1. "הכדורגלן הישראלי חייב לעבור שינוי של 360 מעלות."
2. "תגיד לעיתונאי הזה שאני שם עליו זין. אני שם עליו זין. אני משתין עליו בקשת."
(שלמה שרף, מתוך "הוצא מהקשרו- משפטי המחץ של הספורט הישראלי")
בסופו של דבר הרי הכל מתחיל ונגמר בשלמה שרף. השמח הכי שמח שלנו שייך לשלמה שרף (0:5 על אוסטריה, 2:3 על צרפת) וגם העצוב הכי עצוב שלנו שייך לשלמה שרף (5:0 מול דנמרק, 3:0 מול דנמרק). לשלמה שרף היתה לתקופה של תשע שנים שליטה מוחלטת על מנעד הרגשות שלנו, מוצא פיו באותן שנים היה לסוג של בון-טון תקשורתי ושנינויותיו הניעו גלים של רגש ציבורי בישראל.
כך שלא מפליא לזהות את הציטטות של שלמה שרף כדומיננטיות ביותר בין מאגר אמרות השפר של ספורטאי ישראל, שכונסו ב"הוצא מהקשרו". אבל שלמה שרף אינו הנושא בספר הצ'יל אאוט החמוד הזה. הוא אמנם מככב מבחינה כמותית, אבל לא מעט יתעקשו שדווקא אלון מזרחי הוא הסטאר האמיתי מבחינה איכותית ("הייתי שלוש פעמים מלך השערים ועכשיו אני מקום שישי בכובשי כל הזמנים, אז איך אני יכול להיות טיפש?"). ואולי בכלל ברקוביץ' הקשקשני? ("מי שרוצה את אייל ברקוביץ' שיבוא לראות. אני לא יוצא למבחנים) או זוהיר בהלול מהכיוון האמנותי? ("גדעון, אם אומרים על שתי דקות דקותיים, אפשר לומר על שני שערים - שעריים?) הקיצר, עניין של טעם וריח.
הספרון הוא פרי עמלם של מרדכי אלון ואמיר דורון, שבעבודת ליקוט של שנה וחצי, על פי דבריו של אלון, חרשו ארכיונים השכם וערב בשביל לדלות מתוכם את היציאות המובחרות והמשעשעות ביותר של שחקנים, מאמנים, עסקנים, שדרנים וכל מי שנכנס תחת הכותרת של תעשיית הספורט הישראלי לדורותיה. תחילה חשבו לפנות אל אחת מההוצאות הספרים הגדולות אולם נתקלו באדישות גורפת, על כן לקחו את המושכות לידיהם ("אני אקח, אני אוביל, אני אנצח" ברקוביץ' בפראפרזה על דברי רבין ז"ל) והפיצו אותו בהוצאה עצמית ובעזרת מנגנון יחצ"נות עצמאי ("אם שיחקתי טוב היום, למה לא להגיד את זה לעם?" אלון מזרחי).
ארבע מהדורות כבר הודפסו והליחשושים שהיו בראשית הדרך על קיומו של האוצר כבר הופכים לשיחת יום אפילו בין השחקנים עצמם (בת'כלס זה ממש לא מפתיע). אריק בנאדו, לדברי אלון, סיפר כי ללא הספר, הנסיעה למשחק האימון בליטא ("אני מכיר את המדינות האלה, הן לא השתחררו מהמשטר הקומוניסטי ויש שחיתויות קטנות ביניהן" שלמה שרף) לא היתה אותו הדבר. אלון מזרחי התקשר לבשר שהוא רכש שלושים עותקים ולבדוק מה קורה עם כמה ביטויים נשכחים וגם שלמה שרף ביקש את הספר כמתנה על ניצחון בקיאות בתכנית של דידי הררי.
ולמי שלא ידע די אל דאגה, יש כבר תיכנונים להמשך. זוג העורכים מתכנן לפתוח פס ייצור של ספרי ציטטות ולספק את תאוות הקהל בערך אחת לחודשיים. ראשית יצוצו שני ספרוני ספורט נוספים ואחר-כך הסתעפות אל הפוליטיקה, הבידור, התרבות והסקס הרך. אבל גם כשמנסים להיזכר בהתבטאויות קלאסיות של בדרנים וח"כים נדמה כי אף אחת לא יוכל להתחרות באמוציות הבלתי נדלות של שדרני הספורט הישראלים. "שדיים גדולות, טלקי, שדיים, זה טוב לשחייה?" התעניין פעם רפי גינת אצל הפרשן יוסף טלקי. מי כמו גינת יודע בדיוק על מה אני מדבר.
"שדיים גדולות, טלקי, שדיים, זה טוב לשחייה?"
16.9.2001 / 12:13