הניסוי של אשדוד

היסטוריה: אין תארים

שימו לב: אשדוד נמצאת במלכוד. מצד אחד, שחקני הבית כבר הוכיחו שהם לא יכולים להנהיג את הקבוצה. מצד שני, בפעם שעברה שהגיעו מאסות של שחקנים מבחוץ (פרויקט המיני גלקטיקוס) זה נגמר בהתרסקות. עם גוסו גוסו, מסודי ואיימאר בקישור, מעניין איך זה ייגמר הפעם.

באו: אלן מסודי (קשר), תומר תייר (קשר), קובי דג'אני (קשר), אנדראס איימאר (קשר), ניר נחום (מגן-חלוץ), שי ניסים. אשדוד תחתים בוודאות בלם אחורי זר.

הלכו: גורה טל (בלם), כריסטיאן גונזאלס (בלם), יניב עזרן (חלוץ), דאודה דיוף (חלוץ), תומר חליבה (מגן), יניב אלול (בלם, חתם וביקש להשתחרר לב"ש), מסאיי דגו (קשר), תומר ברוקס (מגן).

הרכב מסתמן: סמי אג'יי, ניר נחום, בלם זר, אייל אלמושנינו, אדיר טובול, יוסי אופיר (קובי דג'אני), דוד רביבו (קשר זר נוסף), אנדראס איימאר/אלן מסודי, ז'אן ז'אק גוסו גוסו, שי הולצמן , עידן שריקי.

חוליית הקישור של אשדוד עושה רושם טוב ועשויה להיות אחת מהאטרקטיביות ביותר בארץ. השילוב של רביבו, מסודי, איימאר וגוסו גוסו יכול בקלות לפתוח כל הגנה ולספק כדורים לצמד הקטלני הולצמן ושריקי בחוד. לפחות על פי משחקי ההכנה נראה שבאשדוד ימשיכו במסורת ממוצע הכיבושים הגבוה. אם הם יצליחו להראות שיש גם הגנה באצטדיון הי"א, יש מצב שהקבוצה הזו תעשה הרבה רעש.

אלן מסודי מגיע לאשדוד ממכבי חיפה, אחרי עונה שבה הוא הוזכר יותר במדורי הרכילות ונצפה בפתיחת כל באר ומועדון אפשרי בתל אביב. האם יוכל מסודי לעשות סוויץ' בראש ולהתעסק בכדורגל? השחקן כבר הציג בעבר את יכולתו הוירטואוזית במדי מכבי נתניה, ואחת הסיבות שחיים רביבו הביא אותו לאשדוד היא שהוא בטוח שמסודי יוכל לפרוח שוב כפי שעשה בשנה הראשונה שלו בישראל.

וחוץ מזה, יש באשדוד את המוקש הרגיל שמלווה אותה מיום היווסדה: רגשי הנחיתות מהקבוצות הגדולות.

לאחר עזיבתו של יניב עזרן, מלך השערים בעונה שעברה, התפנתה הרחבה לביצועיו של עידן שריקי הכשרוני. בשנה שעברה החלוץ הצעיר לא הפסיק לכבוש, וגם בשבת האחרונה הוא כבר הספיק להבקיע שלישייה ולנצח כמעט לבדו את מכבי הרצליה בגביע הטוטו. אמנם לנבחרת לא חסרים חלוצים, אבל מלבד קולאוטי האנמיות חוגגת, ואם שריקי יתמיד ביכולת הטובה, הטלפון מקשטן לא יאחר להגיע.

באשדוד התבססו תמיד על שחקני בית ופחות על שחקני רכש מבחוץ. האוהדים זוכרים היטב, ולאו דווקא לטובה, את עונת הגלקטיקוס עמוסת הכוכבים שנשאר ממנה בערך כלום. כשמשהו בקבוצה לא דופק, נהוג לחשוב שהזרים או שחקני הרכש יספגו את האש, אלא שהעונה נראה כי האש תלך למקום פחות צפוי.

אוהדי הקבוצה לא אהבו הצהרותיו של דוד רביבו בתחילת העונה על כך שישמח לעבור להפועל תל אביב. לאוהדים, שמבחינתם הקבוצה היא מועדון גדול לא פחות, זה הספיק ובאימוני פתיחת העונה הבהירו לו כי שההצהרות לא במקומן, שהשנה הוא לא יקבל שום הנחות ושחובת ההוכחה עליו.

אלון חזן ידוע כאחד שלא דופק חשבון לאף אחד, ואומר את אשר על לבו גם בתקשורת וגם לשחקניו. חזן, שהוזעק בעונה שעברה מעמדת המנכ"ל למשרת המאמן (לאחר מעברו של יוסי מזרחי לבית"ר ירושלים, אי שם בסיבוב הראשון), יודע שהעונה הוא צריך להשיג קצת יותר.

הכנות הקבוצה עד כה רחוקות מלהיות מושלמות. שבוע לפני פתיחת הליגה, לקבוצה אין עדין בלם אחורי, מסודי צורף רק עכשיו והקבוצה לא ממש משכנעת במשחקי האימון. חזן זוכה לגב רחב אצל ג'קי בן זקן וחיים רביבו. השאלה היא האם לבעלים תהיה הסבלנות הנדרשת לתת למאמן את הזמן לחבר מחדש קבוצה שעברה מהפכה במשך הקיץ. אם כן, יוכל המאמן להוביל את אשדוד בשנים הקרובות ולהשלים את חזונו להביא תואר ראשון בהיסטוריה לאשדוד.

היציעים באשדוד נותרו מיותמים כמעט ברוב משחקי העונה. נראה שבשנים האחרונות, אחרי האיחוד באשדוד, קם דור חדש של צעירים שאוהדים את הקבוצה, אבל זה עדיין לא מספיק. החבר'ה של בתי הקפה ברוגוזין רק מחפשים סיבה טובה להגיע לאצטדיון. "איך שיחררתם את עזרן ואלקריף?", הם יזעקו אחרי ההפסד הראשון, אבל מצד שני, תנו להם כמה דריבלים של מסודי ואיימאר, גולים בשרשרת של שריקי והולצמן וייתכן ששוב נראה את האלפים שהיו רדומים בשנים האחרונות ממלאים כל פינה במגרש, שיכול להפוך לאחד הביתיים ביותר בליגת העל.

"אנחנו כבר מזמן לא מפחדים מהקבוצות הגדולות, ניתן פייט לכל קבוצה"

יש שני תסריטים: האחד, כמעט רגיל לעיר בשנים האחרונות - חצי גמר הגביע ופלירטוט עם כרטיס לאופ"א. השני - בלגאן, חוסר התאמה והתברגות במרכז הטבלה התחתון.