחזית: דנבר היא הסוס השחור של העונה. אם הכל יתחבר הם יכולים להגיע רחוק, אפילו עד הסוף, אבל יש יותר מדי דברים שיכולים להתקלקל בדרך. בכל מקרה זה צריך להספיק ל-50 ניצחונות ומעלה, ולמאבק עם יוטה על ראשות הבית. בשנה הבאה, כנראה עם קאסל, יכולה להיות ההזדמנות האמיתית של הנאגטס.