מקשר הורס לקשר תוקף

קובי דג'אני פורח באשדוד, אבל לא שוכח איך בכה בבני יהודה וכיצד חבריו ומאמניו לנבחרת הצעירה בגדו בו ולכלכו עליו. ראיון

רענן ברנובסקי
28/08/2007

אחרי עונה קשה ומלאה באכזבות, קובי דג'אני סופסוף פורח. לא בבני יהודה, לא בנבחרת הצעירה, אלא באשדוד. הפאס המבריק שלו לשי הולצמן בדרך לשער היתרון והניצחון מול מכבי חיפה, חילוצי הכדור, המסירות, הבעיטות ממרחק – כולם היו פרי של תסכול שנפרק. של לחץ שיצא החוצה. שנים מדברים על הקשר האחורי המוכשר שצומח בשכונת התקווה, השחקן שינהיג את בני יהודה לעתיד בטוח בליגת העל. תמיד ידענו שיש לו את היכולת שראינו ממנו באשדוד בשבועות האחרונים, קשר אחורי מודרני שמשלב היטב בין הגנה להתקפה, אבל משום מה את הפירות האמיתיים אנו רואים רק עכשיו. רק אצל אלון חזן, שחקן עבר בתפקיד דומה, שבחר לשלוף אותו הגיהנום שעבר בבני יהודה ונתן לו הביטחון לעשות את מה שהוא יודע טוב מאוד.

"חיים רביבו, ג'קי בן זקן וכמובן אלון חזן נתנו לי את הבמה לחזור ואני רוצה להחזיר להם", הוא מספר. "אלון נותן לי ים של בטחון והרבה קרדיט, דוחף אותי קדימה וכל זה למרות שיש זר מצוין (גוסו גוסו, ר.ב. ) בעמדה שלי ועוד כמה קשרים אחוריים נוספים. בבני יהודה הרגשתי שלא מעריכם אותי מספיק. אתה מרגיש שתמיד יש 2 זרים לפנייך. ישבתי על הספסל ממורמר ועצוב. היום אני הכי שלם בעולם שעזבתי והגעתי למקום חדש".

"הייתי מגיע למצבים של מרמור, בכי, עצבים ותסכול"

עוד נחזור לאשדוד. קודם חשוב להבין את מה שעבר של דג'אני בבני יהודה ובנבחרת הצעירה בעונה שעברה, בהן הקשר לא עבר מסכת ייסורים שבסיומה עזב את השכונה ולא שיחק באליפות אירופה. "כבר באמצע העונה שעברה ידעתי שאני עוזב את בני יהודה", מספר דג'אני. "די, הרגשתי שנמאס לי, והחלטתי שזהו. מצד אחד, הרגשתי שמיציתי את עצמי בקבוצה ומצד שני הרגשתי שלא מיציתי את כל הפוטנציאל שבי. הייתי מתוסכל בבני יהודה. זה מתסכל לשבת על הספסל. זה הרג אותי, הייתי מת מזה. באימונים תמיד באתי והתאמנתי כמו שצריך ומחייך והכל. מגיעה שבת ואני מרוסק. ניצן היה קורא את ההרכב והייתי מתהפך, זה היה הורג אותי. אני גם לא אחד שילך וידפוק על הדלת של המאמן ויגיד לו משהו. אני לא אחד שגדול בלתקשר. וזה הפריע לי מאוד מאוד שלא שיחקתי. הייתי מגיע למצבים של מרמור, בכי, עצבים ותסכול וכל זה רק מזה שלא שיחקתי. אני ממורמר על השנים שהתבזבזו לי. זה כאילו שהלכתי לישון בגדנ"ע בגיל 17 ועכשיו התעוררתי בגיל 22 וחצי. 5 שנים עמדתי במקום ולא התקדמתי לשום מקום".

"כשאתה לא משחק, אתה מרגיש מנודה מהקבוצה. אתה מרגיש שאתה לא חלק מהמועדון. כל שנה חשבתי שהפריצה תגיע, עוד שנה ועוד שנה, ותמיד חשבתי שהנה זה קורה, ואולי הפעם אני אקבל צ'אנס וזה פשוט לא הגיע. השליתי את עצמי. התאכזבתי מאוד שלא קיבלתי צ'אנס. אתה מתאמן חזק, עושה הכל כמו שצריך ואז מגיעה האסיפה לפני המשחק בחדר הלבשה והמאמן מקריא את ההרכב ושוב אתה בחוץ. אתה מתרסק. זה עושה לי רע כשאני רק חושב על זה עכשיו. הרגשתי הרבה תסכול והרבה כעס. שמתי לב שאני דורך במקום, לא מתקדם לכלום. התחלתי להבין שהזמן טס. שאלתי את עצמי "קובי, מה עשית השנה?'. היו משחקים שהייתי מצטיין בנבחרת הצעירה, מקבל בעיתונים שבחים מגיא לוי ואחרי זה מגיע חזרה לבני יהודה ושוב לא משחק. אנשים שאלו אותי איך זה יכול להיות ולא היתה לי תשובה".

"השחקנים שלכלכו עליי נסעו במקומי לאליפות אירופה"

אחרי מפח הנפש בבני יהודה, הגיע גם הניפוי המוזר מהנבחרת הצעירה. המון שמועות רמזו שבני יהודה, על קשריה בהתאחדות, עמדה מאחורי הניפוי. אחרות רמזו שדג'אני נחשד שהדליף את סיפור משחק הקלפים. תשובה אמיתית למה שקרה שם באמת אין לקשר אשדוד. "אני מאוד מקווה שאי הזימון שלי לנבחרת זה נטו מקצועי. אני מאוד מקווה שאף אחד לא ניסה לעצור לי את הקריירה וגם אם כן, אני מאחל לאותם אנשים רק טוב בחזרה", הוא אומר.

ראית את המשחקים באליפות אירופה של הצעירה, איך הרגשת ?

"זו הייתה האכזבה הכי גדולה בחיים שלי. אתה מדבר איתי על האליפות הזו ועוברת בי צמרמורת בגוף. זה משהו שכבר לא יחזור יותר, אני כבר לעולם לא אגיע לדבר כזה שוב בחיים. אולי בעזרת השם עם הנבחרת הבוגרת. הייתי שותף לכל הקמפיין, הייתי טוב במשחקים ובסוף לא הייתי בסגל".

מה קרה שם בדיוק?

"הפילו עליי שאני הדלפתי את פרשת הקלפים. אני מוכן ללכת למכונת אמת ולהיבדק, ואני אתן לך עכשיו סקופ: אותו מדליף עדיין נמצא בנבחרת. אני בחיים לא אוציא החוצה ואדליף דברים על חברים שלי. היה לאנשים קל להפיל את התיק על קובי דג'אני, כנראה בגלל הסטיגמה המוטעית שיש עליי. גם היו דיבורים שאני מהמר. בחיים שלי לא הייתי בקזינו, אני לא יודע להמר ואני אגלה לך עוד משהו, הייתי בחדר של אותם אלו ששיחקו קלפים, ישבתי בצד וראיתי טלוויזיה. שיישחקו קלפים. אין בזה שום דבר פסול, הם שיחקו קלפים וזה בסדר מבחינתי. יותר גרוע זה ההוא שהלך והדליף על החברים שלו. ואני יודע שאחר כך גם לכלכו עליי חברים מהנבחרת, ולא עמדו מאחוריי כשהכל יצא החוצה. כשצפיתי במשחקים באליפות אירופה הייתי כמו רוח, חיוור, הרגשתי רע עם עצמי, זה הרגיש כאילו אני עשיתי את העבודה הקשה ובאו שחקנים אחרים וקטפו את הפירות ושיחקו באליפות ועוד היו כאלה שלכלכו עליי, אתה מבין ? ממש הרצחת וגם ירשת".

"התאכזבתי מאוד מהחברים שלי בנבחרת. הייתי מאוכזב גם מהצוות המקצועי שלא בא ואמר לי בפנים שאני לא מתאים, אלא פשוט לא זימנו אותי וזהו. מאוד התאכזבתי מהצוות המקצועי. אני חושב שתרמתי מספיק לנבחרת בשביל שיבואו ויגידו לי בפנים שאני לא מתאים. זה לא קמפיין ראשון שלי, זה קמפיין שלישי. הייתי אצל סיני ואז פעמיים אצל גיא לוי וגם בקמפיין האחרון לאליפות אירופה. אז ציפיתי לקבל יותר גיבוי מהצוות המקצועי. גיא לוי לא דיבר איתי. אחרי המשחק עם אוקראינה בארץ אף אחד לא דיבר איתי יותר".

אז ניסו להפיל עליך את התיק?

"אני לא טלית שכולה תכלת ועשיתי טעויות. אבל הכי קל זה להדביק תווית לבן אדם ולא לתת לו צ'אנס לתקן. היו לי כמה בעיות משמעת, אבל זה מת, מאחוריי. היו צריכים לשפוט אותי לפי היכולת במגרש. אבל זה היה ונגמר, זה כבר לא מעניין אותי יותר. אני מסתכל קדימה".

טוב לדעת (מקודם)

האנשים שהצליחו להיפטר מכאבים כרוניים חושפים את הפתרון

מוגש מטעם בי קיור לייזר

"אוכל להיות בין הקשרים הטובים בארץ"

דג'אני באמת כבר מסתכל קדימה, ובינתיים זה עובד לו. לא הרבה שחקנים מצליחים לצאת למסע נדודים כזה ולשרוד, ועוד בגיל כזה, אבל אלון חזן נותן לו להרגיש בבית. "זה אחד הפלוסים של אלון. אין אצלו עניין של שמות או גיל או ותק, זה הדבר שאני הכי שמח עליו. התחרות אמיתית ופתוחה לכולם, תהיה טוב –תשחק, לא תהיה טוב, תשב על הספסל. אני מרגיש שאלון וחיים נותנים לי את כל הביטחון והתמיכה. כל האנרגיות שלי מנותבות רק להצלחה של מ.ס. אשדוד. אני מאמין שאוכל להיות בין הקשרים הטובים בארץ. עשיתי סוויץ' בראש והגעתי לאנשים הנכונים".

ולאן אשדוד תגיע, אחרי הפתיחה הטובה שלכם?

"לא הרבה אנשים ציפו שנהיה עם 4 נקודות אחרי 2 משחקים לא קלים. הפתענו הרבה אנשים אבל לא את עצמנו, תמיד ידענו שיש קבוצה טובה וחזקה באשדוד. הסגל כאן מאוד איכותי, זה לא קורה בכל קבוצה ששחקנים כמו איימאר ומסודי יושבים על הספסל".

והשאיפות שלך?

"אין ספק שהתעכבתי מאוד. דרכתי במקום במשך 5 שנים. אני רק בן 22 וחצי ואני מאמין בעזרת השם שאני עוד אפרוץ. עברתי הרבה מאוד דברים בכדורגל, אבל כל הקריירה עדין לפניי. תן לי קודם להצליח באשדוד. אבל אני שם לב שיש בנבחרת חילופי דורות. מקווה שייקחו אותי בחשבון. אני לא אתן לאף אחד סיבות לשכוח מי זה קובי דג'אני".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully