שחמט פוליטי

העיירה יאמון, צפונית מערבית לג'נין, ידעה השבוע עדנה מסוג מיוחד. בזה אחר זה עלו אליה לרגל שחקני השחמט הפלסטינים הבכירים לקיומה של האליפות השנתית של הרשות הפלסטינית. כך מדווחת סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען". במשך שלושת ימי האליפות התארחו 40 שחמטאים בבתי העיירה ושיחקו בארבע רמות שונות לפי כל כללי הטקס. אחרי 72 שעות מתוחות, נרשם אפילו אחד שהולך הביתה עם גביע: עטאללה ווראד הוא האלוף הפלסטיני לשחמט לעונת 2006-2007. מסתבר ששחמט בגדה המערבית הוא לא מילה גסה.

האליפות, על שם יאסר ערפאת, חולקה לראשונה לארבע רמות. משהו כמו ליגת העל, ליגה לאומית, ליגה ארצית וליגה א'. בכל ליגה שובצו עשרה שחקנים. העיניים היו נשואות לליגת העל, בה שיחקו השנה שלושה נציגים ממועדון השחמט של ירושלים המזרחית. בסופו של דבר גבר על כולם עטאללה ווראד, נציג המועדון האורתודוכסי של בית סאחור. בעיירה הסמוכה לבית לחם יכולים להתהדר עכשיו בשם תואר נוסף.

ווראד, בן 47, האלוף הטרי, שוחח עם וואלה! ספורט בסיום התחרות. "שיחקתי תשעה משחקים", הוא סיפר, "ניצחתי שישה, שניים הסתיימו בתיקו ואחד הפסדתי". לדבריו, "שבע הנקודות שהשגתי הספיקו לי כדי לזכות בתואר". ווראד מספר שהמודל שלו לחיקוי הוא גארי קספרוב הרוסי. "אני קורא על המהלכים שלו באינטרנט ובספרים ופשוט מתרגש", הוא מספר לוואלה! ומתרגש שוב. לדבריו, השחקן הפלסטיני נאלץ להתמודד עם מצב פוליטי קשה מאוד. "אבל כשאתה מתיישב אל מול שולחן השחמט, צריך לשכוח מהכל ולהתגבר", הוא אומר. ווראד מספר ש"לקח לי שש שעות להגיע מהבית שלי בבית סאחור עד לתחרות ביאמון. עברתי שישה מחסומים, והחיילים לא ממש התרשמו מזה שאמרתי להם שאני בדרך לאליפות השחמט של פלסטין".

עבד א-רחמן אבו-ערפה הוא יו"ר איגוד השחמט הפלסטיני. בשלושת ימי האליפות הוא התהלך כחתן בחופתו. בראיון לוואלה! חדשות הוא מספר על הקווים לדמות של השחמטאי הפלסטיני. אבל אבו-ערפה, מסתבר, לא מוכן לדבר על שחמט בלבד והראיון איתו הופך במהרה לפוליטי. "ראשית צריך לציין שאנו לא מכנים את התחרות באופן רשמי 'אליפות פלסטין', כי גם השנה לא הורשו השחמטאים מעזה להגיע", הוא אומר, "ועד שזה לא יקרה אנו לא נכריז על אלוף פלסטין, אלא על אלוף שבעת המחוזות של הגדה המערבית".

אבו-ערפה מציין ש"יש בערך ארבעה אלופים פלסטינים כל שנה: האלוף של הגדה המערבית, האלוף של רצועת עזה, האלוף של מחנות הפליטים בלבנון והאלוף של מחנות הפליטים בירדן". לדבריו, "זוהי עוד דרך לשמור על המורשת הפלסטינית, על ידי קיום אליפויות לפלסטינים בלבד בתפוצות".

אבו-ערפה ממשיך במתקפה. "אם אתה שואל על שחקן השחמט הפלסטיני אתה חייב להבין שלשחק שחמט בשטחים זה לא דבר מובן מאליו. להבדיל ממקצועות ספורט אחרים, בהם מוציאים אנרגיות ועצבים דרך ספורט, בשחמט השחקן צריך את ההפך: הוא צריך להתרכז, להשתמש בזיכרון ולחשוב בצלילות". לדבריו, "שלוש התכונות האלו הן מצרך נדיר בחברה שהיא כל הזמן לחוצה. בחברה בה אתה לא יודע אם יהיו מעצרים בכפר שלך, או חיסול, או פלישה, או סגר, קשה למצוא הרבה ריכוז. אם בן אדם לא יודע אם יהיה לו מחר לחם לאכול, או עבודה או אם הוא יצליח לעבור במחסום מחוץ לעיר, קשה לחשוב בצלילות".

כשאבו-ערפה מצייר קווים לדמותו של השחמטאי הפלסטיני הוא מוכן לדבר קצת פחות על פוליטיקה. "יש קשר אדוק בין יכולת לימודית לבין הצלחה בשחמט", קובע אבו-ערפה. לטענתו, "זה לא אומר שכל תלמיד שמצטיין בבית ספר יהיה שחקן שחמט מצטיין, אבל השחקנים המצטיינים ניחנים כולם באינטליגנציה גבוהה שבאה לידי ביטוי בעוד תחומים, כמו בבית הספר". הנתון הזה מוביל לכך שרוב השחקנים מגיעים ממשפחות מבוססות, "כאלו שגם יכולות להבטיח לילדיהם חינוך טוב, וגם מסוגלים להשתפר באופן עצמאי על ידי קריאת ספרות שחמט מקצועית".

עם זאת, הוא לא מוכן לקבל את העובדה שהשחמט יצמח רק במקומות בהם הוא מעודד על ידי המשפחה, ולכן במשך השנתיים בהן הוא משמש כיו"ר האיגוד מנסה אבו-ערפה להפיץ את הבשורה. "אנו מנסים להכיר את המשחק הזה לכמה שיותר ילדים", הוא אומר, "ולנסות להדביק עוד בחיידק הזה שנקרא שחמט. זה משחק מפתח, מעניין וחכם והוא מוסיף המון למי שמשחק אותו. השנה פתחנו ארבעה קורסים ללימוד שחמט בחברון לבדה, ואנו עוד מתרחבים". לדבריו, "דווקא בשחקני שחמט שצומחים במחנות פליטים אני הכי גאה. ויש לי גם כאלו".

השחקנים הפלסטינים הבולטים הם מג'די שבייטה, עלא א-דין ואירג'יני אירימקו עם שיא פלסטיני של 2,480 נקודות דירוג עולמי. אירמיקו, אפשר לנחש לפי השם, הוא ייבוא של הנבחרת הפלסטינית. במקור הוא מבולגריה.

אבו-ערפה מציין שההתלהבות מהמשחק נוצרת גם מהדימוי שלו, ולדבריו יש לפחות אדם אחד שקידם את המשחק. "זו עובדה ידועה שהנשיא המנוח יאסר ערפאת אהב מאוד לשחק שחמט", הוא אומר, "וזה העלה את המוניטין של המשחק". לשאלת וואלה! ספורט אם ערפאת הצטיין במשחק, אבו-ערפה מתחמק בדיפלומטיות. "הוא מאוד אהב לשחק. הרמה שלו זה כבר פחות חשוב. כפוליטיקאי, פשוט לא היה לו הרבה זמן להתאמן", הוא אומר .

ואם לחזור לאליפות, הרי שלטקס חלוקת הפרסים שלח יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן שני בכירים: יועץ הנשיא הפלסטיני לעניינים מוניציפלים חיכמת זבד והשר לענייני אסירים אשרף אל-עג'רמי. כמו כן נכחו בטקס כל בכירי האיגוד הפלסטיני .

גם בטקס עצמו לא נפקד מקומה של הפוליטיקה. "אני מקווה שהאליפות הבאה תכלול גם שחמטאים מעזה" אמר השר לעניינים מוניציפלים בתחילת דבריו וזכה למחיאות כפיים. "כולי תקווה שאליפות השחמט הבאה תיעשה בצל שחרור כל אסירינו הגיבורים מבתי הכלא של הכיבוש", אמר השר לענייני אסירים. מסתבר שהכל פוליטי - גם השחמט הפלסטיני.