הבאנה בלוז

זה קרה ביום שישי, ה-14 בספטמבר. נבחרת הספרינגבוקס (אנטילופות קטנות) של דרום אפריקה עלתה לכר הדשא בסן דני ולא נתנה לאנגליה לנשום. כבר בדקה ה-6 הבקיע חואן סמית' טריי, אחר כך הוסיף ג'יי פי פיטרסן עוד שניים והירוקים לבנים המשיכו לניצחון ענק שכל כולו הצהרת כוונות - 0:36 על האלופה המכהנת.

לפני הטורניר סומנו ניו זילנד ואוסטרליה כמועמדות העיקריות לזכות בתואר השנה, אבל אף אחד לא ביטל את הנציגה השלישית של חצי הכדור הדרומי, שמשתתפת עימן בטורניר שלוש האומות בכל שנה. עכשיו, אחרי שהאירופיות הבכירות דאגו להדיח את שתיהן בחצי הגמר, הספרינגבוקס באים לגמר בפאריס כפייבוריטים מול אלופת העולם. המטרה שלהם בשבת: להוסיף את המילה "היוצאת" לתואר של האנגלים. זה לא יהיה פשוט, כי זה אף פעם לא פשוט כשאתה פייבוריט מול נבחרת עיקשת. 0:36 כנראה לא יהיה פה, אבל ג'ייק וייט ושחקניו ישמחו גם עם ניצחון מינימלי.

סיפורה של נבחרת דרום אפריקה מורכב והולך יד ביד עם ההיסטוריה הפוליטית הענפה של המדינה. למרות שמפעל גביע העולם יצא לדרך ב-1987, לדרום אפריקאים יצא ליטול בו חלק רק ב-1995. מדיניות האפרטהייד הגזענית וחסרת הרחמים גבתה מחיר, כשהסנקציות שהוטלו על דרום אפריקה פשטו גם לספורט והרחיקו אותה מכל התמודדות בזירה הבינלאומית. וכך נאלצו שחקני הנבחרת לראות את משחקי האליפות של 1987 ו-1991 בטלוויזיה.

1995 הייתה שנת השיא של הספורט הדרום אפריקאי. תחת שלטונו המתוקן של נלסון מנדלה, הנבחרת אירחה את הטורניר וזכתה בגביע לאחר ניצחון 12:15 בהארכה על ניו זילנד. זה היה רגע גדול, עם משמעויות ספורטיביות עצומות. שנה לפני כן, כשמנדלה נכנס לכהונתו, דרשה הממשלה החדשה להחליף את הסמל והכינוי של הספרינגבוקס בפרח הפרוטאה, שנחשב לצמח הלאומי במדינה. הנבחרת הייתה עד אז מורכבת מלבנים בלבד, והספרינגבוקס נחשבו יותר מכל למייצגי האפרטהייד.

אלא שמנדלה נתן את אישורו להמשיך עם השם והסמל, ובגמר הגיעה גאולת האומה לשיאה. לא זאת בלבד שמנדלה לבש את החולצה הירוקה של הספרינגבוקס, המספר שהיה טבוע עליה היה של הקפטן , פרנסואה פינאר, אפריקנר לבן במוצאו, למרות שבנבחרת כבר היה ייצוג שחור. מבחינת מנדלה היה כאן מסר ברור של איחוד העם, ופינאר בעצמו הרים את הכפפה כשהכריז עם הנפת הגביע ש"הזכיה הזו מוקדשת לכל האומה הדרום אפריקאית". פרישתו של המאמן קיץ' כריסטי בשל מחלת הלוקמיה, ממנה מת ב-1998, לא היטיבה עם הנבחרת, שהחליפה מאמנים עד שהגיע ג'ייק וייט ב-2004. עכשיו יש לספרינגבוקס הזדמנות לחזור על ההישג של 1995, הפעם על אדמת אירופה.

שני שחקנים בולטים במיוחד לדרום אפריקה. האחד הוא פרסי מונטגומרי, הפולבק המצוין שאולי לא נחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים על הפלנטה, אבל נחיצותו אינה ברת שאלה בכלל בנבחרת. מונטגומרי משחק בנבחרת עשר שנים, ובמשך השנים השתפרה בעיטתו עד שהפך לאחד הבועטים הטובים והמדוייקים בעולם. הוא היה הסקורר המוביל בטורנירי שלוש האומות ב-2004 וב-2005, והבוקה היחיד שהבקיע יותר מ-800 נקודות במשחקי טסט. בהחלט אלטרנטיבה ראויה לג'וני ווילקינסון המתחרה.

אבל לא על מונטגומרי אמורה דרום אפריקה להשען ולפרוץ את המערך האנגלי הקשוח, אלא על היהלום שבכתר - הקיצוני המצוין בריאן גארי הבאנה, שתאמינו או לא, קרוי על שם שחקני העבר של מנצ'סטר יונייטד בריאן רובסון והשוער הלבן גארי ביילי (גיבור ספורטיבי שבילה את נערותו בדרום אפריקה והפך לכוכב ביוהנסבורג בטרם נרכש על ידי יונייטד). מדובר בקיצוני סופה, השחקן המהיר ביותר באליפות (רץ 100 מטר ב-10.2 שניות), שעם צמד טרייז בחצי הגמר נגד ארגנטינה העלה את מאזנו לשמונה והשווה את שיא האליפות של ג'ונה לומו מניו זילנד.

הבאנה בן ה-24 הוא ההוכחה שהאינטגרציה הדרום אפריקאית משתלמת, כי בנבחרת של שנות ה-80 לא היה לו מקום בשל צבע עורו. הוא כל כך מסוכן, שמי שנהנה מכוח הפריצה שלו הוא הקיצוני הנגדי, ג'יי פי פיטרסן, שכאמור כיכב במשחק הקודם מול האנגלים והבקיע צמד טרייז, לא מעט משום שאנגליה חששה מהנוכחות של הבאנה והסיטה לכיוונו את תשומת הלב. בחצי הגמר מול ארגנטינה הובלטה מפלצתיותו בטריי השני שהבקיע, כשחטף כדור ורץ עמו בקלילות לקו השער של הפומאס. העובדה שהוא עדיין צעיר ועתידו עוד לפניו צריכה לאיים לא רק על האנגלים, אלא גם על אוסטרליה וניו זילנד, שתזכינה לרדוף אחריו לא מעט פעמים בשנים הקרובות.

כל מי שהיה בסביבת דרום אפריקאים יודע שיש להם פטיש לשני דברים: בשר טוב (אנחנו מכירים כמה מסעדות מעולות בהרצליה וברעננה) ולפעמים גם להשתוללות חסרת רסן. כעם חם מזג, הדרום אפריקאים נוטים לאבד את השלווה על מגרש הראגבי לא מעט, ומול נבחרת מתכתית ומעצבנת כמו אנגליה זה עלול לעלות להם ביוקר. מול ארגנטינה הם הצליחו להסתבך בקטטה שהובילה לכרטיס צהוב של חואן סמית' בדקה ה-78, וזכור גם המקרה שבו הואשם פרנסואה סטיין בנשיכת שחקן של טונגה בשלב המוקדם (אם כי הוא זוכה מחוסר הוכחות). די בפרובוקציה אנגלית קטנה כדי להביא לחסרונו של שחקן דרום אפריקאי על השדה ולקירוב הכדור אל השער של הספרינגבוקס.

וגם אם תנצח דרום אפריקה, היא צריכה להיזהר. החיים לא הפכו ליפים יותר במדינה למרות שוויון הזכויות שהונחל בה לפני 13 שנה. אונס, אלימות ומעשי ביזה הם נחלת הכלל. אילו יביאו הספרינגבוקס את הגביע ליוהנסבורג, יצטרכו השוטרים המקומיים להשליט סדר בבלגאן. צריך לזכור שהעולם כולו מסתכל, ובמיוחד אחד, ספ בלאטר שמו. נשיא פיפ"א הביע לא מעט חששות מאז שקיבלה דרום אפריקה את אירוח מונדיאל 2010 והפרות סדר לא יתקבלו בברכה.