נבחרת חמוצה צריכה קצת לימונד

היו אמש כמה דברים טובים בהיכל נוקיה, במשחק של ישראל מול אוקראינה. ראשית, ההיענות והמעורבות של הקהל – למעלה מ-4,000 צופים במוצ"ש באמצע אוגוסט מול יריבה כמו אוקראינה זה יפה מאוד. גם היכולת של הלפרין (מצוין), אליהו, גרין וחג'ג' תרמו, וכמובן תוצאת הסיום.

אבל נותרו גם כמה שאלות ותהיות. כמו, למשל, היכן היה רביב לימונד. נאמר לנו שעם שובה של הנבחרת מדנמרק הוא יחזור לאימונים, ולאור מה שראינו בקופנהגן היה סביר שגם ישולב בהרכב. בסופו של דבר הוא לא היה אפילו על הספסל (משה מזרחי ישב על אזרחי). במצב הנוכחי של הגארדים בנבחרת ללימונד יש מקום בטוח, כדי להוריד את הנטל מהלפרין, שהוא כמעט ספק הנקודות היחיד מבין שחקני החוץ. שימו לב: ב-20 דקות משחק מאיר טפירו זרק ארבע פעמים לסל וקלע פעם אחת. מתן נאור לא זרק אפילו פעם אחת ב-20 דקות וג'רון רוברטס השיג 0 מ-2 ב-18 דקות. רק חג'ג' הצטרף להלפרין עם 2 מ-8 ב-24 דקות.

איני יודע מה עובר בין המאמן שרף ולימונד, אבל אני סבור שכאשר בורשטיין, ששון ואפיק נסים נעדרים מסיבות אלה ואחרות, אי אפשר לוותר על שחקן כמוהו. התקווה היא שביום רביעי נגד בלגיה הוא יהיה בסגל ויקבל הזדמנות הוגנת להוכיח מה הוא יודע, ושאתו או בלעדיו נראה עוד שיפור בנבחרת, שיבסס אותה בראש טבלת הבית. אגב, רק אצלנו מכונה הטורניר בתור "טורניר ההזדמנות האחרונה". השם הרשמי הוא "סיבוב מוקדמות נוסף" (ADDITIONAL QUALIFYING ROUND).

בזכות ערוץ 2 זכיתי לראות את המשחק השני בין בית"ר ירושלים ופוטבול קלוב קופנהגן (נא להפסיק כבר עם פ.צ., רק בגרמנית זה תופס). אני מצטרף לכל אלה שאומרים שבית"ר שיחקה טוב יותר, אבל במבחן התוצאה היא כשלה לחלוטין. לשחק בהרכב התקפי ולהבקיע שער אחד ב-180 דקות?

עידן טל בטוח ששיחק נגד קבוצה מליגה א', אבל הקבוצה הזו רחוקה 180 דקות מליגת האלופות, שם הופיעה גם בעונה שעברה ואף רשמה ניצחונות על איאקס, סלטיק ומנצ'סטר יונייטד. תאמינו לי שבליסבון אף אחד לא מקל ראש.

אצלנו אין צורך בוועדות חקירה. התקשורת כבר מצאה את האשם ואף העמידה אותו אל הקיר. לטברטקו קאלה יש אמנם חלק נכבד בעובדה שבית"ר מחוץ לאירופה, ותמיד קל להאשים את השוער. אבל יש עוד הרבה שותפים לכך שהירושלמים לא יזכו לארח את בנפיקה.

מדברים הרבה אצלנו על המנטליות של השחקן הישראלי, שלא נותן את מה שמצפים ממנו ברגע האמת. ומה עם השטויות של בואטנג? אפוא היה רומולו? וגם קאלה לא נולד בירושלים? עידן טל נרכש בכסף גדול על ידי בית"ר, במיוחד למשחקים כאלה. ומיכאל זנדברג, שכל הזמן מטפטפים לנו בתקשורת שאי אפשר בלעדיו בנבחרת?

גם גיורא שפיגל ויצחק שום לא יוצאים נקיים. הגיע הזמן שיפנימו אצלנו שאי אפשר להביא שחקנים, ועוד מדרום אמריקה, ממש ברגע האחרון ולצפות שינצחו להם משחקים. גם תכנון משחקי האימון לוקה בחסר. כדי להתכונן לפ.ק. קופנהאגן, יש להתמודד לפחות פעמיים נגד קבוצות אירופיות מדרג בכיר ולא כל מיני יריבות אימון מדרג שלישי ורביעי.

ואחרונה חביבה - התקשורת. כבר התייחסתי לפני המשחק הראשון לכיסוי חסר הפרופורציות של כל אמצעי התקשורת. ההפסד 1:0 במשחק החוץ גרם למרביתם להתייחס למשחק בירושלים כאל משהו פורמאלי בלבד, אין מצב שבית"ר לא עוברת, קופנהאגן קבוצה הרבה פחות טובה. זו הייתה רוח הדברים, ולצערי זה גלש גם אל האוהדים ואל השחקנים. כאן אני חייב לציין שני שחקני עבר מפוארים, איציק זוהר ואייל ברקוביץ', שלא ניסו להתחנף לאיש ולא חששו לומר לתוך המיקרופון – בית"ר לא תעבור.

שש נבחרות מישראל השתתפו בשבועות האחרונים באליפויות אירופה בכדורסל לנבחרות גילאי 16, 18 ו-20. הנבחרת עד גיל 20 לגברים השיגה את הדירוג הגבוה ביותר – מקום שישי. נבחרת הנוער (עד גיל 18) תשחק הערב על המקומות 12-11 בעוד שהקדטים (עד גיל 16) דורגו במקום ה-11. הבנות עד גיל 20 דורגו במקום הלפני האחרון (15) וירדו לדרג ב'. הנערות (עד 18) סיימו במקום השישי בדרג ב' והקדטיות (עד 16) במקום הרביעי בדרג ב'.

היו לנו כבר תקופות מוצלחות יותר ופחות. אבל מעקב אחרי הסטטיסטיקות של כל הנבחרות מצביע על נקודת תורפה בולטת – אחוזי הקליעה. זה מתחיל בזריקות העונשין. 66% לנבחרת עד גיל 20, 67% לנוער ו-55% לקאדטים. מספרים מזעזעים. אצל הבנות לא הרבה יותר טוב: 63% לנבחרת עד גיל 20, 73.5% לנערות ו-65% לקדטיות.

ומה עם השלשות? נבחרות ישראל העמידו תמיד קלעי שלוש גדולים: מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, אור גורן, עדי גורדון, אמיר כץ, עודד קטש, דורון שפר ועוד. גם אצל הבנות היו לנו את אורלי גרוסמן, לימור מזרחי, אלומה גורן, תמר מעוז ולירון כהן. הרושם הוא שלא קמו יורשים ויורשות לכל אלה.

הבנים עד גיל 20 הגיעו ל-33%, הנוער ל-31% והקדטים ל-23% עם ממוצע של 5 מ-22 למשחק! הבנות עד גיל 20 הגיעו ל-34%, הנערות ל-28% (ממוצע 5 מ-18) והקדטיות ל-24% .

ואז הגיע המשחק של הנבחרת הלאומית בדנמרק ושבר את כל השיאים – 3 קליעות מוצלחות מ-19 ניסיונות (16%). ואני שואל: מה לכל הרוחות עושים המאמנים במחלקות הנוער מלבד לנסות ולזכות בתארים. אם בגילאים הללו לא יעבדו על היסודות, אז מתי? אם בגילאים הצעירים לא ילמדו אותם/ן לקלוע אז למה אפשר לצפות?

הכדורסל הישראלי הגיע להישגים למרות המגבלות הגופניות ובעיות הגובה של שחקנינו. זאת משום שתמיד היו לנו קלעים טובים. הגיע הזמן לחזור ליסודות. ויפה שעה אחת קודם.