אף אחד לא יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

הפגרה נגמרה, והמלפפונים עומדים להיעטף במוספי פתיחת העונה המפוארים ולהתאכסן מחדש במקררים, בהמתנה לעונה הבאה. הקבוצות, על שלל שחקניהן, מתכוננות למחזור הראשון של ליגת העל. על אף פרק הזמן הארוך שניתן להן, מבט חד בסגלי הקבוצות מגלה חורים עמוקים. מבט אל העבר הקרוב, בו הפסידה קבוצה ישראלית לקבוצה מאנדורה, במשחק בו לא שיחקו מרבית שחקני הרכש בשל פאשלה לוגיסטית, מעלה את התהייה לגבי אופן פעולותיהם של אנשי המפתח בקבוצות במהלך הקיץ.

הדרמה בימים האחרונים במכבי חיפה היא דוגמה עצובה נוספת להתנהלות הכאוטית של הקבוצות הישראליות בקיץ. הקבוצה מהכרמל, זו שנחשבת מופת לניהול מקצועי, שחררה שבוע (!) לפני פתיחת הליגה את לוקאש סורמה, תקופה קצרה לאחר החתמתו, ואת חאבייר דירסאו. במקומם הטיסה לארץ את פאוליניו ורנאטו, שניים בהם רוני לוי היה מעוניין תקופה ארוכה, אך מועד הפעולה מעורר תמיהה. וזה עוד מבלי להזכיר את השם עומר גולן, שבא והולך כבר חודש וחצי, או את שחרורו של רוברטו קולאוטי כל כך סמוך לשריקת הפתיחה של העונה.

"אין שום חדש תחת השמש", מסכם בעגמומיות דודו דהאן, "בכל שנה קורים בדיוק אותם דברים. ההכנות מתחילות ביוני או ביולי וזה פשוט לא מספיק. את הסגל לעונה הבאה צריך כבר לסגור באמצע העונה ומקסימום להוסיף שחקן או שניים, בדיוק כמו שעשתה בית"ר ירושלים.

"לזכות חיפה ורוני לוי ייאמר שהם לא התביישו לומר שסורמה לא מתאים להם", סבור דהאן, "אומנם לא בריא שזה קרה רק עכשיו, אבל הם המועדון שמאורגן הכי טוב בארץ. כנראה שגם הם עושים טעויות, העובדה היא שנעשה ניסיון לתקן".

במ.ס אשדוד הסיפור הוא אחר לחלוטין. כריסטיאן גונזאלס וגורה טל, צמד שחקני ההגנה של הקבוצה, עזבו, ומתחילת הפגרה בחן אלון חזן מועמדים להחליפם. למחנה האימון בחו"ל הגיעו מספר בלמים, וגם בארץ בחן המאמן כמה מועמדים נוספים, אך מתוכם לא הצליח חזן למצוא אפילו בלם אחד ראוי. הנבחן האחרון בגביע הטוטו היה אנדרה לואיס, ברזילאי צעיר, שלא הגיע בזכות תאוותם של אנשי אשדוד לשחקן מסוגו, אלא יותר בכיוון של ברירת מחדל. הליגה כבר נפתחת, אבל חזן עדיין מחפש. הלילה אמור לנחות בלם צ'כי נוסף. אולי הפעם זה הדבר האמיתי.

וזה לא נגמר פה. אמיר אלקריף עזב, אנדראס איימאר מאכזב, וגם אם לקבוצה צורף בורג התקפי חשוב כמו אלן מסודי, הדבר נעשה ארבעה ימים לפני תחילת העונה. למעשה, אשדוד תחל את העונה בהרכב שונה מזה שתורגל מאז החזרה מחופשת הפגרה וסביר להניח שההרכב של המחזור החמישי יהיה שונה גם הוא מזה של השבת הקרובה. "זה בלתי אפשרי לעשות את כל התהליך של הכנת הקבוצה לעונה - עם מחנה אימונים, סקאוטינג וכל השאר - בחודש וחצי", אומר דהאן, "בגלל זה קבוצות מחליפות חצי מהסגל בינואר".

אשדוד, כאמור, היא רק דוגמה לכאוס בו מתנהל הכדורגל הישראלי במהלך הפגרה. לדעתו של דהאן, בית"ר ירושלים נחשבת לקבוצה שהוכנה כראוי, כיוון שהתחזקה רק ב"רזרבות", ובזמן הנכון. מלבד הירושלמים, בני יהודה היא הקבוצה היחידה שיצאה למחנה האימונים עם סגל מושלם. התוצאות בשני משחקי גביע הטוטו מעידים על החשיבות של ההכנה הראויה של ניצן שירזי, שהגיע לפגרה עם הדרישות, כשהמחשבות על הטעויות בעונה הקודמת עוד טריות בראש, השאיר את השחקנים הנכונים וצירף שני חלוצים עם יכולת מוכחת, מי פחות ומי יותר.

מתברר שלכל השאר השלמת הסגל חשובה קצת פחות. הפועל תל אביב ממשיכה בחיפוש אחר שחקן בצד ימין, כאשר עמרי אפק נחשב כבר במשך חודש המועמד המוביל, אך גם דיבורים על השאלת שחקנים כמו עמית בן שושן עלו על הפרק לא פעם, אולי לשם הספין ואולי בשם הצורך המקצועי. מכבי תל אביב מקיפה את אפריקה בתקווה להתחזק בצמד סיידו ומיונג, קשר וחלוץ. כרגע עדיין לא ברור מה יעלה בגורלם של השניים, אך החיזוק המאוחר והעיכובים בפתרון חידת בעלי הקבוצה, עלו למכבי כבר בהפסד אחד באנדורה, תיקו שטותי עם הטורקים ובענן שחור סביב ראשו של המאמן.

מאמן אחר, כזה שנושא עימו מספר תארים, אך לא הסכים להיחשף, מסביר את תופעת ההכנה הלקויה של הקבוצות דווקא מכיוון תרבות ה"סמוך" וה-"יהיה בסדר": "הסבר אחד הוא האופי הישראלי הטיפוסי, שכמו בכל דבר מחכים לרגע האחרון, אין הכנה מראש או התארגנות מוקדמת. ההסבר השני הוא פשוט שבתקופת ההכנה לומדים משהו על השחקנים שבאים, אז יכול להיות שאחרי משחקי אימון יש שינויים, כמו שחקן שלא מתאים לשיטה של המאמן או דברים דומים. הרבה פעמים, רק שאתה מביא את השחקן והוא נמצא בתוך הפאזל, אתה מקבל את התמונה האמיתית, גם אם הסקאוטינג הוא מעמיק. לגבי מכבי חיפה, יכול להיות שהם הביאו את סורמה כברירת מחדל ופתאום גילו ששחקן אחר שהם מאוד רצו, נהפך לזמין. צריך לדעת את כל הנתונים בדיוק כדי לבקר את המהלכים של רוני לוי".

אלכס פרגוסון ידע את מי הוא רוצה להביא למנצ'סטר עוד במהלך העונה שעברה, וכבר במאי הגיעו למועדון נאני, אנדרסון ואואן הארגריבס. וכך פרגי יכול היה לצאת לסבבי הראווה המתבקשים עם הסגל המלא (מלבד טבס, שנתקל בקשיים ביורוקרטיים), למרות שאת ההזדמנויות הראשונות בהרכב נתן וייתן לשחקניו החדשים רק במחזורים הראשונים של הליגה, על מנת שישתלבו כראוי.

אוטמאר היצפלד, מאמן באיירן מינכן, הבין עוד באמצע העונה שעברה כי חלוץ הקבוצה, רוי מקאי, מתבגר וכבר לא חד כשהיה ומיהר לתכנן את החוד העתידי של הבווארים. במהלכי בזק הוחתמו בקיץ לוקה טוני ומירוסלאב קלוזה. פרנק ריברי, היהלום הצרפתי, צורף גם כן, ובאיירן התחילה בהפגזות כבר בטורניר גביע הליגה, סוג של גביע הטוטו גרמני.

לזכותם של הפרגוסונים וההיצפלדים הים תיכוניים עומד לפחות התירוץ של רמת שחקני הרכש. חלקם הגדול מגיע למבחנים ונשלח חזרה, עוד בטרם הספיק ללמוד את המילים הבסיסיות הדרושות להעברת אימון במתקנינו המפוארים, אך לדעת דהאן, חצי האשמה יכולים להיות מופנים רק אל קודקודי הכדורגל הישראלי. "המאמנים מתעצלים", ממשיך הסקאוט במשנתו, "הם יושבים ורואים קלטות, מעבירים אחורה וקדימה עד שיראו משהו שמוצא חן בעיניהם, יביאו למבחנים ואז לא יאהבו, יראו עוד קלטת יביאו שוב למבחנים וחוזר חלילה. אף אחד אפילו לא מנסה להתעלות מעל הבינוניות הזו. המדיניות היא שגויה.

"כדי להיות רציניים, חייב להיות מועסק סקאוט שעובד עם צלחת לוויין", סבור דהאן, "מישהו שרואה משחקים ועוקב אחר שחקנים מכל הליגות בעולם, שנוסע לטורנירים ולמשחקי ליגה בשווקים הרלוונטיים, רק ככה אפשר להגיע לשחקנים זרים. לא צריך להיות גאון בשביל זה, רק לעבוד קשה. בארץ מוותרים על העבודה הקשה, המאמנים נוסעים בפגרה לאילת או לוורנה ואפשר להבין גם אותם, מאמן לא יכול לעשות את כל העבודה, בטח לא בזמן שמקציבים לו". רונן קצב, סוכן השחקנים שאחראי על ניוד מספר גדול של שחקנים בארץ ובאירופה, מחדד את מסריו של דהאן: "המילה סקאוט כלל לא קיימת בארץ. המעקב היחיד של מאמנים אחר שחקנים הוא הצפייה בקלטות והמבחנים".

קצב תולה את האשמה להכנות העצלות בעיקר בהתבטלות מול בית"ר ירושלים, משהו שמזכיר קצת את התנהלות קבוצות הכדורסל מול שליטתה הבלעדית של מכבי תל אביב בתחום. "אין לזה ממש הסבר, אבל אולי בגלל שעל המאבק על האליפות קבוצות ויתרו כבר מראש, הרי להילחם בבית"ר זה מאוד קשה והם מודעים לזה", אומר הסופר-אייג'נט הישראלי, "על חיפה הרי דיברו בהתחלה כאלטרנטיבה, אבל היום גם זה נרגע. הקבוצות לא ממהרות להשקיע, פשוט כי רמת הציפייה היא לא ממש גבוהה. שני שליש מקבוצות הליגה משחקות ללא אתגר, כך יוצא מצב שסכנין, שפוחדת לרדת ליגה, מתחזקת במהירות, ואילו קבוצה כמו מכבי פ"ת לא ממהרת ובכלל לא מחפשת להתחזק יותר מדי, כי היא בטח לא תרוץ לאליפות וגם כנראה שלא תסתבך בתחתית.

"בעקבות חוסר הרצון להשקיע, קבוצות לא מעוניינות להוציא כסף גדול וזוהי גם רמת השחקנים שמגיעה" אומר קצב, "מי שישלם מליון יורו על השחקן ייסע גם לראות אותו וישקיע בבדיקות עליו, אבל כשמביאים שחקן ב-100 אלף יורו אז אין צורך להשקיע מאמץ בלבדוק אותו. מביאים אותו למבחנים או צופים בקלטות שלו".

שווה יהיה להציץ בסיום העונה בכמות השחקנים הזרים ששוחררו, או להשוות את סגליהן של הקבוצות מתחילת העונה עם אלו שמסיימים אותה. הכדורגל האירופי מתקרב לישראלי, כמעט כורע על ברכו בקריאה להצטרף לחגיגה, אבל הכדורגל שלנו מקפיד לברוח ממנו. מספיק לראות את הזלזול של הקבוצות הישראליות באינטרטוטו, הנערך לצערנו בתקופה בה עסוקים מיטב שחקנינו בנופש. אף קבוצה אירופית לא הייתה מגיעה למשחק כל כך משמעותי עם רבע סגל כמו הצהובים באנדורה. גם על משחקי גביע הטוטו, מפעל שיכול לתרום רבות לקבוצות שעדיין חזקות בסימני שאלה, מעדיפים בארץ לדלג ולתת להרכבים משניים, או כמו במקרה ראובן עטר, לנסות לבלבל את האויב, שכמובן מאזין. כך נראית ההכנה לעונה, רק תארו לעצמכם איך תיראה העונה.