ראגבי: בניו זילנד מקווים לזהב שחור

אחרי שסקרנו את הקבוצות הקטנות של גביע העולם הקרב ובא עלינו לטובה הגיע הזמן להתחיל עם הגדולות, ואין גדולה יותר מניו זילנד. הנבחרת הניו זילנדית, הידועה כ"אול בלאקס" היא המדורגת ראשונה בעולם ונחשבת הפייבוריטית לזכות בגביע העולם. האול בלאקס גם זכו בגביע העולם הראשון בשנת 1987, אבל מאז בכל פעם הגיעו לגביע העולם כפייבוריטים ובכל פעם נכשלו לשחזר את הזכיה בפרס הגדול של עולם הראגבי.

הפעם הם מגיעים לא רק כפייבוריטים, אלא כקבוצה החזקה ביותר שהיתה לאול בלאקס אי פעם. מאז כניסתו לתפקיד של המאמן הנוכחי גראהם הנרי (מנהל בית ספר במקצועו) בשנת 2004 האול בלאקס ניצחו 38 מתוך 43 המשחקים ששיחקו, יחס נצחונות גבוה מזה של כל קבוצה אחרת בהיסטוריה.

* מחזיקי תואר ה"טריי ניישנס" (אליפות שנתית בין אוסטרליה דרא"פ וניו זילנד) בשלוש השנים האחרונות.

* מחזיקי ה"בלדיסלו קאפ" (גביע נודד בין אוסטרליה לניו זילנד).

* ניצחו את מחזיקת הגביע הנוכחית אנגליה, בבית ובחוץ.

* ניצחו את ה"בריטיש אנד איריש ליונס" (נבחרת המורכבת מטובי השחקנים של אנגליה, ווילס, אירלנד וסקוטלנד) של סיר קלייב וודוורד בשלושה משלושה משחקים.

* זכו ב"גראנד סלאם" נדיר - ניצחון על ארבע הנבחרות הבריטיות, כל אחת בביתה, ברצף.

* ניצחו את צרפת המארחת באחד הנצחונות המדהימים ביותר, במשחק שנחשב לאחד הגדולים (אם לא הגדול ביותר) של כל הזמנים 6:45 בפריז, באיצטדיון בו יתקיימו משחקי חצי הגמר והגמר.

המקטרגים (אוהדי דרא"פ, אסטרליה, אנגליה, צרפת וכל שאר אלה שחושבים שיש להם סיכוי) יאמרו שהאול בלאקס מגיעים לאליפות העולם לא מוכנים. הם מתבססים בדבריהם על שתי עובדות עיקריות: תוכנית ה"שיפוץ" שעברו השחקנים בשנה האחרונה, והרוטציה הרבה של הסגל.

תוכנית ה"שיפוץ" כללה הוצאה של 22 שחקנים מובילים (שנחשבו בחירה בטוחה לגביע העולם) מהחצי הראשון של ה"סופר 14", (הליגה של חצי הכדור הדרומי) כדי לתת להם זמן להחלים מפציעות קטנות ומתמשכות, להשקיע זמן בחדר הכושר ולנקות את הראש קצת כדי להתמקד בגביע העולם. התאוריה מאחורי התוכנית היא שהשחקנים המובילים משחקים יותר מדי משחקים בשנה, ובניגוד לנבחרות מחצי הכדור הצפוני, האול בלאקס מגיעים לגביע העולם בסוף העונה שלהם והם פשוט יהיו גמורים. בנוסף, אותם שחקנים סוחבים פציעות שבגללן הם גם לא מתאמנים כראוי במהלך השנה, עקב העומס הגדול עליהם. החיסרון הגדול של התוכנית היא שרבים מהשחקנים מגיעים לטורניר בלי מספיק זמן משחק ברמות הגבוהות.

הרוטציה שהנהיג הנרי, הביאה לכך שתחת הנהגתו לבשו את החולצה השחורה יותר מ 50 שחקנים שונים. הרעיון מאחורי זה הוא כמובן יצירת "עומק" בכל העמדות, כך שלאף שחקן זה לא יהיה המשחק הראשון במדי הנבחרת כשהוא יקרא כמחליף במשחק הגמר אם יתעורר הצורך. החיסרון הוא שלא נוצרו קומבינציות קבועות החשובות כל כך במשחק ראגבי.

ריצ'י מקאו - הקפטן ומספר 7 ("אופן סייד פלאנקר") הטוב בעולם. בן 27, 1.87 מטר, 106 קילוגרם, 55 משחקי טסט.

מקאו הוא שחקן הנשמה של האול בלאקס, הוא נמצא בכל מקום ותמיד הוא המטרה לכל התלונות (והמכות המלוכלכות) של הקבוצה היריבה. שחקן הגנה מאין כמוהו ובעל כישרון נדיר לקום חזרה על רגליו אחרי התאקל וכך לגרום לאיבוד כדור של השחקן היריב. מקאו הוא שחקן חשוב ביותר לתוכנית המשחק של האול בלאקס ולשקט הנפשי של האוהדים.


דניאל קארטר - מספר 10 ("פליי הלף") הטוב בעולם וחביב הנשים (בראשן חברה שלי). בן 25, 1.79 מטר, 91 קילוגרם, 41 משחקי טסט.

בתור מספר 10 לקארטר יש כישורים מדהימים בהגנה ובהתקפה. מהירות מתפרצת יחד עם תאקלים שלא היו מביישים אף פורוורד. בנוסף הוא גם אחד הבועטים העקביים ביותר ובעל ראית משחק מעולה. הוא כבר נמצא שלישי בטבלת צוברי הנקודות של האול בלאקס של כל הזמנים, ומספר הנקודות הממוצע שלו למשחק גבוה משל שני אלה שנמצאים לפניו (גרנט פוקס ואנדרו מרטנס) ועומד על 14.75. קארטר הוא עוד שחקן שרבים יגידו שכאשר הוא ביום רע, האול בלאקס ביום רע.

קארל היימן - מספר 3 ("טייט הד פרופ") האיש החזק של האול בלאקס. בן 28, 1.93 מטר, 120 קילוגרם, 41 משחקי טסט.

ענק שנחשב למספר 3 הטוב בעולם, בלעדיו הסקראם הוא לא אותו סקראם. הוא העוגן של הסקראם הניו זילנדי, שבזכותו הופך גם לכלי התקפי כאשר היכולת שלו (ושל חבריו הפורוורדס) גורמת לקבוצה היריבה לאיבודי כדור בחלק של המשחק שאמור להיות בטוח. אין פרופ ששמח להתייצב מולו, פשוט כי כולם יודעים שיקבלו ממנו שיעור באומנות העבודה בשורה הראשונה של הסקראם.

המאמן

גראהם הנרי - מנהל בית ספר במקצועו, שעלה על מפת הראגבי כשאימן את אוקלנד לאליפות ניו זילנד ארבע שנים ברציפות משנת 1993 עד 1996 ואת ה"בלוס" (הכחולים) לאליפות הסופר 14 ב 1996 ו 97. בשנת 1998 אחרי שלא קיבל את תפקיד מאמן האול בלאקס,הוא מונה למאמן נבחרת ווילס שם זכה לכינוי "המושיע הגדול", אחרי שהוביל את הנבחרת הוולשית ל 11 ניצחונות רצופים. ב 2001 הוא היה הלא בריטי הראשון שאימן את ה"בריטיש אנד איריש ליונס" ומאז שתפס את הפיקוד על האול בלאקס בשנת 2004 הם מחזיקים במאזן הטוב ביותר של כל הזמנים עם 38 ניצחונות מ 43 משחקים.

פורוורדס (קדומנים):

רודני סואויאלו
כריס מסואי
ריצ'י מקאו (קפטן)
ג'רי קולינס
סיאוני לואקי
רובן ת'ורן
עלי וויליאמס
כריס ג'ק
קית' רובינסון
קארל היימן
נימיה טיאלטה
טוני וודקוק
גרג סאמרוויל
אנטון אוליבר
קווין מיאלמו
אנדרו הור


באקס (שחקני הגנה):

מילס מוליאאינה
ליאון מקדונלד
דאג האולט
ג'ו רוקות'וקו
סיטיויני סיויואטו
איזאה טואיאבה
קונראד סמית
לוק מקאליסטר
אהרון מיג'ור
דניאל קארטר
ניק אוונס
ביירון קלהר
ברנדון לאונרד
אנדרו אליס