פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ראגבי: האביב של הספרינגבוקס

        הנבחרת האהודה ביותר, כך לפחות למראית עין, בישראל שואפת לשחזר את ההצלחה מ-95'. שחר מור ממשיך בסקירה לקראת גביע העולם

        לאור דרישת הציבור ולאור העובדה (או שלפחות ככה נדמה לי) שבארץ יש הכי הרבה תמיכה לנבחרת דרום אפריקה, הגיע הזמן להכיר את ה"ספרינגבוקס". דרום אפריקה מדורגת במקום הרביעי לפי הדרוג של איגוד הראגבי העולמי, אבל הם מעדיפים לחשוב על עצמם כלפחות מקום שני. היות שבדרום אפריקה ההתיחסות לראגבי כאל דת היא שניה רק לניו זילנד, לא מוזר שהטורניר הקרב ובא מכניס את כל המדינה להיסטריה.

        הספרינגבוקס השתתפו רק בשלושה מתוך חמשת הטורנירים שהתקיימו עד היום - הם לא הוזמנו לשני גביעי העולם הראשונים בגלל חרם הספורט שהיה על דרום אפריקה עקב מדיניות האפרטהייד. אחרי שהוסר החרם עם נפילת השלטון הגזעני, עולם הראגבי כיבד את דרום אפריקה בזכות לארח את משחקי גביע העולם בשנת 1995. דרום אפריקה ניצלה את הביתיות וההתעוררות הלאומית, וניצחה את האול בלאקס בגמר מהגדולים שהיו אי פעם, בשער שדה של ג'ואל סטרנסקי בהארכה. הרבה סיפורים סופרו סביב הגמר הזה, אבל בשורה התחתונה הספרינגבוקס הם האלופים של שנת 1995.

        מאז הספרינגבוקס לא ממש הצליחו לשחזר את ההצלחה כאשר עד סוף המילניום הקודם הצליחו לזכות רק פעם אחת בגביע ה"טריי ניישנס", בעוד הקבוצות הדרום אפריקאיות היו די בינוניות ב"סופר 14" (אז "סופר 12"). לגביע העולם בשנת 1999 הספרינגבוקס הגיעו בלי הרבה תקווה ועם משחק שהתבסס בעיקר על בעיטות, כשלמרות זאת הם הגיעו עד לחצי הגמר שבו הפסידו לאוסטרלים, שהמשיכו וזכו בתואר הנכסף. המילניום הנוכחי המשיך באותה הדרך מבחינת הספרינגבוקס כאשר הם הפסידו בתוצאות שיא לאנגליה, צרפת, סקוטלנד (!) וניו זילנד בשנת 2002.

        לקראת גביע העולם הקודם בשנת 2003 שערוריות לא הפסיקו לרדוף את הדרום אפריקאים, כאשר טענות להתנהגות גזענית בתוך הקבוצה עלו עקב ויכוח בין גי קרוניה (לבן) לקווינטון דייוידס (שחור) מה שהביא לסילוק שניהם מהנבחרת ולכך שקרוניה התיצב לשימוע מול וועדה מיוחדת שבהמשך ניקתה אותו מכל ההאשמות. אחר כך נשלחו השחקנים למחנה אימון בסגנון צבאי שזכה לכינוי "קאמפ סטאאלדאארד" (מחנה גדר תייל או משהו כזה, גם האפריקנס שלי לא משהו). כאשר צילומים של השחקנים עוברים סוג של טירונות (גם בעירום!?) דלפו לתקשורת, רוב האוהדים הגיבו בזעם. בסופו של דבר דרום אפריקה יצאה מהטורניר אחרי שהפסידה בצורה די מאכזבת בשלב רבע הגמר.

        וייט עושה סדר

        בשנת 2004, אחרי המבוכה בגביע העולם, פוטר רודולף סטראולי המאמן ובמקומו מונה ג'ק וייט, המאמן הנוכחי. התוצאות לא איחרו לבוא והספרינגבוקס ניצחו את אירלנד (פעמיים) ואת ווילס לפני שזכו ב"טריי ניישנס" של אותה שנה. מאז הם נמצאים בסך הכל במצב טוב והשנה, חוץ ממבוכה קטנה בהפסד 49:0 לאוסטרליה, הם ניצחו את האול בלאקס פעם אחת והיו תחרותיים (למרות שסיימו אחרונים) ב"טריי ניישנס".

        הספרינגבוקס ישתתפו בבית א' בגביע העולם השנה, יחד עם אנגליה, סמואה, טונגה וארה"ב. את אנגליה וסמואה הם כבר פגשו וניצחו השנה במשחקי חימום לקראת ה"טריי ניישנס", אבל שתיהן שלחו נבחרות מוחלשות כך שזה לא אומר הרבה. דרום אפריקה אמורה להגיע לשלב רבע הגמר מראשות הבית, אבל אנגליה נמצאת בהתעוררות ואי אפשר לזלזל בה, וגם סמואה תנסה להפתיע את הספרינגבוקס. על טונגה וארה"ב אין מה לדבר יותר מדי, אבל מצד שני אין לזלזל בהן. כל תוצאה פחות מהגעה לחצי הגמר תחשב כישלון בדרא"פ ולמרות ההגרלה הלא קלה שהם צריכים להתמודד איתה אם יסיימו את שלב הבתים בראש בית א', הסיכוי שלהם להגיע עד לגמר הוא טוב מאד. במידה ולא יסיימו בראשות הבית נכונה להם משימה קשה יותר, אבל הם עדיין יכולים להגיע לגמר וזו לא תהיה הפתעה.

        שחקנים מרכזיים

        ג'ון סמית - מספר 2 ("הוקר") הקפטן של הספרינגבוקס. בן 29, 1.88 מטר, 117 קילוגרם, 67 משחקי טסט.

        סמית הוא ללא ספק המנהיג של הספרינגבוקס. שחקן חזק וקשוח שמוביל את הקבוצה מאמצע השורה הראשונה של הסקראם, אזור של המשחק שספרינגבוקס אוהבים ונוהגים לשלוט בו ללא עוררין. אם יש מישהו שיכול להתמודד מול הסקראם הניו זילנדי אלה הספרינגבוקס ובראשם ג'ון סמית.


        שאלק ברגר - מספר 6 ("בליינד סייד פלאנקר") ה"אייל המנגח" של ה"בוקס". בן 24, 1.93 מטר, 110 קילוגרם, 32 משחקי טסט.

        ברגר היה שחקן השנה של איגוד הראגבי העולמי בשנת 2004, כחלק מההתאוששות שהראגבי הדרום אפריקאי חווה באותה שנה. הוא אחד השחקנים הבולטים והחשובים בהרכב של הספרינגבוקס שיודעים לנצל טוב מאד את הגודל, הכח והמהירות שלו כדי ליצור פרצות בקו ההגנה של היריב ולמשוך יותר ממגן אחד כדי לשחרר את חברי קבוצתו בהתקפה, וכדי לעצור פחות או יותר כל מה שרץ לכיוונו בהגנה. שאלק היה חלק מהנבחרת הצעירה (עד 21) של הספרינגבוקס שזכתה בגביע העולם עד גיל 21 בשנת 2002 וגם היה הקפטן של הנבחרת הצעירה ב 2003 עד שנבחר לקבוצה הבוגרת ומאז הוא שם, דורס יריבים.


        ויקטור מאטפילד - מספר 4/5 ("לוק") השליט של ה"ליין אאוט" והאיש הגדול של דרום אפריקה. בן 30, 2 מטר, 110 קילוגרם, 59 משחקי טסט.

        התפקיד העיקרי של מאטפילד הוא ה"ליין אאוט" (הכנסת החוץ) שם הוא מנצל את הגובה שלו ואת הכשרון המיוחד שלו לקרוא את המהלכים של הקבוצה היריבה כדי לשלוט בחלק החשוב הזה של המשחק. כאשר הוא בהרכב, ה"ליין אאוט" של הספרינגבוקס יציב וכל קבוצה חושבת פעמיים אם לבעוט את הכדור החוצה אפילו אם היא אמורה לקבל את הכדור חזרה, פשוט כי מאטפילד הוא "גנב" הכדורים הטוב בעולם. אם יש אזור של המשחק שבו הספרינגבוקס הם הטובים בעולם זה ללא ספק ה"ליין אאוט" שאותו מנווט מאטפילד.


        בריאן הבאנה - מספר 11/14 ("ווינג") האיש המהיר של הנבחרת בירוק וזהב. בן 24, 1.79 מטר, 90 קילוגרם, 27 משחקי טסט.

        היות שרופני ת'אות'אואמבוקה מפיג'י לא יגיע לגביע העולם (סיכסוך עם האיגוד הפיג'יאני), הבאנה יהיה האיש המהיר ביותר בתחרות. מאז שנבחר לראשונה להרכב של הספרינגבוקס בשנת 2004 הוא הספיק לעבור את הקו ולהבקיע "טריי" 21 פעמים ב 27 משחקים. הבאנה הוא היהלום בקו האחורי הקצת אפור של הספרינגבוקס והם סומכים עליו לא פעם שיכניס קצת קסם למשחק ההתקפה הקצת צפוי שלהם.

        הקבוצה

        פורוורדס (חלוצים)

        בוב סקינסטאד
        דני רוסו
        ויקוס ואן הירדן
        ג'ואן סמית
        שאלק ברגר
        יוהן מולר
        אלברט ואן דן ברג
        ויקטור מאטפילד
        באקיס בוטה
        סי. ג'יי ואן דר לינדה
        בי, ג'יי בוטה
        גת'רו סטינקאמפ
        אוס דו ראנט
        ג'ון סמית (קפטן)
        גארי בוטה
        ביסמארק דו פלוסיס


        באקס (רצים)

        פרסי מונטגומרי
        פרנס סטיין
        בריאן הבאנה
        אקונה נדגונה
        ג'יי, פי פיטרסון
        אשווין וילמסה
        ווינד אוליויר
        ז'ק פורי
        ז'ן דה ויליירס
        בוצ' ג'יימס
        אנדרי פרטוריוס
        ריקי ג'ניוארי
        רואן פינאר
        פורי דו פריז