שחמט סיני

באו: יי ז'יינליין (בחירה שישית בדראפט), דזמונד מייסון (שחקן חופשי, מניו אורלינס), ג'ייק ווסקול (שחקן חופשי, משארלוט), רויאל אייבי (שחקן חופשי, מאטלנטה), מייקל ראפין (שחקן חופשי, מוושינגטון), סמאקי ווקר (שחקן חופשי), אובי סטורי (שחקן חופשי), רמון סשנס (בחירה 56 בדראפט).

הלכו: ארל בויקינס (שחקן חופשי), לין גריר (עבר לאולימפיאקוס), רובן פטרסון (שחקן חופשי, לקליפרס), בריאן סקינר (שחקן חופשי, לפיניקס).

חמישייה: מו וויליאמס, מייקל רד, מייסון (בובי סימונס), צ'ארלי וילנואבה, אנדרו בוגט.

ספסל: צ'ארלי בל, אייבי, ז'יינליין, סימונס, דן גאזוריץ', ווסקול.

מאמן: לארי קריסטוביאק (עונה ראשונה מלאה בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 28 ניצחונות, 54 הפסדים.

אליפויות: אחת (1971).

אף אחד לא מדבר יותר על מילווקי. אחת הקבוצות הגדולות בליגה בשנות השבעים והשמונים כבר מזמן לא מעניינת את רוב אוהדי הכדורסל. בפעם האחרונה שלקחו אותם ברצינות ריי אלן וגלן רובינסון עוד היו בקבוצה, וכשהם זכו באליפות היחידה שלהם לקארים עבדול ג'באר עוד קראו לו אלסינדור. בשנים האחרונות הדרך של הבאקס מובילה היישר אל מחוזות הבינוניות והסתמיות, וכל מה שנשאר להם זה לנסות להיות גדולים ביפן. בעצם, בסין.

בדראפט האחרון קיבלה מילווקי את הבחירה השישית, וניצלה אותה כדי לבחור את הכשרון הסיני יי ז'יינליין, שחקן בגובה 2.11 מ' שמתפקד כגארד. במהרה התברר שמדובר באחד השחקנים המשונים שהגיעו לליגה, בעיקר בגלל אוסף העסקנים והסוכנים שהכתיב את התנהלותו. בתור התחלה הם יצרו אי בהירות בקשר לגילו (משהו בין 19 ל-22), לאחר מכן הם מנעו מנציגיהן של כמה מקבוצות הלוטרי לחזות בו מתאמן, וגם אלו שכן זכו לכבוד גילו כי הילד מתאמן לבדו, ומפגין לראווה את ביצועיו רק נגד כמה כיסאות מסכנים שהונחו באולם. לאחר שהבאקס, אחת מאותן קבוצות שלא הורשו להגיע לאימונים הפרטיים של ז'יינליין, בחרו בו בכל זאת, דרשו מהם סוכניו שיעבירו אותו בטרייד. כך החלה אחת הפרשות המוזרות של הקיץ, כאשר נראה שאת שני הצדדים הניע בעיקר כסף - הסוכנים של יי רצו שישחק בעיר אטרקטיבית יותר, ובמילווקי פינטזו על חוזי שידור אסטרונומיים בסין.

לאחר כחודש של אי וודאות, הצליח הבעלים של מילווקי, הרב קוהל, לשכנע את ז'יינליין וחבורתו להגיע לוויסקונסין הקרה ונטולת הקהילה הסינית. על פי השמועות, הוא עשה זאת בעזרת הבטחה שהסיני ישחק לפחות 20 דקות במשחק בעונה הקרובה. מה שבטוח הוא שאף אחד לא יצא ממש טוב מהסיפור הזה.

מילווקי הגיעה לבחירה השישית אחרי עונה איומה שכללה פציעות רציניות של כל החמישייה שלה. כוכבה מייקל רד החמיץ 29 משחקים, צ'ארלי וילנואבה, שהגיע כהבטחה גדולה מטורונטו, הסתפק ב-39 משחקים בין הפציעות, אנדרו בוגוט נעדר מ- 16 משחקים, מו וויליאמס מ-14 ובובי סימונס בכלל לא ראה דקה אחת של פרקט. הבאקס, שדווקא התחילו לא רע את העונה עם יכולת נהדרת של וויליאמס ורד, הפכו לאחת הקבוצות החלשות בליגה ולקראת הסוף כבר הואשמו בטאנקינג מכוון על ידי ספסול מוגזם של הכוכבים כדי לצבור הפסדים במטרה לקבל מקום טוב בלוטרי. מילווקי סיימה עם המאזן השלישי הכי גרוע בליגה, אבל ההגרלה לא האירה לה פנים והיא הסתפקה בבחירה השישית.

לארי האריס, הג'נרל מנג'ר של מילווקי, נשמע כמו אחד שכדאי לשחק איתו פוקר. הטקטיקה שלו היא להמר, ואם ההימור לא מצליח, להמר שוב בפעם הבאה. השיטה הזו כבר גרמה לקוהל ללא מעט שחקנים הרבה מאוד כסף ללא סיבה מיוחדת. אחרי שהימר על בוגוט בבחירה ראשונה בדראפט על פניהם של דרון וויליאמס וכריס פול, שוב הימר הראיס בגדול עם ז'יינליין, שאף אחד לא יודע מה הוא שווה באמת. אחרי שהחתים בעבר את בובי סימונס ודן גאזוריץ' על חוזים מופרכים בזכות עונה אחת טובה, הוא עשה זאת שוב השנה, כאשר השווה את הצעותיה של מיאמי המיואשת על מו וויליאמס (52 מיליון ל-6 שנים) ועל צ'ארלי בל, שבכלל לא רצה להישאר במילווקי (18 מיליון ל-6 שנים). בנוסף, האריס החזיר לקבוצה את דזמונד מייסון והחתים אוסף של שחקנים חופשיים שאולי יקבלו דקה מתישהו.

לאחר שכל הערפל התפזר, נשארה מילווקי עם גרסה קיצונית של הקבוצה שלא ממש מצליחה בשנים האחרונות - אוסף מרשים של כשרונות התקפיים שיכולים לתת פייט לכל קבוצה בליגה, אבל בלי הגנה, בלי מנהיג, בלי מאמן רציני ובלי תחושה של קבוצה מנצחת. גם שאלת הפציעות תהיה משמעותית לאחר העונה הקודמת. כרגע נראה שכולם כשירים לפתיחת העונה, כולל בובי סימונס, למרות שקשה לדעת מה הכושר שלו.

מבחינת כח אש בהתקפה הם מסודרים. רד הוא אחד הסקוררים הטובים בליגה בשנים האחרונות. וויליאמס הראה יכולת לעשות סל כמעט מכל מצב בשנה שעברה, מייסון יודע לייצר לא מעט נקודות בעצמו, סימונס עושה קצת מהכל, וילנואבה מסוגל ליצור נקודות בפנים ובחוץ, בוגוט הוא סנטר עם משחק פוסט טוב ויכולת מסירה נהדרת, ואליהם מצטרף ז'יינליין, שהיכולת העיקרית שלו היא לייצר נקודות, שמזכיר קצת את הקונספט של קווין דוראנט, רק בלי הקבלות על יכולת משחק מול בני אדם ולא מול רהיטים. מבחינת כשרון התקפי, השביעייה הזאת לא נופלת מאף קבוצה בליגה. מה שבכל זאת חסר זה מנהל משחק אמיתי, מישהו שיידע לתת את הכדור לשחקן החם ויארגן סוג של משחק קבוצתי.

החיסרון הגדול שלהם היה ונשאר בצד ההגנתי. מילווקי הייתה קבוצת ההגנה החלשה בליגה בעונה שעברה כאשר דורגה בין האחרונות בנקודות שספגה, באחוזי הקליעה של היריבה, בריבאונדים ובגגות, מה שאומר שהצבע של הבאקס היה הטיילת המרכזית של הליגה. אם לפני שנתיים מצב הבלוקים שלהם היה גרוע, השנה זה כבר הפך לקטסטרופה עם 2.7 גגות בלבד למשחק, מספר נמוך ממה שהשיגו מרכוס קמבי וג'וש סמית' לבדם. בוגט, ריבאונדר סביר וחוסם גרוע, נשאר לעשות את כל העבודה לבד, והשנה זה רק יהיה רע יותר, כי אף אחד לא מצפה מוילנואבה או ז'יינליין לשמור.

סימן שאלה גדול נמצא בעמדת המאמן. לארי קריסטוביאק היה שחקן בינוני וכמאמן צבר כמה הצלחות יחסיות בקולג'ים קטנים ושימש כעוזר של לארי סטוטס הכושל במילווקי בשנה שעברה. כאשר סטוטס פוטר לקראת סוף העונה, הרקורד הזה הספיק משום מה לקריסטוביאק כדי להתמנות למאמן הראשי. אף אחד לא יודע מי האיש ומה הוא מביא לתפקיד, כאשר היתרון העיקרי בכך הוא שזה משאיר פתח לכך שמדובר במאמן גדול שעדיין לא התגלה. בינתיים מדובר במאמן מהסוג שלא יעשה בעיות כשהבעלים מבטיח דקות לשחקן.

מועמד לפריצה: צ'ארלי וילנואבה שונא שמזלזלים בו. לאחר שבתקשורת ביקרו את ההחלטה של טורונטו לבחור בו בבחירה השביעית הוא ענה בעונת רוקי מצוינת. עכשיו יש לו אתגר חדש. מילווקי החליטה להביא את הכוכב החדש דווקא לעמדה שלו. התחרות עם יי, והידיעה שאם הוא לא ירשים הוא יהפוך לשחקן ספסל, יכולה להוציא ממנו שוב יכולת גבוהה מהצפוי.

מועמד לדעיכה: קשה לבחור שחקן לקטגוריה הזאת בקבוצה שבה אף אחד לא ממש תיפקד בעונה שעברה. היחיד שעלה על הציפיות הוא מו וויליאמס שהיה בשנת חוזה. יכול להיות שנהיה עדים לעוד שחקן שמפסיק לשחק אחרי שקיבל את חוזה המליונים. מכיוון שמו לא שומר ולא מנהל משחק, אולי גם נראה את צ'ארלי בל ואפילו רויאל אייבי מקבלים דקות על חשבונו אם הוא יירד ברמה.

תסריט אופטימי: קריסטוביאק מתגלה כהברקה, כולם בריאים, ז'יינליין מספק שואו טיים ולא מפסיק לקלוע. ההתקפה יותר טובה מאשר ההגנה גרועה ומילווקי הופכת לאחת הקבוצות המהנות בליגה. 46 נצחונות מספיקים בקלות למקום בפלייאוף והם אפילו מצליחים למתוח את דטרויט בסיבוב הראשון.

תסריט פסימי: ההגנה סופגת 118 נקודות למשחק ובהתקפה יש בעיקר בלגאן ובחירת זריקות גרועה. ז'יינליין דורש לחזור לסין כי הוא רגיל לשומרים שלא זזים. לקוהל נמאס מלארי האריס והוא מצהיר שבעתיד הוא ידאג בעיקר לחסוך, והלוטרי שוב מסדר למילווקי רק את הבחירה השישית.

תחזית: למרות המחסור המוחלט בהגנה, למילווקי יש מספיק כשרון כדי להיות אחת המתמודדות על המקומות האחרונים בפלייאוף. אם כולם יישארו בריאים, קריסטוביאק יצליח לארגן משחק התקפה אמיתי וקבוצות אחרות יסבלו מפציעות, הם יכולים גם להגיע לשם. רוב הסיכויים שזה לא יקרה.